חוק חינוך מיוחד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ [800331] קישור מאגר חקיקה
[854586] תיקון מס' 11
שורה 3:
 
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000664}} {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ח, 114|חוק חינוך חובה|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_211803.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 29|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210719.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 129|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210812.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 164|חוק העובדים הסוציאלים|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211734.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 120|תיקון מס׳ 4|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300185.pdf}}, {{ח:תיבה|243|תיקון מס׳ 5|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300238.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 491|תיקון מס׳ 6|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300529.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 90|תיקון מס׳ 7|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300594.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 128|תיקון מס׳ 8|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299702.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 729|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300058.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 331|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366910.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 762|תיקון מס׳ 11|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504077.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
 
{{ח:מבוא}}
{{ח:הערה|תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504077.pdf#סעיף 11|תיקון מס׳ 11}} ביום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019), והוא יחול בהדרגה על תלמידים החל בשנת הלימודים התש״ף על פי צו שיקבע שר החינוך. התיקון מחליף את המונח ”ילד בעל צרכים מיוחדים“ במונח ”תלמיד עם צרכים מיוחדים“, את המונח ”לקות“ במונח ”מוגבלות“, את המונח ”ועדת השמה“ במונח ”ועדת זכאות ואפיון“ ואת המונח ”ערר“ במונח ”השגה“; המונחים המוחלפים שולבו בנוסח זה.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 12 ⟵ 17:
<div style="columns: 2 auto; -moz-columns: 2 auto; -webkit-columns: 2 auto; text-align: right; padding-bottom: 1em;">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: חינוך מיוחד חינם {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019: שירותי חינוך מיוחדים)}}}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: אבחוןזכאות והשמהואפיון}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הלימודים במוסד לחינוך מיוחד}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: שילוב ילדתלמיד בעלעם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|סוגי מוגבלות}}}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|חלק א׳: כיתה רגילה במוסד חינוך רגיל}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳: כיתה במוסד חינוך רגיל שבה ניתנים שירותי חינוך מיוחדים או מוסד חינוך מוכר שניתנים בו שירותי חינוך מיוחדים}}</div>
</div>
 
{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}
 
{{ח:סעיף|1|הגדרות)|תיקון: תש״ס־2, תשס״ג, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בחוק זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חינוך מיוחד“ – הוראה, לימוד וטיפול שיטתיים הניתנים לפי חוק זה לילדלתלמיד בעלעם צרכים מיוחדים, לרבות טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק וטיפולים בתחומי מקצועות נוספים שייקבעו ולרבות שירותים נלווים, הכל לפי צרכיו של הילדהתלמיד בעלעם הצרכים המיוחדים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי חינוך מיוחדים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}} הוראה, לימוד וטיפול שיטתיים הניתנים לפי חוק זה לתלמיד עם צרכים מיוחדים, לרבות טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק וטיפולים בתחומי מקצועות נוספים שייקבעו ולרבות שירותים נלווים או שירותים מיוחדים, לפי העניין, הכל לפי צרכיו של התלמיד עם הצרכים המיוחדים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ילד בעל צרכים מיוחדים“ – אדם בגיל שלוש עד עשרים ואחת, עם לקות משמעותית, שבשלה מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לחינוך מיוחד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תלמיד עם צרכים מיוחדים“ – אדם בגיל שלוש עד עשרים ואחת, עם מוגבלות משמעותית, שבשלה מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לחינוך מיוחד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לקות“ – לקות גופנית, שכלית, נפשית, רגשית־התנהגותית, חושית, קוגניטיבית או שפתית או לקויות התפתחותיות כוללניות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תלמיד עם צרכים מיוחדים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}} אדם בגיל 3 עד 21, שיש לו אחת או יותר מהמוגבלויות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, המגבילה את תפקודו באחת מרמות התפקוד המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוגבלות“ – מוגבלות גופנית, שכלית, נפשית, רגשית־התנהגותית, חושית, קוגניטיבית או שפתית או מוגבלויות התפתחותיות כוללניות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך מוכר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד לחינוך מיוחד“ – מוסד חינוך מוכר שניתן בו חינוך מיוחד, לרבות כתה במוסד חינוך מוכר שבה ניתן חינוך מיוחד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד לחינוך מיוחד“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}} מוסד חינוך מוכר שניתנים בו שירותי חינוך מיוחדים, לרבות כתה במוסד חינוך מוכר שניתנים בה שירותי חינוך מיוחדים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך רגיל“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}} מוסד חינוך מוכר שאינו מוסד לחינוך מיוחד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתי״א“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}} מרכז תמיכה יישובי או אזורי שבו ניתנים, בין השאר, מידע, הנחיה וסיוע לצוות חינוכי וכן שירותי חינוך מיוחדים לתלמידים עם צרכים מיוחדים; לעניין זה, ”צוות חינוכי“ – עובדי הוראה, מטפלים הנותנים שירותים פארא־רפואיים וסייעים, העוסקים במתן שירותי חינוך מיוחדים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}} כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צוות רב־מקצועי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}} כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק ד׳1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותים נלווים“ – שירותי הסעה וארוחות, עזרים מסייעים, שירותים רפואיים, פארא־רפואיים, פסיכולוגיים וסוציאליים, וכל שירות אחר שהשר קבע בצו, בהתייעצות עם שר הבריאות או עם שר העבודה והרווחה, לפי הענין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותים נלווים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}} שירותי הסעה וליווי, ארוחות, עזרים מסייעים, שירותים רפואיים, פארא־רפואיים, פסיכולוגיים וסוציאליים, וכן כל שירות אחר שהשר קבע בצו, בהתייעצות עם שר הבריאות או עם שר העבודה והרווחה, לפי הענין; בחוק זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארגון ציבורי“ – ארגון ארצי של מתנדבים העוסק בטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים מסוג מסויים או בקידום ענינם, שהשר הכיר בו בצו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שירותי הסעה וליווי“ – כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות|חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עזרים מסייעים“ – כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותים פארה–רפואיים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}} לרבות שירותים הניתנים בידי מי שהוא בעל תעודה במקצועות הבריאות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008}}, וטיפול באמנות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארגון ציבורי“ – ארגון ארצי של מתנדבים העוסק בטיפול בתלמידים עם צרכים מיוחדים מסוג מסויים או בקידום ענינם, שהשר הכיר בו בצו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארגון ציבורי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}} ארגון ארצי או ארגון מקומי של מתנדבים העוסק בטיפול בתלמידים עם צרכים מיוחדים מסוג מסויים או בקידום ענינם, שהשר הכיר בו בצו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדת זכאות ואפיון“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}} ועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוזר מנכ״ל“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}} חוזר המנהל הכללי של משרד החינוך, המפורסם באתר האינטרנט של משרד החינוך.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר החינוך והתרבות.
{{ח:תת|(ב)}} מונחים אחרים תהא להם המשמעות שיש להם {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}} {{ח:חיצוני|חוק חינוך ממלכתי|ובחוק חינוך ממלכתי, התשי״ג–1953}}, אלא אם כן ניתן להם פירוש אחר בחוק זה.
 
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: חינוך מיוחד חינם {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019: שירותי חינוך מיוחדים)}}|תיקון: תשע״ח}}
 
{{ח:סעיף|2|מטרת החינוך המיוחד|תיקון: תש״ס־2, תשע״ח}}
{{ח:ת}} מטרת החינוך המיוחד היא לקדם ולפתח את כישוריו ויכלתו של הילדהתלמיד בעלעם הצרכים המיוחדים, לתקן ולשפר את תפקודו הגופני, השכלי, הנפשי וההתנהגותי, להקנות לו ידע, מיומנות והרגלים ולסגל לו התנהגות מקובלת בחברה, במטרה להקל על שילובו בה ובמעגל העבודה.
 
{{ח:סעיף|32|חינוךמטרות מיוחדשירותי חינםהחינוך המיוחדים|תיקון: תש״ס־2, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}}
{{ח:ת}} ילד בעל צרכים מיוחדים זכאי לחינוך מיוחד חינם במוסד לחינוך מיוחד באזור מגוריו; לא נמצא מוסד כאמור באזור מגוריו, אחראית רשות החינוך המקומית למתן חינוך מיוחד לילד במוסד מתאים, קרוב ככל האפשר לאזור מגוריו, אף אם המוסד נמצא בתחום שיפוטה של רשות מקומית אחרת.
{{ח:ת}} מטרות שירותי החינוך המיוחדים הן –
{{ח:תת|(1)}} לקדם ולפתח את הלמידה, הכישורים והיכולות של התלמיד עם הצרכים המיוחדים ואת תפקודו הגופני, השכלי, הנפשי, החברתי וההתנהגותי ולהקנות לו ידע, מיומנויות, כישורי חיים וכישורים חברתיים;
{{ח:תת|(2)}} לעגן את זכותו של התלמיד עם הצרכים המיוחדים להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה, בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי יכולותיו;
{{ח:תת|(3)}} לקדם את שילובם של תלמידים עם צרכים מיוחדים במוסדות חינוך רגילים.
 
{{ח:סעיף|43|אחריות למתן חינוך מיוחד חינם|תיקון: תש״ס־2, תשע״ח}}
{{ח:ת}} תלמיד עם צרכים מיוחדים זכאי לחינוך מיוחד חינם במוסד לחינוך מיוחד באזור מגוריו; לא נמצא מוסד כאמור באזור מגוריו, אחראית רשות החינוך המקומית למתן חינוך מיוחד לתלמיד במוסד מתאים, קרוב ככל האפשר לאזור מגוריו, אף אם המוסד נמצא בתחום שיפוטה של רשות מקומית אחרת.
 
{{ח:סעיף|3|שירותי חינוך מיוחדים חינם|תיקון: תש״ס־2, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}}
{{ח:תת|(א)}} תלמיד עם צרכים מיוחדים זכאי לשירותי חינוך מיוחדים חינם באזור מגוריו.
{{ח:תת|(ב)}} לא נמצא מוסד לחינוך מיוחד באזור מגוריו של תלמיד כאמור בסעיף קטן (א), אחראית רשות החינוך המקומית למתן שירותי חינוך מיוחדים לתלמיד במוסד מתאים קרוב ככל האפשר לאזור מגוריו, אף אם המוסד נמצא בתחום שיפוטה של רשות מקומית אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} לא נמצא מוסד חינוך רגיל שהוא מוסד חינוך מתאים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה#סעיף 7א|בסעיף 7א לחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}} (בסעיף זה – מוסד חינוך מתאים), באזור מגוריו של תלמיד כאמור בסעיף קטן (א), אחראית רשות החינוך המקומית למתן שירותי חינוך מיוחדים לתלמיד במוסד חינוך מתאים לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|החוק האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה.
 
{{ח:סעיף|4|אחריות למתן חינוך מיוחד חינם|תיקון: תש״ס־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המדינה אחראית למתן חינוך מיוחד חינם לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} קיום מוסדות לחינוך מיוחד לפי חוק זה בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית, יהיה מוטל על המדינה ועל רשות החינוך המקומית במשותף.
{{ח:תת|(ג)}} רשות חינוך מקומית ששלחה ילדתלמיד בעלעם צרכים מיוחדים למוסד לחינוך מיוחד הנמצא בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית אחרת (להלן – הרשות השולחת), תשתתף בהוצאות קיום המוסד האמור בגין הילדהתלמיד בעלעם הצרכים המיוחדים ששלחה; השר יקבע בצו את שיעור ההשתתפות של הרשות השולחת; לענין זה יראו רשות חינוך מקומית כרשות שולחת גם אם הילדהתלמיד בעלעם הצרכים המיוחדים שוהה מחוץ לתחום שיפוטה במעון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על המעונות|בחוק הפיקוח על המעונות, התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הפיקוח).
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לחייב רשות חינוך מקומית או רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, לפתוח ולקיים מוסד לחינוך מיוחד לילדיםלתלמידים בעליעם צרכים מיוחדים הגרים בתחום שיפוטה של אותה רשות חינוך מקומית או של אותן רשויות חינוך מקומיות.
 
{{ח:סעיף|4|אחריות למתן שירותי חינוך מיוחדים חינם|תיקון: תש״ס־2, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}}
{{ח:תת|(א)}} המדינה אחראית למתן שירותי חינוך מיוחדים חינם לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} קיום מוסדות לחינוך מיוחד לפי חוק זה בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית, יהיה מוטל על המדינה ועל רשות החינוך המקומית במשותף.
{{ח:תת|(ג)}} רשות חינוך מקומית ששלחה תלמיד עם צרכים מיוחדים למוסד לחינוך מיוחד הנמצא בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית אחרת (להלן – הרשות השולחת), תשתתף בהוצאות קיום המוסד האמור בגין התלמיד עם הצרכים המיוחדים ששלחה; השר יקבע בצו את שיעור ההשתתפות של הרשות השולחת; לענין זה יראו רשות חינוך מקומית כרשות שולחת גם אם התלמיד עם הצרכים המיוחדים שוהה מחוץ לתחום שיפוטה במעון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על המעונות|בחוק הפיקוח על המעונות, התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הפיקוח).
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לחייב רשות חינוך מקומית או רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, לפתוח ולקיים מוסד לחינוך מיוחד לתלמידים עם צרכים מיוחדים הגרים בתחום שיפוטה של אותה רשות חינוך מקומית או של אותן רשויות חינוך מקומיות.
 
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: אבחוןזכאות והשמהואפיון|תיקון: תשע״ח}}
 
{{ח:סעיף|5|מינוי ועדות השמהזכאות ואפיון|תיקון: תש״ס־2, תשע״ח}}
{{ח:ת}} השר ימנה ועדות השמהזכאות לילדיםואפיון בעלילתלמידים עם צרכים מיוחדים ויקבע את אזור פעולתן.
 
{{ח:סעיף|6|הרכב ועדת השמהזכאות ואפיון|תיקון: תשנ״ו, תש״ס־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בועדת השמהזכאות ואפיון יהיו שבעה חברים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} נציג רשות חינוך מקומית והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} שני מפקחים של משרד החינוך והתרבות, שאחד מהם הוא מפקח לחינוך מיוחד, או נציגיהם;
{{ח:תתת|(3)}} פסיכולוג חינוכי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפסיכולוגים|חוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977}} (להלן – פסיכולוג חינוכי), מטעם הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(4)}} רופא מומחה ברפואת ילדים מתוך רשימה שיקבע שר הבריאות;
{{ח:תתת|(5)}} עובד סוציאלי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים|בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996}}, בעל נסיון של 5 שנים לפחות בטיפול בילדיםבתלמידים בעליעם צרכים מיוחדים (להלן – עובד סוציאלי), מתוך רשימה שיקבע שר העבודה והרווחה;
{{ח:תתת|(6)}} הורה לילדלתלמיד בעלעם צרכים מיוחדים שיקבע השר מתוך רשימות שיגישו לו ארגוני הורים לילדיםלתלמידים בעליעם צרכים מיוחדים במערכת החינוך.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש ועדת השמהזכאות ואפיון יזמן את הועדה.
 
{{ח:סעיף|76|קביעתהרכב ועדת זכאות ואפיון|תיקון: תש״ןתשנ״ו, תש״ס־2, תשס״ב, תשס״ג, תשע״זתשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|החל מיום 1.1.2019):}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת השמה תקבע את זכאותו של ילד בעל צרכים מיוחדים לחינוך מיוחד ואת השמתו במוסד לחינוך מיוחד.
{{ח:תת|(א)}} בוועדת זכאות ואפיון יהיו שישה חברים כמפורט להלן:
{{ח:תת|(א1)|(1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), יקבע השר הוראות בדבר רישומו של ילד בעל צרכים מיוחדים במוסד לחינוך מיוחד, גם בלא שועדת השמה קבעה את זכאותו לחינוך מיוחד ואת השמתו במוסד לחינוך מיוחד, ובלבד שהוריו ביקשו את השמתו במוסד לחינוך מיוחד, על סמך חוות דעת בכתב של אנשי מקצוע שקבע השר, המאשרת כי לילד לקות קשה המחייבת השמה במוסד לחינוך מיוחד, וכי לא ניתן לשלבו במוסד חינוך שאינו מוסד לחינוך מיוחד.
{{ח:תתת|(1)}} עובד משרד החינוך שהוא בעל מומחיות, ניסיון והכשרה בחינוך מיוחד, והוא יהיה יושב הראש;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות כאמור בפסקה (1) ייקבעו לאחר התייעצות עם ארגונים ציבוריים ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, ויכללו גם הנחיות בדבר מסירת מידע להורים לענין זכויותיו של ילד בעל צרכים מיוחדים והמסגרות החינוכיות השונות הקיימות לפי חוק זה.
{{ח:תתת|(2)}} נציג רשות החינוך המקומית שהוא מנהל מחלקת החינוך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך)|בחוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך), התשס״א–2001}}, או מי מטעמו שהוא בעל ניסיון או הכשרה בחינוך מיוחד;
{{ח:תת|(ב)}} בבואה לקבוע השמתו של ילד בעל צרכים מיוחדים, תעניק ועדת השמה זכות קדימה להשמתו במוסד חינוך מוכר שאינו מוסד לחינוך מיוחד.
{{ח:תתת|(3)}} שני מפקחים כוללים של משרד החינוך, האחד מפקח כולל לחינוך מיוחד והאחר מפקח כולל לחינוך רגיל, או נציגיהם;
{{ח:תתת|(4)}} פסיכולוג חינוכי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפסיכולוגים|חוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – פסיכולוג חינוכי) מטעם הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(5)}} הורה לתלמיד עם צרכים מיוחדים שימנה השר מתוך רשימות שיגישו לו ארגוני הורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש ועדת זכאות ואפיון יזמן את הוועדה.
 
