ביאור:ויקרא יט יט: הבדלים בין גרסאות בדף

{{צמ|אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ:  בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ '''כִּלְאַיִם''' , שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע '''כִּלְאָיִם''' , וּבֶגֶד '''כִּלְאַיִם''' שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ|ויקרא יט יט}}.

הפסוק מתאר שלושה איסורים של ערבוב: בעולם החי ( '''בהמתך''' ), בעולם הצומח ( '''שדך''' ), ובעולם הדומם ( '''בגד''' ).

===מה מקור המילה '''כלאיים''' ?===

2. כלאיים מלשון בית '''כֶּלֶא''' , הסגר ובידוד, כמו ב {{צמ|וַיַּעַצְרֵהוּ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּאַסְרֵהוּ בֵּית '''כֶּלֶא'''|מלכים ב יז ד}}, {{צמ|לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית '''כֶּלֶא''' יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ|ישעיהו מב ז}},  {{צמ|וּבְבָתֵּי '''כְלָאִים''' הָחְבָּאוּ|ישעיהו מב כב}}. כמו שבית-כלא מבודד את העציר מחברת בני-האדם, כך הכלאה מבודדת את הזרע מחברת בני-מינו וכאילו "כולאת" אותו בתוך מין אחר: {{צפ|תוכן=כלאיים - שם זוגי להרכבת שני דברים מתנגדים, כאילו האחד כלוא בחבירו}} {{קטן|קטן= (שבי"ל, קונקורדנציה)|}} .

3. כלאיים מלשון עצירה מניעה '''וכליה''' , כמו ב {{צמ|עַל כֵּן עֲלֵיכֶם '''כָּלְאוּ''' שָׁמַיִם מִטָּל וְהָאָרֶץ '''כָּלְאָה''' יְבוּלָהּ|חגי א י}}, {{צמ|וָאֶמְנַע נַהֲרוֹתֶיהָ, '''וַיִּכָּלְאוּ''' מַיִם רַבִּים|יחזקאל לא טו}}.   צאצאים של זיווג-תערובת, כגון [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%93 פרד] או [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93 זברואיד] , בדרך-כלל אינם פוריים. כמו אסיר בכלא, שאינו יכול להמשיך בחייו, כך גם הם '''כלואים''' בדור הנוכחי ואין להם המשכיות לדורות הבאים, וזרעם נדון ל '''כליה''' .

4. ועל-דרך הדרש, '''כלא''' מציין גבול, מקום מגודר.  כשה' ברא את העולם, הוא נתן לכל מין ומין את מקומו ותפקידו בבריאה,  {{צמ|וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע '''לְמִינֵהוּ''' , וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ '''לְמִינֵהוּ'''|בראשית א יב}};    {{צמ|וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף '''לְמִינֵהוּ'''|בראשית א כא}}( [[Tnk1/tora/brejit/br-01-21|פירוט]] );   {{צמ|וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ '''לְמִינָהּ''' וְאֶת הַבְּהֵמָה '''לְמִינָהּ''' וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה '''לְמִינֵהוּ''' ; וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב|בראשית א כה}}.  הצלחת הבריאה תלויה בכך שכל דבר יישאר בגבול שה' קבע לו - ב"כֶּלֶא" שלו - לא במובן שלילי של מעצר אלא במובן חיובי של קביעת גבול ותחום ברור.  הביטוי '''כלאיים''' - בלשון זוגי - מציין עירבוב של שני כְּלָאִים - שני תחומים של שני מינים שונים.   ועל כך נאמר בפסוקנו: '''את חוקותיי''' - שקבעתי בבריאת העולם - '''תשמרו''' - ולא תקלקלו את החלוקה למינים.

דור המבול התאפיין בערבוב מסוג זה - ערבוב מינים בתאוות בשרים, {{צמ|וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה, כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ|בראשית ו יב}}.  הערבוב הזה השחית את הבריאה עד שה' החליט למחות אותה במבול ולהתחיל הכל מחדש.   והנה, מייד לאחר סיפור המבול מופיע לראשונה השורש '''כלא''' ! {{צמ|וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם, '''וַיִּכָּלֵא''' הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמָיִם|בראשית ח ב}}.   לאחר המבול, הגיע הזמן להחזיר כל דבר לתחומו, ל"כלא" המיועד לו: המים חוזרים לתחומם, וגם כל הצמחים ובעלי-החיים חוזרים למקומם. מכאן והלאה כל אחד צריך להישאר בתחומו ובמינו ולא להתערב ב"כלאים" של אחרים.   וגם האדם צריך להישאר בתחום שה' קבע לו, {{צמ|מִכָּל אֹרַח רָע '''כָּלִאתִי''' רַגְלָי לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ|תהלים קיט קא}}.

::*בעולם הצומח, {{צמ|'''לֹא תִּזְרָע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם''' , פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִזְרַע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם|דברים כב ט}}( [[Tnk1/tora/dvrim/dm-22-09|פירוט]] ).

::*בעולם הדומם,  {{צמ|לֹא תִלְבַּשׁ '''שַׁעַטְנֵז''' , צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו|דברים כב יא}}.

::*בעולם הדומם - הפסוק בויקרא מדבר על שעטנז והפסוק בדברים מסביר שהכוונה לערבוב צמר ופשתים.   גם סדר המילים הוא הפוך: " {{צפ|תוכן=משמעות שעטנז - שוע טווי ונוז {{קטן|קטן= (סירוק טוויה ואריגה)|}} . וכאן, דכתיב '''כלאים''' קודם '''שעטנז''' , פירושו שנתערב תחלה צמר ופשתים ואחר-כך נעשו שוע טווי ונוז.  מה שאין כן בפרשת תצא, משמעו להיפך, שהיה כל אחד '''שעטנז''' בפני-עצמו ואחר-כך נתחבר צמר ופשתים '''יחדיו''' בקשירה}} " {{קטן|קטן= ( [https://www.sefaria.org.il/Leviticus.19.19?with=Haamek Davar העמק דבר] )|}} .