|
<p>
עוד בילדותו ההלהחל רבנו הגר"א לעסוק בלימוד תורת הנסתר, אחרי שהש"ס ופוסקים וכו' היו שגורים אצלו כנודע. ומאז כבר עסק בעמקות נפלאה בגילוי רמזי התורה כאמור לעילן בעודנו נער בן י"ד שנה בערך קבל הרבה בתורת הנסתר גם מאת גדולי קהלתנו בשקלאוו שארי אביו אב זקננו הרש"ז בה"ר צבי וה"ר אלי צייטליס. ובמיוהד התעסק הרבה בסוד צרופי אותיות בהעמתבחכמת היצירה. וכפי ששמענו מפי קדשו, גם כוונתו בזה היה בכדי להשיג ולדעת איך ליצור כוה גולמי בע"ה - להכריע בו את הס"מ בשערי ירושלים ולשם כך התחיל עוד בילדותו לעשות נסיון נורא ביצירת גולם כנודע.
</p>
<p>
אספרה אל חוק מעט מזעיר, עד כמה שיש לנו רשות לספר, והוא ענין החזון הנשגב, מחזה שדי מופלא שהזהשחזה רבנו הגר"א זמן קצר אהרי שהזר מדרך נסיעתו לארץ הקדושה בשנת תקמ"ב. רבנו היה אז שרוי בדאגה עמוקה ובמבוכה נפשית שקשה לתאר. מצד אהדאחד ראה ברוהברוח קדשו את השליחות הגדולה שהוטלה עליו מן השמים לעורר ולהתחיל בקיבוץ גליות בפועל, ומצד שני ראה את הסכנות הנוראות הכרוכות בענין זה, הן .בנסיעות לאר"י והן בתנאי ההתישבות, - בזמן שארץ ישראל היתה מדבר שמם, מהלות מדבקות שוררות בה ומלאה שודדים פראי בני אדם וכן שאלת הצרכים, צרכי הכלכלה וצרכי הפרנסה וגודל האחריות בענין זה בדרך טבעית. הוא היה שרוי במבוכה כזאת שלא ראינוה אצלו מימיו, הרבה להתפלל בצום ובכי לקבל עצה ברורה מן השמים, עשה מה שעשה בתיקונים סודיים וכו'. אכן, הוא נענה במחזה גדול וקדוש בגילויי עילאיים, גילוי יעקב אבינו בסוד "אחרית הימים" וכו' (הערת המעתיק: כאן יש
</p>
<p>
להזכיר מה שהגאון ר' חיים מוולוזין תלמיד הגר"א כותב בהקדמתו לביאורי הגרדא על ספרא דצניעותא שלהגר"א היה גלוי יעקב אבינו ואליהו הנביא)24. באותו המחזה הקדוש אמרו לו פסוקים רבים שבהם מדובר ע"ד הבטחות טובות בענין ישוב ארץ ישראל ובהם רמזים בשמו, ביניהם הפסוקים האלה: "אל תירא עבדי יעקב וישרון בחרתי בו" ונרמז לו שהמלים "וישרון בחרתי בוובו עולות: כשמו בשלשה דורותיו "אליהו בן שלמה זלמן בן ישכר דוב" ובזה ראה בפעם הראשונה את יעודו בתפקיד הגדול של משיחא דאתחלתא, כי "ישרון" בגימטריא "משיח בן יוסף" ') וכן בפסוק "בשלם סוכו ומעונתו בציון" עולה כמנין "וישרון בחרתי בו" (מדובר על זה באריכות לעיל פרק ב' ופרק ג'), ובסופו של אותו פרק ישעי' מ"ד שבו ראה רבנו את יעודו בטוריא דמב"י בפסוק וישרון בחרתי בו, - מדובר גם על תפקידו של כורש האומר לכורש רעי וכו' ורבנו כתב שאתחלתא דגאולה באה בתפקידו. המחזה הנשגב הזה עודד מאד וחיזק את לבו של רבנו, מאז חדלו להטרידו הפקפוקים בדבר בעיות הקשיים והסכנות הטבעיות שאודותם דאג לפני כן.
</p>
|
