חוק מס קניה (טובין ושירותים): הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:התחלה}}

{{ח:כותרת|חוק מס קניה (טובין ושירותים), תשי״ב–1952}}

 

{{ח:פתיח-התחלה}}

{{ח:תתת|(1)}} הוא עוסק כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מע״מ}}, מגיש במועד דו״חות מלאים ונכונים ומנהל רישומים, מסמכים ופנקסים, הכל לפי הוראות חוק זה ולפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מע״מ}};

{{ח:תתת|(2)}} בשנת המס שקדמה לשנה שבה הגיש את הבקשה לאישורו כיבואן בהסדר, ייבא טובין שערכם פו״ב הוא לפחות 500,000 דולר של ארצות הברית או סכום אחר שקבע שר האוצר; המנהל רשאי לקבוע כללים לחישוב מחיר הטובין הנקוב במטבע חוץ;

{{ח:תתת|(3)}} בחמש השנים שקדמו למועד שבו הגיש את הבקשה לאישורו כיבואן בהסדר, לא הורשע בעבירת מס ולא הוטל עליו כופר כסף או קנס מינהלי על עבירה כאמור; לענין זה, ”עבירת מס“ – עבירה לפי החיקוקים החלים על מס עקיף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר)|בחוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ״ח–1968}}, עבירה לפי חוק מע״מ או עבירה לפי פקודת מס הכנסה; ואולם רשאי המנהל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לא לראות בעבירה שהוטל עליה קנס מינהלי, עבירת מס.

{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע תנאים נוספים לאישור יבואן בהסדר.

{{ח:ת}} תקפו של חוק זה הוא מיום י״א באלול תשי״ב (1 בספטמבר 1952).

 

 

 

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת פרט 1}}