אבן עזרא על תהלים לא: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|אבן עזרא על תהלים||ל|לא|לב}} {{תוכן עניינים שטוח}}" |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{סרגל ניווט|אבן עזרא על תהלים||ל|לא|לב}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
===פסוק ב===
למנצח, בך ה' חסיתי אל אבושה לעולם - נתנו לאחד מהמשוררים לנגן.
בך - טעם כי אויבי אנשי חמס הם לי חנם.
===פסוק ג===
הטה - דברה תורה כלשון בני אדם, כי הנוטע אזן ישמע מבלי אזן.
לבית מצודות - מקום גבוה שלא יפחד בו מהאויב.
===פסוק ד===
כי סלעי - כנגד צור מעוז
ומצודתי - כנגד בית מצודות.
וטעם תנחני – בעבור כי ההליכה בהר בעבור גבהו קשה.
וטעם תנהלני – לאיטי.
===פסוק ה===
תוציאני מרשת - אלה טמנו לי.
ויש אומרים: כי כמו זאת.
===פסוק ו===
בידך - הטעם שלא יוכל האויב לקחתה ובעבור שנתנה לפקדון, הזכיר ה' אמת, בעבור הפקדון.
וטעם ה' – שלא יוכל בעל כח לאנסו.
===פסוק ז===
שנאתי השומרים - הניחוש והקסם אי זה יום יצא למלחמה, כי בטחונו על השם לבדו.
===פסוק ח===
אגילה - והנה אם גברה ידי לא אשמח רק בחסדך.
===פסוק ט===
ולא הסגרתני - מגזרת סגירה, כאדם נסגר נתון למוסרה.
במרחב רגלי - שילך למקום שיאהב, הפך הסגרתני.
===פסוק י===
חנני - יתכן, שטעם העמדת - כי אני אשמח בחסד שעשית עמי בימים שעברו ולא הסגרתני, רק עתה צר לי מאד ולא מרחב.
רבים פירשו: שזה המזמור על חולי שקרהו.
טעם עששה בכעס – בעבור היות כעס האויב עלי עששתי כולי, כאילו עש אכלני ודימה היגון שהוא בלב לחום הגוף.
וטעם עוני – שהמאכל הרואה החולה יתעבה, כל אכל תתעב נפשו.
וטעם נפשי – הנפש המתאוה שכחה נטוע בכבד וככה הכתוב, או הנפש האוכלת.
ובטני – רמז לקרב העליון ששם המאכל, והנה הטעם כי כח הגוף חלש, כבגד אכלו עש.
===פסוק יא===
כי כלו - בחסרון המאכל דרך משל, והזכיר העצמות שהם מוסדות הגוף.
===פסוק יב===
מכל - הזכיר כי מפאת צורריו תבא לו חרפה.
ולשכיני מאד - היה חרפה להם, בעבור שהם קרובים אליו.
נדדו ממני - כאדם שיברח מראות חלי קשה ודבר מגונה ונמאס למראה.
===פסוק יג===
נשכחתי - שאדם לא יזכרני ככלי אין חפץ בו, כאשר יאבד לא יבוקש.
===פסוק יד===
כי - יתכן היות נשכחתי מפאת השם, בעבור שלא יושיעני כאילו שכחני, בעבור שאמר אחר כן: כי שמעתי דבה רעה שיוציאו עלי שיפחד ממנה כל השומע, או טעמו להיות לי מגור מכל סביבי.
בהוסדם - מגזרת סוד.
===פסוק טו===
ואני - אף על פי שיחשבו האויבים ששכחתני, אני בך אבטח ואודה כי אתה אלהי.
===פסוק טז===
בידך - כנגד השומרים הבלי שוא, כי עת ישועתי בידך לבדך הוא.
===פסוק יז===
האירה - מלת על כמו אל, כמו: ותתפלל על ה'.
כמו: יאר ה' פניו, כי ההוה במצוק כיושב בחשך על כן האירה.
===פסוק יח===
===פסוק יט===
תאלמנה - בעבור שהזכיר למעלה כי שמעתי דבת רבים והנה עתק, כדרך: וידבר אתם קשות והנה יחסר דבר.
וטעם צדיק – כמוני.
===פסוק כ===
מה - ואלה הדוברים עתק לא ידעו הטוב שצפנת ליראיך, וכבר עשית כמה טובות בגלוי לחוסים בך, וזה טעם נגד בני אדם.
===פסוק כא===
תסתירם - וככה כל יראיך תסתירם, וסתרם הוא שתסתיר פנים מאנשים מעותים.
מרכסי - מגזרה והרכסים לבקעה.
ויש אומרים: תסתירם בסתר - שיראו פניך מריב לשונות.
ויש אומרים: בסתר אפך וכעסך מהם, בריב לשונות כי דבת רבים.
===פסוק כב===
ברוך ה' - יש אומרים: כאילו הייתי בעיר מצור או אז אומר: בעיר מצור ברוך ה'.
===פסוק כג===
ואני נגרזתי - מגזרת גרזן, שהוא כלי להרוג בו.
ויש אומרים: שהוא הפוך וכאשר אמר עיניך, אמר שמעת.
===פסוק כד===
אהבו - לשון צווי, כמו אחזו לנו שועלים.
אמונים - תאר, כמו: פסו אמונים.
על יתר - הנותרים מאנשי הגאוה.
ומלת לעשות, לתקן הסבות, כמו: וימהר לעשות אותו.
ויתכן היות גאוה חסר בי"ת, גם יחסר מלת מעשה כאילו אמר: ומשלם על יתר עושה מעשה בגאוה.
===פסוק כה===
חזקו - אמר לחסידים אהבו, בעבור גודל מעלתם ולמיחלים חזקו.
| |||