זבחים ו א: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
מ קישורים פנימיים לתלמוד באמצעות AWB |
||
שורה 27:
'''ומשני מקיבעא לא מכפרא מקופיא מכפרא''' - כפרה קבועה שיהא יורש בעליו ממש אין להן הלכך גבי מנחה כשרה ליקרב דלא דשותפין היא אבל כפרה קופיא וצפה ממילא יש להן בו והלכך ממיר:
'''קופיא''' - לשון צף כמו (חגיגה טז:) אקפו ידייכו וכמו ([[מלכים ב ו]]) ויצף הברזל תרגום וקפא ברזלא ויש לו דומה במסכת [[יומא טז ב|יומא (דף טז:)]]:
'''כיפרו על מה שבאו''' - קדשים שנזבחו שלא לשמן יקרבו ותנן לא עלו לשם חובה וצריך להביא אחר מיהו מבעיא ליה אם כפרו על החטא שהופרשו עליו ונפקא מיניה שלא ידאג מן היסורין בינתיים:
שורה 54:
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>'''אחד''' מימר ואין שנים ממירין. משמע דלרבי יוחנן יורש מימר ותימה דבפ' מי שהוציאהו (עירובין מו:) קאמר רבי יוחנן רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה ובריש [[תמורה ב א|תמורה (דף ב.)]] ו[[ערכין ב
''' מתכפר''' עושה תמורה. והא דתניא בפ' קמא
''' מקופיא''' מכפרא. תימה דבפ' קמא
''' דאי''' ס"ד כיפרו שני למה הוא בא. תימה כמה קרבנות אדם מתנדב ומביא זה אחר זה מיד אע"פ שכיפר הראשון שנעשה לשמו וי"ל דפריך שני למה חייב להביא ואם תאמר מאי קאמר שני למה הוא בא דלמא קאתי לכפר אמחשבה דשלא לשמן דחשיב עשה לאחר שחיטה כמו סמיכה דבסמוך ומיהו יש לומר דמחשבה תלויה בעובד וקרבן לא מכפר אלא על בעליה ונראה דמאשם קדייק שאינו בא נדבה:
שורה 64:
''' אלא''' מאי לא כיפרו למה הוא קרב. צ"ע דהיינו קשיא דריש לקיש דאם כשירין הם ירצו ואם אינן מרצין למה הן באין:
''' או''' דלמא לא דמיא לחטאת. תימה דנפשוט ממתני' דפ"ק
''' והלא''' אין כפרה אלא בדם. בפרק תמיד נשחט (פסחים נט:) אמרי' כל כמה דלא אכלי כהנים בשר לא מצי מכפר דכתיב ואכלו אותם אשר כופר בהם מלמד שהכהנים אוכלין בשר ובעלים מתכפרים אבל מכל מקום עיקר כפרה אינה אלא בדם:
|