ויקיטקסט

פקודת העיריות: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ [859994] בוט: תיקונים אוטומטיים
[865270]
שורה 831:
{{ח:תתתת|(5)}} הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;
{{ח:תתתת|(6)}} החזקה בכל הון המניות של התאגיד, אם יש כזה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד עירוני בבעלות מלאה“ – חברה, אגודה שיתופית, עמותה או תאגיד אחר שהוקם בידי עיריה מכוח סמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 249.30|סעיף 249(30)}}, אשר כל אמצעי השליטה בו, המנויים בהגדרה ”אמצעי שליטה“, הם בידי אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} העיריה לבדה או יחד עם רשות מקומית אחרת;
{{ח:תתתת|(2)}} העיריה או רשות מקומית אחרת, יחד עם תאגיד עירוני בבעלות מלאה של העיריה.
שורה 1,802:
{{ח:ת}} סמכויותיה של עיריה הן:
 
{{ח:סעיף*||בנינים ועבודות|עוגן=סעיף 249.1}}
{{ח:תת|(1)}} לבנות ולקיים בניני ציבור, לעשות עבודות ציבוריות אחרות ולבנות ולקיים חנויות ובתים;
 
{{ח:סעיף*||שירותים, מפעלים ומוסדות|עוגן=סעיף 249.2}}
{{ח:תת|(2)}} להקים, לקיים ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם לדעת המועצה לתועלת הציבור, או להשתתף בהקמתם, בהחזקתם ובניהולם;
 
{{ח:סעיף*||מפעלים ציבוריים|עוגן=סעיף 249.3}}
{{ח:תת|(3)}} לבצע מפעלים, שעליהם העיד השר בכתב כי הם מפעלים לתועלת הציבור;
 
{{ח:סעיף*||נאמנים|עוגן=סעיף 249.4}}
{{ח:תת|(4)}} לפעול, בהסכמת השר, כנאמנים של כל נאמנות שנוצרה לצרכי ציבור;
 
{{ח:סעיף*||שיכון למעוטי אמצעים|עוגן=סעיף 249.5}}
{{ח:תת|(5)}} לספק שיכון למעוטי אמצעים, ולתכלית זו –
{{ח:תתת|(א)}} לרכוש או לחכור כל קרקע, לרבות בתים או בנינים אחרים שעליה;
שורה 1,823:
{{ח:תת}} ובלבד שלא תרכוש דרך כפיה קרקע כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, אלא בהתאם להוראותיה של {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|אותה פקודה}};
 
{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ח־3|עוגן=סעיף 249.5א}}
{{ח:תת|(5א)}} בלי לגרוע משאר ההוראות לפי סעיף זה – להקים, להפעיל ולנהל דיור בהישג יד במקרקעין בבעלותה, ולתכלית זו –
{{ח:תתת|(א)}} לבנות, להפעיל ולתחזק יחידות דיור לדיור בהישג יד על קרקע שבבעלותה;
שורה 1,831:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”דיור בהישג יד“, ”השכרה במחיר מופחת“ ו”זכאי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 6|בתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};
 
{{ח:סעיף*||בתי מחסה|עוגן=סעיף 249.6}}
{{ח:תת|(6)}} להקים בתי־מחסה מספיקים כדי לאכסן בהם נכים ובעלי־מום עניים, ומקומות עבודה שבהם יועסקו עניים המסוגלים לעבודה ולמנוע פשיטת־יד;
 
{{ח:סעיף*||מרחצאות ציבוריים|עוגן=סעיף 249.7}}
{{ח:תת|(7)}} להקים, לקיים ולהסדיר מרחצאות, בריכות שחיה ובתי־רחצה ציבוריים;
 
{{ח:סעיף*||גנים ציבוריים|תיקון: תשס״ז|עוגן=סעיף 249.8}}
{{ח:תת|(8)}} לספק, להתקין, להתוות, לתכנן, לשפר, לקיים, להסדיר גנים וגינות ומקומות מרגוע או נופש אחרים לשימוש הציבור, ולפקח עליהם, ולהשתתף בהוצאות קיומם של מקומות כאמור שהתקינם אדם לשימוש הציבור; ובלבד שלא ייגבו דמי כניסה לאותם מקומות, בחוק עזר או בכל דרך אחרת, לרבות באמצעות הטלת אגרה, מס, היטל או תשלום כלשהו (בפסקה זו – דמי כניסה), ואולם רשאי השר להתיר לעיריה לגבות דמי כניסה למקומות כאמור במקרים חריגים, ולפי כללים שקבע באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
 
{{ח:סעיף*||עצים|עוגן=סעיף 249.9}}
{{ח:תת|(9)}} לנטוע עצים בכל רחוב או בכל מקום ציבורי, ולהקים סוככי עצים, ובלבד שהרחוב או המקום לא ייפגעו על ידי כך יותר מן הראוי;
 
{{ח:סעיף*||ממכר וכו׳ של רחובות|עוגן=סעיף 249.10}}
{{ח:תת|(10)}} למכור, להחכיר או להחליף בקרקע אחרת כל רחוב שהוא נכס העיריה, או חלק ממנו, שאינו דרוש עוד לצרכי פקודה זו;
 
{{ח:סעיף*||רחובות ציבוריים|עוגן=סעיף 249.11}}
{{ח:תת|(11)}} לסלול כל רחוב שאיננו רכוש הפרט ולדאוג למצבו התקין של כל רחוב כאמור;
 
{{ח:סעיף*||סלילת מדרכות|תיקון: תשמ״ד|עוגן=סעיף 249.12}}
{{ח:תת|(12)}} לסלול מדרכות או לדרוש מבעלי מקרקעין הגובלים רחוב לסלול, סלילה ראשונה, מדרכה לאורך הרחוב הגובל את מקרקעיהם;
 
{{ח:סעיף*||ניקוי מדרכות|תיקון: תשל״ב|עוגן=סעיף 249.12א}}
{{ח:תת|(12א)}} לענין סוגי עסקים הגובלים רחוב – לדרוש מבעליהם או מכל המנהלים אותם למעשה או האחראים להם, לנקות את המדרכה לאורך הרחוב הגובל אותם;
 
{{ח:סעיף*||הריסת בנינים|עוגן=סעיף 249.13}}
{{ח:תת|(13)}} לצוות כי ייהרסו בנינים, המעכבים או מפריעים אוורור, או שהם בלתי סניטריים או מזיקים מבחינה אחרת לבריאות הציבור, או שהם מסוכנים;
 
{{ח:סעיף*||שמירת המראה של חזיתות הבתים|תיקון: תשכ״ה־2|עוגן=סעיף 249.13א}}
{{ח:תת|(13א)}} להורות בדבר שמירת המראה של חזיתות הבתים, לרבות סיודן ושיפוצן;
 
{{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״ח־3|עוגן=סעיף 249.13ב}}
{{ח:תת|(13ב)}} להורות לבעלים או למחזיקים של עסקים או בתי מגורים בדבר נקיטת אמצעים למיגון עסקיהם או מגוריהם, לרבות פיקוח על מערכות אזעקה, דרך התקנתן, הפעלתן, וניתוקן אם הן מהוות מפגע; הוראות כאמור יכול שיחולו על סוגי עסקים או בנינים או על אזורים מסוימים שהגדירה העיריה לענין זה; הוראה כאמור המלווה במפרט המתאר את אמצעי המיגון, יראו אותה כהיתר בניה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 145|סעיף 145 לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}; הוראות כאמור לא יינתנו לגבי בית מגורים שבנייתו הושלמה לפני תחילתו של חוק זה;
 
{{ח:סעיף*||מכונות שחדלו להשתמש בהן, גרוטאות ברזל וכו׳|עוגן=סעיף 249.14}}
{{ח:תת|(14)}} להסדיר או לאסור את הנחתן של מכונות שנתבלו, גרוטאות ברזל וחפצים אחרים ברשות הרבים, ולהורות על סילוקם של אותם חפצים ומה ייעשה בהם, כשהונחו ברשות הרבים או ברשות היחיד בנסיבות שיש בהן משום פגיעה בנוחותם של תושבי הסביבה;
 
