צדקת הצדיק/קלה: הבדלים בין גרסאות בדף

מי שמרגיש שאין לו שום חשק בלב ומוח לעבודת ה', אז העצה השלך- עלהַשְׁלֵךְ עַל ה' יהבךיְהָבְךָ {{ממ|תהלים נה|כג}}. ומתוך ‏שפלות דעתו בהכרת חסרונו מעורר רחמי שמים, כמ"ש תאותתַּאֲוַת ענויםעֲנָוִים וגושָׁמַעְתָּ ה' תכיןתָּכִין לבםלִבָּם וגו'תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ {{ממ|תהלים י|יז}}. שדבר זה ‏הוא תאות הענוים ומכירים שפלותם שלב אין. הקב"ה מכין לבם כידוע, ה' צילךצִלְּךָ {{ממ|תהלים קכא|ה}}. כשהוא במדרגת אין, ‏משיג מעלת הש"י ג"כ במדרגת אין, ויכול להמשיך ולהוליד יש מאין, [כענין לבלֵב טהורטָהוֹר בראבְּרָא {{ממ|תהלים נא|יב}}]. והוא ‏חכמה במוח, ואח"כ יש מיש, רצון וחשק בלב. פי' שהש"י מאיר לו שאין זולתו כלל עכשיו כעד שלא ‏נברא העולם הש"י מכה"כ, וכשדבר זה מאיר לעיני האדם אז תיכף נולדים רצונות במוח ולב. אבל ‏צריך להיות מקודם אבדואָבְדוּ גויםגוֹיִם מארצומֵאַרְצוֹ {{ממ|תהלים י|טז}}. פי' תשובה על העבירות במעשה, שע"ז נא' באובָּאוּ גויםגוֹיִם בנחלתךבְּנַחֲלָתֶךָ {{ממ|תהלים עט|א}}, ‏כידוע שארץ רומז לגוף וכחות המעשה, וגוים הם כחות ההפכיים מרצון הש"י, ואבידתם הוא ע"י ‏תשובה תתאה עכ"פ שזדונות נעשו כשגגות, ואז מתדבק במדרגה התחתונה ממדרגת י' קדושות, ‏דתנן פ"ק דכלים שהיא קדושת הארץ. וידוע כי בכ"מ נעוץ סופה לתחילתה, ועי"ז יכול לבוא לענוה ‏ומדרגת אין שהיא קדושת הק"ק. (כמ"ש זח"ב קכא א). ומשם אורה יוצאה לעולם, שהוא תכין לבם, ‏כענין המאור מחזיר למוטב: ‏