אליהו רבא טז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגית: חשד למילים בעייתיות |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{סרגל ניווט|אליהו רבא||טו|טז|יז}}
{{להשלים}}
'''פעם אחת הייתי יושב בבית המדרש הגדול בירושלים,'''ובא תלמיד אחד ושאלני דבר כבן שהוא שואל את אביו. אמר לי: רבי,מפני מה נשתנו דורות הראשונים מכל הדורות כולן,שרבו ימיהן והאריכו שנים?
אמרתי לו: בני,לבודקן האריכו שנים,לעשות גמילות חסדים זה עם זה.מניין תדע לך שכן? צא למד מעשרה דורות ראשונים,אדם שת אנוש קינן מהללאל ירד חנוך מתושלח למך נח (דה״א א).
אדם בא לעולם בא שת בנו אחריו,בא אנוש בנו אחריו-אמרו לו לאנוש: עבוד את אביך-היה זנו ומפרנסו ומכלכלו. עבוד את אבי אביך-אמר: איני חייב בו,הניח את אדם. בא אנוש לעולם,בא קינן בנו אחריו-אמרו לקינן: עבוד את אבי אביך. אמר: איני חייב בו. וכן כולן עד נח,בא נח-אמרו לנח: עבוד אבי אביך.היה זנו ומפרנסו ומכלכלו.
אמרו לו: עבוד את אבי אביך. קיבל עליו,היה זו ומפרנס את אביו ואת אבי אביו וכל אבותיו שהיו באותה שעה,ולא עוד אלא שהוא יוצא וממחה ברבים כל אותן מאה ועשרים שנה עד שלא בא המבול.לפיכך בא הכתוב והגיד עליו לדורות: כי אותך ראיתי צדיק לפניי בדור הזה (בראשית ז-א). '''מכאן אמרו,'''מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב.וכן במידה הזאת לכל משפחות האדמה בין בישראל ובין באומות. '''מכאן אמרו,'''ימי בחורותיו של אדם מאה ועשרים שנה,אחר כך בא לעולם שמחה גדולה. '''(*'''לדעת בעל הספר המאמר והיו ימיו מאה ועשרים שנה(בראשית ו)הם ימי בחרות ומכאן ואילך יזקים והולך לבית עולמו.שהרי אחר דור המבול האריכו ימיהם יותר מק"כ שנה צא ולמד מהאבות,אחר כך בא לעולם שמחה גדולה שנתקצרו ימיהם וכמו שמבאר והולך.''')''' אמרו,יום שמת אדם הראשון עשאוהו יום טוב,ועשו אותו יום משתה ושמחה. וכן הייתה שמחה לשלושה דברים הללו: מלאך המות,ויתר הרע,וישיבת בית הכיסא. אמר לי: רבי,מפני מה אתה שמח במלאך המות?
אמרתי לו: בני,אילמלא מלאך המות,מה אנחנו עושין לאבינו שבשמים? צא למד מעשרה דורות הראשונים שהשפיע להן הקב״ה טובה מעין העולם הבא-ועמדו להחריב את כל העולם כולו.
אמר לי: מפני מה אתה שמח ביצר הרע?
אמרתי לו: בני,אילמלא יצא הרע כל אותו כבוד לישראל מניין? כשיעלו לירושלים לרגלים,שנאמר: שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך (שמות כג-יז). כשם שאנו עולין להשתחוות,כך כל אומות העולם עתידין להשתחוות למלך מלכי המלכים הקב״ה שנאמר: והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ להישתחוות לה׳ צבאות וגו׳ (זכריה יד-טז) וזאת תהיה המגיפה וגו׳ (שם שם-יב). וכשיהיו מהלכין בדרך יאמרו: מה מנחה נוליך בידינו? כסף וזהב-שלו,אבנים טובות ומרגליות-שלו הם,מה מנחה נוליך בידינו? מייד הולכין ומביאין את בני ישראל בכבוד גדול. אם מצאו בן אחד-שבע נשים מניקות אותו,שניים- ארבעה עשרה מניקות אותן.ושרות גדולות שבהן. שנאמר: והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה׳ צבאות (ישעיה סו-כ). וכשהן מהלכין בדרך מגפפין ומחבקין ומנשקין אותן,ומלחכין עפר רגליהם- שנאמר: והיו מלכים אומניך וגו׳ (שם מט-כג) של צדיקים,נוטל הקב״ה יצר הרע מהן ויבואו למקרא ולמשנה וללימוד דרך ארץ ולעשות רצון אביהן שבשמים.
אמר לי: רבי,ישיבת בית הכיסא מה עניין?