{{ח:סעיף*||בניית ביבים וכו׳|עוגן=סעיף 249.15}}
{{ח:תת|(15)}} לדרוש מבעלי מקרקעין כי יבנו ביבים, נקזים, בתי כסא, בורות שופכין, מחראות או משתנות, ולדרוש מבעליהם או מן המחזיקים בהם לקיים ולשמור במצב נקי את המיתקנים כאמור לאחר שנבנו, בלי לפגוע בכל תרופה שבידי המחזיקים נגד הבעלים;
 
{{ח:סעיף*||מכירת תוצרת ובעלי־חיים|עוגן=סעיף 249.16}}
{{ח:תת|(16)}} להסדיר מכירת תוצרת ובעלי חיים ולפקח עליה, על ידי איסור מכירתם במקום שאיננו שוק ציבורי או בדרך אחרת;
 
{{ח:סעיף*||מכירת מצרכי מזון בשעת־חירום|עוגן=סעיף 249.17}}
{{ח:תת|(17)}} להסדיר בשעת־חירום את מכירתם ומחירם של מצרכי מזון, ולפקח עליהם;
 
{{ח:סעיף*||בשר קפוא|עוגן=סעיף 249.18}}
{{ח:תת|(18)}} להסדיר הכנסתו של בשר קפוא לתחום העיריה ומכירתו ולפקח עליהן;
 
{{ח:סעיף*||תברואה|עוגן=סעיף 249.19}}
{{ח:תת|(19)}} להיכנס לכל בית או בנין, שיש עליהם חשד סביר שהם בלתי סניטריים, כדי לברר את מצב הנקיון בהם או לצורך אחר, ולהוציא צו למחזיק בהם, שבו יידרש לנקוט את האמצעים המפורשים בצו;
 
{{ח:סעיף*||פתיחתן וסגירתן של חנויות|תיקון: תשע״ח־2|עוגן=סעיף 249.20}}
{{ח:תת|(20)}} בכפוף להוראות כל דין, להסדיר פתיחתם וסגירתם של חנויות ובתי מלאכה, מסעדות, בתי קפה, בתי תה, בתי משקה, מזנונים, קנטינות ומוּסדים אחרים כיוצא באלה, ושל בתי קולנוע, תיאטרונים ומקומות אחרים של עינוג ציבורי או של סוג פלוני מהם, ולפקח על פתיחתם וסגירתם, ולקבוע – בלי לפגוע בכללותה של הסמכות – את שעות פתיחתם וסגירתם ביום פלוני; אלא שתקפה של פסקה זו יהא בכפוף לכל פטור שהשר יורה עליו בצו;
 
{{ח:סעיף*|||תיקון: תשל״ח, תשנ״א־2, תשנ״ח|עוגן=סעיף 249.21}}
{{ח:תת|(21)}} עיריה רשאית להפעיל את סמכותה על פי פסקה (20) בתחום שיפוטה או בחלק ממנו לגבי ימי המנוחה, בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית ולגבי יום תשעה באב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ימי המנוחה“ – כמפורט {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, לענין זה, שבת ומועדי ישראל – מכניסת השבת או המועד ועד צאתם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום תשעה באב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת)|בחוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), התשנ״ז–1997 {{ח:הערה|[צ״ל: התשנ״ח–1997]}}}};
 
{{ח:סעיף*||ענינים חקלאיים|עוגן=סעיף 249.22}}
{{ח:תת|(22)}} להסדיר כל ענין חקלאי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151}};
 
{{ח:סעיף*||פיקוח על השיט בנהרות|עוגן=סעיף 249.23}}
{{ח:תת|(23)}} להסדיר את השיט בנהרות בתוך תחום העיריה ולפקח עליו ולהורות בדבר רישוי ורישום של סירות השטות באותם נהרות בלבד ושל מלחים ומובילי סירות העושים בכל משלח יד או עבודה בקשר לסירות אלה על החוף או במים;
 
{{ח:סעיף*||בתי־עלמין|עוגן=סעיף 249.24}}
{{ח:תת|(24)}} להסדיר בתי עלמין ולקבוע את עמקם וארכם של קברים;
 
{{ח:סעיף*||היטל עינוגים|עוגן=סעיף 249.25}}
{{ח:תת|(25)}} להטיל היטל על כרטיסים הנמכרים לעינוגים ציבוריים, אולם –
{{ח:תתת|(א)}} לא יוטל ההיטל אלא לפי חוקי עזר שהותקנו בהתאם להוראותיה של הפקודה;
{{ח:תתת|(ב)}} תקפה של פסקה זו יהא בכפוף לכל פטור שהשר יורה עליו בצו;
 
{{ח:סעיף*||אוסף כספים ברחובות וכו׳|עוגן=סעיף 249.26}}
{{ח:תת|(26)}} לפקח על איסוף כספים במקומות ציבוריים על ידי מכירת סמלים וסרטים או באמצעים דומים לאלה או לאסור אותו;
 
{{ח:סעיף*||תכניות גימלה לפקידי המועצה ועובדיה|עוגן=סעיף 249.27}}
{{ח:תת|(27)}} להתקין ולבצע כל תכנית לטובת עובדי העיריה שאושרה על ידי השר;
 
{{ח:סעיף*||תעודות אישור|עוגן=סעיף 249.28}}
{{ח:תת|(28)}} להוציא תעודות אישור בדבר כל ענין מן הענינים שהיא נדרשת או מוסמכת לעשותם לפי הפקודה או לפי כל דין אחר;
 
{{ח:סעיף*||סמכות כללית|עוגן=סעיף 249.29}}
{{ח:תת|(29)}} לעשות בדרך כלל, כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העיריה, בריאות הציבור והבטחון בו, וכן, ברשותו של הממונה, להקים ולקיים מוסדות לבריאות הציבור ולחינוך, ולסייע להם;
 
{{ח:סעיף*||ייסוד חברות ואגודות|תיקון: תשס״ד־4|עוגן=סעיף 249.30}}
{{ח:תת|(30)}} לייסד חברה, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות העיריה ותפקידיה, לרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל חברה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת, שמטרותיה מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור, ולנהוג בהם דרך בעלים; לענין זה, ”חברה“, ”אגודה שיתופית“ או ”כל אגודה אחרת“ – חברה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת, שהתאגדו בישראל על פי דין;
 
{{ח:סעיף*||שיתוף עם גורמים אחרים|עוגן=סעיף 249.31}}
{{ח:תת|(31)}} לבצע כל סמכות מסמכויותיה ולמלא כל תפקיד מתפקידיה יחד או בשותפות עם מוסדות המדינה, רשויות מקומיות אחרות, חברות, אגודות שיתופיות וגופים או אנשים אחרים;
 
{{ח:סעיף*||פעולות לענין צמצום נגע הסמים|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ד, תשע״ב־8, תשע״ז־3|עוגן=סעיף 249.32}}
{{ח:תת|(32)}} לבצע פעולות חינוך ומניעה בנושא הסמים המסוכנים ולפעול למען הקמת מוסדות לטיפול בנפגעי סמים ושיקומם, לאחר התייעצות עם המשרדים הנוגעים בדבר ועם הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול;
 
{{ח:סעיף*||שמירה, אבטחה וסדר ציבורי|תיקון: תשע״א־5, תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ו־2, תשע״ח|עוגן=סעיף 249.33}}
{{ח:תת|(33)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד ליום 31 בדצמבר 2019):}} להסדיר עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחומה, בנושאים, בתנאים ובסייגים שקבעו השר והשר לביטחון הפנים כאחד, בהסכמת שר המשפטים, ואולם בחוק עזר לפי פסקה זו לא יוטלו אגרה או היטל אלא בסכום שאינו עולה על סכום שקבע השר.
 
{{ח:סעיף|249א|תאגידים עירוניים|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ה, תש״ס, תשס״ה־2}}
{{ח:ת}} פעלה העיריה על פי סמכויותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 249.30|סעיף 249(30)}} והוקמה חברה, עמותה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת שמטרותיה במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה, ויש בידי העיריה לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה בתאגיד כאמור (להלן – תאגיד עירוני), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מועצת העיריה תקבע את נציגיה בגוף המנהל של התאגיד העירוני; נציגים אלה יכול שיהיו גם חברי המועצה או עובדי העיריה;
{{ח:תת|(2)}} חובת נציגי העיריה להקפיד על כך שפעולות התאגיד העירוני יהיו במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה; חובת האמון שהם חבים לעיריה לעולם תהיה עדיפה על חובתם כלפי התאגיד;
שורה 1,939:
 
{{ח:סעיף|249ב|חברות עירוניות מיוחדות|תיקון: תשס״ד־4, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לאשר הקמת חברה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 249.30|סעיף 249(30)}}, למטרות שייקבעו לפי סעיף קטן (ג), ובלבד שמטרות החברה יהיו במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה, ויש בידי העיריה לפחות מחצית מכוח ההצבעה או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלה (בסעיף זה – חברה עירונית מיוחדת).
{{ח:תת|(ב)}} הוקמה חברה עירונית מיוחדת, לא יחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 249א|סעיף 249א}} ויחולו עליה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מועצת העיריה תקבע את הדירקטורים מטעמה בדירקטוריון החברה העירונית המיוחדת; דירקטורים כאמור יכול שיהיו עובדי העיריה או נציגים מקרב הציבור שאינם חברי מועצת העיריה;
שורה 1,970:
 
{{ח:סעיף|251א|תקנות בדבר הוצאות לשיפוץ|תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} התקינה מועצה חוק עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 249.13א|פסקה (13א) לסעיף 249}}, יחולו ההוצאות לביצוע העבודות לפי חוק העזר בבתים שחל עליהם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר, תשי״ד–1954}}, או {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר, תשט״ו–1955}}, על אותם אנשים ולפי אותם שיעורים שייקבעו בתקנות לאחר התייעצות עם ועדת הפנים של הכנסת; הוראה זו אינה גורעת מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 255|בסעיף 255}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות כאמור בסעיף קטן (א) יכול –
{{ח:תתת|(1)}} שיהיו בהן הוראות שונות לגבי סוגים שונים של בתים;
שורה 1,976:
 
{{ח:סעיף|251ב|הוראות בדבר ניקוי מדרכות|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בחוק עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 249.12א|סעיף 249(12א)}} רשאית מועצה לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} שהוראותיו יחולו על רחוב מסויים או על חלק מתחום העיריה;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות שונות לרחובות או לתחומים שונים של העיריה או לסוגי עסקים שונים.
{{ח:תת|(ב)}} חוק עזר כאמור יפרט את הזמנים והאופנים שבהם ייעשה הניקוי וכן את אופן איסוף האשפה וסילוקה, ובלבד שהניקוי ייעשה בימים שבהם העסק פתוח.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 249.12א|וסעיף 249(12א)}} אינן באות לגרוע מחובתה של המועצה לנקות את הרחובות ואת המדרכות, כי אם להוסיף עליה.
 
