צדקת הצדיק/עא: הבדלים בין גרסאות בדף

וזהו ברע לשמים, אבל רע לבריות ענשו מידה כנגד מידה, שמותר לבקש רעתו גם כן. וכן מצינו באלישע שקילל לנערים מפני שהם זלזלוהו, לפי שריפא את למים ועשה טובה לבריות, והם חפצים יותר ברעתם, שכמו שאמרו זכרונם לברכה ([[סוטה מו ב|סוטה מו:]] ורש"י שם) לכן היה רשאי לקללם. וכן דוד המלך עליו השלום שקלל אויביו [[תהילים קט|במזמור ק"ט]] פירש שם בשביל שהיו מריעים לו, ואמר ויאהב קללה ותבואהו, מדה כנגד מידה, מפני שאהב זה.<br />

ומכל מקום גם בזה מצינו דאלישע נענש על זה, כמ"ש בסוטה ([[סוטה מז א|מז.]]) ובסנהדרין (קז:). ומלבד זה גם כן לא לכל אדם הותר, שהרי אמרו זכרונם לברכה באלישע (סוטה שם) ויראם. ראה שאין כו', ומי שאינו בעל רוח הקודש אפשר שהנגיעה מעוורתו.<br />

ולכך דוד המלך עליו השלום באותו מזמור אמר פסוק "וליביולבי חלל בקירביבקרבי" (תהילים קט,כב) שדרשו רבותינו זכרונם לברכה מזה (ע"ז ד סע"ב) שהרגו ליצר הרע. שאמר שאין לו לחוש לשום נגיעה לתאות עצמו, כי כבר אילןאין לו יצר הרע. וקודם מזמור זה נאמר מזמור שבו פסוק "לי גלעד וגו'". שממנו דרשו דורשי רשומות בפרק חלק (קד:) שכולם יש להם חלק לעולם הבא. וזהו כעין שאמרו זיכרונם לברכם ([[מגילה יג ב|מגילה יג:]]) ממדת השם יתברך שמקדים רפואה למכה. וצריך להקדים בלבו הטובות עין אפילו להם, ואחרואם אחר כך מקללם, אז הוא במשפט.