סמ"ע על חושן משפט קפד: הבדלים בין גרסאות בדף

<b>{{דה מפרש|אם היו המעות מעורבים </b>}} המחבר העתיק לשון הרמב"ם הביאו הטור וכתב עליו דמשמע מדבריו דאע"פ שנתנו לו בעלי המעות שלשתן כל א' בפני עצמו צרור וחתום מ"מ מאחר שעירב אח"כ השליח מעות שלשתן ומדמי העירוב קנה המקח של כולם ואע"פ שדעת השליח הי' שהקנין יהי' לא' מהם וגם דאם לא עירבם השליח וקנה במעותיו של א' הי' שלו לבדו אפ"ה השתא דערבם הוא לכולם ☜ מיהו אם נתנו לו שלשתן המעות מתחלה יחד מעורבים והשליח צרר אח"כ סך של כל א' וא' בפני עצמו וקנה בשל א' הוכחתי בפרישה ודרישה דבזה לא אזלי' בתר דעת השליח ולא כמשמעות הטור דגם בזה הולכין להרמב"ם אחר מעשה השליח והטור כ' תחלה דעת אחרת שלא אזלינן בתר מעשה השליח כלל אלא בתר בעלי המעות אם נתנו להשליח המעות מעורבי' או כל א' בפ"ע ולבסוף כתב דעת הרמב"ם ושכן פירש"י ומ"ה פסק המחבר ג"כ כוותי'. ולפי מ"ש תבין שמ"ש המחבר חלוקה האחרת ז"ל היו המעות של כל א' צרורים כו' ר"ל שהיו כן מתחלה בשעת נתינה וגם לבסוף בשעת הקנייה ועד"ר:

<b>{{דה מפרש|מיהו אם פירש בהדיא </b>}} עד"ר שם כתבתי דמל' הטור משמע דהרמב"ם אינו מחלק בין אם הי' כן במחשבתו לפירש בהדיא ולפ"ז לא הי' למור"ם לערבב הדברים אלא לכתוב כן בשם י"א דהוא דעת ר' ישעיה בל' פלוגתא ע"ש ודו"ק:

<b>{{דה מפרש|אין כופין את המוכר </b>}} עפ"ר שם מפורש דמיירי אפי' אומר טעם למה כתב תחלה בשם לוי משום שהוא איש תקיף ואם יצאו על השדה מערערי' יראה השטר ששל לוי התקיף הוא וייראו ממנו אפ"ה לא מהני כל שלא התנה מתחלה:

<b>{{דה מפרש|אפילו לא אמר כן למוכר. </b>}} פירוש לא אמר ליה שע"מ כן קונהו:

<b>{{דה מפרש|אלא שאמר לעדים כו' </b>}} ע"ל ס"ס ס' שם כ' הטור והמחבר בסעיף כ"ו [ט'] האי דינא לענין שטר הלואה ושם כתב ג"כ הדין אם בא לוי ואומר שבמעותיו קנה ראובן ע"ש:

<b>{{דה מפרש|לא יוכל לחזור בו. </b>}} פירוש המוכר וז"ל הגמ"ר ואח"כ רצה שמעון המוכר לחזור בו אינו יכול לחזור אע"פ שעשה בלא הרשאת לוי ולא עשאו שליח ואם טען השליח דקנה במעותיו הדין ביניהן כן הוא שם:<קטע סוף=ב/>