חוק אשראי הוגן: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ [839475]
[870770] דחיית תחילה
שורה 3:
 
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000450}} {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ג, 174|חוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211681.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 98|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|http://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 258|תיקון מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300245.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 446|חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381148.pdf}}, {{ח:תיבה|1087|תיקון מס׳ 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390377.pdf}}, {{ח:תיבה|1208|תיקון מס׳ 5|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390482.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 48|תיקון מס׳ 5 (תיקון)}}.
 
''הודעות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ז, 796|קביעת סכום לענין סעיף 15(ב)(1) לחוק}}; {{ח:תיבה|י״פ תשע״א, 2018|הודעה על שינוי סכום}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 2533|הודעה על שינוי סכום}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 5564|הודעה על שינוי סכום}}.
שורה 10:
 
{{ח:מבוא}}
{{ח:הערה|{{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390482.pdf#סעיף 5|תיקון מס׳ 5}} יכנס לתוקף שישה חודשים מיום פרסום תקנות ראשונות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרה ”הלוואה“ ובהגדרה ”תוספת“ שבסעיף 1}}, או ביום 9.211.2019 (27 חודשים מיום פרסומו של התיקון), לפי המוקדם, ויחול רק על הלוואות שיינתנו מאותו מועד והלאה.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 16:
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ס, תשע״ז־2, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“, ”בעל רישיון למתן אשראי“ ו”בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}} כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הלוואה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}} כל עסקת אשראי, לרבות ניכיון שטר, ולמעט סוגי עסקאות אשראי ששר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט קבע לגביהן כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו עליהן בשל כך שהן לא מקיימות את תכליות החוק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת החוקה חוק ומשפט“ – {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}} ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה מנהלת“ – {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}} כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות (רישוי)“ – {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק קופות גמל“ – {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים“ – {{ח:הערה|(החלעד מיוםיום 9.11.20182019):}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.2.2018 ועד יום 9.11.20182019):}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לווה“ – למעט תאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לווה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}} יחיד המקבל הלוואה, וכן תאגיד מסוג התאגידים שקבע שר המשפטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ג|סעיף 15ג}} המקבל הלוואה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלווה“ – מי שנותן הלוואה, למעט תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, וכן מי שעוסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 25יז|בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלווה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}} מי שנותן הלוואה, וכן מי שעוסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלווה מוסדי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}} מלווה שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או סולק;
{{ח:תתת|(2)}} מבטח;
שורה 37:
{{ח:תתת|(5)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
{{ח:תתת|(6)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון“ – {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}} כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת אשראי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}} התחייבות של מלווה להעמדת אשראי עד סכום מסוים, אשר מימושו בפועל ומועדי פירעונו, בתוך תקופת חוזה ההלוואה, נתון בידי הלווה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת לתיווך באשראי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}} כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 25יז|בסעיף 25יז לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על הבנקים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}} כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|בסעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על נותני שירותים פיננסיים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}} כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולק“ – {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההלוואה“ – הסכום שבו מחוייב הלווה לפי חוזה ההלוואה, או כל חלק ממנו, לפי הענין, למעט ריבית וריבית פיגורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – ריבית או הפרשי הצמדה, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית פיגורים“ – ריבית נוספת שנדרש לווה לשלם בשל פיגור בתשלום לפי חוזה ההלוואה, בין שנקראת ריבית פיגורים ובין שנקראת בשם אחר; לענין זה לא יובאו בחשבון הוצאות סבירות ממשיות שהוציא המלווה לגביית התשלום שבפיגור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית פיגורים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}} ריבית שנדרש לווה לשלם בשל פיגור בתשלום לפי חוזה ההלוואה, חלף הריבית, בין שנקראת ריבית פיגורים ובין שנקראת בשם אחר; ולעניין ניכיון שטר – ריבית שדורש המלווה, מהלווה או ממושך שטר, בשל אי־פירעון של השטר; לעניין הגדרה זו לא יובאו בחשבון הוצאות שהוציא המלווה לשם גביית התשלום שהלווה פיגר בתשלומו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור העלות הממשית של האשראי“ – היחס שבין סך כל התוספות לבין הסכום שקיבל הלווה בפועל, בחישוב שנתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור העלות המרבית של האשראי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}} שיעור העלות הממשית של האשראי המרבי שניתן לקבוע בחוזה הלוואה ולגבות מלווה, והכול כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ריבית הפיגורים המרבי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}} השיעור המרבי של ריבית פיגורים שניתן לקבוע בחוזה הלוואה ולגבות מלווה, והכול כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ ו”תאגיד עזר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}} כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת“ – כל סכום שנדרש לווה לשלם בקשר לחוזה ההלוואה מעבר לסכום שקיבל בפועל מן המלווה, למעט ריבית פיגורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת“ – {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}} כל סכום שנדרש לווה לשלם בקשר לחוזה ההלוואה מעבר לסכום שקיבל בפועל מן המלווה, למעט אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ריבית פיגורים;
{{ח:תתת|(2)}} הוצאות שהוציא המלווה לשם גביית התשלום שהלווה פיגר בתשלומו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א}};
שורה 62:
 