{{ח:סעיף|7|קביעת זכאות ואפיון|תיקון: תש״ן, תש״ס־2, תשס״ב, תשס״ג, תשע״ז, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת זכאות ואפיון תקבע את זכאותו של תלמיד עם צרכים מיוחדים לחינוך מיוחד ואת השמתו במוסד לחינוך מיוחד.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), יקבע השר הוראות בדבר רישומו של תלמיד עם צרכים מיוחדים במוסד לחינוך מיוחד, גם בלא שועדת זכאות ואפיון קבעה את זכאותו לחינוך מיוחד ואת השמתו במוסד לחינוך מיוחד, ובלבד שהוריו ביקשו את השמתו במוסד לחינוך מיוחד, על סמך חוות דעת בכתב של אנשי מקצוע שקבע השר, המאשרת כי לתלמיד מוגבלות קשה המחייבת זכאות ואפיון במוסד לחינוך מיוחד, וכי לא ניתן לשלבו במוסד חינוך שאינו מוסד לחינוך מיוחד.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות כאמור בפסקה (1) ייקבעו לאחר התייעצות עם ארגונים ציבוריים ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, ויכללו גם הנחיות בדבר מסירת מידע להורים לענין זכויותיו של תלמיד עם צרכים מיוחדים והמסגרות החינוכיות השונות הקיימות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} בבואה לקבוע השמתו של תלמיד עם צרכים מיוחדים, תעניק ועדת זכאות ואפיון זכות קדימה להשמתו במוסד חינוך מוכר שאינו מוסד לחינוך מיוחד.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} הובא לפני ועדת השמהזכאות ואפיון ענינו של ילדתלמיד בעלעם צרכים מיוחדים שועדת אבחון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969}}, קבעה שהוא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, תתחשב ועדת ההשמהזכאות ואפיון, לצורך קבלת החלטתה, בקביעת ועדת האבחון לענינו.
{{ח:תת|(ה)}} השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע לכל שנת לימודים את התקציב להרחבת מספר הזכאים לחינוך מיוחד ולתוספת הוראה ולימוד וכן לשירותים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1}}; השר יקבע לכל ועדת השמהזכאות ואפיון את מספר הזכאים שהיא רשאית לאשר בכל שנת לימודים, על פי כללים שיבטיחו שסך עלות החינוך המיוחד לכל הזכאים החדשים לא יעלה על התקציב שייקבע כאמור לאותה שנה.
 
{{ח:סעיף|7|קביעת זכאות ואפיון|תיקון: תש״ן, תש״ס־2, תשס״ב, תשס״ג, תשע״ז, תשע״ח}}
{{ח:סעיף|8|הפניה לועדת השמה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}}
{{ח:ת}} ועדת השמה תדון בענינו של מי שהופנה אליה בידי הורה, מוסד חינוך מוכר, רשות חינוך מקומית, ארגון ציבורי או מי שהשר, שר העבודה והרווחה או שר הבריאות הסמיך לכך.
{{ח:תת|(א)|(1)}} ועדת זכאות ואפיון תקבע את זכאותו לשירותי חינוך מיוחדים של תלמיד שיש לו אחת או יותר מהמוגבלויות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, המגבילה את תפקודו לפי אחת מרמות התפקוד המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, וכן את היקף סל השירותים שיינתן לו לפי רמת תפקודו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השנייה}}, ולפי צרכיו.
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה תקבע את רמת התפקוד והצרכים של התלמיד בהתאם למצבו בין השאר בתחומים אלה: קוגניטיבי, לימודי, שפתי, רגשי, חברתי, עצמאות תפקודית והתארגנות, ותקשורת.
{{ח:תתת|(3)}} בחוק זה, ”רמת תפקוד“ – רמת תפקוד כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, לפי אמות המידה שנקבעו בחוזר מנכ״ל.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)|(1)}} ועדת זכאות ואפיון שקבעה את זכאותו של תלמיד עם צרכים מיוחדים לשירותי חינוך מיוחדים, תמסור להורי התלמיד מידע בכתב בדבר פירוט השירותים שהתלמיד זכאי לקבל בכל מסגרת חינוכית שבה ילמד מבין אלה (בסעיף זה – מסגרת חינוכית):
{{ח:תתתת|(א)}} כיתה רגילה במוסד חינוך רגיל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1}};
{{ח:תתתת|(ב)}} כיתה במוסד חינוך רגיל שבה ניתנים שירותי חינוך מיוחדים;
{{ח:תתתת|(ג)}} מוסד חינוך מוכר שניתנים בו שירותי חינוך מיוחדים.
{{ח:תתת|(2)}} הורי התלמיד יבחרו את המסגרת החינוכית שבה ילמד ילדם מבין האפשרויות המנויות בפסקה (1)(א) עד (ג), ויודיעו על בחירתם לוועדת הזכאות והאפיון בתוך 14 ימים מיום שנודע להם על קביעת הוועדה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תתת|(3)}} לא הודיעו הורי התלמיד על בחירתם בתוך התקופה האמורה בפסקה (2), רשאית ועדת הזכאות והאפיון להחליט על המסגרת החינוכית המתאימה לתלמיד; בבואה להחליט כאמור, תעניק ועדת הזכאות והאפיון זכות קדימה לשילוב הילד במוסד חינוך רגיל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1}}.
{{ח:תתת|(4)|(א)}} סברה ועדת הזכאות והאפיון, בהסתמך על חוות דעת של גורמים טיפוליים, ולעניין תלמיד הלומד במוסד חינוך או במעון יום שיקומי – גם על מידע בכתב ממוסד החינוך או ממעון היום השיקומי, כי יש חשש ממשי שהשמתו של התלמיד במסגרת חינוכית בהתאם לבחירת הוריו לפי פסקה (2) תביא לפגיעה ממשית בשלומו או בשלומם של אחרים, רשאית היא להחליט על השמתו במסגרת חינוכית אחרת המתאימה לו.
{{ח:תתתת|(ב)}} החלטת הוועדה כאמור בפסקת משנה (א) תינתן לאחר שנתנה להורי התלמיד הזדמנות להשמיע את עמדתם בתוך 14 ימים מיום קבלת הודעת ההורים על בחירתם לפי פסקה (2), היא טעונה אישור של מנהל האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך או סגנו, ויחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תתתת|(ג)}} השר ימסור לוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, מדי שנה, לא יאוחר מא׳ בחשוון, דיווח על ההחלטות שהתקבלו לפי פסקה זו בשנת הלימודים שקדמה למועד הדיווח.
{{ח:תתתת|(ד)}} בסעיף זה, ”מעון יום שיקומי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מעונות יום שיקומיים|בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000}}.
{{ח:תתת|(5)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על תלמיד שוועדת זכאות ואפיון או הצוות הרב־מקצועי קבעו שהוא זכאי למענה פרטני או קבוצתי כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}; נקבע כאמור, ילמד התלמיד בכיתה רגילה במוסד חינוך רגיל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1}}.
{{ח:תת|(ב1)}} סל השירותים שיינתן לתלמיד עם צרכים מיוחדים שוועדת זכאות ואפיון קבעה את זכאותו לשירותי חינוך מיוחדים ייקבע לפי רמת תפקודו של התלמיד ולפי צרכיו, וכן בכפוף למאפיינים המובנים של המסגרת החינוכית שבה הוא לומד; בסעיף זה, ”מאפיינים מובנים“ – יום לימודים ארוך, משך שנת הלימודים, מספר תלמידים בכיתה, ארוחות ומיתקנים ייחודיים של מוסד לחינוך מיוחד.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} הובא לפני ועדת זכאות ואפיון ענינו של תלמיד עם צרכים מיוחדים שועדת אבחון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969}}, קבעה שהוא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, תתחשב ועדת זכאות ואפיון, לצורך קבלת החלטתה, בקביעת ועדת האבחון לענינו.
{{ח:תת|(ה)}} השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע לכל שנת לימודים את התקציב להרחבת מספר הזכאים לחינוך מיוחד ולתוספת הוראה ולימוד וכן לשירותים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1}}; השר יקבע לכל ועדת זכאות ואפיון את מספר הזכאים שהיא רשאית לאשר בכל שנת לימודים, על פי כללים שיבטיחו שסך עלות החינוך המיוחד לכל הזכאים החדשים לא יעלה על התקציב שייקבע כאמור לאותה שנה.
 
{{ח:סעיף|98|סמכויותהפניה ועדהלועדת והדיוןזכאות בהואפיון|תיקון: תש״ס־2, תשס״התשע״ח}}
{{ח:ת}} ועדת זכאות ואפיון תדון בענינו של מי שהופנה אליה בידי הורה, מוסד חינוך מוכר, רשות חינוך מקומית, ארגון ציבורי או מי שהשר, שר העבודה והרווחה או שר הבריאות הסמיך לכך.
{{ח:תת|(א)}} ועדת השמה רשאית לצוות על כל אדם להמציא לה כל מסמך שברשותו וכן חוות דעת רפואית או פסיכולוגית הנוגעים לילד בעל צרכים מיוחדים, ולהפנות את הילד לבדיקות נוספות, לפי הצורך, והכל כדרוש לה לצורך החלטתה.
 
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה תזמין את הורי הילד בעל הצרכים המיוחדים ואת הילד ותאפשר להם או למי מטעמם להשמיע את טיעוניהם.
{{ח:סעיף|9|סמכויות ועדה והדיון בה|תיקון: תש״ס־2, תשס״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת זכאות ואפיון רשאית לצוות על כל אדם להמציא לה כל מסמך שברשותו וכן חוות דעת רפואית או פסיכולוגית הנוגעים לתלמיד עם צרכים מיוחדים, ולהפנות את התלמיד לבדיקות נוספות, לפי הצורך, והכל כדרוש לה לצורך החלטתה.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה תזמין את הורי התלמיד עם הצרכים המיוחדים ואת התלמיד ותאפשר להם או למי מטעמם להשמיע את טיעוניהם.
{{ח:תת|(ג)}} דיוני הועדה יירשמו בפרוטוקול; הפרוטוקול, המסמכים הרפואיים וכל מסמך אחר שבידי הועדה הם סודיים, אך מותר להביאם לידיעת אדם אשר נזקקים לשירותיו לצורך ההחלטה; אדם שלידיעתו הובא פרוטוקול או מסמך כאמור חייב בשמירת סודיותם.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה תודיע בכתב להורי הילדהתלמיד בעלעם הצרכים המיוחדים או למי מטעמם על החלטתה ונימוקיה, אלא אם כן החליטה הועדה שמטעמים מיוחדים אין להביא את נימוקיה לידיעתם, ואולם פסיכולוג חינוכי, רופא או עובד סוציאלי מטעמם יהיה רשאי, בכל מקרה, לעיין בפרוטוקול כולו.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו על כל דיוני ועדת ההשמהזכאות ואפיון, לרבות על דיון נוסף לפי החלטה של ועדת עררהשגה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(ב)(2)}}.
 