אמרתי לו: עתיד הקב״ה לפדות את ישראל מבין האומות,ויביא להן ימות המשיח וימות הגאולה. ויהיו שלושה דברים הללו נטלין מהם לעולם,שנאמר: צרור המור דודי לי וגו׳ אשכול הכופר דודי לי וגו׳ (שה״ש א יג-יד) וכשאנו זוכרים אלו שלושה דברים אנו מברכין ומשבחין ומגדלין ומקדשין לאבינו שבשמים. '''אמר לי:''' רבי,כמה נביאים נתנבאו להן לישראל?
אמרתי לו: בני,ארבעים ושמונה.ומה נשתנו ארבעים ושמונה מארבעים וחמישה (אמרתי לו) אלא,כנגד ערי מקלט שניתנו ללוים ארבעים ושמונה,וכל הערים אשר תתנו וגו׳ (במדבר לה-ז). '''אמרו''',לא פיחתו ממה שכתוב בתורה,ולא הוסיפו על מה שכתוב בתורה-אלא כולם נכוחים למבינים וישרים למוצאי דעת.
למה בית ישראל דומין בעולם הזה לפני אביהן שבשמים? למלך בשר ודם שיש לו בנים ועבדים הרבה,עמד ובנה בתים הרבה ופלטירין הרבה ומישרין הרבה שאין להן סוף. העלה דבר על דעתו,אמר: אצרוף את בניי ואת עבדיי מי שהוא אוהבני וירא ממני.עמד ובנה חצר שהיא ארבע אמות על ארבע אמות,ועשה מבוי על פיתחו שהוא ארבע על ארבע טפחים.ועשה לו פישפש קטן,שהוא יוצא למישרים גדולים להקביל פניו של מלך.ובאו בניו ועבדיו ועמדו בחצר ובמבוי. וכך אמר להן הקב״ה לישראל: בניי,מפני מה באתי אני להקביל את פניכם,ואתם לא באתם להקביל פניי? שנאמר: היושבת בגנים חברים וגו׳ (שה״ש ח-יג) ואומר: '''הוציא עם עיור ועיניים יש וחרשים ואוזניים למו ('''ישעיה מג-ח). '''הוציא עם עיור ועיניים יש-'''אילו עמי הארץ שיש בהן דרך ארץ ושאר המצוות,מרחיקין את עצמן מן העבירה ומכל דבר מכוער. '''וחרשים ואוזניים למו-'''אילו חכמים ותלמידיהם שמוסרין את עצמן במקרא,במשנה,במדרש,בהלכות בהגדות-ועל אלו ואלו הוא אומר: לפקוח עיניים עיורות וגו׳ (שם מב-ז) '''אמר לי:''' רבי,ומה נשתנה ישעיה בן אמוץ מכל הנביאים שניתנבאו כל הטובות והנחמות לישראל?
אמרתי לו: בני,מפני שמקבל עליו מלכות שמים בשמחה,שנאמר: ואשמע את קול ה׳ אומר וגו׳ ויאמר לך ואמרת לעם וגו׳ השמן לב וגו׳ ( שם ו ח-י). וכי עלתה על דעתך שאין הקב״ה רוצה בתשובתן של ישראל? חס ושלום.משל למלך בשר ודם שיש לו בן יחיד במדינה,שיגר אצלו שליח,אמר לו: שחוט שוורים הרבה ואכול בשר ובני צאן הרבה ושתה יין הרבה-כדי שישן ויתעצל במלאכת השדה ובמלאכת בית השלחין. '''וכל כך למה?''' כדי שיצא בן המלך לעשות עימו מלאכה בשדה, ויבוא אביו וימצא הימינו קורת רוח. אלא האלוקים יודע שלא השיב ישעיה תשובה במקומה. '''בודאי מי שנאמר בהן:''' פרזות תשב ירושלים וגו׳ ואני אהיה לה נאום ה׳ וגו׳ (זכריה ב ח-ט). עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים (שם ח פס׳ ד). ואומר: עד מתי ה׳ (ישעיה שם-יא). בודאי יהא אדם יודע לפני מי הוא עומד,ומה דבר מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו. '''שנו חכמים,'''אל תרצה את חבירך בשעת כעסו וגו׳ (אבות ד-ח).
אמר לי: רבי,בכמה שנים ניתנבא ישעיה בן אמוץ כל אותם טובות ונחמות לישראל?
אמרתי לו: בני,בעשרים ותשע לחזקיה מלך יהודה.
אמר לי: רבי,והלא דברים קל וחומר-מה אם עשרים ותשע שהתשובה קלה ומעט דברי תורה,כל אותן טובות ונחמות ניתנבא להן לישראל.אילו עשה תשובה מחורבן בית אחרון ועד אותה שעה על אחת כמה וכמה-שהיה מגפפן ומחבקן ומנשקן ומושיבן בחיקו לעולם ולעולמי עולמים:
'''סליק פירקא.'''
| |||