זבחים פח א: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ טוב יותר |
|||
שורה 49:
'''אלא שלימין''' - לאפוקי נקבו:
'''ואין מקדשין אלא מלאין''' - כלומר שיהא בהן שיעור שלם הצריך לדבר אם יבש הוא שיהיה שם עשרון שלם למנחה ואם מנחת נסכים היא שניתנה בכלי יהא שם ג' עשרונים לפר ושני עשרונים לאיל אבל אם חסר השיעור אין הכלי מקדשן שאינו ראוי לכלי כך שמעתי
'''אלא בפנים''' - בעזרה:
שורה 63:
'''אלא שלימים''' - שהיו עשרונים ולוגין שלימים לאפוקי שיעור חסר דלא מקדשי:
'''אבל מקדשין כלי הלח את היבש ליפסל''' - שאם יצא חוץ לקלעים או נגע בו טבול יום נפסל דאהני ליה כלי להכשירו ליפסל כדתניא
'''מנחות ונסכים ומנחת בהמה מן המדומע''' - ואע"פ שמותר לכהנים דבעינן מותר לכל ישראל שנאמר ([[יחזקאל מה]]) ממשקה ישראל מן המותר לישראל:
שורה 90:
<קטע התחלה=ת/>'''חטאת''' העוף פסולה היכי מזה מדמה. פירש בקונטרס וקי"ל בכל הפסולין (לעיל דף פד.) דאם עלו יזרוק הדם לכתחילה וא"ת מנא ליה הא דקודם זריקה קאמר דלא ירדו דילמא היינו לאחר זריקה ויש קצת ראיה ממליקת חטאת העוף דאין מטמא בבית הבליעה שמתרת את האסור ואם אין יכול לזרוק לכתחילה במה מתרת את האכילה דלענין אם זרק את הדם לא יקנחנו לא קאמר דאפי' למאן דאמר תרד לא יקנחנו כדפי' לעיל (דף פז: ד"ה כלי):
''' מדות''' היבש. פירש בקונטרס דלהכי קרי ליה ליבש מדה וללח כלי שאין שום כלי מקדש ליבש אלא שתי מדות עשרון וחצי עשרון ותימה והאיכא ביסא פרק הקומץ [רבה]
''' אלא''' בפנים. פי' בקונטרס בעזרה ותימה למה שינה לשון המשנה הוה ליה למימר בקדש ומפ' רבינו חיים דמבפנים לכלי קאמר ואתי למעוטי חקק מושבו מבחוץ:
''' מן''' המדומע. פירש בקונטרס מדומע דתרומה ורבינו חיים פירש מעורב בערלה וכלאי הכרם אבל ערלה וכלאי הכרם לא איצטריך למיתני ופי' הקונטרס צ"ע איך יתיישב ממשקה ישראל כיון דשרי לכהנים ומההיא
''' נשמטה''' אין מחזירין אותה. לקתה דאין עניות במקום עשירות:<קטע סוף=ת/>
|