רבינו שמשון על כלאים ד: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ קישורים פנימיים לתלמוד באמצעות AWB |
||
שורה 10:
===[[משנה כלאים ד ב|משנה ב]]===
<קטע התחלה=ב/>'''מחול''' הכרם. בין כרם לגדר דהיינו סביב כמו *מחילות יש שם י"ב אמה לבית הלל נותן ד' אמות לעבודת הכרם וזורע השאר אין שם י"ב אמה לא יביא זרע לשם דד' אמות דלהדי כרם עבודת הכרם וד' אמות דלהדי גדר כיון דלא מזדרעו משום דוושא דכותלא אפקורי מפקרא להו ואמצעיות אי איכא ד' אמות חשיבי ואי לא בטיל לגבי כרם והכא לא בעינן ט"ז שאין איסור אלא מצד אחד והכי מפרש לה בפרק כל גגות (דף צג.) והנך אמות באמה בת ו' כדאמרינן בפ' קמא
'''ירושלמי (הל' א')''' אמר רבי יוחנן בית שמאי מחמרי בחרבנו יותר ממטעתו תחלת מטעתו ששה עשר אמה וחורבנו כ"ד. פירוש בתחלת מטעתו תנן בפרקין הנוטע את כרמו ט"ז על ט"ז אמה מותר כלומר להביא:<קטע סוף=ב/>
שורה 26:
<קטע התחלה=ד/>'''הרי''' זו כמחיצה. דפחות מג' כלבוד דמי ומותר לסמוך גפנים מצד זה וזרעים מצד זה:
'''נידון''' כפתח. ואפי' שם מותר לסמוך אבל יותר מעשר לא חשיב כפתח כדאמרי' בריש [[עירובין טו ב|עירובין (דף טו:)]] וצריך הרחקה כנגד הפרוץ אבל כנגד העומד מותר:
'''נפרצו''' בו פרצות הרבה. שנפרץ במקומות הרבה פרצות פחותות מעשר ויתרות משלש. אם העומד מרובה על הפרוץ מותר אף כנגד הפרוץ ואם הפרוץ מרובה על העומד כנגד הפרוץ אסור אבל כנגד העומד מותר אם הוא רחב ארבעה אבל פחות מד' טפחים אף כנגד העומד אסור כדמוכח בשילהי פ"ק דעירובין (שם) גבי ג' מדות במחיצות:<קטע סוף=ד/>
|