שבת קלא א: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Testbot (שיחה | תרומות)
.
 
מ קישורים פנימיים לתלמוד באמצעות AWB
שורה 19:
'''מי גרם לחצירות שיאסרו''' - על המבוי להצריכו שיתוף להוציא מן החצירות לתוכו:
 
'''בתים''' - הוא דגרמי לו דאי לאו משום בתים הוו להו חצרות ומבוי רשות אחת דרב דאמרה להא מלתא כר"ש סבירא ליה דאמר בעירוביןב[[עירובין עד א|עירובין (דף עד.)]] גג וחצר וקרפף ומבוי כולן רשות אחת הן ומטלטלין מזה לזה ואמר רב עלה הלכה כר' שמעון והוא שלא עירבו בתים עם החצרות דלא שכיחי מאני דבתים בחצר הלכך לענין טלטול בתוכו נמי כי לא עירבו חצרות עם הבתים שרי דהוה להו כמו שנשתתפו בו דמי גרם לו למבוי ליאסר ולהצטרך לשיתוף בתים גרמו לו ואינם שהרי נסתלקו ממנו ומותר להוציא מן החצרות למבוי כאילו נשתתפו ובנשתתפו לא מספקא לן דמותר לטלטל בכולן:
 
'''לא לכל אמר רבי אליעזר''' - לא בכל מכשירי מצוה אמר כן ולקמן מפרש הי מכשירי מצוה אתא למעוטי:
שורה 27:
'''ולא למדן רבי אליעזר''' - דאפייתם תדחה שבת אלא בגזירה שוה ואי בכל מכשירי מצוה שעיקר המצוה נוהגת בשבת אמר מכשיריה כמותה למה לי גזירה שוה:
 
'''מה הבאה האמורה בעומר מכשיריה''' - דהיינו קצירה טחינה והרקדה שלה דוחין את השבת כדאמרינן במנחותב[[מנחות עב א|מנחות (דף עב.)]] בחריש ובקציר תשבות מה חריש רשות אף קציר רשות יצא קצירת העומר שהיא מצוה:
 
'''שכן מצא קצור''' - שלא לשם עומר מצוה לקצור לשמה דכתיב וקצרתם והבאתם הלכך קצירה גופיה מצוה היא תאמר בשתי הלחם שלא נאמר בהן קצירה:
שורה 50:
<קטע התחלה=ת/>
 
'''אפשר''' דמבטלי רשות כו'. וא"ת כי עירבו חצרות נמי עם בתים מצינן למימר שיש חצר למבוי כגון שביטלו אותו של חצר זה לרשות דכולהו שיש להם במבוי לבני חצר אחרת ויכולין לטלטל מן החצר למבוי הא לא בעי לאקשויי דאיכא למ"ד בעירוביןב[[עירובין סו ב|עירובין (דף סו:)]] אין ביטול רשות מחצר לחצר ועוד דבלאו הכי פריך שפיר:
 
''' מפלגא''' דיומא לפניא. רב לטעמיה דאמר במסכת [[עירובין סח ב|עירובין (דף סח:)]] מבטלין וחוזרין ומבטלין:
 
''' מי''' גרם לחצרות. אנן קי"ל דאפילו עירבו חצרות עם בתים מותר לטלטל דהא רב דאסר בעירבו לטעמיה דפסיק כרבי שמעון דוקא בלא עירבו אבל רבי יוחנן פסיק כר"ש בין עירבו בין לא עירבו וכר' יוחנן קי"ל: