אבן עזרא על תהלים לא: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|אבן עזרא על תהלים||ל|לא|לב}} {{תוכן עניינים שטוח}}"
 
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{סרגל ניווט|אבן עזרא על תהלים||ל|לא|לב}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
===פסוק ב===
 
למנצח, בך ה' חסיתי אל אבושה לעולם - נתנו לאחד מהמשוררים לנגן.
 
בך - טעם כי אויבי אנשי חמס הם לי חנם.
 
 
===פסוק ג===
 
הטה - דברה תורה כלשון בני אדם, כי הנוטע אזן ישמע מבלי אזן.
 
לבית מצודות - מקום גבוה שלא יפחד בו מהאויב.
 
 
===פסוק ד===
 
כי סלעי - כנגד צור מעוז
ומצודתי - כנגד בית מצודות.
 
וטעם תנחני – בעבור כי ההליכה בהר בעבור גבהו קשה.
 
וטעם תנהלני – לאיטי.
 
 
===פסוק ה===
 
תוציאני מרשת - אלה טמנו לי.
ויש אומרים: כי כמו זאת.
 
 
===פסוק ו===
 
בידך - הטעם שלא יוכל האויב לקחתה ובעבור שנתנה לפקדון, הזכיר ה' אמת, בעבור הפקדון.
 
וטעם ה' – שלא יוכל בעל כח לאנסו.
 
 
===פסוק ז===
 
שנאתי השומרים - הניחוש והקסם אי זה יום יצא למלחמה, כי בטחונו על השם לבדו.
 
 
===פסוק ח===
 
אגילה - והנה אם גברה ידי לא אשמח רק בחסדך.
 
 
===פסוק ט===
 
ולא הסגרתני - מגזרת סגירה, כאדם נסגר נתון למוסרה.
 
במרחב רגלי - שילך למקום שיאהב, הפך הסגרתני.
 
 
===פסוק י===
 
חנני - יתכן, שטעם העמדת - כי אני אשמח בחסד שעשית עמי בימים שעברו ולא הסגרתני, רק עתה צר לי מאד ולא מרחב.
רבים פירשו: שזה המזמור על חולי שקרהו.
 
טעם עששה בכעס – בעבור היות כעס האויב עלי עששתי כולי, כאילו עש אכלני ודימה היגון שהוא בלב לחום הגוף.
 
וטעם עוני – שהמאכל הרואה החולה יתעבה, כל אכל תתעב נפשו.
 
וטעם נפשי – הנפש המתאוה שכחה נטוע בכבד וככה הכתוב, או הנפש האוכלת.
 
ובטני – רמז לקרב העליון ששם המאכל, והנה הטעם כי כח הגוף חלש, כבגד אכלו עש.
 
 
===פסוק יא===
 
כי כלו - בחסרון המאכל דרך משל, והזכיר העצמות שהם מוסדות הגוף.
 
 
===פסוק יב===
 
מכל - הזכיר כי מפאת צורריו תבא לו חרפה.
 
ולשכיני מאד - היה חרפה להם, בעבור שהם קרובים אליו.
 
נדדו ממני - כאדם שיברח מראות חלי קשה ודבר מגונה ונמאס למראה.
 
 
===פסוק יג===
 
נשכחתי - שאדם לא יזכרני ככלי אין חפץ בו, כאשר יאבד לא יבוקש.
 
 
===פסוק יד===
 
כי - יתכן היות נשכחתי מפאת השם, בעבור שלא יושיעני כאילו שכחני, בעבור שאמר אחר כן: כי שמעתי דבה רעה שיוציאו עלי שיפחד ממנה כל השומע, או טעמו להיות לי מגור מכל סביבי.
 
בהוסדם - מגזרת סוד.
 
 
===פסוק טו===
 
ואני - אף על פי שיחשבו האויבים ששכחתני, אני בך אבטח ואודה כי אתה אלהי.
 
 
===פסוק טז===
 
בידך - כנגד השומרים הבלי שוא, כי עת ישועתי בידך לבדך הוא.
 
 
===פסוק יז===
 
האירה - מלת על כמו אל, כמו: ותתפלל על ה'.
כמו: יאר ה' פניו, כי ההוה במצוק כיושב בחשך על כן האירה.
 
 
===פסוק יח===
 
 
 
===פסוק יט===
 
תאלמנה - בעבור שהזכיר למעלה כי שמעתי דבת רבים והנה עתק, כדרך: וידבר אתם קשות והנה יחסר דבר.
 
וטעם צדיק – כמוני.
 
 
===פסוק כ===
 
מה - ואלה הדוברים עתק לא ידעו הטוב שצפנת ליראיך, וכבר עשית כמה טובות בגלוי לחוסים בך, וזה טעם נגד בני אדם.
 
 
===פסוק כא===
 
תסתירם - וככה כל יראיך תסתירם, וסתרם הוא שתסתיר פנים מאנשים מעותים.
 
מרכסי - מגזרה והרכסים לבקעה.
 
ויש אומרים: תסתירם בסתר - שיראו פניך מריב לשונות.
 
ויש אומרים: בסתר אפך וכעסך מהם, בריב לשונות כי דבת רבים.
 
 
===פסוק כב===
 
ברוך ה' - יש אומרים: כאילו הייתי בעיר מצור או אז אומר: בעיר מצור ברוך ה'.
 
 
===פסוק כג===
 
ואני נגרזתי - מגזרת גרזן, שהוא כלי להרוג בו.
 
ויש אומרים: שהוא הפוך וכאשר אמר עיניך, אמר שמעת.
 
 
===פסוק כד===
 
אהבו - לשון צווי, כמו אחזו לנו שועלים.
 
אמונים - תאר, כמו: פסו אמונים.
 
על יתר - הנותרים מאנשי הגאוה.
ומלת לעשות, לתקן הסבות, כמו: וימהר לעשות אותו.
ויתכן היות גאוה חסר בי"ת, גם יחסר מלת מעשה כאילו אמר: ומשלם על יתר עושה מעשה בגאוה.
 
 
===פסוק כה===
 
חזקו - אמר לחסידים אהבו, בעבור גודל מעלתם ולמיחלים חזקו.