התורה והמצוה על שמות כג א: הבדלים בין גרסאות בדף

'''קצו'''. לא תשא שמע שוא מענין לקיחה, כמו ו בתים ונשאו (מיכה ב) שמקכל לשון הרע.. וכן הוא בפסחיםב[[פסחים קיח א|פסחים (דף קיח)]] והביאו הסמ"ג בסי' יו"ד. וכן שלא יקבל דברי בעל דין אחד. ושלא ישמיע דבריו לדיין מענין התחלת הדבור. כמו ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חובש (ישעיה ג). אמר בסנהדריןב[[סנהדרין ז א|סנהדרין (דף ז)]] ו[[שבועות לא ושבועותא|שבועות (דף לא)]] לא תשא לא תשיא (ועין ברמב”ם פ"א מה' סנהדרין). ור' אלעזר מפרש מענין שבועה, כמו לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא (שמות כ). ונשא בו אלה (מלכים א' ח). אם משביעו ושומע השבועה, לא יהיה שבועת שוא בשלא יענה אמן.

'''קצז'''. אל תשת ידך עם רשע. לשון זה מורה שלא יסייע לרשע. כמו והנה ידי עמך (שמואל ב' ג) אשר ידי תכון עמו (תהלים פט). ומפרש שלא יסיע לרשע על ידי שיהיה עד להוציא ממון בגזל. אולם ממה שאמר עד חמס, ולא אמר להיות עד שקר, מפרש אפי' שמאמין לו שדבריו אמת, מכל מקום עד חמס הוא זה. כי מוציא ממון נגד הדין, הגם שאין רבו רשע, הוא עד חמס. ומובא בשבועותב[[שבועות לא א|שבועות (דף לא)]] ומביא שנקיי הדעת שבירושלים היו נזהרים עם מי יצטרפו לעדות. ומובא בסנהדריןב[[סנהדרין כג א|סנהדרין (דף כג)]].

ור' נתן מפרש שיא אזהרה לבית דין שלא לקבל רשע להיות לו עד, ולא שיהיה עד חמס. ומובא [[סנהדרין כו א|סנהדרין (דף כו)]]. וברמב"ם (פ"י מה' עדות) הוסיף שגם על העד יש אזהרה שלא להצטרף עם הפסול, אם אין הדיינים מכירים בו, שהוא רשע שעובר על אל תשת ידך עם רשע. ואם הדיינים יודעים שהוא פסול והוא בא עמו דדי שיפחיד הבעל דין, וידמה לו שיש לו שני עי”ם, בזה אוסר בשבועותב[[שבועות ל א|שבועות (דף ל)]] משום מדבר שקר תרחק.