עץ חיים/שער כה/דרוש ג: הבדלים בין גרסאות בדף

הנה הז"א לא היה רק בעל ו"ק הנקרא קטן והוא גדל והולך עד תשלום י"ג שנה ויום אחד ע"י החסדים כנ"ל בדרוש הקודם לזה שהם ה"ח של הדעת התחתון הנ"ל הנקרא מים ומטבע המים להגדיל האילן ולהחיותו ולטעם זה נקרא ז"א אילנא דחיי. וכבר נתבאר במ"א ענין ג' בחי' שיש לז"א שהם עיבור ויניקה ומוחין והנה אחר היניקה שהם ב' שנים דיניקה כנודע אז מתחילין לבא המוחין ולהתגדל מעט מעט עד תשלום י"ג שנה ויום אחד כמ"ש בע"ה וכל זמן זה הוא זמן המוחין דז"א הבא אחר זמן היניקה. ודע כלל זה כי כל מה שאנו מדברים בו שצריך זמנים לגדלות דז"א כל זה היה בעת אצילות הראשון אך משם ואילך אחר שנאצל ז"א בעת אצילות ונתקן הנה אע"פ שבכל יום ויום חוזר לקבל מוחין חדשים כבתחילה כמ"ש בדרושים אחרים שאין פה מקומם הנה א"צ להמתין זמן כי ברגע אחד נעשה ולא בזמנים ארוכים הללו ושמור כלל זה בידך והנה בדרוש הקודם נתבאר כי אלו המוחין נקרא צלם האדם והם אור מקיף על ז"א כמ"ש וע"ש ונבאר בו ביאור יותר. דע כי הצלם הוא פרצוף גמור דק וזך מאד ושלם בי"ס והוא בחי' ד' מוחין שהם חו"ב ודעת שנחלק לחו"ג והם נעשה פרצוף אחד שלם בי"ס ובזה הפרצוף הדק בעל י"ס גמורות יש בו מוחין שהם חב"ד של י"ס האלו שבפרצוף הזה והנה הדעת של פרצוף זה יש בו ה"ח וה"ג כנ"ל והה"ח שבדעת זה של זה הפרצוף הם שם מלמעלה קודם שיכנסו תוך ז"א להעשות בו מוחין פנימים קודם כניסתן הם מתפשטין שם הה"ח בה"ס חג"ת נ"ה של אותו פרצוף הדק והבן זה היטב. ודע והבן כי ע"י היניקה דז"א נשלמו כל הו"ק של ז"א והאמת הוא שבערך עצמם הם ג"כ פרצוף שלם מי"ס כי גם הקטן יש לו ראש בהכרח אמנם כל אלו הי"ס נקרא בחינת ו"ק בערך כל בחי' ז"א בשלימותן כי אלו י"ס של פרצוף היניקה נעשין לו אח"ך בחי' ו"ק לבד והי"ס דפרצוף המוחין דגדלות הנקרא צלם כנ"ל נעשין לו מוחין שהם חב"ד ועוד יש לו בחי' הכתר של ז"א כי אינה בכלל המוחין דגדלות כי אלו המוחין הם חב"ד דז"א לבד ולקמן אחר ביאור המוחין נבאר ענין הכתר והבן ג' בחי' אלו היטב מאד מאד. ודע כי כל בחי' (זו הג') אלו הם צ' של צלם הנקרא דעת כנזכר בדרוש הנ"ל: