נידה נה א: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים לתלמוד באמצעות AWB
מ טוב יותר
שורה 47:
'''וכולן''' - העורות שמנו חכמים להיות מטמאין כבשר בפ' העור והרוטב:
 
'''שעבדן או הילך בהן כדי עבודה''' - כדרך שרגילין לתת עור לפני דורסן ושיעור עבודה מפרש ב[[ברכות טו א|ברכות (דף טו)]] וב[[פסחיםובפסחים מו א{{הפניה-גמ|פסחים (דף |מו.)]]|א}} כדי מיל:
 
'''טהורין''' - שבטלן מתורת בשר:
שורה 70:
''' אלא''' אמר רב אדא. אינו חוזר בו ממה שאמר אלא מפרש והולך מעט מעט:
 
''' שמא''' יעשה שטיחין. וא"ת והלא מת אסור בהנאה דגמרינן (ע"ז דף כט:) שם שם מעגלה ערופה וי"ל דטומאה חמירא להו טפי כדאמר בפרק ב' ד[[יומאדיומא כג א{{הפניה-גמ|יומא (דף |כג.)]]|א}} ללמדך שקשה עליהם טומאת כלי יותר משפיכות דמים ועוד נראה דעור אינו בכלל בשר ליאסר בהנאה דהא עגלה ערופה נמי לא נפקא אלא מדכתיב בה כפרה כקדשים ועוד קדשים מותרין בהנאה לאחר זריקה שהוא זמן כפרה וניחא השתא דאיצטריך בשור הנסקל לא יאכל להנאת עורו דלא אתי מבשרו:
 
''' בשר''' נעשה מקומו צלקת ואין גזעו מחליף. הקשה רשב"ם דאמר בסוף העור והרוטב (חולין קכח:) דבשר מן החי אינו מטמא באהל מה מת אינו עושה חליפין אף כל כו' ובשר עושה חליפין ותירץ דאין הכל אחד דגזעו מחליף משמע חוזר לגמרי וזה אינו עושה בבשר אבל עושה חליפין משמע שגדל קצת ולא לגמרי וזהו אף בבשר וא"ת כיון דמעצם ילפינן נימא בהאי לישנא מה עצם שאינו עושה חליפין ונמעט אפילו בשר וי"ל דשמא גם עצם מתחזק או גדל מעט אחר שחסר: