קצות החושן על חושן משפט פד: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ תגי קטע |
||
שורה 2:
{{המרת או.סי.אר2}}
===סעיף א===
<קטע התחלה=א/>
תוך זמנו והרב המגיד פ"ד ממלוה מגמגם בזה לומר דכיון דפרע מקצת הרי איתרע חזק' דתוך זמנו ע"ש וע"ש במ"ל דגם הרב המגיד אינו מפקפק אלא לשבוע' אבל חזק' דתוך זמנו לא איתרע במלוה ע"פ והביא עדים שפרע מקצת תוך זמנו ל"א מדפרע תוך זמנו קצתו איתרע חזקתו דליתי' דהא בשטר נמי אפי' ידוע שפרע מקצתו ל"א דישבע הלוה ויפטור כיון דכבר איתרע חזק' דשטרך בידי מה בעי דהא פרע קצתו אלא מה דאיתרע איתרע ומה דלא איתרע החזק' בחזקתו ולשבוע' הוא מפקפק ע"ש ועמ"ש בסי' ע"ח סק"א:
<קטע סוף=א/>
===סעיף ב===
<קטע התחלה=ב/>
הרי מודה ובמגו אינו נאמן דהוי מגו להוציא כ"כ תוס' והרא"ש ועי' ש"ך שכתב ולדעת הרמב"ן והרשב"א דאמרי' מגו להוציא נאמן כאן המלוה ודלא כבעל גי"ת שרצה לומר לדעתם שכיון שאינו טוען שטר אחר הי' לי גם הם מודים דאינו נאמן ולא דק ע"ש וכן מוכח כדברי הש"ך פ' חז"ה דף נ"ב גבי ההיא ערבא כו' א"ל פרעתיך א"ל לאו הדרת שקליתינהו מנאי שלחה רב אידי בר אבין לקמי' דאביי כה"ג מאי שלח לי' לאביי מה תיבעי לי' הא איהו דאמר הלכתא כוותי' דרבה בארעא והלכתא כוותי' דר"י בזוזי והתם לא טען שטר אחר ואפ"ה תלי לה בפלוגתא דרבה ור"י וא"כ לרבה דס"ל מגו להוציא נאמן וכיון דלהרמב"ן והרשב"א אמרי' מגו להוציא נאמן אפי' לא אמר שטר אחר ולפי דברי גי"ת אפשר דהיינו ספיקא דשלח רב אידי כה"ג מאי משום דלא טען שטר אחר אפשר גם לרבה ל"א מגו אחר ואהדרי' אביי מה תיבעי לי' הא איהו דאמר הנכת' כוותי' דר"י בזוזי וא"כ בזוזי אפי' טען שטר אחר נמי אינו נאמן וק"ל:
<קטע סוף=ב/>
===סעיף ג===
<קטע התחלה=ג/>
עד אחד. בפ' הכותב דף פ"ח אמר ר"פ אי פקח הוא מייתי לה לידי ש"ד יהיב לה כתובתה באפי חד סהדא וסמוך סהדא קמא אסהדא בתרא ומוקים להני קמאי במלוה מתקיף לה רב שישא ברי' דרב אידי היכי סמוך סהדא קמא אסהדא בתרא אלא יהיב כתובתה באפי סהדא קמא וסהדא בתרא ומוקי להני קמאי במלוה ולכאורה תיקשי לפי ס"ד דיהיב לה כתובתה באפי חד סהדא וסמיך סהדא קמא אסהדא בתרא למה אמר ומוקים להנך קמאי במלוה טפי מזוזי בתראי דהא כיון דיש לו ב' עדים ע"י צירוף דפרע לה שני פעמים א"כ תובע חד פרעון במלוה ה"ל למימר ומוקים לחד במלוה דלמסקנא דיהב לה באפי תרי לא מצי כפר בפרעון באפי תרי ומוקים להני קמאי אבל לפי הס"ד אין הכרח לתבוע קמאי במלוה טפי מהני זוזי בתראי דהוי נמי באפי חד. ונראה לפמ"ש תוס' שם מאי נ"מ בש"ד כיון דאידי ואידי בנק"ח ותירצו דנ"מ בחשודה דבשבועת המשנה