פקודת סימני סחורות: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ [870408] בוט: תיקונים אוטומטיים
[872797]
שורה 6:
 
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000956}} {{ח:תיבה|חא״י כרך ב׳ פרק צ״א, עמ׳ 889|פקודת סימני סחורות}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1939, תוס׳ 1, 48|תקון}}; {{ח:תיבה|1941, תוס׳ 1, 124|תקון}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|http://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312670.pdf}}, {{ח:תיבה|39|פקודת המטבע|http://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312686.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, 22|הודעה בדבר סמכויות השרים}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ח, 156|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209008.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 76|תיקון מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209006.pdf}}, {{ח:תיבה|XII|ת״ט|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_517983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד 140|תיקון מס׳ 2 לחוק השופטים|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209664.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 93|תיקון מס׳ 3|http://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211835.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 257|חוק הגנת הצרכן|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209363.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 54|חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300176.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
 
{{ח:מבוא}}
{{ח:הערה|מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|בסעיפים 14}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 15|ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. סמכויות הנציב העליון הועברו לשר המסחר והתעשיה (ע״ר תש״ח, 22). בהתאםמכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 11|בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}} – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מנהל מחלקת המכס, האקסייז והמסחר“ ייקרא מעתה ”מנהל המכס והבלו“. לפי {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312686.pdf#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948}}, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209664.pdf#סעיף 2|לתיקוןתיקון מס׳ 2 לחוק השופטים}}, כל מקום בו נאמר ”שופט שלום“ ייקרא ”שופט של בית משפט שלום“.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 50:
{{ח:תת|(ח)}} הוגשה תובענה או בקשה כאמור בסעיף קטן (ז), יעמוד צו העיכוב בתקפו עד לגמר בירורן; ואולם הרואה עצמו נפגע בצו העיכוב, רשאי בכל שלב של הבירור, לבקש מבית המשפט שבפניו תלויה ועומדת התובענה או הבקשה את ביטול הצו, ובית המשפט רשאי לבטל את הצו או לאשרו, בשינויים או בלי שינויים, לרבות התניית תקפו במתן ערובה לכל נזק שייגרם למבקש בקיום הצו.
 
{{ח:סעיף|3|עברות בקשר עם סימני מסחר ותאורי מסחר|תיקון: תש״ח־2, תשי״ח, תשמ״א}}
{{ח:תת|(1)}} כל אדם –
{{ח:תתת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל),}}
שורה 128:
{{ח:סעיף|14|איסור הכנסת סחורות הצפויות להחרמה עפ״י פקודה זו|תיקון: תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} כל סחורה אשר, אם תמכר, תהא צפויה להחרמה עפ״י פקודה זו, וכל סחורה מתוצרת חוץ הנושאת שם או סימן מסחרי שהנם או שהם מכוונים להיות שמו או סימנו המסחרי של בעל תעשיה או סוחר בישראל, ולא צרפו לאותו שם או סימן מסחרי רמז ברור על הארץ שבה נעשתה או יוצרה הסחורה, יהא אסור להכניסה לישראל, ובהתחשב עם הוראות סעיף זה תהא אותה סחורה כלולה בכלל הסחורות האסורות בהכנסה לישראל ממש כאילו פורש האיסור על הכנסתן בחוקי המכס הנוהגים באותה שעה בישראל, ואם הובאה או הוכנסה אותה סחורה לישראל, יוכל מנהל המכס והבלו {{ח:הערה|[במקור: מנהל מחלקת המכס, האקסייז והמסחר]}}, לפי הכרעת דעתו, להחרימה או למסרה לבעליה לאחר שימלאו אותם התנאים שמנהל המכס והבלו {{ח:הערה|[במקור: מנהל מחלקת המכס, האקסייז והמסחר]}} ימצא לנכון להטילם, ואם הוחרמה הסחורה, יהא אפשר להשמידה או לנהוג בה בדרך אחרת ככל אשר יצווה שר המסחר והתעשיה.
{{ח:תת|(2)}} מנהל המכס והבלו {{ח:הערה|[במקור: מנהל מחלקת המכס, האקסייז והמסחר]}} וכל אדם אחר ששר המסחר והתעשיה ייפה את כחו לכך בצו, רשאים להמיר את ענשו של אדם שעבר עברה על הוראות הפקודה הזאת או שעשה מעשה בנגוד להן, בקבלו ממנו כופר כסף שלא יעלה על הקנס המקסימלי המוטל בשל עברה עפ״י פקודה זו.
{{ח:תת|(3)}} יכול שר המסחר והתעשיה להתקין תקנות בנוגע לעצירתן או להחרמתן של סחורות שהכנסתן לארץ אסורה עפ״י סעיף זה, ובנוגע לתנאים שיהא צורך לקיימם לפני העצירה וההחרמה, ותקנות הקובעות את הפרטים, את ההודעות ואת הבטחון שחייבים במסירתם, ואת העדות הדרושה לכל צורך מצרכי הסעיף הזה ואת אופן קיומה של אותה עדות.