ביאור:משנה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 106:
ההנחה היא שהמשנה אינה רק ספר הלכה ואף לא רק ספר לימוד על הלכות התנאים, אלא היא גם ספר שמיועד להעמיד את קוראיו על ערכים ורעיונות הנרמזים ממנו. חשיפת הערכים הללו מתבצעת על ידי ניתוח של בחירת הנושאים במשנה, סדר הפרקים, נושאים שהקשר ביניהם מודגש על ידי משחקי מילים, קשרים בתוך הפרקים בין נושאים שונים, וכדומה.
 
לעיתיםהקריאה כוללת הקריאה גם עיון בתוספתא המקבילה למשנה, אבלשאף היא מבוארת. הפירוש אינו מחוייב לקריאה התלמודית וההלכתית. הרציונל של גישה זו הוא שהתלמודים נחשבים לשכבה מאוחרת יחסית, ולעיתים הם מעבדים את הטקסט של המשנה, משנים אותו ומפרשים אותו על פי שיקולים משלהם, שאינם בהכרח אלו של עורכי המשנה. מובן שאין בפרשנות זו יומרה הלכתית, והיא נעשית אך ורק להגדיל תורה ולהאדירה.
 
הגישה הזאת למשנה פותחה כבר על ידי אלבוגן, מייסד חקר התלמוד המודרני, והוזנחה מאז. כיום היא חוזרת ומתעוררת במאמרים של פרופ' נועם זוהר, הרב ד"ר אברהם וולפיש, הרב ד"ר יעקב נגן, הרב ד"ר דב ברקוביץ, ד"ר יאיר אלדן, הרב יצחק בן פזי ומשה קליין. הכותבים הנ"ל איששו את המתודה החדשה בשורה ארוכה של מאמרים וספרים, אך לא הגיעו מעולם לכתיבת פירוש רצוף למסכתות שלמות (מלבד מסכתות מגילה וראש השנה). לעומתם הפירוש הנוכחי כולל את כל ששת הסדרים.
שורה 118:
2. פירושי מילים ומונחים לא שגורים, {{ב|הניכרים על ידי קו תחתי|כדי לקרוא את הפירוש יש להניח את הסמן על הטקסט והפירוש עולה מאליו.}}. כדי לקרוא את הפירוש יש להניח את הסמן על הטקסט והפירוש עולה מאליו.
 
{{הע-שמאל|3. פירושים והערות ארוכים יותר מובאים בתיבה משמאל לטקסט. כאן מובאים גם רוב המקורות המקבילים או הסותרים את הטקסט, מהמשנה עצמה, מהתוספתא, ממדרשי ההלכה ולעיתים גם ממקורות נוספים.}}