שקל' בלא שבועה ולכי מייתי לה לידי ש"ד שכנגדו נשבע ונוטל וע"ש והראב"ד כתב דל"א בחשוד שכנגדו נשבע אלא אם לא ידע בשעת העסק עמו דהוא חשוד אבל ידע שהוא חשוד לא דכל א' ישא ויתן עם החשוד ולהיות נשבע ונוטל הובא בשטה מקובצת פ"ק דמציעא גבי ההיא רעיא ובסי' ל"ב ברמ"א ע"ש וע"ש ש"ך שכ' דגם דעת תוס' כן ומש"ה ניחא דלא מצי לתבוע פרעון בתרא במלוה כיון דכבר ידע שהיא חשודה דהא מש"ה יהיב לה פעם אחרת דליהוי בדין חשוד אבל פרעון הראשון שפיר משכחת דלא ידע שהיא חשודה ולפ"ז יש לתרץ שם קושיות התוס' מה שהקשו שם מאי פריך היכי סמיך כו' הא הלואה אחר הלואה מצטרפין ודו"ק:
<קטע סוף=ג/>
===סעיף ד===
<קטע התחלה=ד/>
תוך זמנו ואיכא למידק כיון דקיי"ל כל מקום ששנים מחייבין אותו ממון א' מחייבו שבועה וכיון דשנים יכול לומר על שטר שהוא תוך זמנו שהוא פרוע למה לא יוכל ע"א להעיד תוך זמנו שהוא פרוע ומה ענין חזקה לעדים וה"ה ע"א לשבועה ואע"ג דבאיסורין קי"ל דאין ע"א נאמן באתחזק איסורא או היתרא היינו דוקא באיסורין אבל בממון נגד חזקה נמי מעיד דהא אפי' מעיד על חפץ כבחזקת חבירו כמה שנים שהיא גזולה מחייבו שבועה דאפי' הוא נגד חזקה דכל מה שיש ת"י הרי הוא שלו ומשום דע"א לשבועה הוא כשנים ונראה דכיון דמדינא ל"ש שבועה דע"א גבי שטר דה"ל שעבוד קרקע ועוד ליטול אלא שהוא כדי להפיס דעתו ומש"ה בתוך זמנו הקילו וכיוצא בזה כ' בהג"מ בפי"א מהל' שבועות בשבוע' דע"א לא בעי נק"ח כגון דאינו אלא להפיס דעתו של בעל וע"ש) (וירא' לי דהיכא דהוא פקח ומייתי לה לידי ש"ד כגון דיהיב ליה באפי סהדא קמא ובתרא גם בתוך זמנו איכא ש"ד דמה מהני חזק' נגד העד כיון דהוי כשנים לשבוע' ואע"ג דבאשר"י רפ"ק דמציעא דהוכיח דעד המסייע פוטר משבוע' הביא ראי' מהא דאמרי' גבי סלעין דינרין מלו' אומר חמש ולוה אמר שתים דפטור אפי' למ"ד הילך חייב משום דמסייע ליה שטרא אלמא מסייע פוטר ע"ש וא"כ ה"נ חזק' דתוך זמנו מסייע פוטר ליתי' דהיינו דוקא בשבועת מוד' מקצת כל המסייע פוטר אבל בשבוע' דע"א לא מצי פטר אלא דוקא עד המסייע דהוא נמי כשנים לפטור וגבי מלו' אומר חמש ולוה אומר שתים נמי נרא' אם יש ע"א המעיד חמש צריך לישבע שבועת התור' כיון דהוא כמו שנים ושנים ודאי מעידים בחמש אע"ג דשטרא מסייע ללוה ול"א שטרא מסייע אלא בשבועת מוד' במקצת אבל בשבוע' דע"א דהוי עד ממש כשנים לממון ע"א לשבוע' וקושיות הראשונים שהקשו בהא דרב פפא אי פקח הוא מייתי לה לידי ש"ד דמאי נ"מ כיון דאידי ואידי בנק"ח ולפמ"ש נ"מ תוך זמנו משום דרב פפא ס"ל בפ"ק דבתרא עביד אינש דפרע גו זימניה מש"ה הוכרחו לפרש נפקותא אחריתי ודו"ק:<קטע סוף=ד/>
| |||