ספר המידות השלם סימני ספר המידות: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה בדוקה] | [גרסה בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 245:
<קטע התחלה=סימנים מנוקד/>
{| border=5 cellpadding=2 align=center
| align=center | {{עם-ניקוד|"
|}
{{עם-ניקוד|גודל=90|וְאֵלּוּ
{{עם-ניקוד|גודל=130|טקסט=
{{גודל|170|'''"בְּיוֹם טוֹבָה – הֱיֵה בְטוֹב,"'''
כֵּיצַד? יֵשׁ בָּעוֹלָם טוֹבָה, כְּנֶגֶד הַטּוֹב יֵשׁ רָעָה. יֵשׁ אוֹר בָּעוֹלָם, כְּנֶגֶד זֶה יֵשׁ חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה. בָּעוֹלָם יֵשׁ יָמִים וּנְהָרוֹת, כְּנֶגֶד זֶה יֵשׁ יַבָּשָׁה. יֵשׁ מִדְבָּר וְיֵשׁ יִשּׁוּב. יֵשׁ הָרִים וּגְבָעוֹת, יֵשׁ גֵּאָיוֹת וַעֲמָקִים. וְיֵשׁ חֲמִימוּת וְיֵשׁ קְרִירוּת. בְּעִנְיָן זֶה נִבְרָא הַכֹּל, וּבְכָל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ בּוֹ טוֹבָה וְרָעָה. וְכָל חֲכַם לֵב נוֹטֵל מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲנָאָה מִמֶּנּוּ. כְּגוֹן: הָאוֹר טוֹב יוֹתֵר מִן הַחֹשֶׁךְ, אַךְ בַּחֹשֶׁךְ יֵשׁ טוֹבָה שֶׁבַּלַּיְלָה יֵשׁ מָנוֹחַ לַכֹּל
[[קובץ:Simanei-sefer-hamiddot.pdf|thumb|מהדורה מנוקדת של "סימני ספר המידות", עליה מבוסס הניקוד בדף זה. לחץ על הצילום לקריאה.|page=14]]
וְכֵן הָאָדָם נִבְרָא בְּעִנְיָן זֶה שֶׁכָּל מִדּוֹתָיו וְשִׁיטוֹתָיו – הַכֹּל זֶה לְעֻמַּת זֶה, כְּגוֹן: הַגַּאֲוָה וְהָעֲנָוָה, הַיָּגוֹן וְהַשִּׂמְחָה. וּבְכָל מִדָּה וּמִדָּה – יֵשׁ בָּהּ צְדָדִין הַמַּרְחִיקִין אוֹתוֹ מִן הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְּשָׁרָה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ" וְגוֹ' {{מקור|ישעיהו נה ז}}. וְיֵשׁ בְּכָל מִדָּה
וַעֲבוּר אֲשֶׁר רָאִינוּ כִּי הַצְּדָדִין רַבִּים בְּכָל מִדָּה, לָכֵן בָּאנוּ לְסַדֵּר הַמִּדּוֹת בְּדֶרֶךְ קְצָרָה, לַעֲשׂוֹת
וְאִם תִּהְיֶה בְּעִנְיָן שֶׁיְּבִיאֲךָ אֶל הַכַּעַס – יַזְכִּירוּךָ
וְאִם תַּעֲשֶׂה שׁוּם מִצְוָה – יַזְכִּירוּךָ
{{גודל|170|'''הַגַּאֲוָה'''}} – הִיא מִדָּה רָעָה מְאֹד מְאֹד. בְּמִדַּת הַגַּאֲוָה יִשְׁכַּח הָאָדָם הַשֵּׁם הַגָּדוֹל. כִּי כָּל דַּעַת הַמִּתְגָּאֶה לְהִתְגַּדֵּל וּלְהִשְׂתָּרֵר, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה – חוֹשֵׁב בְּרָעָתוֹ לְקַבֵּל שֶׁבַח מִן הָעוֹלָם, וְחוֹשֵׁב בְּדַעַת שֶׁכָּל הַצְלָחָתוֹ
מִן הַגַּאֲוָה יָבֹא לָעֲבֵרוֹת רַבּוֹת, כְּגוֹן רְדִיפַת כָּבוֹד, וּמַחֲלֹקֶת בְּמִילִי דְּעָלְמָא. וּבַתּוֹרָה חוֹלֵק שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וְלֹא יוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וּמִתְבַּיֵּשׁ לִשְׁאוֹל מַה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ. וְיָבֹא לִידֵי גֶּזֶל וּגְנֵבָה וְתַאֲוָה יְתֵרָה וְכָל רָעוֹת, וְלִשְׁכֹּחַ
וְהַמִּתְגָּאֶה מְבַזֶּה לְכָל אָדָם, וּמִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹנָם. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: בְּלֵב הַמִּתְגָּאֶה יֵשׁ שַׁעַר גָּדוֹל פָּתוּחַ, לְהַכְנִיס בּוֹ יֵצֶר הָרַע לְבַלְבֵּל הַמַּחְשָׁבוֹת, וּמִי שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְּלִבּוֹ לִסְתֹּם הַשַּׁעַר הָרַע הַזֶּה – יִהְיֶה אָבוּד מִן הָעוֹלָם הַבָּא.
שורה 277:
וְאַף עַל פִּי שֶׁהַגַּאֲוָה רָעָה, אֲפִלּוּ הָכִי מִצְוָה לָאָדָם שֶׁיִּהְיוּ מַלְבּוּשָׁיו נְקִיִּים, וּמַאֲכָלוֹ נָקִי, וְכָל כֵּלָיו נְקִיִּים, וְשֻׁלְחָנוֹ נָקִי, וְגוּפוֹ נָקִי, כִּי הֲדַר הַתּוֹרָה – זֶהוּ הַנְּקִיּוּת. וְכָל זֶה יְכַוֵּן לְשֵׁם שָׁמַיִם.
וְכֵן לְעוֹלָם יַגְבִּיהַּ נַפְשׁוֹ לְמַעְלָה, וְיִתְרַעֵם עַל נַפְשׁוֹ תָּמִיד כַּמָּה שֶׁהוּא מְמַעֵט עֲבוֹדַת
{{גודל|170|'''הָעֲנָוָה'''}} – הִיא שֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה, וְעִקָּר לְכָל מַעֲשֶׂה טוֹב. וּמַעֲשֶׂה
וְיַחְשֹׁב גְּדֻלַּת הָאֵל, וְכָל מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת – אֵינָם כִי אִם טִפָּה בַּיָּם כְּנֶגֶד מַה שֶׁהוּא חַיָּב לַעֲשׂוֹת. וְיִהְיֶה
וְיִהְיֶה נִכַּר בְּשִׁשָּׁה
אַךְ לֹא יִהְיֶה
{{גודל|170|'''הַבּוֹשֶׁת'''}} – הַבַּיְשָׁן לָא בִּמְהֵרָה חוֹטֵא מֵחֲמַת הַבּוֹשֶׁת, וּמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ לְבַסּוֹף יַעֲשֶׂה לִשְׁמָהּ. אַךְ מַעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה הִיא שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי
▲{{גודל|170|'''הַבּוֹשֶׁת'''}} – הַבַּיְשָׁן לָא בִּמְהֵרָה חוֹטֵא מֵחֲמַת הַבּוֹשֶׁת, וּמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ לְבַסּוֹף יַעֲשֶׂה לִשְׁמָהּ. אַךְ מַעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה הִיא שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם. וְיַשִּׂיג זֶה הָעִנְיָן בְּהִתְבּוֹדְדוֹ לַחְשֹׁב בִּגְדֻלַּת הַשֵּׁם. וּבִמְקוֹם מִצְוָה יָסִיר הַבּוֹשֶׁת מֵעַל פָּנָיו, שֶׁלֹּא יַנִּיחַ שׁוּם מִצְוָה עֲבוּר הַבּוֹשֶׁת.
וְזֶה הַבּוֹשֶׁת רַע מְאֹד: אִם יַעֲזֹב הַמִּצְוָה בַּעֲבוּר הַבּוֹשֶׁת, אוֹ אִם לֹא יִשְׁאַל מַה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵחֲמַת שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ. וְלֹא יְבַיֵּשׁ שׁוּם אָדָם אֶלָּא בְּעִנְיָן הַתּוֹכָחָה, אִם לֹא יְקַבֵּל בְּנַחַת.
{{גודל|170|'''הָעַזּוּת'''}} – הַמִּדָּה הַזֹּאת רָעָה מְאֹד לְהָעִיז פָּנָיו נֶגֶד מוֹכִיחוֹ, אוֹ לִכְפֹּר בְּמַלְוֶה וּבְפִקָּדוֹן, וְכַיּוֹצֵא בַּזֶּה.
שורה 298 ⟵ 296:
אַךְ טוֹב הָעַזּוּת נֶגֶד הָרְשָׁעִים שֶׁלֹּא לְהוֹדוֹת עַל שִׁקְרֵיהֶם, וְשֶׁלֹּא לְהַסְכִּים עִמָּהֶם, וּלְהָעִיז פָּנָיו לְקַיֵּם הַמִּצְוֺת.
{{גודל|170|'''הָאַהֲבָה'''}} – הַמִּדָּה הַזֹּאת רָעָה
וְצָרִיךְ הָאָדָם לַעֲזֹב כָּל הָאֲהָבוֹת וְיִדְבַּק בְּאַהֲבַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ, כִּי הָאַהֲבָה הַזֹּאת עִקָּר עַל כָּל הַמַּעֲלוֹת. וַעֲבוּר שֶׁהָאָדָם מְלֻבָּשׁ בַּגּוּף, וְטָבוּעַ בְּחֹשֶׁךְ זֶה הָעוֹלָם שֶׁהוּא שָׁוְא וְשֶׁקֶר – עַל כַּן קָשָׁה הִיא מְאֹד לְהַשִּׂיג.
▲{{גודל|170|'''הָאַהֲבָה'''}} – הַמִּדָּה הַזֹּאת רָעָה בְּרֹב הַמְּקוֹמוֹת, וְהִיא עוֹקֶרֶת כָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת: אַהֲבַת מָמוֹן, וְאַהֲבַת נָשִׁים, וְאַהֲבַת אֵם וְאָב, וְאָח וְאָחוֹת, וּקְרוֹבָיו וְרֵעָיו, וְאַהֲבַת גּוּפוֹ וִימֵי חַיָּיו, וְאַהֲבַת הַכָּבוֹד, וְאַהֲבַת הַתַּעֲנוּגִים כַּאֲכִילָה וְכִשְׁתִיָּה וְשֵׁנָה, וְנוֹי הַמַּלְבּוּשִׁים – כָּל אֵלּוּ הָאֲהָבוֹת מֵעֲבִירוֹת הָאָדָם שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב. וְרֹב הָעוֹלָם נִכְשָׁלִים בָּהֶם, וְרַבִּים יִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ. אַךְ מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְחַזֵּק עַל יִצְרוֹ – יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר וְלַעֲשׂוֹת כָּל הָאֲהָבוֹת הָאֵלֶּה לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְזֶה.
וְאֵין כָּל חָכָם זוֹכֶה לְזֹאת הָאַהֲבָה. וְזֶה דָּבָר יָדוּעַ וּבָרוּר, שֶׁאֵין זֹאת הָאַהֲבָה נִקְשֶׁרֶת
{{גודל|170|'''הַשִּׂנְאָה'''}} – זֹאת הַמִּדָּה רָעָה: מִי שֶׁשּׂוֹנֵא חֲבֵרוֹ, וְהַשּׂוֹנֵא מַעֲשִׂים טוֹבִים. וְצָרִיךְ
אַךְ טוֹבָה לִשְׂנֹא כָּל מַה שֶׁמַּעֲבִיר אוֹתוֹ וּמַרְחִיקוֹ מֵאַהֲבַת הַבּוֹרֵא, וְלֶאֱהֹב כָּל מַה אֲשֶׁר יְקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
{{גודל|170|'''הָאַכְזָרִיּוּת
אַךְ נֶגֶד הָרְשָׁעִים
{{גודל|170|'''
אַךְ לֹא יִהְיֶה רַחְמָנִי עַל הָרְשָׁעִים, אוֹ לְרַחֵם עַל גּוּפוֹ וְעַל בָּנָיו, שֶׁלֹּא לִטְרֹחַ
{{גודל|170|'''
אַךְ הַדְאָגָה טוֹבָה לִדְאֹג עַל מִעוּט הַשָּׂגָתוֹ בַּתּוֹרָה
וְיִדְאַג תָּמִיד שֶׁמָּא אֵין מַעֲשָׂיו מְקֻבָּלִים לִפְנֵי
{{גודל|170|'''הַשִּׂמְחָה'''}} – זֹאת הַמִּדָּה טוֹבָה לַגּוּף, וּמְאִירָה פָּנָיו שֶׁל אָדָם. וְכָל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה בְּשִׂמְחָה
אַךְ הַשְּׂמֵחָה אֵינָהּ טוֹבָה לִשְׂמֹחַ בַּהֲבָלִים, וְלִשְׂמֹחַ בַּעֲבֵרוֹת, וְלִשְׂמֹחַ בְּאֵיד בְּנֵי אָדָם אוֹ לִשְׂמֹחַ בְּתַקָּלַת בְּנֵי אָדָם.
שורה 335 ⟵ 334:
{{גודל|170|'''הַבִּטָּחוֹן'''}} – שֹׁרֶשׁ הַבִּטָּחוֹן הוּא שֶׁיִּסְמֹךְ עַל חַסְדֵי הָאֵל שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ הַטּוֹב בְּכָל עִנְיָנָיו, וְהוּא בּוֹחֵר לוֹ הַטּוֹב יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהוּא בּוֹחֵר לְעַצְמוֹ. וְצָרִיךְ הַבּוֹטֵחַ לֵידַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – הוּא הַחוֹמֵל, וְשֶׁאֵינוֹ מַעֲלִים עֵינוֹ מִמֶּנּוּ, וְאֵין לוֹ מוֹנֵעַ מִלַּעֲשׂוֹת חֶפְצוֹ שֶׁל הַבּוֹטֵחַ. וְהוּא יוֹדֵעַ מַה טוֹב לוֹ, וְהוּא מַנְהִיגוֹ וּמְשַׁמְּרוֹ עַד הַיּוֹם. וְאֵין אָדָם יָכוֹל לִבְרֹחַ מֵהַנְהָגָתוֹ, וְלֹא יַגִּיעַ לוֹ נֶזֶק אוֹ טוֹבָה אֶלָּא בִּרְשׁוּת הָאֵל. וְהוּא בְּתַכְלִית הַנְּדִיבוּת וְהַחֶסֶד, וְאֵין לוֹ הֶפְסֵק לְעוֹלָם. וְעֵד רוֹאֶה מַחְשְׁבוֹת הַלֵּב, וְיוֹדֵעַ אִם בּוֹטֵחַ בּוֹ בְּלֵב שָׁלֵם. וְיִבְטַח
וְיִבְטַח בּוֹ שֶׁיְּטַהֵר לִבּוֹ לִיגִיעָתוֹ, לַעֲבוֹדָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה. וְיִבְטַח בּוֹ שֶׁיַּזְמִין לוֹ הַמִּצְוֺת, וְלִמּוּד הַתּוֹרָה, וְשֶׁיִּתֵּן לוֹ הַיְּכֹלֶת לַעֲשׂוֹת הַכֹּל, וְשֶׁיְּשָׁרֵת לוֹ בְּכָל אֵיבָרָיו בֶּאֱמוּנָה וּבְכִוּוּן לְיַחֵד הַלֵּב אֵלָיו. וְיִבְטַח שֶׁיְּזַכֵּהוּ שֶׁיִּרְאֶה בְּיָמָיו בִּמְהֵרָה בִּיאַת מָשִׁיחַ, וּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְיִבְטַח שֶׁיִּזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא לָאוֹר הַגָּדוֹל.
