משנה פאה ב א: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
החלפת הדף בתוכן "{{דף של משנה|זרעים|פאה|ב|א|פאה א ו|פאה ב ב}} קטגוריה:משנה קטגוריה:משנה סדר זרעים קטגורי..."
תגית: החלפה
שורה 1:
{{דף של משנה|זרעים|פאה|ב|א|פאה א ו|פאה ב ב}}
 
 
{{דרוש שילוב}}
 
<center>[[פאה פרק א משנה ו|משנה הקודמת]] - [[משנה]] - [[משנה סדר זרעים|סדר זרעים]] - [[משנה מסכת פאה|מסכת פאה]] - [[פאה פרק ב משנה ב|משנה הבאה]]</center>
<br/>
 
==משנה פתוחה==
 
:(א) ואלו מפסיקין לפאה:
:הנחל, והשלולית,
:ודרך היחיד, ודרך הרבים,
:ושביל הרבים,
:ושביל היחיד הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים,
:והבור, והניר, וזרע אחר.
:והקוצר לשחת – מפסיק;
:דברי רבי מאיר.
:וחכמים אומרים:
:אינו מפסיק, אלא אם כן חרש.
 
===משנה מנוקדת===
 
==נוסחאות ופירושים==
 
===נוסח הרמב"ם===
 
:ואלו מפסיקין לפאה:
:הנחל, והשלולית,
:ודרך היחיד, ודרך הרבים,
:ושביל הרבים,
:ושביל היחיד הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים,
:והבור, והניר, וזרע אחר.
:הקוצר לשחת – מפסיק;
:דברי ר' מאיר.
:וחכמים אומרים:
:אינו מפסיק, אלא אם כן חרש.
 
===פירוש הרמב"ם (לפי התרגום הקדמון)===
'''מפסיקין לפאה''' לחלק השדה ולעשות שתי שדות ויתחייב להניח פאה בכל אחת מהם כפי מה שנתחייב,כמו שאמר הכתוב "פאת שדך" ואמרו ובלבד שלא יוציא משדה לחברתה:'''ושלולית''' היא תעלה או גולת מים שנמשכים ממנה אמות המים להשקות בהם מקומות אחרים,וכן אמרו בפירוש המלה אמת המים המחלקת שלל לחברותיה:''' ודרך היחיד''' ארבע אמות:'''ודרך הרבים''' שש עשרה אמה:''' ושביל הרבים ושביל היחיד''' הוא שיהיה דרך בין שתי השדות אם לאיש אחד שעובר משם לגנו או לשדהו או שיהיה השביל לרבים אפילו שיהיה אותו השביל צר מאד ובלבד שתהיה הדרך ההיא סלולה ותמידה בימי החום וימי הקור אבל אם לא היתה תמידה רק תהיה נפסקת בימות הגשמים לא הפריש בן שתי השדות אלא אם תהיה רחבה כפי המדה אשר זכרנו רוצה לומר ד' אמות ליחיד וט"ז אמה לרבים והודיענו דרך היחיד ודרך הרבים לפי שיצטרכו שניהם על כל פנים,שאילו היה אומר דרך היחיד היינו אומרים כי דרך היחיד בלבד יפריש כי אין לו דרך אחרת והוא הולך ושב עליה תמיד אבל דרך הרבים לא תפריש מפני שהרבים יש להם דרכים רבים מלבד זו ואפשר שיניחוהו ולא יעברו עליו ואילו הודיענו גם כן שדרך הרבים תפריש היינו אומרים שהעניין ההוא מפני שרחבה שש עשרה אמה אבל דרך היחיד לא,על כן הודיענו כי שני דרכים יפסיקו לפאה ותרגום "משעול הכרמים" שביל הכרמיא(במדבר כב-פסוק כד):'''ובור''' הארץ שלא נזרעה ולא נעבדה אבל נשערה שממה:'''וניר''' היא הארץ אשר שדדו אותה והפכו אותה בחרישה וזאת המלה מלשון הקדש היא באמת והוא "נירו לכם ניר”(ירמיה ד-פסוק ג):'''וזרע אחר''' שיזרע זרע אחר להפריש בו בין שני הזרעים כגון שיפריש בין החטה בזרע פולים או אפוים וכיוצא בזה ואלו השלשה דברים,רוצה לומר,בור,ניר,וזרע אחר,לא יפרישו עד שיהיה שלש מעניות במענית המחרישה:ופירוש '''שחת''' מלשון השחתה וענינו בזה המקום הקוצר גז לבהמות ואין הלכה כרבי מאיר:
 
===פירוש הרע"ב===
'''אלו מפסיקין''' – בין שדה לשדה, ויהיו נחשבים כשתי שדות לענין הניח פאה באחת מהן על חברתה – לא עלתה לו לפאה, דכתיב ([[ויקרא יט ט]]): "פאת שדך" – שלא יניח פאה משדה לחברתה.
 
'''והשלולית''' – אמת המים שמחלקת שלל לאגפיה, שאמות אחרות של מים שותות ממנה.
 
'''ודרך היחיד''' – ארבע אמות.
 
'''ודרך הרבים''' – שש עשרה אמה, ומשום סיפא נקט לה, דבעי למתני סיפא שכך אלה מפסיקין באילן. וקא משמע לן דאפילו דרך הרבים שהיא רחבה שש עשרה אמה – אינה מפסקת באילן.
 
'''שביל הרבים ושביל היחיד''' – שביל זוטר טובא, דשקיל כרעה ומנח כרעא. ואשמעינן דאפילו שביל דרבים, אם הוא קבוע לימות החמה ולימות הגשמים, כלומר שמהלכין בו אפילו בזמן שהשדות זרועות בימות הגשמים – מפסיק בין השדות הזרועות; ואי לא – לא מפסיק.
 
'''הבור''' - שדה שאינה זרועה. "והאדמה לא תשם" ([[בראשית מז יט]]) – מתרגמינן: "וארעא לא תבור".
 
'''והניר''' – חרישה, כמו: "נירו לכם ניר" ([[ירמיהו ד ג]]).
 
'''וזרע אחר''' – כגון ששתי השדות זרועים חטים, וביניהם קרקע זרוע מן אחר. ושיעור רוחב הבור והניר וזרע אחר – כדי שלשה תלמים של מענית המחרישה.
 
'''והקוצר לשחת מפסיק''' – דקסבר: כל לשחת – לאו קצירה היא, דלא חשבינן לה אתחלתא דקצירה. שחת תבואה שלא הביאה שליש, וקוצרים אותה להאכיל לבהמות. ואין הלכה כרבי מאיר.
 
[[קטגוריה:משנה]] [[קטגוריה:משנה סדר זרעים]] [[קטגוריה:משנה מסכת פאה|ב א]]