{{ח:סעיף|251ג|הוראות בדבר סלילת מדרכות|תיקון: תשמ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בחוק עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 249.12|סעיף 249(12)}} רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} סלילת מדרכה בדרך של דרישה מבעלי המקרקעין הגובלים רחוב (להלן – הבעלים) לסלול, על חשבונם, סלילה ראשונה, מדרכה לאורך הרחוב הגובל את מקרקעיהם; או
{{ח:תתת|(2)}} חיוב הבעלים במלוא הוצאות הסלילה שתבוצע בידי העיריה, ובלבד שהבעלים לא יחוייבו לשלם לפני תחילת הסלילה יותר ממחצית ההוצאות המשוערות של הסלילה (להלן – מקדמת סלילה) והיתרה תשולם עם השלמת הסלילה, לאחר שערוך מקדמת הסלילה והוצאות הסלילה לפי חשבון שיגיש מהנדס העיריה; או
שורה 1,992:
{{ח:סעיף|251ד|ייעוד וניהול של כספי היטל שמירה ואגרת שמירה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד ליום 31.12.2017):}}
{{ח:תת|(א)}} עירייה תנהל את הכספים שהתקבלו מהיטל או אגרה שנקבעו בחוק עזר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 249.33|בסעיף 249(33)}} בחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו.
{{ח:תת|(ב)}} העירייה רשאית להשתמש בסכומים שנגבו כהיטל שמירה או כאגרת שמירה אך ורק למימון ענייני שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחומה, בנושאים שנקבעו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 249.33|בסעיף 249(33)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הכספים כאמור בסעיף קטן (א) ינוהלו בידי גזבר העירייה באופן שיאפשר מעקב אחר התקבולים מכל מקור וההוצאות שהוצאו למטרות השונות; הגזבר יגיש למועצה, אחת לשנה, דין וחשבון על התקבולים וההוצאות כאמור ועל הנושאים שלמימונם הוצאו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על כספי היטל שמירה או אגרת שמירה שנקבעו בחוק עזר שהיה בתוקף ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_319022.pdf|חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 3), התשע״ו–2015}}.
שורה 2,030:
{{ח:סעיף|258א|הסכמת שר הפנים לחוק עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקים“ – מוסדות או מקומות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 249.20|בסעיף 249(20)}}, למעט מסעדות, בתי קפה, בתי תה, בתי משקה וכל מקום אחר שבו מכינים או מגישים מאכלים או משקאות לצריכה במקום, ולמעט מקומות של עינוג ציבורי וחנויות בתחנות תדלוק שנועדו לשרת את משתמשי התחנות, שנמצאים בהן מרכזי ההפעלה וקופות התשלום של התחנות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עינוג ציבורי“ – הצגות של תאטרון או קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מופעי מחול, ריקודים, קברט, קרקס, משחק או ספורט, וכל עינוג כיוצא באלה, בין שהם בתמורה ובין שלא בתמורה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 258|סעיף 258(ב) עד (ה)}}, לא יפורסם ברשומות חוק עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 249.20|סעיף 249(20)}} {{ח:פנימי|סעיף 249.21|ו־(21)}} בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה, אלא לאחר שהשר נתן את הסכמתו לחוק העזר.
{{ח:תת|(ג)}} השר לא ייתן את הסכמתו לחוק עזר כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן פתיחתם של העסקים בימי מנוחה, כפי שמוצע בחוק העזר, נדרשת כדי לספק צרכים אשר לדעת השר הם צרכים חיוניים.
 
שורה 2,065:
 
{{ח:סעיף|264א|צו איסור פתיחת עסק בימי מנוחה|תיקון: תשנ״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} התקינה העיריה חוק עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 249.21|סעיף 249(21)}} ונפתח עסק בניגוד להוראות חוק העזר, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בעבירה על אותו חוק עזר לצוות על הבעלים, המנהלים או המפעילים של העסק האמור, להימנע מפתיחת העסק בימי המנוחה בניגוד להוראות חוק העזר (להלן – צו איסור פתיחה) אם שוכנע כי העסק נפתח בניגוד להוראות חוק העזר; בקשה למתן צו כאמור תוגש בידי מי שמוסמך להגיש תביעות בשל עבירה על חוק העזר האמור, בצירוף תצהיר לאימות העובדות שעליהן מתבססת הבקשה, ובית המשפט רשאי להוציא את הצו במעמד המבקש בלבד, אם מצא כי יש הצדקה לעשות כן בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו איסור פתיחה במעמד המבקש בלבד, יימסר העתק ממנו לבעלים, למנהלים או למפעילים של העסק.
{{ח:תת|(ג)}} מי שניתן עליו צו לפי סעיף זה שלא בנוכחותו רשאי, בתוך 30 ימים מיום שנמסר לו הצו, לבקש מבית המשפט שנתן את הצו לבטלו או לשנותו, אולם אין בהגשת בקשה כאמור כדי לפגוע בתוקפו של הצו; בית המשפט יחליט בבקשה כאמור תוך שבועיים מיום הגשתה.
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/פקודת_העיריות"