רבינו בחיי על בראשית ד: הבדלים בין גרסאות בדף

{{פרשן על פרק|רבינו בחיי|בראשית|ג|ד|ה}}

===פסוק א===

 

<b>והאדם ידע את חוה אשתו.</b> אחר שראה שנטרד מגן עדן בחטאו ונקנסה עליו מיתה ולא יחיה לעולם הוצרך להזדווג עם חוה לקיום המין להשאיר אדם אחריו. ודע כי התשמיש בלשון התורה נקרא ידיעה והטעם לפי שהזרע בא מן המוח שהוא מקום החכמה והדעת. ועוד תאות התשמיש היתה סבתה עץ הדעת ולכן נקרא בשם ידיעה.

 

===פסוק ג===

 

<b>מפרי האדמה.</b> היה לו להביא בכורים מפרי האילן משבעת המינים, אבל יגיד הכתוב פחיתותו וצרות עינו כי היה איש רע עין. וזה שלא אמר מראשית פרי האדמה אבל מפרי האדמה כלומר מן הפחות שבכל, וזרע פשתן היה כמו שדרשו רז"ל. והכתובים יורו כן כי על כן קצר במנחתו שלא היתה רצויה והאריך במנחתו של הבל הרצויה, וזהו שאמר מבכורות צאנו ומחלבהן כי הבל הביא בכורים מדבר הראוי לקרבן, וקין הביא פירות שאינם ראויים לקרבן ולא בכורי פירות אלא פחות שבפירות. וכן דרשו במדרש משל לעבד שאוכל את הבכורות ומשגר למלך את הסייפות כלומר האחרונות. תרגום ירושלמי ובקטן כלה סייף.

 

<b>מנחה לה'</b> המנחה הזאת היתה ביום חמשים לבריאת עולם, בין לדברי רבי אליעזר בין לדברי רבי יהושע. וכן דרשו רז"ל בבראשית רבה מפרי האדמה מנחה, רבי אליעזר ורבי יהושע, רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם, רבי יהושע אומר בניסן נברא העולם, ואומר שם הכל מודים בין לדברי זה בין לדברי זה לא עשה הבל קיימא בעולם אלא חמשים יום.

 

<b>וממה </b>שהקפידו שני חכמים האלה על חמשים יום יצא לנו טעם למה שנצטוינו בתורה להקריב מנחה ביום העצרת כנגד קין והבל שהקריבו מנחה ביום חמשים, כי מתוך אותה המנחה תתברר אמתת הנבואה, והוא שכתוב ויאמר ה' אל קין. ותתברר ההשגחה גם העונש והשכר הכל נכלל שם.

 

<b>ויש </b>לך להתבונן מכאן על נפלאות הש"י איך הוא מדקדק בנתינת העונש והשכר כי לא ישא פני איש שלא יענישנו ולא יקפח את שכרו שלא יגמלנו. שהרי הבל שנהרג ביום חמשים קבל שכרו, ונתעלה משה לקבל התורה ביום חמשים. וקין שהרג ביום חמשים נתקלל בו ביום, וכחו שהוא יצה"ר עתיד ליענש ולהתבטל מן העולם ביום חמשים דהקב"ה שכתוב בו (תהלים צ) כי אלף שנים בעיניך כיו אתמול וגו'. והכל מדה כנגד מדה ממנו יתברך שמו אשר בידו נפש כל חי ומענישם וגומלם כרצונו והכל משפט כי לו הפלס ומאזני משפט. ומזה מנעה התורה חמץ בקרבן מנחה שיש בו רמז ליצה"ר ואמר הכתוב בכ"מ לא תאפה חמץ, אבל ביום חמשים צוה בפירוש (ויקרא טו) חמץ תאפינה. מפני שיום חמשים של עצרת הוא כנגד היובל הגדול אשר לעולם שיעקר יצה"ר ויאבד זכרו. והבן זה.

 

===פסוק ד===

 

<b>וישע ה'.</b> פנה והשגיח בו שירדה אש ולחכה מנחתו, כענין בקרבנות המתקבלים וכענין שכתוב (תהלים כ) יזכור כל מנחותיך ועולתך ידשנה סלה, ולא עשה כן בשל קין.

 

===פסוק ה===

 

<b>ויחר לקין מאד ויפלו פניו.</b> קין והבל ידעו סוד הקרבנות והקריבו קרבן לשם המיוחד יתברך ועד עתה הזכיר הכתוב אלהים או ה' אלהים, אבל עתה בענין הקרבן הזכיר השם המיוחד ואמר מנחה לה' וכאשר הקריבו שניהם, מנחתו של הבל נתקבלה ושל קין לא נתקבלה, אז נסתפק קין בענין העונש והשכר, והקב"ה ברר לו הענין כי כל העולם כלו מתנהג ע"פ העונש והשכר. זהו שאמר לו.

 

===פסוק ז===

 

<b>הלוא אם תיטיב</b> מעשיך

 

===פסוק ח===

 

<b>ויאמר קין אל הבל אחיו.</b> כדעת תרגום הירושלמי בו שאמר לו לית דין ולית דיין ולית עולם אחרן.<br>והב' שהרג אחיו, והוא שאמר

 

===פסוק ט===

 

<b>אי הבל אחיך</b> העיז פניו כנגדו והשיב

 

===פסוק י===

 

<b>קול דמי אחיך.</b> דרשו רז"ל דמו ודם זרעיותיו. והמדרש הזה רומז לתחיית המתים, שכיון שמת לא היו התולדות בכחו והיכן הוא דם זרעיותיו, אבל הענין רומז לתחיית המתים בסוף. או ירמוז דם זרעיותיו אל הענין הנודע בקבלה אשר עליו אמר הכתוב בשת תחת הבל. והנה ענשו של קין מדה כנגד מדה הוא חשב להכרית זרע אחיו ונכרת הוא וזרעו במבול.

 

===פסוק יא===

 

<b>ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה.</b> אררו מן האדמה שלא תתן היא מעצמה כחה אליו. והשני שאף כשיטרח הוא באדמה לחרוש ולזרוע לא תתן כחה אליו כבתחלה, וזה אמרו.

 

===פסוק יב===

 

<b>כי תעבד את האדמה</b> וגו'. והג' שאמר לו

<small>(שייך לעיל פסוק י')</small>

<b>קול דמי אחיך.</b> דרשו רז"ל דמו ודם זרעיותיו. והמדרש הזה רומז לתחיית המתים, שכיון שמת לא היו התולדות בכחו והיכן הוא דם זרעיותיו, אבל הענין רומז לתחיית המתים בסוף. או ירמוז דם זרעיותיו אל הענין הנודע בקבלה אשר עליו אמר הכתוב בשת תחת הבל. והנה ענשו של קין מדה כנגד מדה הוא חשב להכרית זרע אחיו ונכרת הוא וזרעו במבול.

 

===פסוק יד===

 

<b>ומפניך אסתר.</b> יתכן לפרש מפניך ממקום שכינתך כלומר ממקום שמתראים שם את פני האדון ה' אלהי ישראל, וזה יורה כי אדם הראשון נתישב בהר המוריה ושם היו תולדותיו. ויאמר הכתוב הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה הקדושה כדי שאסתר מפניך שכל מי שנתגרש ממנו נקרא נסתר מפניו כי הוא ברשות אלהים אחרים. וכן הזכיר דוד המע"ה (שמואל א כו) כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים.

 

<b>או יאמר ומפניך אסתר.</b> הלא גזרת עלי שתסתיר את פניך ממני כשאמרת לי נע ונד תהיה בארץ, כי הטלטול והגלות ליחיד או לעם יורה על הסתר פנים כמי שהוא בלתי מושגח מבעליו וא"כ במה אני בטוח ואיפה תקותי הרי אני הפקר לכל.

 

<b>והיה כל מוצאי יהרגני.</b> היה מפחד מקללת הש"י והיה יודע כי מבורכיו יירשו ארץ ומקולליו יכרתו וע"כ היה ירא לנפשו מן המכשול והמגפה פן ימיתוהו הבהמות והחיות.

 

 

===פסוק יז===

 

<b>ויהי בונה עיר.</b> לא בנה לעצמו רק לבנו כי הוא אין לו עיר ומושב בארץ. ומפני שנתקלל מפי הקב"ה וכל אשר יעשה לא יצליח הזכיר בו ויהי בונה עיר להורות כי כל ימיו היה בונה העיר וע"כ לא אמר ויבן עיר אלא ויהי בונה עיר. ונכתבו תולדות קין ומעשיו להורות ולהודיע כי ה' יתברך ארך אפים והאריך לו כי הוליד בנים ובני בנים, כן פי' הר"ם ב"ר נחמן ז"ל.

 

===פסוק כב===

 

 

 

 

<b>כי הרגו קין</b> באר כי לא נהיה שת לולי שהרגו קין להבל.