{{ח:סעיף|2|עריכת חוזה בכתב ותיעוד הסכמת הלקוח|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}}
{{ח:ת}} חוזה הלוואה בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב; הסכמת הלקוח לכריתת חוזה ההלוואה תינתן במפורש ותתועד בידי המלווה, ויכול שתינתן בדרך של חתימת הלקוח על חוזה ההלוואה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן תיעוד ההסכמה כאמור.
 
שורה 87:
 
{{ח:סעיף|3|חובת גילוי|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}}
{{ח:תת|(א)}} מלווה העומד לכרות חוזה הלוואה עם לווה, ימסור לו עותק ממנו והזדמנות סבירה לעיין בו לפני כריתתו, וכן ימסור לו, לאחר כריתת החוזה, עותק מהחוזה שנכרת ומתיעוד הסכמת הלווה, והכל בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר הלווה למלווה; לעניין זה, ”מסירה“ – לרבות באמצעים אלקטרוניים.
{{ח:תת|(ב)}} מלווה יכלול בחוזה ההלוואה גילוי מלא של הפרטים האלה:
שורה 121:
 
{{ח:סעיף|4א|בסיס ההצמדה או בסיס הריבית|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}}
{{ח:ת}} בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר או בהלוואה בריבית משתנה, ובכלל זה ריבית פיגורים משתנה, יהיו בסיס ההצמדה או בסיס הריבית, לפי העניין, מדד, ריבית או בסיס אחר, שאין למלווה שליטה על קביעתם ומפורסמים לציבור לפי דין או נוהג.
 
שורה 130:
 
{{ח:סעיף|5|הגבלת שיעור העלות הממשית של האשראי|תיקון: תש״ס, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019, אך סעיף קטן (א) יחול על מלווה מוסדי החל מיום 8.10.2017):}}
{{ח:תת|(א)}} לא יכרות מלווה חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד, ולא יקבל תשלום לפי חוזה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מלווה יכלול בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד, כאמור בסעיף קטן (א).
שורה 142:
 
{{ח:סעיף|6|הגבלת ריבית הפיגורים|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019, אך סעיף קטן (א) יחול על מלווה מוסדי החל מיום 8.10.2017):}}
{{ח:תת|(א)}} לא יכרות מלווה חוזה הלוואה שבו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, ולא יקבל תשלום לפי חוזה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מלווה יכלול בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, כאמור בסעיף קטן (א).
שורה 159:
 
{{ח:סעיף|7|הקדמת מועד הפרעון|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, מלווה זכאי להקדים את מועד הפירעון של ההלוואה, כולה או חלקה, אם היה חשש ממשי לאי־פירעון ההלוואה, אם הסיכון לאי־פירעון ההלוואה גדל בשיעור ניכר, אם היתה הפרה יסודית של חוזה ההלוואה או אם התקיימו תנאים אחרים המחייבים ביצוע מיידי של פעולה כאמור לגבי ההלוואה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
שורה 171:
 
{{ח:סעיף|7א|הוצאות לגביית תשלום שבפיגור|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}}
{{ח:ת}} מלווה רשאי לגבות מלווה רק הוצאות סבירות שהוציא לשם גביית תשלום שהלווה פיגר בתשלומו לפי חוזה ההלוואה, ושנקבע בחוזה ההלוואה שהוא רשאי לגבותן מהלווה; שר המשפטים רשאי לקבוע את סוג ההוצאות שרשאי המלווה לגבות מהלווה כאמור, את הסכום המרבי שלהן, ואת התנאים לגבייתן.
 
שורה 185:
 
{{ח:סעיף|8|סדרי דין|תיקון: תש״ס, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש מלווה תובענה בבית משפט נגד לווה, או הגיש נגדו בקשה ללשכת הוצאה לפועל לביצוע פסק דין, לביצוע שטר או לביצוע תביעה על סכום קצוב, והכל בקשר לחוזה הלוואה, יצרף לכתב התביעה או לבקשה העתק של חוזה ההלוואה וכן העתק של פסק הדין או את השטר, לפי העניין; ואולם מלווה מוסדי יהיה רשאי לצרף לכתב התביעה או לבקשה כאמור, במקום העתק של חוזה ההלוואה, רשומה מוסדית כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 35|בסעיף 35 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, בקשר לחוזה ההלוואה, בהתאם להוראות הדין, ובלבד שהיא כוללת את כל הפרטים שיש לגלותם במסגרת חוזה ההלוואה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתובענה או בקשה כאמור בסעיף קטן (א) יציין המלווה את הסכום שתשלומו נדרש ואת אופן חישובו, וכן פרטים אלה:
שורה 201:
 
{{ח:סעיף|9|ביטול או שינוי תנאי בבית משפט|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}}
{{ח:תת|(א)}} ראה בית המשפט בתובענה בקשר לחוזה הלוואה, כי חוזה ההלוואה או תנאי בו אינם מתאימים לדרישות לפי חוק זה, ולגבי מלווה מוסדי – לדרישות לפי חוק זה או לפי חוק אחר החל בעניין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, יורה בית המשפט, ביוזמתו או על פי בקשה, ולאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם, לבטל את החוזה או את התנאי או לשנותו, הכל במידה הנדרשת כדי להתאימו לדרישות החוק, ולפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) או מכל תרופה אחרת שבדין, רשאי בית המשפט להתאים את שיעור העלות הממשית של האשראי ואת שיעור ריבית הפיגורים לשיעורים המרביים המותרים על פי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}}, או לקבוע שיעור נמוך יותר, לצוות על השבה של כל סכום שקיבל המלווה מן הלווה שלא בהתאם להוראות חוק זה, לחייב את המלווה בהוצאות שנגרמו ללווה, וליתן כל הוראה אחרת שתיראה צודקת בנסיבות הענין.
שורה 213:
 
{{ח:סעיף|10|אי־נקיטה של הליכי הוצאה לפועל|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} ביקש מלווה לנקוט הליכים נגד לווה בתיק הוצאה לפועל לביצוע פסק דין שניתן במעמד צד אחד, לביצוע שטר או לביצוע תביעה על סכום קצוב, בקשר לחוזה ההלוואה, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים, ובכלל זה להורות על אי־פתיחת תיק הוצאה לפועל או סגירתו, אם היה לו יסוד להניח כי חוזה ההלוואה או תנאי בו אינם מתאימים לדרישות לפי חוק זה, ולגבי מלווה מוסדי – לדרישות לפי חוק זה או לפי חוק אחר החל בעניין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}; ואולם לא יורה רשם ההוצאה לפועל על אי־פתיחת תיק ביוזמתו אלא לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי לסרב לנקוט הליכים בתיק הוצאה לפועל לביצוע שטר או לביצוע תביעה על סכום קצוב כאמור בפסקה (1), בנסיבות המנויות בצו שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט.
שורה 234:
 
{{ח:סעיף|14|ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}}
{{ח:ת}} החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי חוק זה ניתנת לערעור בזכות לפני בית משפט השלום.
 
