התורה והמצוה ויקרא ד טו-כא: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים לתלמוד באמצעות AWB |
|||
שורה 152:
כבר בארתי (בסימן ל) ובכמה מקומות שאין מהראוי לחזור את השם שנית, רק ירמזהו על ידי כינוי. וכן היה ראוי לאמר "ועשה לו" בכינוי, כמו שכתב "חלבו" בכינוי. ובארנו שם שכל מקום שבא השם שנית תחת הכינוי כולל דבר אחר שאינו רצוף בשם הראשון. וכן פה אמר "ועשה '''לפר'''" שגם לפר אחר כמוהו הנכנס לפנים שהוא פר יום הכפורים - יעשה כן.
ומפרש
{{קו תחתי|'''( ב )'''}}{{ש}}
שורה 169:
{{דה מפרש|וכפר עליהם הכהן ונסלח להם}} בכל מקום שאומר 'וכפר הכהן..ונסלח' הוא כפל ענין. שהגם שהסליחה כוללת יותר מן הכפרה - שהיא מורה העברת העון מן המציאות (כמו שיתבאר בסימן רעז), והוא הנסבבת מן הכפרה - בכל זה מה שכתב "וכפר" הוא מיותר.{{ססס}} וכן אמר
ודרשו בספרא (מובא בזבחים לח) שמלמד שמכפר מכל מקום, אף שלא סמך (<small>דלא תטעה שמעכב על ידי שנשנה כמו ההזיות שמעכבים כנ"ל סימן רנב</small>). {{ררר}}וממה שאמר "וכפר..ונסלח" שהכפרה הוא בזריקת דם מבואר שתכף אחר זריקת הדם נסלח להם אף שלא שפך השירים (דאי לאו כן לא יצדק "וכפר..ונסלח" אחר שלא נסלח תיכף עד שישפך שירים).
שורה 200:
עוד אמר דרוש אחר על "חטאת הוא" שיהיה כל מעשיו לשם חטאת ומלת "הוא" מורה שפוסל גם דיעבד אם שחטו (<small>והוא הדין אם עשה יתר העבודות</small>) שלא לשמו. ודרוש של מלת "הוא" הוא לשיטת ר' אליעזר (<small>דר' יהודה סתמא דספרא היה שונה משנת ר' אליעזר כמ"ש במנחות {{הפניה-גמ|מנחות|יח|א}}</small>) דסבירא ליה דאשם פסול שלא לשמו משום דכתיב "אשם הוא" אף על גב דכתיב לאחר הקטרת אימורים (כמ"ש בזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|י|א}}). וה"ה דלמד בחטאת ממ"ש "חטאת הקהל הוא" אף על גב דכתיב לאחר הקטרה.
ואף על גב דאמר
<references/>
|