צדקת הצדיק/קטז: הבדלים בין גרסאות בדף

▲[קסו] ע"י הטעיות שיש בד"ת שטועה ואח"כ עומד על האמת שזה קרא ישעי' מכשלה כמ"ש בחגיגה ‏‏(יד.) דר"ל ד"ת עי"ז לוקח אותם נפשות דהוצאת ז"ל שבאים מצד יצה"ר שקראו ישעי' מכשול כמ"ש ‏בסוכה (נב.) והוא בפר' הצדיק אבד שנדרש על עון זה כמש"ל אות מ"ה. ומכשול היינו לפני עור באין ‏רואה. וכן זה בחלום לילה [ומדרך עמי ודרך בכל מקום רומז על דרך גבר בעלמה וכמ"ש בברכות ‏‏(יא.) מבלכתך בדרך וכן על ד"ת וכמ"ש בריש קידושין] ובודאי אין הש"י עובר אלאו דלפני עור לא ‏תתן מכשול [ועי' בב"ק (כט.) פלוגתא אי נתקל פושע ובמק"א בארנו דכ"א דבר כפי שרשו ר"מ ‏לשיטתי' (בגיטין נב. והוריות יג:) דדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין ואכמ"ל] רק הוא כדי לעמוד ‏על ד"ת להוציא יקר מזולל ואז ד"ת נקרא מכשלה נוקבא לגבי מכשול דכר ומקבלת הנפש העשוקה ‏ההוא שהוא המכשול ומוציאתו לאור ולקדושה שגם בה נארע מכשלה והעמדה על האמת אח"כ ‏דייקא עי"ז כי אין אדם עומד כו' בענין אחר עי"ז העלה המכשול. ודייקא ישעי' קראו כן ונתנבא ‏הרימו מכשול וגו' שהוא עמד ע"ז כנודע דברית הלשון וברית המעור מכוונים דלכך בתורה מתקנים ‏חטא המעור כמש"ל אות צ"ז וק"ז וכן לשון רז"ל בכ"מ פיו הכשילו ובגיטין (נז.) אכשלי' פומי' לבר ‏דרומא אע"פ שהי' מדד קראוהו [וכן בהוז"ל הוא מהרהר ורוצה שלא יבוא לידי הוז"ל] מכשול כי הוא ‏מהש"י כמ"ש ומה' מענה לשון ומזדמן לו בפה מה שאינו רוצה לדבר כלל כנודע בכ"מ. ובזה נכשל ‏ישעי' כמ"ש כי איש טמא שפתים אנכי וכמ"ש ביבמות (מט:) כי מטא להדי פומא כו' בשביל שדבר ‏רע על בנ"י ונפשות ישראל הם עצם התורה נמצא הוא טעות בד"ת. ואמנם באמת הוא ח"ו לא נכשל ‏רק לשעה שהרי מ"מ נקבעו דבריו בספר והם דברי נבואה מפי הש"י. רק טעות למראית העין לכך ‏הי' עונשו ע"י מנשה שטען נגדו שנכשל בד"ת כדאי' התם ואע"פ שבאמת לא נכשל: ‏