בכורות לח א: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏תוספות: קישורים פנימיים לתלמוד באמצעות AWB
מ טוב יותר
שורה 35:
'''ידיו''' - כגון כלי חרס שעושין לו זנב לאחוריו:
 
'''דמדאורייתא''' - אין אוכלין ומשקין מטמאין כלי בפ"ק ד[[פסחיםדפסחים יח א{{הפניה-גמ|פסחים (דף |יח.)]]|א}}:
 
'''משום משקה דזב וזבה''' - כגון רוקו וזובו דהוי אב הטומאה ומטמא כלי מדאורייתא אפי' אדם דכתיב ([[ויקרא טו]]) וכי ירוק הזב וגו':
שורה 96:
''' אין''' לו אחורים לחלוקה נטמא. תוך קרי אותו צד שרגילין להשתמש בו:
 
''' הרי''' הוא ככלי חרס נטמא תוכו נטמא גבו. על כרחו לטמא אחרים קאמר דלא נפקא מינה מידי למילתא אחריתי וקשה מכאן לגירסת רבינו שמואל ד[[שבתדשבת טז א{{הפניה-גמ|שבת (דף |טז.)]]|א}} דמשמע דכלי חרס אין מטמאין מגבייהו כלל ובספ"ק ד[[חוליןדחולין כד א{{הפניה-גמ|חולין (דף |כד.)]]|א}} דאמרי' דאויר כלי חרס טמא [וגבו טהור] היינו דלא מקבל טומאה מגבו אבל מטמא אחרים מגבו כדתניא בתורת כהנים מרובה מדת לטמא ממדת ליטמא שמטמא אחרים מאחוריו ואינו מיטמא מאחוריו ועוד אמרי' בפרק המפלת (נדה דף כו.) דאבן היוצא מן התנור טפח דחשיב יד להוציא טומאה דלא עדיפא מגב ואין לומר דעדיפא ואיירי אפי' להכניס דהתניא בתוספתא דאין טומאה לכלי חרס אלא מאוירו ובהיסטו ועוד דדרשינן הא יש צמיד פתיל עליו טהור ומי לא עסקינן דיחדינהו לאשתו נדה ואע"ג דבריש סוגיא דהעור והרוטב ([[{{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין |קיח |א|חולין דף קיח.]])}} משמע דסבר הש"ס דיד כל תנור להכניס ולהוציא ועדיף מגבו במסקנא צרכינן למימר הכי: בהנך דחזו למדרסות אבל שאר פשוטי כלי עץ טהורי' ודינם פירשתי בפ' המוכר את הבית (ב"ב סו.) ובפ' בכל מערבין ([[{{הפניה-גמ|מסכת=כן|עירובין |לא |א|עירובין דף לא.]])}}:<קטע סוף=ת/>
</div>