מעילה יא א: הבדלים בין גרסאות בדף

'''מתני' יצא לנחל קדרון מועלין בו''' - מדרבנן אבל במקדש אין מועלין בו אפילו מדרבנן לפי שאין גוזרין גזירות במקדש דהא לנחל קדרון לאחר זריקה הוא כדתנן ([[יומא נח ב{{הפניה-גמ|מסכת=כן|יומא דף |נח:]])|ב}} אלו ואלו מתערבין לאמה ויוצאין לנחל קדרון ונמכרין לגננין לזבל ומועלין בהן והאי מעילה מדרבנן היא ולא מדאורייתא אבל מדרבנן מועלין כגון לאחר שיצא לנחל קדרון: גמ' וקבעי עלה מ"ט דמ"ד אין מועלין בו מדאורייתא לישנא אחרינא ה"ג ע"כ לא פליגי וכו' מנא ה"מ דאין מועלין בדמים מדאורייתא:

''' הא''' תני גבי תמורה. בפרק ולד חטאת ([[תמורה כא ב{{הפניה-גמ|מסכת=כן|תמורה דף |כא:]])|ב}} איכא כי הכא ותרוייהו למה לי ומשני התם משום תמורה כלומר אגב דתני להו משום דאין עושין תמורה דשייך התם והוי תמורה עיקר תנא נמי דין דאין עושין תמורה:

''' מת''' הנזיר והיו לו מעות סתומין יפלו לנדבה. לעולת קיץ למזבח ב[[נזירבנזיר כה א{{הפניה-גמ|נזיר (דף |כה.)]]|א}} מפרש טעמא:

''' אמרה''' תורה הבא (תורים) [שלמים] במעות סתומים הבא תורין כו'. בתמיה שאין ראוי למזבח [ולמאי] מייתי להו וא"כ לית לן למימר דלא נהנין טעמא דמפני שהם ראויין כו': מאי טעמא דמאן דאמר אין מועלין לא גרסינן דא"כ משמע דמ"ד מועלין היינו מדאורייתא ולית ליה הני דרשות דבסמוך וזה אינו דהא בריש הוציאו לו ([[יומא נט ב{{הפניה-גמ|מסכת=כן|יומא דף |נט:]])|ב}} קאמר ע"כ לא פליגי אלא מדרבנן אבל דאורייתא אין מועלין ועוד דר"ש קאמר הכא דמועלין ובמתני' קאמר דאין מועלין אלא בסוף דר"ל מדרבנן אלא [ה"ג עד כאן ל"פ ר"ש] אלא מדרבנן אבל מדאורייתא אין מועלין מנהני מילי:

''' אין''' לך דבר שנעשית מצותו ומועלין. ואם תאמר אימא איפכא דאין לך דבר שלא נעשית מצותו ואין בו מעילה י"ל דעגלה ערופה תוכיח דירידתה לנחל איתן אוסרתה וקודם לכן לא. תרי מיעוטי כתיבי. תימה דבחד מיעוטא הוה סגי דליכא למימר דאי לא כתיב מיעוטא אלא בחד הוה ילפינן מאידך דאם כן לישתוק מן המיעוט דהא שני כתובים הבאין כאחד אין מלמדין ונראה למורי הרב [רבינו] פרץ דלא מצי למישתק מהערופה דאיצטריך לומר זו בעריפה ואין אחר בעריפה לאפוקי פרה אדומה כדאמר בפ"ק ד[[חוליןדחולין כד א{{הפניה-גמ|חולין (דף |כד.)]]|א}} וא"כ צריך לכתוב ושמו כדי שלא נלמוד משם דהערופה איצטריך כדפי':

''' לול''' קטן היה בין הכבש למזבח. פירוש כמין ארובה ואין זה אותו לול דאמרינן ב[[זבחיםבזבחים סב ב{{הפניה-גמ|זבחים (דף |סב:)]]|ב}} וב[[סוכהובסוכה מט א{{הפניה-גמ|סוכה (דף |מט.)]]|א}} שאותו הוא בין כבש למזבח ממש כדי לקיים מצות זריקה בבשר וזה היה משוך לצד הקרן של מזרח וכבר כלה רחב הכבש שהוא ט"ז אמה והמזבח שנים ושלשים והכבש ממוצע למזבח:<קטע סוף=ת/>