משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 189:
בשביל הטעמים שבאים רק בסוף התיבה או בראשה, ולא תמיד בהברה המוטעמת (בניגוד לשאר הטעמים), נסמן בעקביות טעם נוסף בהברה המוטעמת (באות הראשונה שבה). והנה דוגמאות טיפוסיות לטעם כפול במהדורתנו:
*פשטא: כאמור [[#שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר|לעיל]], נסמן טעם כפול ב"פשטא" בכל התיבות המתאימות, כמו שנהוג ברוב כתבי־היד ובדפוסים.{{הערה|גם במהדורת מכון ממרא סימנו פשטא נוספת בהברה מלעיל בכל תיבה שמתאימה לכך (כמו במהדורתיו של הרב ברויאר ובדפוסים המקובלים ובניגוד לשיטת הכתר). אבל לפשטא הנוספת מלעיל השתמשו ברוב המקומות בתו הדומה של הקדמא (אולי כדי שהטעם מלעיל יופיע באמצע האות ולא בסופה). בניגוד לכך, במהדורות ברויאר ובמקראות גדולות הכתר הקפידו להשתמש דווקא בתו של פשטא על שתי האותיות, וכך נעשה גם במהדורתנו.}}
*זרקא וסגול (מ[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/צו|פרשת "צו"]]): וְאֶֽת־כׇּל־הַחֵ֘לֶב֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַקֶּ֒רֶב֒{{הערה|בטעם זרקאכפול של זרקא, כדי לסמן את טעם הזרקאהטעם בהברה מלעיל '''בתוך''' התיבה, השתמשנו בתו היוניקוד U+05AE ("זרקא"); שימוש זה גורם לטעם לשבת מעל לאותהאות בתצוגה. ואילו באות '''האחרונה''' השתמשנו בתו היוניקוד U+0598 ("צנור"), כדי שהטעם יופיע בצד שמאל של האות. בהגדרות של היוניקוד [https://www.unicode.org/notes/tn27/#Appendix_A יש טעות (!)] בהבחנה בין שני התווים. השימוש שעשינו בהם במהדורתנו נובע מהמיקום שלהם בתצוגה. והשוו את תצוגתו של טעם הסגול בתוך התיבה ובסוף התיבה כראוי בפונטים שהשתמשנו בהם, למרות שמדובר על תו אחד בלבד ביוניקוד. לסיכום: לא רצינו להשתמש פעמיים בתו המוגדר "צנור" משתי סיבות: בגלל התצוגה, וגם כי אז לא יהיהיופיע שום "זרקא" בטקסט במקומות האלה.}}
*תלישא גדולה ותלישא קטנה ([[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/פקודי|מפרשת "פקודי")]]: וְ֠הָאֲבָנִ֠ים, וְאֶ֩לֶף֩