{{ח:סעיף|109|דיוןסמכויות חוזרועדת זכאות ואפיון והדיון בה|תיקון: תש״ס־2, תשס״ה, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מוסד לחינוך מיוחד יביא, אחת לשלוש שנים, את ענינו של ילד בעל צרכים מיוחדים הלומד במוסד, לדיון חוזר לפני ועדת ההשמה (להלן – דיון חוזר).
{{ח:תת|(א)}} ועדת זכאות ואפיון רשאית לצוות על כל אדם להמציא לה כל מסמך שברשותו וכן חוות דעת רפואית או פסיכולוגית הנוגעים לתלמיד עם צרכים מיוחדים, ולהפנות את התלמיד לבדיקות נוספות, לפי הצורך, והכל כדרוש לה לצורך החלטתה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לפני דיון בוועדת זכאות ואפיון בעניינו של תלמיד עם צרכים מיוחדים הלומד במוסד חינוך ימסור מוסד החינוך לוועדה מידע על התלמיד ואת חוות דעתו לגביו, והכול בהתאם להוראות שיקבע השר לעניין זה בדרך האמורה בסעיף קטן (ו); המידע וחוות הדעת יהיו לפני הוועדה בעת הדיון.
{{ח:תתת|(2)}} לדיון בעניינו של תלמיד כאמור בפסקה (1) יוזמן איש צוות ממוסד החינוך שבו לומד התלמיד שהוא איש הצוות הרב־מקצועי במוסד כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק ד׳1}}.
{{ח:תתת|(3)}} הוועדה תזמין את הורי התלמיד ואת התלמיד ותאפשר להם או למי מטעמם להשמיע את טיעוניהם, ולהגיש מסמכים וחוות דעת מטעמם, וכן תמסור להם, לא יאוחר מ־14 ימים לפני הדיון בוועדה, כל מסמך הנמצא בידיה ועשוי לשמש אותה לשם דיוניה או קבלת החלטתה.
{{ח:תתת|(4)}} הוועדה רשאית להזמין אנשי מקצוע מתחומים שונים, לפי הצורך, להשתתף בדיוני הוועדה, ובהם רופא מומחה או עובד סוציאלי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים|בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996}}; ביקשו זאת הורי התלמיד שעניינו נדון בוועדה, תזמין הוועדה רופא מומחה או עובד סוציאלי כאמור.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} דיוני הועדה יירשמו בפרוטוקול; הפרוטוקול, המסמכים הרפואיים וכל מסמך אחר שבידי הועדה הם סודיים, אך מותר להביאם לידיעת אדם אשר נזקקים לשירותיו לצורך ההחלטה; אדם שלידיעתו הובא פרוטוקול או מסמך כאמור חייב בשמירת סודיותם.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), הפרוטוקול יימסר להורי התלמיד, ככל האפשר עם תום הדיון בוועדה ולא יאוחר מ־14 ימים מתום הדיון או מהמועד שבו נמסרה להורים החלטת הוועדה, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב)(3) ו־(ג)(2), הוועדה רשאית להחליט, בהחלטה מנומקת שתירשם בפרוטוקול, כי מסמך שהובא לפניה או פרוטוקול הדיון, כולו או חלקו, לא יימסר להורי התלמיד, אם שוכנעה כי המידע הנכלל בו עלול לסכן את התלמיד או אדם אחר, ובלבד שיינתן להורי התלמיד חלק הפרוטוקול של הדיון שבו השתתפו.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה תודיע בהחלטה מנומקת בכתב להורי התלמיד עם הצרכים המיוחדים או למי מטעמם על החלטתה ונימוקיה, אלא אם כן החליטה הועדה כי החלטתה ונימוקיה, כולם או חלקם, לא יימסרו להורי התלמיד, אם שוכנעה כי המידע הנכלל בהם עלול לסכן את התלמיד או אדם אחר; ואולם עורך דין, פסיכולוג חינוכי, רופא או עובד סוציאלי מטעמם יהיה רשאי, בכל מקרה, לעיין בפרוטוקול כולו.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו על כל דיוני ועדת זכאות ואפיון, לרבות על דיון נוסף לפי החלטה של ועדת השגה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(ב)(2)}}.
{{ח:תת|(ו)}} השר, בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, יקבע הוראות בדבר הקמת ועדות זכאות אפיון וסדרי עבודתן.
 
{{ח:סעיף|10|דיון חוזר|תיקון: תש״ס־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מוסד לחינוך מיוחד יביא, אחת לשלוש שנים, את ענינו של תלמיד עם צרכים מיוחדים הלומד במוסד, לדיון חוזר לפני ועדת זכאות ואפיון (להלן – דיון חוזר).
{{ח:תת|(ב)}} דיון חוזר יכול שיתקיים גם לאחר תקופה קצרה מזו שנקבעה בסעיף קטן (א), בין מיזמת מנהל מוסד כאמור ובין לבקשת ארגון ציבורי.
{{ח:תת|(ג)}} הורה רשאי, בכל עת, להביא את ענינו של ילדו בעלעם הצרכים המיוחדים לדיון חוזר, ובלבד שחלפה שנה ממועד ההחלטה הקודמת בענינו.
{{ח:תת|(ד)}} בדיון חוזר כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) רשאית ועדת השמהזכאות ואפיון להחליט על סמך מסמכים בלבד.
 
{{ח:סעיף|10|דיון חוזר|תיקון: תש״ס־2, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מוסד חינוך יביא, אחת לשלוש שנים, את ענינו של תלמיד עם צרכים מיוחדים הלומד במוסד, לדיון חוזר לפני ועדת זכאות ואפיון (להלן – דיון חוזר).
{{ח:תת|(ב)}} דיון חוזר יכול שיתקיים גם לאחר תקופה קצרה מזו שנקבעה בסעיף קטן (א), בין מיזמת מנהל מוסד כאמור ובין לבקשת הורה או ארגון ציבורי, ובלבד שחלפה שנה ממועד ההחלטה בעניינו של תלמיד; ואולם כל אחד מהמנויים בסעיף קטן זה רשאי להביא את עניינו של תלמיד לדיון חוזר בוועדת זכאות ואפיון פעם אחת בטרם חלפה שנה כאמור, או – באישורו של מנהל המחוז במשרד החינוך – פעמים נוספות.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ב)}}, בדיון חוזר רשאית ועדת זכאות ואפיון להחליט על סמך מסמכים בלבד, ואולם בדיון כאמור לא תהיה נתונה לוועדה הסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)(4)}}.
 
{{ח:סעיף|11|החלטת ועדת זכאות ואפיון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} החלטת ועדת זכאות ואפיון תתקבל ברוב דעות חבריה המשתתפים בישיבה ובלבד שמספרם לא יפחת משלושה.
 
{{ח:סעיף|11|החלטתדיוני ועדת השמהזכאות ואפיון והחלטותיה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}}
{{ח:ת}} החלטת ועדת השמה תתקבל ברוב דעות חבריה המשתתפים בישיבה ובלבד שמספרם לא יפחת משלושה.
{{ח:תת|(א)}} המניין החוקי לדיוני ועדת זכאות ואפיון ולהחלטותיה הוא ארבעה חברים, ובהם: יושב ראש הוועדה, נציג רשות החינוך המקומית, הפסיכולוג החינוכי והמפקח הכולל לחינוך מיוחד או נציגו.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות ועדת זכאות ואפיון יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בדיון; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
 
{{ח:סעיף|12|מינוי ועדת עררהשגה|תיקון: תש״ס־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדת עררהשגה בת שבעה חברים.
{{ח:תת|(ב)}} חברי ועדת עררהשגה יהיו:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל מחוז של משרד החינוך והתרבות או נציגו והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} פסיכולוג חינוכי מחוזי של משרד החינוך והתרבות;
שורה 98 ⟵ 200:
{{ח:תתת|(4)}} עובד סוציאלי מתוך רשימה שיקבע שר העבודה והרווחה;
{{ח:תתת|(5)}} רופא מומחה מתוך רשימה שיקבע שר הבריאות;
{{ח:תתת|(6)}} הורה לילדלתלמיד בעלעם צרכים מיוחדים שיקבע השר מתוך רשימות שיגישו לו ארגוני הורים לילדיםלתלמידים בעליעם צרכים מיוחדים במערכת החינוך;
{{ח:תתת|(7)}} נציג של ארגון ציבורי מתוך רשימות שהגישו הארגונים הציבוריים לשר.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש ועדת עררהשגה יזמן את הועדה.
 
{{ח:סעיף|1312|עררמינוי ועדת השגה|תיקון: תש״ס־2, תשס״התשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת ועדת השמה רשאי ילד בעל צרכים מיוחדים, הורה או נציג של ארגון ציבורי להגיש ערר לועדת ערר, תוך עשרים ואחד ימים מיום שקיבל את ההחלטה.
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדת השגה בת שישה חברים.
{{ח:תת|(א1)}} ועדת ערר תזמין את הורי הילד בעל הצרכים המיוחדים את הילד, ותאפשר להם או למי מטעמם, להשמיע את טיעוניהם.
{{ח:תת|(ב)}} ועדתחברי עררועדת רשאיתהשגה יהיו:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל מחוז של משרד החינוך והתרבות או נציגו והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(1)}} לקבל את הערר ולשנות את החלטת ועדת ההשמה;
{{ח:תתת|(2)}} פסיכולוג חינוכי מחוזי של משרד החינוך והתרבות;
{{ח:תתת|(2)}} להחזיר את הענין לועדת השמה לדיון נוסף, עם הוראות או בלעדיהן;
{{ח:תתת|(3)}} לדחותמפקח אתלחינוך הערר.מיוחד ומפקח לחינוך רגיל;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(ג)}} ועדת ערר תתן החלטתה תוך עשרים ואחד ימים מיום שהוגש הערר, זולת אם האריכה את המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(ד)}} החלטת ועדת ערר תתקבל ברוב דעות חבריה המשתתפים בישיבה ובלבד שמספרם לא יפחת משלושה.
{{ח:תתת|(6)}} הורה לתלמיד עם צרכים מיוחדים שיקבע השר מתוך רשימות שיגישו לו ארגוני הורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך;
{{ח:תת|(ה)}} החלטת ועדת ערר תהיה סופית.
{{ח:תתת|(7)}} נציג של ארגון ציבורי מתוך רשימות שהגישו הארגונים הציבוריים לשר.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש ועדת השגה יזמן את הועדה; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג), (ג1) ו־(ד)}} יחולו על דיוני ועדת ההשגה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, יקבע הוראות בדבר הקמת ועדות השגה וסדרי עבודתן.
 
{{ח:סעיף|13|השגה|תיקון: תש״ס־2, תשס״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת ועדת זכאות ואפיון רשאי תלמיד עם צרכים מיוחדים, הורה או נציג של ארגון ציבורי להגיש השגה לועדת השגה , תוך עשרים ואחד ימים מיום שקיבל את ההחלטה.
{{ח:תת|(א1)}} ועדת השגה תזמין את הורי התלמיד עם הצרכים המיוחדים את התלמיד, ותאפשר להם או למי מטעמם, להשמיע את טיעוניהם.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת השגה רשאית –
{{ח:תתת|(1)}} לקבל את ההשגה ולשנות את החלטת ועדת זכאות ואפיון;
{{ח:תתת|(2)}} להחזיר את הענין לועדת זכאות ואפיון לדיון נוסף, עם הוראות או בלעדיהן;
{{ח:תתת|(3)}} לדחות את ההשגה.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת השגה תתן החלטתה תוך עשרים ואחד ימים מיום שהוגשה ההשגה, זולת אם האריכה את המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ד)}} החלטת ועדת השגה תתקבל ברוב דעות חבריה המשתתפים בישיבה ובלבד שמספרם לא יפחת משלושה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}} החלטת ועדת השגה תתקבל ברוב דעות חבריה המשתתפים בישיבה ובלבד שמספרם לא יפחת משלושה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|בטל ביום 1.1.2019):}} החלטת ועדת השגה תהיה סופית.
 
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הלימודים במוסד לחינוך מיוחד}}
שורה 135 ⟵ 252:
{{ח:תת|(ג)}} הטיפולים הניתנים לפי חוק זה בתחום הפיזיותרפיה, הריפוי בעיסוק, או הריפוי בדיבור יינתנו על ידי פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק, או קלינאי תקשורת, לפי העניין, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008}}.
 
{{ח:סעיף|19|תכנית לימודים אישית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בראשית כל שנת לימודים ולא יאוחר ממועד שקבע השר בתקנות, יקבע הצוות המטפל במוסד לחינוך מיוחד, תכנית לימודים אישית לכל ילדתלמיד בעלעם צרכים מיוחדים הלומד באותו מוסד.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך קביעת תכנית הלימודים האישית יוזמנו הורי הילדהתלמיד בעלעם הצרכים המיוחדים או מי שהשר קבע, לענין זה, בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”תכנית לימודים אישית“ – תכנית המתארת את רמת תפקודו של הילדהתלמיד בעלעם הצרכים המיוחדים בעת הכנתה, מטרות ויעדים לימודיים, פרק הזמן להשגתם, האמצעים הדרושים להשגתם ואמות מידה לבדיקת השגתם.
 
{{ח:סעיף|2019|הערכהתכנית מסכמתלימודים אישית|תיקון: תש״ס־2תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}}
{{ח:ת}} בסיום שנת הלימודים יקבלו הורי ילד בעל צרכים מיוחדים הלומד במוסד לחינוך מיוחד הערכה בכתב על מידת התקדמותו של הילד בתחומים שונים, בהתייחס לתכנית הלימודים האישית.
{{ח:תת|(א)}} בראשית כל שנת לימודים ולא יאוחר מחודשיים מתחילת שנת הלימודים או ממועד קביעת הזכאות והאפיון של תלמיד עם צרכים מיוחדים, לפי המאוחר, יקבע הצוות המטפל במוסד לחינוך מיוחד, תכנית לימודים אישית לכל תלמיד עם צרכים מיוחדים הלומד באותו מוסד; נקבעה לתלמיד במוסד החינוך תכנית לימודים אישית בשנת לימודים קודמת, ימשיך הצוות המטפל במוסד ביישומה גם בשנת הלימודים שלאחריה, עד לקביעת תכנית חדשה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך קביעת תכנית הלימודים האישית יוזמנו התלמיד עם הצרכים המיוחדים והוריו, ורשאים הם להשמיע את דבריהם בעצמם או על ידי מי מטעמם; העתק תכנית הלימודים האישית יועבר להורי התלמיד.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”תכנית לימודים אישית“ – תכנית המתארת את רמת תפקודו וצרכיו, לרבות בעניין התאמות בתכנון הלמידה והתאמות בדרכי הערכה ומדידה, של התלמיד עם הצרכים המיוחדים בעת הכנתה, מטרות ויעדים, פרק הזמן להשגתם, האמצעים הדרושים להשגתם ואמות מידה לבדיקת השגתם.
 
{{ח:סעיף|20|הערכה מסכמת|תיקון: תש״ס־2, תשע״ח}}
{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: שילוב ילד בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} בסיום שנת הלימודים יקבלו הורי תלמיד עם צרכים מיוחדים הלומד במוסד לחינוך מיוחד הערכה בכתב על מידת התקדמותו של התלמיד בתחומים שונים, בהתייחס לתכנית הלימודים האישית.
 
{{ח:סעיףקטע2|20אפרק ד1|הגדרותפרק ד׳1: שילוב תלמיד עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל|תיקון: תשס״ג, תשע״ח}}
 
{{ח:סעיף|20א|הגדרות|תיקון: תשס״ג, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תלמיד משולב“ – ילדתלמיד בעלעם צרכים מיוחדים, הזכאי לחינוך חינם לפי {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה#סעיף 6|סעיף 6(א) לחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, אשר ועדת שילוב, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20ד|בסעיף 20ד}}, החליטה על זכאותו לתוספת של הוראה ולימוד ולשירותים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} במוסד חינוך רגיל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תלמיד משולב“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}} תלמיד עם צרכים מיוחדים הזכאי לחינוך חינם לפי {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה#סעיף 6|סעיף 6(א) לחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, שמתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ועדת זכאות ואפיון החליטה על זכאותו לשירותי חינוך מיוחדים, והוריו בחרו כי ילמד במסגרת מוסד חינוך רגיל בכיתה רגילה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)(2)}} או שוועדת זכאות ואפיון החליטה על כך לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)(3) או (4)}};
{{ח:תתת|(2)}} הצוות הרב־מקצועי במוסד קבע את זכאותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 20ד|סעיף 20ד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך רגיל“ – מוסד חינוך מוכר שאינו מוסד לחינוך מיוחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד חינוך“ – מי שעוסק בהוראה או בחינוך במוסד חינוך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותים מיוחדים“ – עזרים מסייעים, שירותי סיוע, שירותים פסיכולוגיים, שירותים פארא־רפואיים וכל שירות אחר שהשר קבע בצו, בהתייעצות עם שר הבריאות או עם שר העבודה והרווחה, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותים מיוחדים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}} שירותי הסעה וליווי, עזרים מסייעים, שירותי סיוע, שירותים פסיכולוגיים, שירותים פארא־רפואיים וכל שירות אחר שהשר קבע בצו, בהתייעצות עם שר הבריאות או עם שר העבודה והרווחה, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית השילוב“ – התכנית שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 20ג|סעיף 20ג}}.
 
{{ח:סעיף|20ב|זכאות ילדתלמיד בעלעם צרכים מיוחדים במסגרת החינוך הרגיל|תיקון: תשס״ג, תשע״ח}}
{{ח:ת}} תלמיד משולב זכאי, במסגרת לימודיו במוסד חינוך רגיל, לתוספת של הוראה ולימוד וכן לשירותים מיוחדים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – הזכאות).
 
{{ח:סעיף|20ג|תכנית שילוב|תיקון: תשס״ג, תשע״ח}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע תכנית לשילוב ילדיםתלמידים בעליעם צרכים מיוחדים במוסדות חינוך רגילים; התכנית תכלול גם את אופן הקצאת המשאבים למוסדות החינוך הרגילים.
 
{{ח:סעיף|20ד|ועדת שילוב|תיקון: תשס״ג, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} במוסד חינוך רגיל תפעל ועדת שילוב שתפקידה לקבוע את הזכאות של תלמיד במוסד החינוך הרגיל שהוא ילדתלמיד בעלעם צרכים מיוחדים בהתאם לתכנית השילוב ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – ועדת שילוב).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} וזה הרכבה של ועדת השילוב:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל מוסד החינוך הרגיל והוא יהיה היושב ראש;
שורה 170 ⟵ 297:
{{ח:תת|(ג)|(1)}} החלטות הועדה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש קול נוסף.
{{ח:תתת|(2)}} הועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת השילוב תדון בענינו של תלמיד במוסד החינוך הרגיל על פי בקשה של הורה, עובד חינוך במוסד החינוך הרגיל, רשות חינוך מקומית, ועדת השמהזכאות ואפיון או מי שהשר או שר העבודה והרווחה הסמיך לענין זה.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת השילוב תיתן הזדמנות, טרם החלטתה, להורי התלמיד להשמיע את דבריהם, ורשאים הם להשמיע את דבריהם בעצמם או על ידי מי מטעמם, כן רשאית היא לשמוע את התלמיד.
{{ח:תת|(ו)}} השר יקבע הוראות בדבר הקמת ועדות שילוב וסדרי עבודתן.
 
{{ח:סעיף|20ה20ד|עררצוות לועדת השמהרב־מקצועי|תיקון: תשס״ג, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת ועדת שילוב רשאי תלמיד או הורה להגיש ערר לועדת השמה, בתוך עשרים ואחד ימים מיום שקיבל את ההחלטה בכתב; ועדת ההשמה רשאית לקבל את הערר, להחזיר את הענין לועדת השילוב לדיון נוסף, עם הוראות או בלעדיהן או לדחות את הערר.
{{ח:תת|(א)}} במוסד חינוך רגיל יפעל צוות רב־מקצועי שתפקידיו יהיו:
{{ח:תת|(ב)}} ועדת השמה תיתן את החלטתה בתוך עשרים ואחד ימים מיום שהוגש הערר, זולת אם האריכה את המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתת|(1)|(א)}} לקבוע את זכאותו לשירותי חינוך מיוחדים של תלמיד במוסד החינוך, שיש לו אחת או יותר מהמוגבלויות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, המגבילה את תפקודו לפי אחת מרמות התפקוד המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, המזכות במענה פרטני או קבוצתי כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 2|באותה תוספת}}, וכן את היקף סל השירותים שיינתן לו לפי רמת התפקוד שלו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}}, ולפי צרכיו.
{{ח:תת|(ג)}} על הדיון בערר בועדת ההשמה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}}; החלטת ועדת השמה לפי סעיף זה תהיה סופית.
{{ח:תתתת|(ב)}} הצוות הרב־מקצועי יקבע את רמת התפקוד והצרכים של התלמיד בהתאם למצבו בין השאר בתחומים אלה: קוגניטיבי, לימודי, שפתי, רגשי, חברתי, עצמאות תפקודית והתארגנות, ותקשורת;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע את הרכב סל השירותים של תלמיד משולב בהתאם לצרכיו של התלמיד;
{{ח:תתת|(3)}} לקבוע את התכנית החינוכית היחידנית של תלמיד משולב לפי {{ח:פנימי|סעיף 20ז|סעיף 20ז}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} וזה הרכבו של הצוות הרב־מקצועי:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל מוסד החינוך הרגיל, ובמוסד חינוך שהוא גן ילדים – נציג המתי״א, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתתת|(ב)}} מחנך הכיתה או מנהל הגן של התלמיד;
{{ח:תתתת|(ג)}} פסיכולוג חינוכי או יועץ חינוכי;
{{ח:תתתת|(ד)}} עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד או נציג המתי״א המומחה למוגבלות של התלמיד המשולב;
{{ח:תתתת|(ה)}} לעניין קביעת הרכב סל השירותים לפי סעיף קטן (א)(2) וקביעת התכנית החינוכית היחידנית לפי סעיף קטן (א)(3) – גם הורי התלמיד, שלהם יהיה קול אחד.
{{ח:תתת|(2)}} זימון התלמיד לדיוני הצוות הרב־מקצועי, ובכלל זה אופן הזימון, ייקבע בשיתוף עם הורי התלמיד.
{{ח:תת|(ג)}} היו למוסד החינוך הרגיל פסיכולוג חינוכי ויועץ חינוכי, יהיה הפסיכולוג החינוכי החבר בצוות הרב־מקצועי; לא היה למוסד פסיכולוג חינוכי או יועץ חינוכי, יהיה חבר הצוות הרב־מקצועי פסיכולוג חינוכי או יועץ חינוכי שימונה לפי ההוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ח).
{{ח:תת|(ד)}} החלטות הצוות הרב־מקצועי יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש קול נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} הצוות הרב־מקצועי יקבע את סדרי עבודתו ככל שלא נקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ו)}} הצוות הרב־מקצועי ידון בעניינו של תלמיד במוסד החינוך הרגיל על פי בקשה של הורה, עובד חינוך במוסד החינוך הרגיל, רשות חינוך מקומית, ועדת זכאות ואפיון או מי שהשר או שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים הסמיך לעניין זה.
{{ח:תת|(ז)}} הצוות הרב־מקצועי ייתן הזדמנות טרם החלטתו להורי התלמיד להשמיע את דבריהם בעצמם או על ידי מי מטעמם.
{{ח:תת|(ח)}} השר, בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, יקבע הוראות בדבר הקמת צוותים רב־מקצועיים וסדרי עבודתם.
 
{{ח:סעיף|20ה|השגה לועדת זכאות ואפיון|תיקון: תשס״ג, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת ועדת שילוב רשאי תלמיד או הורה להגיש השגה לועדת זכאות ואפיון, בתוך עשרים ואחד ימים מיום שקיבל את ההחלטה בכתב; ועדת זכאות ואפיון רשאית לקבל את ההשגה, להחזיר את הענין לועדת השילוב לדיון נוסף, עם הוראות או בלעדיהן או לדחות את ההשגה .
{{ח:תת|(ב)}} ועדת זכאות ואפיון תיתן את החלטתה בתוך עשרים ואחד ימים מיום שהוגש ההשגה , זולת אם האריכה את המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} על הדיון בהשגה בועדת זכאות ואפיון יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}}; החלטת ועדת זכאות ואפיון לפי סעיף זה תהיה סופית.
 
{{ח:סעיף|20ה|השגה לוועדת זכאות ואפיון|תיקון: תשס״ג, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מום 1.1.2019):}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת הצוות הרב־מקצועי רשאי תלמיד או הורה להגיש השגה לוועדת זכאות ואפיון, בתוך 21 ימים מיום שקיבל את החלטת הצוות בכתב; ועדת זכאות ואפיון רשאית לקבל את ההשגה, להחזיר את העניין לצוות הרב־מקצועי לדיון נוסף, עם הוראות או בלעדיהן או לדחות את ההשגה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת זכאות ואפיון תיתן את החלטתה בתוך 21 ימים מיום שהוגשה ההשגה, זולת אם האריכה את המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} על הדיון בוועדת זכאות ואפיון יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}}.
 
{{ח:סעיף|20ו|מורים ומטפלים שאינם מורים|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} ההוראה, הלימוד והשירותים המיוחדים על פי {{ח:פנימי|סעיף 20ב|סעיף 20ב}} יינתנו לתלמיד משולב, במסגרת לימודיו במוסד חינוך רגיל, על ידי מורים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}} ועל ידי מטפלים שאינם מורים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}}.
 
{{ח:סעיף|20ז|תכנית חינוכית יחידנית לתלמיד משולב|תיקון: תשס״ג, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} עם תחילת לימודיו של תלמיד משולב במוסד חינוך רגיל, ובראשית כל שנת לימודים, לא יאוחר ממועד שקבע השר בתקנות, תיקבע במוסד החינוך הרגיל, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), תכנית חינוכית יחידנית לכל תלמיד משולב הלומד באותו מוסד.
{{ח:תתת|(2)}} התכנית החינוכית היחידנית תיקבע, ככל האפשר, מתוך מגמה לשלב את התלמיד בתכנית הלימודים הרגילה, לפי צרכיו של הילדהתלמיד המשולב ובהתחשב בסוגי לקויותיומוגבלויותיו, בחומרתן ובגילו של התלמיד, והכל במסגרת תכנית השילוב שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20ג|סעיף 20ג}} ולפי החלטת ועדת השילוב.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} את התכנית החינוכית היחידנית יקבעו מחנך הכיתה שבה לומד התלמיד המשולב, עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד, וכן בעל מקצוע נוסף אם נדרש לפי הענין, לפי החלטת מנהל מוסד החינוך הרגיל; לפני קביעת התכנית החינוכית היחידנית יוזמנו הוריו של התלמיד המשולב והתלמיד עצמו להשמיע את דבריהם ורשאים הם להשמיע את דבריהם בעצמם או על ידי מי מטעמם.
{{ח:תתת|(2)}} העתק התכנית החינוכית היחידנית יועבר להורי התלמיד המשולב.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”תכנית חינוכית יחידנית“ – תכנית המתארת את רמת תפקודו של התלמיד המשולב בעת הכנתה, בתחומים שבהם יטופל, וקובעת לו מטרות ויעדים לימודיים, פרק הזמן להשגתם, האמצעים הדרושים להשגתם ואמות מידה לבדיקת השגתם.
 
{{ח:סעיף|20ז|תכנית חינוכית יחידנית לתלמיד משולב|תיקון: תשס״ג, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} עם תחילת לימודיו של תלמיד משולב במוסד חינוך רגיל, ובראשית כל שנת לימודים, לא יאוחר מחודשיים מתחילת שנת הלימודים או ממועד קביעת הזכאות והאפיון של התלמיד, לפי המאוחר, תיקבע במוסד החינוך הרגיל, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), תכנית חינוכית יחידנית לכל תלמיד משולב הלומד באותו מוסד; נקבעה לתלמיד במוסד החינוך תכנית חינוכית יחידנית בשנת לימודים קודמת, ימשיך המוסד ביישומה גם בשנת הלימודים שלאחריה, עד לקביעת תכנית חדשה לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} התכנית החינוכית היחידנית תיקבע, ככל האפשר, מתוך מגמה לשלב את התלמיד בתכנית הלימודים הרגילה, לפי צרכיו של התלמיד המשולב ובהתחשב בסוגי מוגבלויותיו, בחומרתן ובגילו של התלמיד, והכל במסגרת תכנית השילוב שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20ג|סעיף 20ג}} ולפי החלטת ועדת זכאות ואפיון או הצוות הרב־מקצועי.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} אתהצוות הרב־מקצועי יקבע את התכנית החינוכית היחידנית; לצורך קביעת התכנית החינוכית היחידנית יוזמנו הוריו של התלמיד המשולב והתלמיד עצמו להשמיע את דבריהם ורשאים הם להשמיע את דבריהם בעצמם או על ידי מי מטעמם.
{{ח:תתת|(2)}} העתק התכנית החינוכית היחידנית יועבר להורי התלמיד המשולב.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”תכנית חינוכית יחידנית“ – תכנית המתארת את רמת תפקודו וצרכיו, לרבות בעניין התאמות בתכנון הלמידה והתאמות בדרכי הערכה ומדידה של התלמיד המשולב בעת הכנתה, בתחומים שבהם יטופל, וקובעת לו מטרות ויעדים, פרק הזמן להשגתם, האמצעים הדרושים להשגתם ואמות מידה לבדיקת השגתם.
 
{{ח:סעיף|20ח|הערכה מסכמת לתלמיד משולב|תיקון: תשס״ג}}
שורה 201 ⟵ 363:
{{ח:תת|(ב)}} שירותי בריאות הניתנים לפי חוק זה, אינם שירותי בריאות, לענין {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 3|סעיף 3(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.
 
{{ח:סעיף|23|ביצוע ותקנות ושינוי התוספות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תתת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות ועם ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}.
 
{{ח:סעיף|24|תחילה ותחולה|תיקון: תשמ״ט, תש״ן, תש״ס־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה לענין –
{{ח:תתת|(1)}} מתן חינוך מיוחד לילדיםלתלמידים בעליעם צרכים מיוחדים בגיל שלוש וארבע, או בגיל העולה על שמונה עשרה שנים;
{{ח:תתת|(2)}} מתן שירותים נלווים,
{{ח:תת}} יוחלו בהדרגה, החל בשנת הלימודים התשנ״ב, על פי צווים שיקבע השר, בהסכמת שר האוצר, לכל אחד מהענינים האמורים, כולו או מקצתו, ובלבד שההחלה תושלם לא יאוחר מראשית שנת הלימודים התשנ״ט.
שורה 212 ⟵ 375:
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), בשנות הלימודים התש״ן והתשנ״א ייערך בשני איזורים שייקבעו בצו שיתקין השר בהסכמת שר האוצר ניסוי של החלת ההוראות הנזכרות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולן או מקצתן, הכל בהיקף, בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} תחילתן של יתר הוראות חוק זה ששה חדשים מיום פרסומו.
 
{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ח}}
 
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|((ההגדרה ”תלמיד עם צרכים מיוחדים“, {{ח:פנימי|סעיף 7|וסעיפים 7(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 20ד|ו־20ד(א)}})}}}}
 
{{ח:קטע3||סוגי מוגבלות}}
 
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}}
 
{{ח:סעיף*}}
<table class="wikitable">
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג המוגבלות</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} הגורם המקצועי שאבחנתו או חוות דעתו קבילה</th></tr>
<tr><td>משכל גבולי</td><td>פסיכולוג חינוכי, פסיכולוג התפתחותי או פסיכולוג קליני</td></tr>
<tr><td>מוגבלות שכלית–התפתחותית</td><td>ועדת האבחון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969}}, ובמידת הצורך – גורם מקצועי נוסף שאבחנתו קבילה בהלימה למוגבלות או למוגבלויות נוספות</td></tr>
<tr><td>חשד למוגבלות שכלית–התפתחותית</td><td>פסיכולוג חינוכי, פסיכולוג התפתחותי או פסיכולוג קליני</td></tr>
<tr><td>הפרעות התנהגותיות ורגשיות</td><td>פסיכולוג חינוכי, פסיכולוג התפתחותי, פסיכולוג קליני או רופא מומחה בפסיכיאטריה של ילדים ונוער</td></tr>
<tr><td>מוגבלות על רצף האוטיזם / ASD</td><td>רופא מומחה בפסיכיאטריה של ילדים ונוער, רופא ילדים בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות במכון להתפתחות הילד או רופא מומחה בנוירולוגיה של הילד ובהתפתחות הילד; נוסף על כך, באבחון הראשון – אבחון של פסיכולוג קליני מומחה בתחום הקליני של הילד, פסיכולוג התפתחותי, או פסיכולוג שיקומי או חינוכי בעל הכשרה מוכחת בתחום האוטיזם</td></tr>
<tr><td>הפרעות נפשיות</td><td>רופא מומחה בפסיכיאטריה של ילדים ונוער</td></tr>
<tr><td>לקות למידה רב־בעייתית</td><td>פסיכולוג חינוכי, פסיכולוג מומחה שהוכשר בנושא לקויות למידה, או פסיכולוג מומחה ומאבחן דידקטי בין במסמך אחד ובין במסמכים נפרדים</td></tr>
<tr><td>AD(H)D</td><td>פסיכולוג מומחה, רופא מומחה בנוירולוגיה של הילד ובהתפתחות הילד, רופא מומחה בפסיכיאטריה של ילדים ונוער או רופא ילדים בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות במכון מוכר להתפתחות הילד</td></tr>
<tr><td>מוגבלות פיזית</td><td>רופא ילדים בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות במכון מוכר להתפתחות הילד או רופא מומחה בנוירולוגיה של הילד ובהתפתחות הילד</td></tr>
<tr><td>מוגבלות שמיעה</td><td>קלינאי תקשורת שהוסמך לאודיולוגיה; לעניין זה, ”אודיולוגיה“ – עריכת בדיקות שמיעה והתאמת מכשירי שמיעה</td></tr>
<tr><td>מוגבלות ראייה</td><td>מכון לראייה ירודה או רופא עיניים</td></tr>
<tr><td>עיכוב התפתחותי בתחום התפקודי</td><td>רופא מומחה בנוירולוגיה של הילד ובהתפתחות הילד, או פסיכולוג חינוכי או התפתחותי – יחד עם קלינאי תקשורת או מרפא בעיסוק</td></tr>
<tr><td>עיכוב התפתחותי בתחום השפתי</td><td>קלינאי תקשורת במכון להתפתחות הילד</td></tr>
<tr><td>מחלות ותסמונות נדירות</td><td>רופא ילדים בעל ניסיון עבודה של שלוש שנים לפחות במכון מוכר להתפתחות הילד או רופא מומחה בנוירולוגיה של הילד ובהתפתחות הילד</td></tr>
</table>
 
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
 
{{ח:קטע3||{{==}} {{ח:הערה|(ההגדרה ”תלמיד עם צרכים מיוחדים“, {{ח:פנימי|סעיף 7|וסעיפים 7(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 20ד|ו־20ד(א)}})}}}}
 
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2019):}}
 
{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳: כיתה רגילה במוסד חינוך רגיל}}
 
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} תלמיד משולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 20א|בסעיף 20א}} זכאי לשירותי חינוך מיוחדים כמפורט בטבלה שלהלן, לפי העניין, והכול נוסף על התקציב הבסיסי של מוסד החינוך בעבור כלל התלמידים במוסד.
 
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} תלמיד משולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 20א|בסעיף 20א}}, שאינו תלמיד הזכאי למענה פרטני או קבוצתי בהתאם להוראות חוזר מנכ״ל, כמפורט בטבלה שלהלן, יהיה זכאי לסל אישי, וכן לשירותים המנויים בטורים ב׳ עד ה׳, לצד סוג המוגבלות, לפי העניין; הסל האישי יכלול בין השאר תקציב אישי גמיש הכולל שעות הוראה, טיפול וסיוע, וכן הנחיית הצוות במוסד החינוך; ניתן לבצע חלוקה שונה מזו שנקבעה לשעות שהוקצו להוראה, לטיפול ולסיוע בהתאם לצרכים האישיים של התלמיד, על פי המלצת הצוות הרב־מקצועי ובשיתוף הורי התלמיד; היקף השעות השבועיות במסגרת הסל האישי, בחלוקה לשכבות גיל יהיה כמפורט להלן:
{{ח:תת|(א)}} גן ילדים, בית ספר יסודי, חטיבת ביניים – 2.7 (הוראה, טיפול והנחיית הצוות);
{{ח:תת|(ב)}} חטיבה עליונה (פרט ללקויות למידה רב־בעייתיות, הפרעות התנהגותיות ורגשיות ומשכל גבולי) – 4.55 (הוראה, טיפול והנחיית הצוות);
{{ח:תת|(ג)}} חטיבה עליונה (ללקויות למידה רב־בעייתיות, הפרעות התנהגותיות ורגשיות ומשכל גבולי) – 2.4 עד 2.9.
 
