התורה והמצוה ויקרא כה לה-לח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ קישורים פנימיים לתלמוד באמצעות AWB
שורה 18:
גר ותושב: כבר בארתי (בפר' אחרי סימן עה) ששם "גר" יבא לפעמים על הגר צדק ולפעמים על הגר תושב. ולכן באר פה שכיון על גר תושב. ופירוש הספרא: אם יאמר "גר" ''לבד'', נאמר שזה גר צדק. לכן הוסיף "תושב" וידעינן שפירוש "גר ותושב" -- ''גר שהוא תושב'' (והוי"ו וי"ו הביאור), והיינו גר אוכל נבילות.
 
[[קטע:רש"י על ויקרא כה לה|ורש"י בפירושו]] פירש שמה שכתב "גר" כיון באמת על הגר צדק. ולא משמע כן בבבאב[[בבא מציעא עא א|בבא מציעא (דף עא)]] ששם אמר ''גר תושב האמור לענין ריבית איני יודע מה היא דכתיב "והחזקת בו גר ותושב וחי עמך אל תקח מאתו נשך ותרבית". ורמיניהי לוין מהם ומלוין אותם בריבית, וכן בגר תושב. אמר ר' נחמן בר יצחק מי כתיב "אל תקח מאתם"? "מאתו" כתיב, מישראל.''{{ססס}}ואם כן מחלק הכתוב: תחלה אמר סתם "והחזקת בו" ואחר כך מבאר שיש הבדל. אם הוא גר ותושב אז "וחי עמך" (לכן לא כתוב "וחי אחיך" כי מדבר בגר תושב). אבל בישראל-- "אל תקח מאתו נשך ותרבית וחי אחיך עמך". ועל כן על מה שכתוב "וחי עמך" פירשוהו בספרא ''חייך קודמין''. ועל "וחי אחיך עמך" מביא דרשת בן פטורי שזה רק בישראל, אבל בגר תושב גם כן בן פטורי מודה לר' עקיבא. ועיין עוד לקמן (סימן עה).
 
==סימן עג==
שורה 59:
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרשה ה|סימן עז}}
 
אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי וכולי: ציין להם במצוה זו מציאות ה' והשגחתו שזה נכלל במה שכתוב "אני ה' אלקיכם" ויציאת מצרים, ללמד שהכופר במצות ריבית כופר באלה. כי מצוה זו מורה על האמונה והבטחון שמלוה מעותיו בחנם ובוטח כי יעשרהו ה' מצד השגחתו בדרך פלא, שהשגחה זו נתיחדה מעת יציאת מצרים שהפלם מן הטבע אל הנהגה ניסיית, והמלוה בריבית כופר בזה ורוצה להתעשר בנשך ותרבית, וסוף נכסיו מתמוטטים הפך הטבע הנהוג.{{ססס}} ובבאו[[בבא מציעא סא ב|בבא מציעא (דף סא:)]] ''למה לי דכתב רחמנא יציאת מצרים בריבית?..אני הוא שהבחנתי בין טפה של בכור וכולי ואני הוא שעתיד לפרע ממי שתולה מעותיו בעכו"ם וכולי.''
 
ואמר עוד "לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלקים" כי קישור אלהותו עמהם תלוי בישיבת הארץ ששם השכינה והוא הארץ הנבחרת לנבואה ולקדושה, ארץ אשר ה' דורש אותה תמיד. והיוצא לחוץ לארץ נכנס תחת ממשלת השרים העליונים והטבע והוא שדוד אומר וכולי.{{ססס}}[בכתובותב[[כתובות קי ב|כתובות (דף קי:)]] הגירסא ''כל הדר בחוץ לארץ'' והרמב"ם (פרק ה מהל' מלכים) כתב ''היוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ'', כגירסת הספרא.]