אבן עזרא על תהלים מב: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|אבן עזרא על תהלים||מא|מב|מג}} {{תוכן עניינים שטוח}}" |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{סרגל ניווט|אבן עזרא על תהלים||מא|מב|מג}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
===פסוק א===
למנצח לבני קרח - לבני קרח לאחד מבני הימן נכד שמואל הנביא.
אמר ר' משה: כי זה המזמור נאמר בבבל.
ויש אומרים: כי ידבר על לשון אנשי הגלות הזאת.
ומשכיל - חסר פעול.
ויש אומרים: שהוא שם, כמו: והודי נהפך עלי למשחית.
ולפי דעתי: כי פיוט תחלתו משכיל.
===פסוק ב===
כאיל - ידוע הוא דבר האיל האוכל הנחשים שיתחמם קרבו, אז בקש אפיקי מים חזקים.
ואיל - על לשון נקבה, כמו: עז בת שנתה.
===פסוק ג===
צמאה - המים ירוו האדם רגע ויחיה ותשוב נפשו אליו ולא כן הלחם, על כן דמה הכספו לבית השם כהכסף הצמא על המים, ובעבור כי חיי בני אדם תלויים במים, על כן לאל חי.
מתי אבוא - יתאוה ביאת הגואל.
ואראה פני אלהים - זהו יראה כל זכורך.
===פסוק ד===
היתה - יש אומרים: הוא צמא ודמעיו שהם מים, כמו: לחם לו.
וטעם הדמעה, בעבור אורך הגלות ואיננו עולה לרגל לשמוח.
ויש אומרים: שהוא בוכה ומזיל דמעות כמו מאכלו.
יומם ולילה - תמיד בסתר ובגלוי.
וטעם איה אלהיך – שהיית עולה שלש פעמים בשנה לראות פניו.
===פסוק ה===
אלה - יזכור הימים הקדמונים בעלותו לרגל.
וטעם בסך – כמו מוסך השבת שהיה בהר הבית.
ויש אומרים: עם כלל החוגגים, כמו סך חשבון.
אמר בן לברט: כי אדדם כפול והוא כמו אדום.
ומי יתן וידום, כי פ"א הפועל לעולם לא יכפל ומה טעם לאמרו ידום ואחריו בקול רנה ותודה?! והקרוב אלי: שהוא לשון משנה אתנועע כאילו אמר: אדדה עמהם עד בית אלהים, וכמוהו: אדדה כל שנותי ובאה המלה מבנין נפעל כדרך וילחמוני חנם.
===פסוק ו===
מה - ינחם נפשו וטעם ישועות פניו על דרך הושיעה לו ימינו דרך משל, או ישועות פעול עם פניו כדרך: פני ה' חלקם, ותחסר מלת את או עם.
===פסוק ז===
אלהי - תשוב מה תשתוחחי.
וטעם מארץ ירדן – שהיו באים למועדים מעבר הירדן מזרחה.
וטעם חרמונים הרים, גם מצער שם הר.
===פסוק ח===
תהום - כטעם הפרשה יזכור הצינורים שירדו המים מההרים הגבוהים.
וטעם תהום אל תהום קורא – שהיו מתחברים מימי הצנורים למטה, כדרך ושעיר אל רעהו יקרא.
והטעם שהיה מתענג בעברו אל ההרים, המים יורדים כמו משברי הים וגליו ויכסו אותו בימי הקיץ, והמפרש זה הפסוק על דבר הגלות, איננו קשור באשר לפניו ואחריו.
===פסוק ט===
יומם - יספר הליכתו ביום עם החוגגים לבטח בחסד השם ובלילה היו שרים, כמו: חבל הנביאים והזכיר כי השיר תפלה לא שיר, כדברי חשק.
לאל חי - שיחייהו עד ראותו בית ה'.
===פסוק י===
אומרה - טעם לאל סלעי - שהיה סלעי בראשונה.
למה שכחתני - הטעם בעבור אורך הגלות.
למה קודר אלך - כמו אבל הלובש קדרות.
===פסוק יא===
ברצח - כאשר יאמרו לי איה אלהיך היה לי כמו רצח בעצמותי ככה היתה זאת החרפה נחשבת בעיני.
===פסוק יב===
מה - טעם ישועות פניו כי הוא ישועות פני והוא אלהי מימי קדם, כנגד איה אלהיך ישראל.
| |||