הַבּוֹטֵחַ בְּלֵב שָׁלֵם – יָבִיא אוֹתוֹ הַבִּטָּחוֹן שֶׁלֹּא יַעֲבֹד לְאָדָם זוּלָתוֹ לְהִתְרַצּוֹת אֵלָיו, וְלֹא יַסְכִּים עִם הָרְשָׁעִים בְּדָבָר שֶׁהוּא כְּנֶגֶד
אַךְ הַבִּטָּחוֹן אֵינוֹ טוֹב כְּשֶׁיֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ מְסֻכָּן, אוֹ שֶׁיַּכְנִיס עַצְמוֹ בְּעִנְיְנֵי סַכָּנָה וְיֹאמַר: הִנְנִי בּוֹטֵחַ
שורה 353 ⟵ 352:
כַּמָּה עֲבֵרוֹת בָּאוֹת מִן הַכַּעַס! אַךְ צָרִיךְ לִכְעֹס לִפְעָמִים, לְהָטִיל אֵימָה עַל בֵּיתוֹ וְעַל אוֹתָם הַשּׁוֹמְעִים לְמוּסָרָיו, וּלְתַלְמִידָיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁכּוֹעֵס לְשֵׁם שָׁמַיִם – יִכְעוֹס בְּמִדָּה; וְיַרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ כּוֹעֵס, אֲבָל בְּלִבּוֹ לֹא יִהְיֶה כָּעוּס.
{{גודל|170|'''הָרָצוֹן'''}} – זֹאת הַמִּדָּה טוֹבָה, כִּי הוּא מִתְרַצֶּה בְּכָל עִנְיָנָיו, וְאֵינוֹ מְהַרְהֵר אַחַר
▲{{גודל|170|'''הָרָצוֹן'''}} – זֹאת הַמִּדָּה טוֹבָה, כִּי הוּא מִתְרַצֶּה בְּכָל עִנְיָנָיו, וְאֵינוֹ מְהַרְהֵר אַחַר הַשֵּׁם. וְהָעוֹלָם אוֹהֲבִים אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא רוֹצֶה בִּבְנֵי אָדָם, וְהֵם רוֹצִים בּוֹ. וְהוּא מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, וְהוּא מְקַבֵּל מוּסַר, כִּי הוּא מַלֵּא רָצוֹן לַעֲשׂוֹת טוֹבָה.
אַךְ הָרָצוֹן רַע מְאֹד לְהִתְרַצּוֹת בְּדַרְכֵי הָרְשָׁעִים.
שורה 361 ⟵ 359:
{{גודל|170|'''הַקִּנְאָה'''}} – מִדָּה רָעָה מְאֹד לְקַנֵּא בְּנֵי אָדָם. מִן הַקִּנְאָה יָבֹא לִידֵי חִימוּד, וְלִידֵי גֶּזֶל וּמַחֲלֹקֶת.
אַךְ יְקַנֵּא בְּיִרְאַת
שורה 367 ⟵ 365:
וְכֵן לְעִנְיַן הַלִּמּוּד וַעֲשִׂיַּת הַמִּצְוֹת יִהְיֶה זָרִיז, וּבַזֶּה הָעִנְיָן יַעֲלֶה לְכָל מַעֲלוֹת טוֹבוֹת.
אַךְ הַזְּרִיזוּת רַע מְאֹד כְּשֶׁהוּא זָרִיז לַעֲבֵרוֹת.
שורה 377 ⟵ 374:
{{גודל|170|'''הַנְּדִיבוּת'''}} – זֹאת הַמִּדָּה טוֹבָה מְאֹד: שֶׁיִּהְיֶה נָדִיב בְּמָמוֹנוֹ לִהְיוֹת וַתְרָן, וְלַעֲשׂוֹת לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, וְשֶׁלֹּא יְדַקְדֵּק עִם חֲבֵרוֹ עַל דָּבָר מוּעָט, וְלָתֵת צְדָקוֹת, וּלְהַשְׁאִיל כֵּלָיו וּסְפָרָיו. וְיִהְיֶה נָדִיב בְּגוּפוֹ לִטְרֹחַ עֲבוּר אֲחֵרִים. וְיִהְיֶה נָדִיב בְּחָכְמָתוֹ לְלַמְּדָהּ לַכֹּל.
אַךְ לֹא יִהְיֶה נָדִיב לְפַזֵּר לָרִיק, וְלִתֵּן לָרְשָׁעִים, אוֹ לְמַלְּאוֹת תַּאֲוָתוֹ.▼
{{גודל|170|'''הַצַּיְקָנוּת'''}} – זֹאת הַמִּדָּה רָעָה, כִּי מִי שֶׁהוּא צַר עַיִן – לֹא יוּכַל לְרַחֵם עַל הָעֲנִיִּים, וְהוּא שנאוי עַל הַבְּרִיּוֹת כִּי לֹא יוּכַל לְהֵהָנוֹת בְּנֵי אָדָם, וְאֵינוֹ מְהַדֵּר הַמִּצְוֹת.▼
▲{{גודל|170|'''הַצַּיְקָנוּת'''}} – זֹאת הַמִּדָּה רָעָה, כִּי מִי שֶׁהוּא צַר עַיִן – לֹא יוּכַל לְרַחֵם עַל הָעֲנִיִּים, וְהוּא
אַךְ זֹאת הַמִּדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא עצרן לְפַזֵּר מָמוֹן וּלְמַלְּאוֹת תַּאֲוָתוֹ.▼
{{גודל|170|'''הַזְּכִירָה'''}} – זֹאת הַמִּדָּה טוֹבָה מְאֹד, לִזְכֹּר כָּל עִנְיָנָיו. כָּל מַשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלּוֹ – צָרִיךְ לִזְכֹּר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נוֹתֵן וְנוֹשֵׂא בֶּאֱמוּנָה. וּבְזֹאת הַמִּדָּה יֵדַע הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, שֶׁיָּשִׂים עַל לִבּוֹ לִזְכֹּר הַכֹּל. וְיִזְכֹּר אַחֲרִיתוֹ וְרֵאשִׁיתוֹ – מֵאַיִן בָּא וְאָנָה יֵלֵךְ.▼
▲{{גודל|170|'''הַזְּכִירָה'''}} – זֹאת הַמִּדָּה טוֹבָה מְאֹד, לִזְכֹּר כָּל עִנְיָנָיו. כָּל מַשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלּוֹ
וְיִזְכֹּר תָּמִיד אֶת יוֹצְרוֹ, וְהַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה לוֹ: שֶׁבְּרָאוֹ וְגִדְּלוֹ וּנְשָׂאוֹ, וְהוֹדִיעוֹ חָכְמָה וָדַעַת, וְנָתַן לוֹ תּוֹרָה הַטְּהוֹרָה. וְיִהְיֶה חָרֵד לִדְבָרוֹ, כְּמוֹ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ הַנֶּחְרָדִים לִדְבַר הַמֶּלֶךְ. וְיַחְשֹׁב וְיִזְכֹּר אֲשֶׁר כָּל הַדְּבָרִים עוֹשִׂים שְׁלִיחוּתוֹ, כְּגוֹן הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ, וְהָאָרֶץ נוֹתֶנֶת אֶת יְבוּלָהּ, וְכֵן יַעֲשֶׂה הוּא שְׁלִיחוּתוֹ.▼
▲וְיִזְכֹּר תָּמִיד אֶת יוֹצְרוֹ, וְהַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה לוֹ: שֶׁבְּרָאוֹ וְגִדְּלוֹ וּנְשָׂאוֹ, וְהוֹדִיעוֹ חָכְמָה וָדַעַת, וְנָתַן לוֹ תּוֹרָה הַטְּהוֹרָה. וְיִהְיֶה חָרֵד לִדְבָרוֹ, כְּמוֹ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ
וּכְמוֹ שֶׁאָדָם טוֹרֵחַ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אִשְׁתּוֹ שֶׁהוּא אוֹהֵב – כֵּן יַעֲשֶׂה רְצוֹן אוֹהֲבוֹ הַגָּדוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְיַחְשֹׁב אֵיךְ הוּא זָרִיז לְזֶה הָעוֹלָם – כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיָּכִין צֵידָה לַדֶּרֶךְ הַגָּדוֹל וְהָרָחוֹק, לִהְיוֹת מקושט וְלִפְרֹעַ חוֹבוֹ מַה שֶׁנִּתְחַיֵּב לְיוֹצֵר הַכֹּל.▼
▲וּכְמוֹ שֶׁאָדָם טוֹרֵחַ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אִשְׁתּוֹ שֶׁהוּא אוֹהֵב
וְיָבִין מַה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ בֵּין עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְיִקְשֹׁר דַּעְתּוֹ אֶל נְעִימוֹת עוֹלָם הַבָּא. וְיִזְכֹּר תָּמִיד אֶת הַשֵּׁם בְּמַחְשְׁבוֹתָיו, וְיִזְכֹּר תָּמִיד חַטָּאָיו כְּדֵי לְהִצְטַעֵר עַל שֶׁהִכְעִיס הָאָדוֹן הַגָּדוֹל.▼
▲וְיָבִין מַה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ בֵּין עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְיִקְשֹׁר דַּעְתּוֹ אֶל נְעִימוֹת עוֹלָם הַבָּא. וְיִזְכֹּר תָּמִיד אֶת
אַךְ זֹאת הַמִּדָּה אֵינָהּ טוֹבָה לִזְכֹּר הַבְלֵי הָעוֹלָם וְרֹב הַתַּחְבּוּלוֹת, אוֹ לִזְכֹּר אִם חֲבֵרוֹ פָּשַׁע כְּנֶגְדּוֹ.▼
▲אַךְ זֹאת הַמִּדָּה אֵינָהּ טוֹבָה לִזְכֹּר הַבְלֵי הָעוֹלָם
{{גודל|170|'''הַשִּׁכְחָה'''}} – זֹאת הַמִּדָּה אֵינָהּ טוֹבָה אִם שׁוֹכֵחַ אֶת יוֹצְרוֹ, וְאִם שׁוֹכֵחַ עֲוֺנוֹתָיו, וְאִם יִשְׁכַּח מַה שֶׁהוּא לוֹמֵד, וְאִם חֲבֵרוֹ עָשָׂה לוֹ טוֹבָה – וְשׁוֹכֵחַ.▼
▲{{גודל|170|'''הַשִּׁכְחָה'''}} – זֹאת הַמִּדָּה אֵינָהּ טוֹבָה אִם שׁוֹכֵחַ אֶת יוֹצְרוֹ, וְאִם שׁוֹכֵחַ עֲוֺנוֹתָיו, וְאִם יִשְׁכַּח מַה שֶׁהוּא לוֹמֵד, וְאִם חֲבֵרוֹ עָשָׂה לוֹ טוֹבָה
אַךְ טוֹבָה הִיא שֶׁיִּשְׁכַּח פִּשְׁעוֹ, מַה שֶׁפָּשַׁע חֲבֵרוֹ לְנֶגְדּוֹ.▼
▲אַךְ טוֹבָה הִיא שֶׁיִּשְׁכַּח פִּשְׁעוֹ, מַה שֶׁפָּשַׁע חֲבֵרוֹ לְנֶגְדּוֹ.