שורה 246:
 
{{ח:סעיף|15|סייג לתחולה|תיקון: תשנ״ט, ק״ת תשס״ז, י״פ הודעות, תשע״ז־2, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5(ב) ו־(ג)(1) ו־(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(ב) ו־(ג)(1) ו־(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}}, לא יחולו על מלווה יחיד שנתן הלוואה שלא דרך עיסוק; לעניין זה יראו מלווה שנתן הלוואה למי שאינו קרוב משפחתו כמי שנתן הלוואה דרך עיסוק, אלא אם כן הוכיח המלווה אחרת; לעניין סעיף קטן זה, ”קרוב משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 15ד|ו־15ד(א)(2) עד (4)}} לא יחולו על –
שורה 257:
 
{{ח:סעיף|15א|החלת הוראות על חוזה הלוואה שעניינו מסגרת אשראי|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}}
{{ח:ת}} בחוזה הלוואה בין לווה למלווה שעניינו מסגרת אשראי, יחולו לעניין מסגרת האשראי הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} במקום ההגדרה ”שיעור העלות הממשית של האשראי“ יקראו:
שורה 272:
 
{{ח:סעיף|15ב|החלת חובת הגילוי על חוזה הלוואה שעניינו ניכיון שטר או חוזה הלוואה שעניינו שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}}
{{ח:תת|(א)}} בחוזה הלוואה בין לווה ומלווה שעניינו ניכיון שטר שמשך מי שאינו הלווה, יראו במלווה שכלל במסמכים המפורטים להלן את הפרטים שלהלן כמי שמילא אחר חובת הגילוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}:
{{ח:תתת|(1)}} חוזה הלוואה הקובע את התנאים הכלליים של ניכיון השטר, ובו הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(1), (8ב), (10), (11), (11א) ו־(11ג)}}, בשינויים המחויבים;
שורה 291:
 
{{ח:סעיף|15ג|החלת הוראות על תאגידים|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}}
{{ח:ת}} שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט, רשאי לקבוע כי הוראות החוק, כולן או חלקן, החלות על לווים יחולו על סוגי תאגידים כפי שיקבע; קבע השר כאמור לא יראו כהלוואה, לעניין חוק זה, רכישה של תעודות התחייבות שהוצעו לציבור על פי תשקיף כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, רכישה של תעודות התחייבות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ה3|שפרק ה׳3 לחוק האמור}} חל עליהן, או רכישה של תעודות התחייבות הרשומות או המיועדות להירשם למסחר בבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 46|בסעיף 46 לאותו חוק}}.
 
{{ח:סעיף|15ד|עונשין|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}}
{{ח:תת|(א)}} מלווה שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} עשה אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ה) שלהלן במטרה להתחמק מהחובות או מהאיסורים הקבועים בחוק זה:
שורה 317:
 
{{ח:סעיף|15ה|עיצום כספי על מלווה מוסדי|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הקובע“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
שורה 349:
 
{{ח:סעיף|16|שמירת דינים|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}}
{{ח:ת}} חוק זה בא להוסיף על זכויות הלווה על פי כל דין ועל חובותיו של מלווה מוסדי על פי כל דין ולא לגרוע מהן.
 
שורה 359:
 
{{ח:סעיף|18א|שינוי התוספות|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}}
{{ח:ת}} שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ושר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}, את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.
 
שורה 373:
 
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019, למעט כפי שהוחל על מלווה מוסדי):}}
 
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
שורה 396:
 
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019, למעט כפי שהוחל על מלווה מוסדי):}}
{{ח:ת}} שיעור ריבית הפיגורים המרבי לעניין הלוואה כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4|בפרט (4) לתוספת הראשונה}} – שיעור העלות המרבית של האשראי כשהוא מוכפל ב־1.2, בחישוב שנתי.
 
שורה 406:
 
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 9.11.20182019):}}
 
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}