סמ"ע על חושן משפט קפד: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{פרשן על שו"ע|סמ"ע|חושן משפט|קפג|קפד|קפה}} {{המרת או.סי.אר 2}}" |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{פרשן על שו"ע|סמ"ע|חושן משפט|קפג|קפד|קפה}}
{{המרת או.סי.אר 2}}
<b>אם היו המעות מעורבים </b> המחבר העתיק לשון הרמב"ם הביאו הטור וכתב עליו דמשמע מדבריו דאע"פ שנתנו לו בעלי המעות שלשתן כל א' בפני עצמו צרור וחתום מ"מ מאחר שעירב אח"כ השליח מעות שלשתן ומדמי העירוב קנה המקח של כולם ואע"פ שדעת השליח הי' שהקנין יהי' לא' מהם וגם דאם לא עירבם השליח וקנה במעותיו של א' הי' שלו לבדו אפ"ה השתא דערבם הוא לכולם ☜ מיהו אם נתנו לו שלשתן המעות מתחלה יחד מעורבים והשליח צרר אח"כ סך של כל א' וא' בפני עצמו וקנה בשל א' הוכחתי בפרישה ודרישה דבזה לא אזלי' בתר דעת השליח ולא כמשמעות הטור דגם בזה הולכין להרמב"ם אחר מעשה השליח והטור כ' תחלה דעת אחרת שלא אזלינן בתר מעשה השליח כלל אלא בתר בעלי המעות אם נתנו להשליח המעות מעורבי' או כל א' בפ"ע ולבסוף כתב דעת הרמב"ם ושכן פירש"י ומ"ה פסק המחבר ג"כ כוותי'. ולפי מ"ש תבין שמ"ש המחבר חלוקה האחרת ז"ל היו המעות של כל א' צרורים כו' ר"ל שהיו כן מתחלה בשעת נתינה וגם לבסוף בשעת הקנייה ועד"ר:
<b>מיהו אם פירש בהדיא </b> עד"ר שם כתבתי דמל' הטור משמע דהרמב"ם אינו מחלק בין אם הי' כן במחשבתו לפירש בהדיא ולפ"ז לא הי' למור"ם לערבב הדברים אלא לכתוב כן בשם י"א דהוא דעת ר' ישעיה בל' פלוגתא ע"ש ודו"ק:
<b>אין כופין את המוכר </b> עפ"ר שם מפורש דמיירי אפי' אומר טעם למה כתב תחלה בשם לוי משום שהוא איש תקיף ואם יצאו על השדה מערערי' יראה השטר ששל לוי התקיף הוא וייראו ממנו אפ"ה לא מהני כל שלא התנה מתחלה:
<b>אפילו לא אמר כן למוכר. </b> פירוש לא אמר ליה שע"מ כן קונהו:
<b>אלא שאמר לעדים כו' </b> ע"ל ס"ס ס' שם כ' הטור והמחבר בסעיף כ"ו [ט'] האי דינא לענין שטר הלואה ושם כתב ג"כ הדין אם בא לוי ואומר שבמעותיו קנה ראובן ע"ש:
<b>לא יוכל לחזור בו. </b> פירוש המוכר וז"ל הגמ"ר ואח"כ רצה שמעון המוכר לחזור בו אינו יכול לחזור אע"פ שעשה בלא הרשאת לוי ולא עשאו שליח ואם טען השליח דקנה במעותיו הדין ביניהן כן הוא שם:
| |||