קצות החושן על חושן משפט שנט: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ תגי קטע |
||
שורה 2:
{{המרת או.סי.אר2}}
===סעיף א===
<קטע התחלה=א/>
<קטע סוף=א/>
▲<b>ויזכה אותו לבעלים. </b> בפרק הכונס דף ס"א מהו ליטול גדישין של שעורים ליתן לפני בהמתו ע"מ לשלם גדישין של עדשים שלחו ליה חבול ישיב רשע גזילה ישלם כו' וכת' עלה הרא"ש ז"ל יראה דמיירי שעדיין לא היה מזומנים אלא רצו ליקח גדישין של ישראל שעורין וכשיזדמן להם גדישין דעדשים דפלשתאי יחזירו להם אבל אם היו גדישים דעדשים מזומנים אפי' אין בעלי גדישי דשעורים לפנינו מותר לזכות להם גדישין של שעורים משום דזכות הוא לו דעדשים עדיפי טפי וכן משמע לישנא דקרא חבול ישיב רשע גזילה ישלם דמשלם אחר שכבר גוזלו עכ"ל. וביש"ש פרק הכונס השיג על הרא"ש וז"ל ולא נהירא לי כלל וכי שרי ליה להסתחר בממון חבירו שלא מדעתו דדלמ' חביב עליו יותר שעורין או דלמא לא ניחא ליה למכור את שלו הלא מסקינן בסוף פרקין דחמסן אפי' יהיב דמי ומסתמא אין חילוק בין שלם לו דמיו או יותר מדמיו ולא אמרינן זכין לאדם אלא במידי דאית ליה זכיה ולא יש בו שום צד חסרון אבל כה"ג לא נקרא זכות אלא דינו כחמסן עכ"ל וע"ש ואינו קושיא דאע"ג דחמסן אפילו ביותר מדמיו וגם משלם ליה נמי כל שהוא בפניו והוא מוחה א"ז זכות אלא שלא בפניו אמרינן זכות הוא וזכין לו שלא בפניו דמסתמא ניחא ליה ואפי' שלא בפניו ושמע אח"כ וצוח נמי לא מהני כיון דמוחה כששמע דאפי' במתנה גמורה כי מוחה בתר דשמע יכול למחות וזה פשוט. וע' בטור שכת' וז"ל ודוקא שידוע שזכות הוא כגון בדבר העומד לימכר אבל מחפצי ביתו לא עכ"ל ומפרש לה הש"ך דוקא שידוע שאינו עומד אלא למכור אבל סתמא לא עכ"ל ובזה מיישב שם השגת מוהרש"ל ע"ש. ומלישנא דהרא"ש וטור לא משמע הכי מדכת' הרא"ש גבי גדישין של שעורין דמיירי שעדיין לא היו מזומנים כו' ונימא דלא היו ידוע שאינו עומד אלא למכירה אלא משמע דכל שאינו מחפצי ביתו אינו מקפיד ועומד למכור כל שנותן כפלים בדמיו ועמ"ש בסי' רל"ה סק"ג:
===סעיף ב===
<קטע התחלה=ב/>
|