{{גודל|170|'''
אַךְ דְּבָרִים טוֹבִים – יוֹתֵר טוֹבִים הֵם מִשְּׁתִיקָה, כְּגוֹן לְדַבֵּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם.
שורה 408 ⟵ 405:
{{גודל|170|'''הַלֵּיצָנוּת'''}} – הַנּוֹתֵן דֹּפִי בִּבְנֵי אָדָם נִקְרָא "לֵץ". אֵין לְהִתְלוֹצֵץ עַל שׁוּם אָדָם. וְהַמִּתְלוֹצֵץ עַל עוֹשֶׂה מִצְוֺת
אַךְ טוֹב לְהִתְלוֹצֵץ עַל עוֹשֶׂה רָעוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּמָּנְעוּ מִן הָרַע.
שורה 418 ⟵ 415:
{{גודל|170|'''הָאֱמֶת'''}} – הַנְשָׁמָה הִיא נִבְרֵאת מִמְּקוֹם טָהֳרָה וֶאֱמֶת. אֵין מַעֲלָה לְאָדָם כְּמַעֲלַת הָאֱמֶת, לִהְיוֹת אֲמִתִּי בְּמַחְשְׁבוֹתָיו.
וְהַמַּגִּיעַ לְמַעֲלָה הַזֹּאת – כָּל הַדְּבָרִים שֶׁיַּחְשֹׁב וְשֶׁיְּדַבֵּר יִתְקַיְּמוּ, וְיִרְאֶה בַּלַּיְלָה חֲלוֹמוֹת אֱמֶת, וְיֵדַע עֲתִידוֹת. {{גודל|170|'''הַחֲנִיפוּת'''}} – זֹאת הַמִּדָּה רָעָה מְאֹד, לְהַחֲנִיף וְלִגְנֹב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת. וְהַמַּחֲנִיפִים לִרְשָׁעִים בְּחֲלִיקַת לָשׁוֹן – בַּזֶּה נִמְנָעִים מִן הַתְּשׁוּבָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא
וְאֵלּוּ מַחֲנִיפִים לָהֶם: לְאִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שְׁלוֹם בַּיִת, לְבַעַל חוֹבוֹ שֶׁלֹּא יִלְחֲצֵנוּ, וְלָרָשָׁע שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ, וּלְרַבּוֹ שֶׁיְּלַמְּדֵנוּ תּוֹרָה. כֵּן מִצְוָה לְהַחֲנִיף לְתַלְמִידָיו וְלַחֲבֵרָיו כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ, וּכְדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ לִדְבָרָיו, לְקַבֵּל תּוֹכְחוֹתָיו.
שורה 428 ⟵ 427:
{{גודל|170|'''לָשׁוֹן הָרַע'''}} – זֹאת הַמִּדָּה רָעָה מְאֹד. וַאֲפִלּוּ לוֹמַר אֱמֶת – אָסוּר לְסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ. וְזֶהוּ לָשׁוֹן הָרַע, שֶׁאוֹמֵר: "כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה פְּלוֹנִי, כָּךְ וְכָךְ הָיוּ אֲבוֹתָיו, כָּךְ וְכָךְ שָׁמַעְתִּי עָלָיו". אֲבָל הָאוֹמֵר שֶׁקֶר עַל חֲבֵרוֹ – זֶה נִקְרָא "שֵׁם רַע".
וּבְוַדַּאי הַמַּרְגִּיל בְּלָשׁוֹן הָרַע – הוּא פּוֹרֵק עוֹל שָׁמַיִם מֵעָלָיו. וְקָשֶׁה מְאֹד לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה מֵעֲוֺן זֶה: הַמְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע עַל בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה – בַּזֶּה מַחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, לִנְעֹל דַּלְתִּי הַתְּשׁוּבָה. וְכֵן רַע מְאֹד הַמְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע עַל גַּבָּאֵי צְדָקָה הַטּוֹבִים, וְעַל עוֹשֵׂי מִצְוָה
יֵשׁ עֲוֺן הַנִּקְרָא "רְכִילוּת", וְזֶהוּ הַמְּגַלֶּה לְאָדָם מַה שֶׁחֲבֵרוֹ דִּבֵּר עָלָיו, וּבַזֶּה גּוֹרֵם שִׂנְאָה. יָרֵא שָׁמַיִם – חַיָּב אַתָּה לְדוּנוֹ לְכָף זְכוּת, אֲפִלּוּ אִם הַדָּבָר נוֹטֶה לְחוֹבָה מִלִּזְכוּת. בֵּינוֹנִי – יֵשׁ לְהַכְרִיעַ לִזְכוּת. וְאִם הַדָּבָר נוֹטֶה לְחוֹבָה – יִהְיֶה אֶצְלְךָ סָפֵק. וּמִי
הַמְּסַפֵּר דָּבָר לַחֲבֵרוֹ – אֵין לְגַלּוֹתוֹ בְּלֹא רְשׁוּתוֹ. וְכָל דָּבָר הַנֶּאֱמָר בִּפְנֵי שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי אָדָם – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם לָשׁוֹן הָרַע. וְאִם הָאוֹמֵר הִזְהִיר אֶת הַשּׁוֹמְעִים שֶׁלֹּא יְגַלּוּ, אֲפִלּוּ אוֹמֵר בִּפְנֵי רַבִּים – יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם לָשׁוֹן הָרַע. וּמִצְוָה לוֹמַר לָשׁוֹן הָרַע עַל בַּעֲלֵי עֲבֵרוֹת, לְבַזּוֹתָם וּלְהַשְׂנִיאָם בְּעֵינֵי בְּרִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּבָּדְלוּ מֵהֶם. וְכֵן עַל בַּעֲלֵי מַחֲלֹקֶת – מִצְוָה לְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע.
שורה 439 ⟵ 438:
{{גודל|170|'''הַתְּשׁוּבָה'''}} – טוֹב לַגֶּבֶר שֶׁיִּהְיֶה מַקְדִּים לָשׁוּב בְּעוֹדוֹ בָּרִיא וְשָׁלֵו, וִיעוֹרֵר לִבּוֹ בְּכַמָּה עִנְיָנִים: שֶׁיַּחֲשֹׁב אַחֲרִיתוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִתֵּן חֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל מַה שֶׁעָשָׂה מִנְּעוּרָיו, הֵן דְּבָרִים, הֵן מַעֲשִׂים, הֵן מַחְשְׁבוֹתָיו. לָכֵן יְפַחֵד מִן הַדִּין הַגָּדוֹל, וּמִן הַדִּינִים הַקָּשִׁים, וְיַחֲשֹׁב עַל הַטּוֹבָה הַגְּדוֹלָה הַצְּפוּנָה לַצַּדִּיקִים. וְיַחְשֹׁב אֵיךְ אָדָם אוֹהֵב תַּעֲנוּגִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם תַּעֲנוּגִים שֶׁל הֶבֶל, וְהֵם פּוֹסְקִין לְפִי שָׁעָה. לָכֵן יַחֲמֹד הַתַּעֲנוּגִים הַגְּדוֹלִים שֶׁלָּעַד, שֶׁאֵינָם פּוֹסְקִים לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת וּלְעוֹלָם וָעֶד.
וְיִתְחָרֵט תָּמִיד עַל חֲטָאָיו, וְיַעֲזֹב דַּרְכּוֹ הָרַע, וְיִצְטַעֵר בְּלִבּוֹ, וְיִצְטַעֵר בְּצוֹם וּבְבֶכִי וּבְמִסְפֵּד, וְיִלְבַּשׁ שַׂק,
וְיַרְבֶּה לַעֲשׂוֹת גְּדָרִים שֶׁלֹּא יוֹסִיף לַחֲטֹא, וְיֵדַע בְּאֵיזֶה אֵבֶר עֲבֵרָה יֵשׁ מַלְקוֹת אוֹ כָּרֵת אוֹ מִיתָה, וּלְפִי הַחֵטְא יִצְטַעֵר. וְיִהְיוּ הָעֲבֵרוֹת בְּקַלּוֹת חֲמוּרוֹת בְּעֵינָיו, וְיַזְכִּיר בַּוִּדּוּי עֲוֺנוֹתָיו וַעֲוֺן אֲבוֹתָיו, וְיִגְמֹר בְּלִבּוֹ שֶׁלֹּא יֶחֱטָא עוֹד. וְיִתְפַּלֵּל לְאֵל שֶׁיַּעַזְרֵהוּ עַל תְּשׁוּבָתוֹ, וִיבַקֵּשׁ שֶׁיְּכֻפַּר לוֹ. וְיַשִּׁיב הַגֶּזֶל קֹדֶם הַוִּדּוּי, וְאִם אֵין לוֹ – יְבַקֵּשׁ מִן
וְיַרְגִּיל עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד וֶאֱמֶת. וְיִהְיוּ חֲטָאָיו נֶגְדּוֹ תָּמִיד. וְיָשׁוּב בְּעוֹדוֹ בָּרִיא בְּחֹזֶק כֹּחוֹ, וְיִכְבֹּשׁ יִצְרוֹ בְּעֹז יִרְאַת
{{גודל|170|'''שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה'''}} – שֶׁיִּלְמַד תרי"ג מִצְוֺת עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁנוּנִים ומְחֻדָּדִין בְּפִיו, וַעֲרוּכִים בִּשְׂפָתָיו, וְיֶהְגֶּה בָּהֶם תָּמִיד. וְעַל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה – יָשִׂים עַל לִבּוֹ לַחֲשֹׁב עִם נַפְשׁוֹ, אִם קִיֵּם אוֹתָהּ אוֹ לָאו. כְּגוֹן בְּעִנְיָן לַחֲשֹׁב אִם דִּקְדֵּק לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה אוֹ לָאו, אוֹ אִם נֶהֱנָה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה. וְאִם יֵדַע בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא חָשׁ לַזֶּה – הֲרֵי חָטָא כָּל יָמָיו, וּכְשֶׁיִּתְחַבְּרוּ יַחַד כָּל אֵלּוּ הָעֲוֺנוֹת – הֲרֵי מִזֹּאת הַמִּצְוָה לְבַד יֵשׁ חֲבִילוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת. וְעַל דֶּרֶךְ זֶה יַחְשֹׁב עִם נַפְשׁוֹ עַל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, וְאָז יַגִּיעַ לְתַכְלִית הַתְּשׁוּבָה.
שורה 455 ⟵ 454:
גַּם צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד מְאֹד לְהִתְרַחֵק מִן הָרְשָׁעִים וּמִן הַלֵּיצָנִים שֶׁלֹּא לְהִתְעַסֵּק עִמָּם, לֹא בְּמַשָּׂא וּמַתַּן, וְלֹא בְּלִמּוּד, וְלֹא לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵיהֶם, כִּי הֵם מְסִירִים אֶת לֵב הָאָדָם. וְכִמְעַט כָּל הַתְּשׁוּבָה תְּלוּיָה בַּזֶּה.
וְיַרְגִּיל עַצְמוֹ יוֹם אֶחָד תּוֹךְ כָּל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ שֶׁיִּתְיַחֵד בְּמָקוֹם אֶחָד בְּסֵתֶר לְבַדּוֹ וְלִבְדֹּק עַצְמוֹ, לְתַקֵּן הַנְהָגָתוֹ עַל פִּי הַמִּדּוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּסֵּפֶר הַזֶּה: לִבְרֹר מִכָּל מִדָּה צַד הַטּוֹב שֶׁבָּהּ וּלְהִתְנַהֵג בַּזֶּה, וְלִבְדֹּק עַצְמוֹ לְתַקֵּן מַעֲשָׂיו עַל דֶּרֶךְ הַמִּצְוֺת. וְיָבִין חֶסְרוֹנוֹתָיו: בְּאֵיזֶה מִצְוָה מִעֵט טוֹרְחוֹ, שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לְהִתְאַמֵּץ בָּהּ; וְאֵיזֶה מִצְוָה אֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת לְקַיְּמָהּ. וְעַל כָּל הַדְּבָרִים יִשְׁפֹּךְ נַפְשׁוֹ נוֹכַח פְּנֵי
וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם יַקְדִּישׁ עַצְמוֹ לְטַהֵר מַחְשְׁבוֹתָיו, וְיַחְשֹׁב עַל הַמָּוֶת – שֶׁיִּכְלֶה גּוּפוֹ וְיִהְיֶה עָפָר, וְיַחֲשֹׁב עַל דִּינֵי גֵּיהִנֹּם, וּמִי שֶׁבָּא שָׁם – אֵיךְ יִהְיֶה עִנְיָנוֹ מֻפְסָד בְּהֶפְסֵד גָּדוֹל. וְיַחֲשֹׁב עַל נְעִימוּת עוֹלָם אֲשֶׁר שָׁם תַּעֲנוּג לְאֵין חֵקֶר. וְיַחֲשֹׁב בְּמַחֲשָׁבוֹת מְכֻוָּנוֹת עַל גְּדֻלַּת
בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה יִהְיוּ שְׁפָלִים וְנִבְזִים. עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה יַגִּיעוּ עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ" {{מקור|הושע יד ב}}.
{{גודל|170|
{{גודל|170|'''הַיִּרְאָה'''}} – לְעוֹלָם יַעֲשֶׂה אָדָם רְצוֹן בּוֹרְאוֹ, וְלֹא יִירָא שׁוּם אָדָם אוֹ מֶלֶךְ אוֹ שַׂר, וְלֹא יִירָא מִשּׁוּם יִסּוּרִין וּמִשּׁוּם צַעַר. רַק בּוֹרְאוֹ יִירָא לְבַד, וְלֹא יָגוּר מִפְּנֵי אִישׁ.
וְזֹאת הַמִּדָּה רָעָה מְאֹד בַּזֶּה הָעִנְיָן: שֶׁיַּעֲזֹב מִצְוַת בּוֹרְאוֹ עֲבוּר מוֹרָא בְּנֵי אָדָם. לְכָךְ יַשְׁלִיךְ מִלְּבָבוֹ כָּל הַפְּחָדִים, וְלֹא יִשְׁכֹּן בִּלְבָבוֹ רַק מוֹרָא
וְהַיִּרְאָה הַמְּעֻלָּה מִכָּל – שֶׁיֵּרָאֶה מִלִּפְנֵי
{{גודל|170|'''הִנֵּה'''}} הִשְׁלַמְנוּ
וְדַע כִּי הַמִּדּוֹת אֲחוּזוֹת זוֹ בְּזוֹ וּמְדֻבָּקוֹת יַחַד, וְכֻלָּן נִגְרָרוֹת זוֹ אַחַר זוֹ. וְאִם יִתֵּן אָדָם רְשׁוּת לְיִצְרוֹ הָרַע לַעֲבֹר עַל אַחַת – אָז יְהוּ כֻּלָּן נִשְׁמָטוֹת מִמֶּנּוּ. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוּט שֶׁל מֶשִׁי, וְחָרַז בּוֹ מַרְגָּלִיּוֹת דֶּרֶךְ נִקְבֵי מַרְגָּלִיּוֹת, וְקָשַׁר קֶשֶׁר אֶחָד לְמַטָּה. וְאוֹתוֹ הַקֶּשֶׁר מַחְזִיק כֻּלָּן, וְאִם יַתִּירוּ הַקֶּשֶׁר – אָז נוֹפֵל מַרְגָּלִית אַחַת, וְאָז יִפְּלוּ כֻּלָּם זוֹ אַחֵר זוֹ. כָּךְ אִם תַּתִּיר מִמְּךָ קֶשֶׁר מִדָּה אַחַת – אָז לֹא תּוּכַל לְהַחֲזִיק בְּשׁוּם מִדָּה כָּרָאוּי.
|