קצות החושן על חושן משפט רצב: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
←‏סעיף ב: תגי קטע
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
מ (תגי קטע)
מ (←‏סעיף ב: תגי קטע)
===סעיף ב===
<קטע התחלה=ב/>
{{דה מפרש|וכל דפריש מרובא קא פריש </b>}} ותמיהא לן מלתא דהא אי' בירושל' פרק שור שנגח תני וכן שנים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים ונגנבו חולקין לפי דמים ופריך והא תני באלין אבנים נגנבו מחצה לזה ומחצה לזה ופריק ר' שמלאי אבנים גסות הן. מבואר דבגסות שאין נבללין יחד מחצה לזה ומחצה לזה ואע"ג דרובא של א' מהם ודוקא במעות שדקין הן ונבללין יחד ולוקח הרבה ביחד ותלינן רובא במרובים ומיעוטא במועטין אבל בגסות מחצה לזה ומחצה לזה ואמאי ניזל בחר רובא וע' בנ"י ר"פ הבית והעליה ואפשר דירושלמי מיירי במקום גנבי ישראל דאז ה"ל קבוע וכמחצה על מחצה וכמ"ש בתשו' מיימוני לס' משפטים סי' כ"ח ז"ל אשר שאלת על ד' וה' כיסים אשר בתיבתך משלך ומשל אחרים ולקחה בתך ב' דינרים ואינה יודעת מאיזו כך אני דן בעיני כיון שלקחה מן הקבוע כמחצה על מחצה דמי ולא אזלינן בתר רובא ואין לחלק בין נפקד לאחר ולדמותו לנמצא ביד עכו"ם כיון שהישראל לקח מן הקבוע וכ"ש כאן שבתך לקחה הב' דינרים שהוא כמו נפקד דכל המפקיד ע"ד אשתו ובניו הוא מפקיד וכו' וכיון דהוי פלגא ופלגא הממע"ה שלום יצחק בר אברהם עכ"ל:
 
אמנם לולי דמסתפינא הייתי אומר במה שכתבו הפוסקים דאם נכרי לקח אמרינן כל דפריש מרובא פריש וכמ"ש בתשו' מוהרי"ל בשם תשו' מוהר"ח בעובדא דאתרוגים דעכו"ם מן הרוב לקח והובא בש"ך סקכ"ט ע"ש. ולענ"ד נראה דע"כ לא אמרו לחלק בין לקח עכו"ם ללקח ישראל אלא בלקח מתשע חניות מוכרות בשר שחוטה ואחד בשר נבילה דכיון דאיסור נבילה ליכא בנכרי ומש"ה לא הוי ביה דין קבוע כיון דאין הספק נוגע אליו כלל אבל באיסור גזל דנכרי מצווה כמו ישראל וחמיר ביה איסור גזל דאזהרתן היא מיתתן א"כ מה לי לקח ישראל ומה לי לקח נכרי וא"כ אפילו לקח נכרי שלא בפניו אמרינן ביה דין קבוע כמחצה על מחצה. וא"כ ניחא דברי הירושלמי באלין אבנים שנגנבו כיון דלעולם בגניבה ה"ל דין קבוע ואפילו נגנבו ע"י עכו"ם ודו"ק: