התורה והמצוה ויקרא כב כז-כח: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים לתלמוד באמצעות AWB |
מ ←סימן קכד: קישורים פנימיים לתלמוד באמצעות AWB |
||
שורה 11:
והשיב ''"שור כי יולד"-- ולא האדם'', כי פסולי המומים שנזכרו בבהמה נוהגים גם באדם כמו שלמד ([[התורה והמצוה ויקרא כב יז-כב#סימן קיד|בסימן קיד]]) מגזירה שוה ד"גרב או ילפת" ואם יכתב זה בפ' מומים נאמר שגם פסול יוצא דופן נוהג באדם המקריב [דאף שלענין טריפה היקל במקריב, הלא נדמהו לבעלי מומין דאף על פי שהוא מותר בחולין, עשה בו מקריבים כקריבים]. לכן הפסיק הפרשה והתחיל שנית "שור או כשב" ללמד שרק בבהמה נאמר זה.
[ולא תקשה על מה שכתבנו-- דאם כן איך אמר ''והלא דין הוא''?! הלא גם טריפה למד ממ"ש "תחת אמו" בגזירה שוה ממעשר, כמ"ש במשנה ג, ואם יכתב פסוק זה בין המומים נלמד לאסור גם טריפה במקריבים, דקיימא לן ([[זבחים מט א|זבחים דף מט]]) דדבר הלמד בגזירה שוה חוזר ומלמד בגזירה שוה!{{ססס}}זה אינו, דהא ב[[מנחות ו א|מנחות (דף ו)]] מסיק דיש ג' קראי בטריפה, עיי"ש]
==סימן קכה==
| |||