ביאור:משנה ערובין פרק ו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 10:
ר' מאיר דורש שכל בעלי החצר יערבו וישתתפו בערוב, וכיוון שאין חצי ערוב - הרי אם אחד הבעלים אינו משתתף - אין הערוב חל.
 
הביטוי "אוסר עליו" דומה למה שנאמר על יין נסך, שהנכרי עלול לאסרו על ישראל (ראו [[ביאור:משנה עבודה זרה פרק ה|ע"ז ה,]] לדוגמא). כאן דווקא הנכרי, כיוון שאינו יודע מהו הערוב ואינו צד בויכוח, אינו אוסר לדעת ר' אליעזר בן יעקב. וראו [[ביאור:תוספתא/ערובין/ה#יד|תוספתא ה, יד,]] שישראל המחלל שבת בפרהסיה הוא כנכרי.
 
במשנה ב מתברר שהצדוקי, שאינו מודה בעירוב, שהפגין שיש לו חלק במבוי - אוסר על שאר הדיירים לערב אותו. אמנם לפי ההלכה הצדוקית הוא אינו אמור להשתמש במבוי כלל בשבת, אבל היו צדוקים שעברו על הוראה זו - בשוגג או במזיד - למרות שלא קבלו את עקרון העירוב.