{{ח:סעיף*||:}}
<table class="wikitable">
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג המוגבלות</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} רמת תפקוד 1 {{ש}} גבוהה</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} רמת תפקוד 2 {{ש}} בינונית גבוהה</th><th>{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} רמת תפקוד 3 {{ש}} בינונית נמוכה</th><th>{{מוקטן|טור ה׳}} {{ש}} רמת תפקוד 4 {{ש}} נמוכה</th></tr>
<tr><td>משכל גבולי</td><td>מענה פרטני או קבוצתי, וכן הנחיית הצוות</td><td>במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל</td><td>במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל</td><td>במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל</td></tr>
<tr><td>מוגבלות שכלית–התפתחותית</td><td>16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td><td>16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td><td>16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td><td>24 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td></tr>
<tr><td>חשד למוגבלות שכלית–התפתחותית</td><td>16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td><td>16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td><td>16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td><td>24 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td></tr>
<tr><td>הפרעות התנהגותיות ורגשיות</td><td>מענה פרטני או קבוצתי, וכן הנחיית הצוות</td><td>מענה פרטני או קבוצתי, וכן הנחיית הצוות</td><td>במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל</td><td>במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל</td></tr>
<tr><td>מוגבלות על רצף האוטיזם / ASD</td><td>במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל</td><td>8 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td><td>16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td><td>24 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td></tr>
<tr><td>הפרעות נפשיות</td><td>מענה פרטני או קבוצתי, וכן הנחיית הצוות</td><td>8 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td><td>16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td><td>24 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td></tr>
<tr><td>לקות למידה רב־בעייתית AD(H)D</td><td>מענה פרטני או קבוצתי, וכן הנחיית הצוות</td><td>מענה פרטני או קבוצתי, וכן הנחיית הצוות</td><td>במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל</td><td>במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל</td></tr>
<tr><td>מוגבלות פיזית</td><td>במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל</td><td>8 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td><td>16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td><td>24 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td></tr>
<tr><td>מוגבלות שמיעה</td><td>במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל</td><td>8 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td><td>16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td><td>24 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td></tr>
<tr><td>מוגבלות ראייה</td><td>במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל</td><td>8 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td><td>16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td><td>24 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td></tr>
<tr><td>עיכוב התפתחותי בתחום התפקודי</td><td>מענה פרטני או קבוצתי, וכן הנחיית הצוות</td><td>מענה פרטני או קבוצתי, וכן הנחיית הצוות</td><td>במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל</td><td>במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל</td></tr>
<tr><td>עיכוב התפתחותי בתחום השפתי</td><td>מענה פרטני או קבוצתי, וכן הנחיית הצוות</td><td>מענה פרטני או קבוצתי, וכן הנחיית הצוות</td><td>במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל</td><td>במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל</td></tr>
<tr><td>מחלות ותסמונות נדירות</td><td>במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל</td><td>8 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td><td>16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td><td>24 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות</td></tr>
</table>
 
{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳: כיתה במוסד חינוך רגיל שבה ניתנים שירותי חינוך מיוחדים או מוסד חינוך מוכר שניתנים בו שירותי חינוך מיוחדים}}
 
{{ח:סעיף*}}
<table class="wikitable">
<tr><th rowspan="2">סוג המוגבלות</th><th colspan="4">סל השירותים (בהתאם לחוזר מנכ״ל)</th></tr>
<tr><th>אורך יום לימודים והזנה</th><th>פעילות ותכניות בחופשה</th><th>שירותים פארא־רפואיים</th><th>סיוע כיתתי</th></tr>
<tr><td>משכל גבולי</td><td>100% שעות ההוראה הנדרשות כדי לקיים תקן כיתה לפי מספר תלמידים בהתאם לחוזר מנכ״ל, בלא הארכת יום לימודים</td><td>בגני ילדים וכן בבתי ספר שהם מוסדות חינוך מוכרים שניתנים בהם שירותי חינוך מיוחדים (להלן – בתי ספר לחינוך מיוחד)</td><td>100% ממספר השעות המזערי המוקצה לשירותים פארא־רפואיים</td><td>יש זכאות</td></tr>
<tr><td>מוגבלות שכלית–התפתחותית</td><td>100% שעות ההוראה הנדרשות כדי לקיים תקן כיתה לפי מספר תלמידים בהתאם לחוזר מנכ״ל, וכן הארכת יום לימודים</td><td>יש הארכה</td><td>100% ממספר השעות המזערי המוקצה לשירותים פארא־רפואיים</td><td>יש זכאות</td></tr>
<tr><td>חשד למוגבלות שכלית–התפתחותית</td><td>100% שעות ההוראה הנדרשות כדי לקיים תקן כיתה לפי מספר תלמידים בהתאם לחוזר מנכ״ל, וכן הארכת יום לימודים</td><td>יש הארכה</td><td>100% ממספר השעות המזערי המוקצה לשירותים פארא־רפואיים</td><td>יש זכאות</td></tr>
<tr><td>מוגבלות פיזית</td><td>100% שעות ההוראה הנדרשות כדי לקיים תקן כיתה לפי מספר תלמידים בהתאם לחוזר מנכ״ל, וכן הארכת יום לימודים</td><td>יש הארכה</td><td>100% ממספר השעות המזערי המוקצה לשירותים פארא־רפואיים</td><td>יש זכאות</td></tr>
<tr><td>הפרעות התנהגותיות ורגשיות</td><td>100% שעות ההוראה הנדרשות כדי לקיים תקן כיתה לפי מספר תלמידים בהתאם לחוזר מנכ״ל, בלא הארכת יום לימודים</td><td>יש הארכה בגני ילדים ובבתי ספר לחינוך מיוחד</td><td>100% ממספר השעות המזערי המוקצה לשירותים פארא־רפואיים</td><td>יש זכאות</td></tr>
<tr><td>מוגבלות על רצף האוטיזם / ASD</td><td>100% שעות ההוראה הנדרשות כדי לקיים תקן כיתה לפי מספר תלמידים בהתאם לחוזר מנכ״ל, וכן הארכת יום לימודים</td><td>יש הארכה</td><td>100% ממספר השעות המזערי המוקצה לשירותים פארא־רפואיים</td><td>יש זכאות</td></tr>
<tr><td>הפרעות נפשיות</td><td>100% שעות ההוראה הנדרשות כדי לקיים תקן כיתה לפי מספר תלמידים בהתאם לחוזר מנכ״ל, וכן הארכת יום לימודים</td><td>יש הארכה</td><td>100% ממספר השעות המזערי המוקצה לשירותים פארא־רפואיים</td><td>יש זכאות</td></tr>
<tr><td>לקות למידה רב־בעייתית AD(H)D</td><td>100% שעות ההוראה הנדרשות כדי לקיים תקן כיתה לפי מספר תלמידים בהתאם לחוזר מנכ״ל, ללא הארכת יום לימודים</td><td>יש הארכה בגני ילדים ובבתי ספר לחינוך מיוחד</td><td>100% ממספר השעות המזערי המוקצה לשירותים פארא־רפואיים</td><td>יש זכאות במוסד חינוך רגיל שהוא בית ספר יסודי רגילים, ובמוסד לחינוך מיוחד – עד כיתה י׳</td></tr>
<tr><td>מוגבלות שמיעה</td><td>100% שעות ההוראה הנדרשות כדי לקיים תקן כיתה לפי מספר תלמידים בהתאם לחוזר מנכ״ל, בלא הארכת יום לימודים</td><td>יש הארכה</td><td>100% ממספר השעות המזערי המוקצה לשירותים פארא־רפואיים</td><td>יש זכאות</td></tr>
<tr><td>מוגבלות ראייה</td><td>100% שעות ההוראה הנדרשות כדי לקיים תקן כיתה לפי מספר תלמידים ובהתאם לחוזר מנכ״ל, בלא הארכת יום לימודים</td><td>יש הארכה</td><td>100% ממספר השעות המזערי המוקצה לשירותים פארא־רפואיים</td><td>יש זכאות</td></tr>
<tr><td>עיכוב התפתחותי בתחום התפקודי</td><td>100% שעות ההוראה הנדרשות כדי לקיים תקן כיתה לפי מספר תלמידים בהתאם לחוזר מנכ״ל, בלא הארכת יום לימודים</td><td>יש הארכה בגני ילדים ובבתי ספר לחינוך מיוחד</td><td>100% ממספר השעות המזערי המוקצה לשירותים פארא־רפואיים</td><td>יש זכאות</td></tr>
<tr><td>עיכוב התפתחותי בתחום השפתי</td><td>100% שעות ההוראה הנדרשות כדי לקיים תקן כיתה לפי מספר תלמידים בהתאם לחוזר מנכ״ל, בלא הארכת יום לימודים</td><td>יש הארכה בגני ילדים ובבתי ספר לחינוך מיוחד</td><td>100% ממספר השעות המזערי המוקצה לשירותים פארא־רפואיים</td><td>יש זכאות</td></tr>
<tr><td>מחלות ותסמונות נדירות</td><td>בהתאם לסוג הכיתה שבה לומד התלמיד שהיא כיתה המיועדת לאחד מסוגי המוגבלות האחרים</td><td>בהתאם לסוג הכיתה שבה לומד התלמיד שהיא כיתה המיועדת לאחד מסוגי המוגבלות האחרים</td><td>בהתאם לסוג הכיתה שבה לומד התלמיד שהיא כיתה המיועדת לאחד מסוגי המוגבלות האחרים</td><td>בהתאם לסוג הכיתה שבה לומד התלמיד שהיא כיתה המיועדת לאחד מסוגי המוגבלות האחרים</td></tr>
</table>
 
{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ז בתמוז התשמ״ח (12 ביולי 1988).}}