סמ"ג עשה קע: הבדלים בין גרסאות בדף

{{סמ"ג|עשה|קסט|קע|קעא|תקיעת חצוצרות במקדש על הקרבן במועדות ובראשי חדשים|תקיעת חצוצרותובמלחמה}}

'''מצות עשה''' בימי המועדות כולן ובראשי חדשים שיהו הכהנים תוקעים בחצוצרות בשעת הקרבן והלוים אומרים שירה שנאמר {{מצ|במדבר י|י|וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצוֹצְרוֹת וְגוֹ'}}. ותניא במסכת מנחות {{הפניה-גמ|מנחות|כח|א}} החצוצרות היו באין מן העשת של כסף ואם עשה אותם מגרוטאות של כסף כשרה, משאר מיני מתכת פסולה.

ותניא במסכת מנחות {{הפניה-גמ|מנחות|כח|א}} החצוצרות היו באין מן העשת של כסף ואם עשה אותם מגרוטאות של כסף כשרה משאר מיני מתכת פסולה. שנינו במסכת ערכין {{הפניה-גמ|ערכין|י|א}} בשנים עשר יום בשנה החליל מכה לפני המזבח, בשחיטת הפסח ראשון ובשחיטת הפסח שני וביום טוב ראשון של פסח ויום [טוב] ראשון של עצרת ובשמנה ימי החג. וחליל זה דוחה את השבת מפני שהוא חליל של קרבו ועבודה היא. ובתוספתא {{מקור|תוספתא ערכין א ו|[[תוספתא/ערכין/א|ערכין פ"א ה"ו]]}} אמר רבי חנינא בן אנטיגנוס מכיר הייתי המכין בחליל הלוים היו.

ובמסכת חולין פרק קמא {{הפניה-גמ|חולין|כד|א}} אומר, כתוב אחד אומר {{שם|במדבר|ח|כד|זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם מִבִּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה}} וכתוב אחד אומר {{שם|במדבר|ד|ג|מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה}} הא כיצד בן חמש ועשרים לתלמוד ולומד חמש שנים עניין העבודה ומבן שלשים עובד, ואין הלוי נפסל בחמשים שנה אלא בזמן שנושאין המקדש בכתף וגם אין נפסלין במומין אלא בקול כשיתקלקל קולו מרוב הזקנה יפסל לעבודת השירה אבל יכול להיות מן השוערים, וכן מצינו כשהיה נפסל בשנים דתניא ב[[ספרי על במדבר ח#פסוק כה|ספרי]] {{שם|במדבר|ח|כה|מִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבוֹדָה}} אבל חוזר הוא לנעילת שערים.