התורה והמצוה ויקרא כה לה-לח: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ קישורים פנימיים לתלמוד באמצעות AWB |
||
שורה 18:
גר ותושב: כבר בארתי (בפר' אחרי סימן עה) ששם "גר" יבא לפעמים על הגר צדק ולפעמים על הגר תושב. ולכן באר פה שכיון על גר תושב. ופירוש הספרא: אם יאמר "גר" ''לבד'', נאמר שזה גר צדק. לכן הוסיף "תושב" וידעינן שפירוש "גר ותושב" -- ''גר שהוא תושב'' (והוי"ו וי"ו הביאור), והיינו גר אוכל נבילות.
[[קטע:רש"י על ויקרא כה לה|ורש"י בפירושו]] פירש שמה שכתב "גר" כיון באמת על הגר צדק. ולא משמע כן
==סימן עג==
שורה 59:
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרשה ה|סימן עז}}
אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי וכולי: ציין להם במצוה זו מציאות ה' והשגחתו שזה נכלל במה שכתוב "אני ה' אלקיכם" ויציאת מצרים, ללמד שהכופר במצות ריבית כופר באלה. כי מצוה זו מורה על האמונה והבטחון שמלוה מעותיו בחנם ובוטח כי יעשרהו ה' מצד השגחתו בדרך פלא, שהשגחה זו נתיחדה מעת יציאת מצרים שהפלם מן הטבע אל הנהגה ניסיית, והמלוה בריבית כופר בזה ורוצה להתעשר בנשך ותרבית, וסוף נכסיו מתמוטטים הפך הטבע הנהוג.{{ססס}}
ואמר עוד "לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלקים" כי קישור אלהותו עמהם תלוי בישיבת הארץ ששם השכינה והוא הארץ הנבחרת לנבואה ולקדושה, ארץ אשר ה' דורש אותה תמיד. והיוצא לחוץ לארץ נכנס תחת ממשלת השרים העליונים והטבע והוא שדוד אומר וכולי.{{ססס}}[
|