לבוש אורח חיים תכח: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
חשבון התקופות |
||
שורה 738:
===חשבון התקופות===
חשבון התקופות, והוא כשתגיע החמה לתחילת טלה או לתחילת סרטן או תחילת מאזנים או תחילת גדי, מפני שבד׳ זמנים הללו משתנה מהלך החמה וזמני השנה מקור לחום ומחום לקור; לכך חלקו השנה לד׳ תקופות הללו. דע, שכמו שהניחו חז״ל לחשבון המולדות מהלך שוה, ולא מהלך אמיתיף מטעם שנתבאר בע״ה, כן עשו גם כן במהלך החמה, הניחו בה חשבון כאילו היא היתה מהלכת על מרכז הארץ מהלך אחד, ומצאו מהלכה השוה שהיא מהלכת מעגל גלגלה בשס״ה יום ו׳ שעות, ואם כן שנת החמה היא יתירה על שנת הלבנה י׳ ימים כ״א שעות ר״ד חלקים במהלכה השוה. ואם היינו עושין לעולם השנה י״ב חדשי הלבנה ולא יותר, היה בא לפעמים חג הפסת באמצע הקיץ או בסופו, או אפילו באמצע החורף, וכן חג הסוכות גם כן, מפני אילו הי׳ ימים שיצטרפו ברוב שנים לחדשים, {{קיצור|וק״ל|וקל להבין}}, וכבר אמרה תורה: "שמור את החדש האביב" וגו׳, דמשמע שלעולם יהיה פסח בזמן האביב. וכן חג הסוכות קראו התורה "חג האסיף", משמע שלעולם לא יהיה סוכות אלא בזמן האסיף לכך נמסר לנו סוד העיבור, כדי להשוות שנת הלבנה עם שנת החמה, ולקרב אותם בקירוב היותר שאפשר. הילכך כשמצאנו שהיה ראוי להיות מולד ניסן והיתה החמה עדיין רחוק ממזל טלה, שהוא זמן האביב, והיתה רחוקה לערך ל׳ יום, שהוא קרוב {{קיצור|לג״פ|לג' פעמים}} יכ״א ר״ד – צוו שלא לקרותו ניסן אלא אדר שני, וידחה פסח עד החודש השני ויקרא שמו ניסן, כלומר חודש הראשון, שיהיה בזמן האביב; ושיחשוב זה החודש שהוא חודש אדר שני י״ג מחדשי השנה שעברה, כי ניסן לעולם ראשון לחדשי השנה הבא.
ולא רצו לעשות כן לעבר בכל שנה י׳ ימים לקרבם בכל שנה ושנה, משום שנאמר: "חדש בחדשו לחדשי השנה", חדשים אתה מונה לשנה ואי אתה מונה ימים לשנה. ואם כן, בשנת העיבור נקראו י״ג חדשים שנה. ולפי שעל פי החשבון הזה, אחר שנעשה חודש העיבור כשנצטרך לו, תתקרב לבנה עם החמה בכל הקירוב היותר שאפשר בי״ט שנים, קראו י״ט שנים מחזור אחד, שאז לא תהיה החמה יתירה על הלבנה רק שעה א׳ ותפ״ה חלקים, כשתחשוב י״ט פעמים יכ״א ר״ד, ותקח ממנו כל הכ״ט י״ב תשצ״ג, יעלו ז׳ פעמים כ״ט י״ב תשצ״ג, וישאר א׳ תפ״ה. כלומר, שבעת ורגע שיהיה בו מולד ניסן בסוף י״ט שנים, לא תהיה חמה רחוקה ממזל טלה במהלך השוה, רק שעה אחת ותפ״ה חלקים.
ודע, כי הרגע שתגיע החמה לתחילת טלה קראו "תקופה", כלומר שהקיפה החמה מהלכתה בגלגלה; וכן כשתגיע לתחילת סרטן ולתחילת מאזנים ולתחילת גדי. וטעמא ידוע למי שיודע מעט בחכמת התכונה, שבארבע פרקים אלו יש לחמה שינוי מהלך מה ממה שהיתה מהלכת קודם זה; ולכך קראו כל אחת מד׳ פרקים אלו "תקופה".
{{לא נשלם}}
| |||