רי"ף על הש"ס/ברכות/פרק ב: הבדלים בין גרסאות בדף

'''מתני'. היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא, אם כוון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. בפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב. ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב- דברי ר"מ. ר' יהודה אומר- באמצע, שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם.'''

 

 

'''גמ'.''' ת"ר ק"ש ככתבה, דברי רבי. וחכמים אומרים בכל לשון. מ"ט דרבי, אמר קרא "והיו" בהוייתן יהו. ורבנן מ"ט, דאמר קרא "שמע", בכל לשון שאתה שומע- אבל "והיו", שלא יקרא למפרע הוא דאתא. וקיי"ל כרבנן, חדא דיחיד ורבים הלכה כרבים ועוד דסתם לן תנא דמתניתין כוותיהו, דתנן ואלו נאמרין בכל לשון- פרשת סוטה, וידוי מעשר וק"ש ותפילה וברכת המזון ושבועת העדות ושבועת הפיקדון, וקיי"ל דסתם מתני' ומחלוקת דברייתא הלכה כסתם מתני'. והא דקתני, תפילה בכל לשון- ה"מ בציבור אבל ביחיד לא, דאמר רב יהודה אמר רב לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי.ואמר ר' יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמי, אין מלאכי השרת נזקקין לו- לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמית.