תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה): הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אחראי לביקורת על הביצוע“ – מי שמתקיימים לגביו כל אלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} מונה לאחראי לביקורת על הביצוע מטעם בעל ההיתר;

{{ח:תתת|(2)}} אינו האחראי לביצוע שלד הבניין;

{{ח:תתת|(3)}} רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים בענף ארכיטקטורה או רשום בפנקס האמור בענף הנדסה אזרחית, באחד מהמדורים האלה: מבנים, ניהול וביצוע או ניהול הבנייה, ביצוע ופיקוח; ולעניין ביקורת על ביצוע של מבנה פשוט – גם הנדסאי הרשום במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים באחד מהענפים האלה:

{{ח:תתתת|(א)}} הנדסה אזרחית – במדור תכנון מבנים או במדור ניהול הבנייה;

{{ח:תתתת|(ב)}} הנדסת בניין – במדור בניין או במדור אדריכלות;

{{ח:תתתת|(ג)}} אדריכלות – במדור אדריכלות;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אחראי לביצוע שלד הבניין“ – מי שמתקיימים לגביו כל אלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} מונה לאחראי לביצוע שלד הבניין מטעם הקבלן;

{{ח:תתת|(2)}} רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים בענף הנדסה אזרחית באחד מהמדורים האלה: מבנים, ניהול וביצוע או ניהול הבנייה, ביצוע ופיקוח; ולעניין ביצוע שלד של מבנה פשוט – גם הנדסאי הרשום במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים באחד מהענפים האלה:

{{ח:תתתת|(א)}} הנדסה אזרחית – במדור תכנון מבנים או במדור ניהול הבנייה;

{{ח:תתתת|(ב)}} הנדסת בניין – במדור בניין;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אישור זמני“ – אישור זמני ליישום שיטת הבנייה החדשה, על כל צרופותיו שנתן גוף מוסמך ומצוינים בו שם השיטה, מספרה, תקופת תוקפה, מועד האישור הזמני, והמגבלות או התנאים ליישומה, ככל שהוטלו, פירוט הבדיקות והביקורות הנדרשות לבחינת יישום השיטה וכן כשירותו הנדרשת של הממונה על שיטת הבנייה החדשה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אישור קבוע“ – אישור קבוע ליישום שיטת הבנייה החדשה, שנתן גוף מוסמך בתום תהליכי הבחינה והמעקב, שבסופם נקבע שאין צורך בהמשך מעקב, ובו מצוינים שם השיטה, מספרה, מועד האישור הקבוע והמגבלות או התנאים ליישומה, ככל שהוטלו;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אשרור מקוון“ – מתן הסכמה מקוונת, לאחר ביצוע אימות זהותו של המבקש אל מול מרשם האוכלוסין;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בניין ראוי לשימוש“ – מבנה שהסתיימה בנייתו למטרה שלשמה הוקם, לרבות מערכות הבניין והכנת חיבור המערכות האמורות לתשתיות הציבוריות;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בעל שיטת הבנייה החדשה“ – מזמין הליך הבחינה של שיטת הבנייה החדשה שהתקשר בהסכם עם גוף מוסמך לבחינת שיטת הבנייה החדשה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בעל היתר“ – מי שעל שמו הוצא היתר;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בעל תשתית“ – בעלים, חוכר, מחזיק או מפעיל של תשתית בעל זיכיון או רישיון בנוגע לתשתית, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח תשתיות;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בקר“ – מי שמתקיימות בו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כ|סעיף 158כ לחוק}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גוף מוסמך“ – גוף שהסמיך שר הבינוי והשיכון, לבדוק ולאשר כי שיטת בנייה חדשה ראויה לשימוש, ובלבד שמצא השר כי התקיימו בו כל אלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל הכשרה מקצועית מתאימה;

{{ח:תתת|(2)}} הובטח כי לא יתקיים לגביו ניגוד עניינים בפעולתו כגוף מוסמך;

{{ח:תתת|(3)}} נקבעו לגביו נוהלי עבודה מסודרים לעניין אופן עבודתו, לרבות בנוגע לאופן ההתקשרות לבדיקת שיטת בנייה חדשה ולאופן בחינת השיטה;

{{ח:תתת|(4)}} קיימים הסדרי בקרה על פעילותו כגוף מוסמך, לרבות לעניין נוהלי עבודתו;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”היתר“ – טופס מקוון הכולל את כל הפרטים שנמסרו בבקשה להיתר לרבות התכנית הראשית והודעת מכון הבקרה כי הבקרה נמצאה תקינה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המהנדס“ – מהנדס הוועדה המקומית ובמרחב תכנון לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 12|סעיף 12(א) לחוק}}, מתכנן המחוז;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הממונה על שיטת הבנייה החדשה“ – בעל כשירות ומומחיות כפי שקבע גוף מוסמך, שמינה בעל שיטת הבנייה החדשה לעורך בקשה לשיטה זו, לאחראי ביקורת על שיטת הבנייה ולאחראי כולל עליה, ויכול שעורך הבקשה הראשי או האחראי לביקורת על הביצוע ימונו כממונה על שיטת הבנייה החדשה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ועדה מקומית“ – ועדה מקומית לתכנון ולבנייה שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 19|או 19 לחוק}}, לרבות ועדה מחוזית המשתמשת בסמכויותיה של ועדה מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 12|סעיף 12 לחוק}}, וועדת משנה שלהן, ולרבות הוועדה לתשתיות לאומיות המשתמשת בסמכויותיה של ועדה מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 6ב|סעיף 6ב(ב) לחוק}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוכר“ – חוכר רשום במרשם המקרקעין לתקופה של ארבעים ותשע שנים או יותר, לרבות חוכר משנה הרשום לתקופה כאמור;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חיובים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1) לחוק}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חתימה אלקטרונית מאושרת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”יום“ – יום עבודה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מבנה פשוט“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)#תוספת 1 פרט 1|בסעיף 1 לתוספת הראשונה לתקנות המהנדסים והאדריכלים}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מבנה ראוי לשימוש“ – מבנה שהסתיימה בנייתו למטרה שלשמה הוקם, לרבות מערכות החשמל, המים והביוב שבו והכנת חיבור המערכות האמורות לרשתות החשמל, המים והביוב השכונתיות והאזוריות;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מודד מוסמך“ – מודד בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת המדידות|פקודת המדידות}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מידע להיתר“ – מידע שנמסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מכלול הגורמים המקצועיים“ – בעל שיטת הבנייה החדשה, מפתח השיטה, מתכנן השיטה, מתכננים, וכל איש מקצוע אחר אשר יישמו או מתכוונים ליישם אותה, וכן הגורמים הנוגעים להליך הרישוי לרבות המהנדס, מכוני בקרה, מעבדות מאושרות, ומכון התקנים;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מעבדה מאושרת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12|בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי״ג–1953}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מערכת רישוי זמין“ – מערכת מקוונת להגשת מסמכים וניהול תהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}}, הזמינה לציבור ברשת האינטרנט;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מפת מדידה להיתר“ – מפה טופוגרפית כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות המדידות (מדידות ומיפוי)|בתקנות המודדים}}, לרבות כל הנדרש על פי הנחיות המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות המדידות (מדידות ומיפוי)|בתקנות המודדים}}, לעריכת מפת מדידה להיתר בנייה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מפת עדות“ – מפת עדות כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות המדידות (מדידות ומיפוי)|בתקנות המודדים}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מקרקעי ישראל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים#סעיף 17|בסעיף 17(ב) לחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מתכנן שלד הבניין“ – מי שהורשה להגיש חישובים סטטיים לרשות מוסמכת על פי {{ח:חיצוני|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)|תקנות המהנדסים והאדריכלים}}, ושחתם על הבקשה להיתר ועל נספחיה כאחראי לתכנון שלד הבניין נושא הבקשה ולביצוע פיקוח עליון על הקמתו;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נספח העמדה“ ו”נספח תנועה וחניה“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נספחי תכן“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות עבודת מכון בקרה|בתקנות עבודת מכון בקרה}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נציגות הבית המשותף“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 65|בסעיף 65 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”סריקה ממוחשבת“ – הליך טכנולוגי המעתיק מסמך מקור לקובץ מחשב באופן שניתן לאחזר ממנו תוצר קריא הזהה בתוכנו למקור;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עורך הבקשה“ – מי שמוסמך לפי {{ח:חיצוני|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)|תקנות המהנדסים והאדריכלים}} להגיש לרשות המוסמכת תכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)|בתקנות האמורות}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פנקס המהנדסים והאדריכלים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קבלן“ – מי שרשום בפנקס קבלנים בתחום ובסיווג המתאים לביצוע העבודה נושא ההיתר ומתמנה לקבלן מטעם בעל ההיתר לביצוע הבנייה או העבודה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קובץ אלקטרוני“ – קובץ מחשב שהוא מסר אלקטרוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קומה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים)|בתקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שיטת בנייה חדשה“ – מוצר בנייה חדש, רכיב בנייה חדש, טכנולוגיית בנייה חדשה או מערכת שלמה חדשה המשלבת אחד או יותר של המרכיבים האמורים, או המשלבת בצורה חדשנית ומקורית מוצרים וחומרים שעשויה להיות להם השפעה על בטיחותם או על בריאותם של השוהים בבניין או בסביבתו, והקשורים בשלד ושהתקנות והתקינה הקיימים לא נותנים למכלול הגורמים המקצועיים כלים מתאימים ומספיקים לתכנון או לבדיקת התאמתם לשימוש בבנייה בתנאי הארץ וטרם הוטמעו בתקנות או בתקינה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תכנית פיתוח“ ו”תכנית ראשית“ – כמשמעותן {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקנות בקשה להיתר“ – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקנות המהנדסים והאדריכלים“ – {{ח:חיצוני|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ״ז–1967}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקנות המודדים“ – {{ח:חיצוני|תקנות המדידות (מדידות ומיפוי)|תקנות המדידות (מדידות ומיפוי), התשע״ו–2016}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקנות עבודת מכון בקרה“ – תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כט|סעיף 158כט לחוק}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקנות תכן הבניין“ – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2|התוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר}}, וכל תקנה אחרת שתבוא במקומה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תרשים מיתאר“ – תשריט או מפה של המקרקעין הכוללים את סימון המבנים הקיימים במקרקעין וסימון סכמטי של המבנה המבוקש.}}

{{ח:תת|(א)}} כל בקשה, פנייה, תשובה והחלטה לפי תקנות אלה תיערך באופן מקוון, באמצעות מערכת רישוי זמין של מינהל התכנון.

{{ח:תת|(ב)}} לצורך ניהול מערכת רישוי זמין, יעשה מינהל התכנון שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתו, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.

{{ח:תת|(א)}} נדרש צירוף של מסמך, יוגש המסמך באופן מקוון באחת מדרכים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} חתום בחתימה אלקטרונית של יוצר המסמך;

{{ח:תתת|(2)}} סריקה ממוחשבת של העתק המסמך.

{{ח:תת|(ב)}} עורך הבקשה הראשי ישמור ברשותו את העותק המקורי של כל מסמך שצורף בדרך של סריקה ממוחשבת למשך 10 שנים לפחות.

{{ח:תת|(א)}} בקשה או מסמך שהוגשו באופן מקוון באמצעות מערכת רישוי זמין, יראו כמוגשים במועד קבלת אישור הגשה; בתקנה זו, ”מועד קבלת אישור הגשה“ – מועד קבלת אישור, הניתן לאחזור, שיונפק במערכת לעורך הבקשה.

{{ח:תת|(ב)}} מסמך שהוגש באופן אלקטרוני לא יראו כמוגש, אלא אם כן עבר בהצלחה בדיקת קבלה ברמה הטכנית; מסמך שלא עבר בהצלחה בדיקה כאמור, יידחה ולא יועבר אישור הגשה כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:תת|(1)}} פרטי המקרקעין שלגביהם מבוקש המידע להיתר, לרבות כתובתם ופרטי זיהוים;

{{ח:תת|(2)}} פרטי עורך הבקשה למידע להיתר, לרבות כתובת דואר אלקטרוני לצורך קבלת הודעות;

{{ח:תת|(3)}} פרטי מבקש המידע להיתר, לרבות כתובת דואר אלקטרוני לצורך קבלת הודעות;

{{ח:תת|(4)}} פירוט השימוש המבוקש ופרטי העבודה או הבנייה המבוקשת שלגביהם נדרש המידע להיתר.

{{ח:תת|(1)}} קובץ מפת מדידה להיתר, חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת בידי מודד מוסמך מעודכן לשנה האחרונה, לכל היותר, ממועד הגשת בקשה לקבלת מידע להיתר;

{{ח:תת|(2)}} קובץ תצלומי המקרקעין באופן שיראה את המקרקעין ואת הבנוי עליהם מכל החזיתות, בציון מועד הצילום.

{{ח:תת|(א)}} המהנדס רשאי לפטור את מבקש המידע להיתר מהגשת מפת מדידה להיתר, במקרים שהבקשה למידע להיתר היא בנוגע להקמת תוספת לבניין קיים, בלא חריגה מהיקפו או בנוגע לשינוי שימוש בבניין קיים, בלא ביצוע עבודות פיתוח, וכן אם שוכנע כי בנסיבות העניין ניתן למסור את המידע בלא הגשת מפת מדידה להיתר, בהסתמך על בקשה להיתר בנייה לגבי המקרקעין שהוגשה בעבר ועל ההיתר שניתן לפיה.

{{ח:תת|(ב)}} פטר המהנדס את מבקש הבקשה מהגשת מפת מדידה להיתר, יצורף לבקשה לקבלת מידע להיתר תרשים מיתאר.

{{ח:תת|(א)}} המהנדס יבחן אם התמלאו לגבי הבקשה לקבלת מידע להיתר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנות 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}}, ואם ראה שהתקיימו, יקלוט את הבקשה ויודיע על קליטת הבקשה בתוך חמישה ימים ממועד הגשת הבקשה, לעורך הבקשה ולמבקש המידע להיתר.

{{ח:תת|(ב)}} מצא המהנדס כי הבקשה לקבלת מידע להיתר שהוגשה אינה עומדת בהוראות התקנות כאמור, ישלח לעורך הבקשה ולמבקש המידע להיתר הודעה, בתוך חמישה ימים מיום הגשת הבקשה, ויפרט בה את הפרטים והצרופות החסרים.

{{ח:תת|(ג)}} לא מולאו הפרטים והצרופות החסרים בתוך 30 ימים מיום משלוח ההודעה כאמור, לא תיקלט הבקשה ותימסר למבקש הודעה על כך.

{{ח:תת|(ד)}} לא נקלטה בקשה למידע להיתר בשל אי־עמידתה בתנאים המוקדמים כאמור בתקנת משנה (א), רשאי מגיש הבקשה למידע להיתר להגיש, בלא תשלום נוסף, בקשה חדשה למידע להיתר, אשר פרטיה כפרטי הבקשה שלא נקלטה, ובלבד שטרם חלפו 90 ימים ממועד תשלום האגרה.

{{ח:תת|(ה)}} בקשה לקבלת מידע להיתר אשר המהנדס לא הודיע על החלטתו בעניין קליטתה במועד האמור בתקנה זו, יראו כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה.

{{ח:תת|(א)}} המהנדס יפנה לקבלת מידע להיתר מאת כל אלה:

{{ח:תתת|(1)}} גורם מאשר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק}};

{{ח:תתת|(2)}} גוף נוסף, לרבות בעל תשתית, שיש בידו מידע לעניין מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, אם נדרשים על פי תכנית או חיקוק תיאום או התייעצות עמו.

{{ח:תת|(ב)}} ראה המהנדס כי לצורך מתן המידע להיתר נדרש מידע גם מאת גורם נוסף אף שאישורו לא נדרש על פי חיקוק או תכנית, לרבות מידע מאת בעלי תשתיות בדבר מיתקנים וקווי תשתית קיימים ומתוכננים, מעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע, ומגבלות הקשורות לתשתיות אלה, רשאי הוא לפנות אל הגורם הנוסף לצורך קבלת מידע להיתר לעניין הבקשה המונחת לפניו.

{{ח:תת|(ג)}} המהנדס יפנה בבקשה לקבלת מידע להיתר מאת משרד הבריאות אם התקיים אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} המידע מבוקש לגבי בניין המיועד לעסקים, מלאכות ותעשיות המחויב באישור משרד הבריאות לצורך רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, או לבניין המיועד לצורכי ציבור;

{{ח:תתת|(2)}} המידע מבוקש לגבי מקרקעין המצויים בתחום אזור מגן של קידוח כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה)|בתקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה), התשנ״ה–1995}}.

{{ח:תת|(ד)}} עורך הבקשה רשאי לפנות בבקשה לקבלת מידע להיתר מאת גורם מאשר או גוף אחר אשר הוא סבור כי קיים בידו מידע אשר יש בו כדי להשפיע על תכנון המבנה שאותו מבוקש לבנות בהיתר; עותק פנייה כאמור יועבר למהנדס.

{{ח:תת|(ה)}} לפנייה לפי תקנה זו תצורף הבקשה לקבלת מידע להיתר והצרופות לה, ויצוין כי יש לראותה כבקשה לאישור, לתיאום או להיוועצות, לפי העניין, ויחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנות 19}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24}}.

{{ח:תת|(ו)}} מי שהופנתה אליו בקשה כאמור בתקנה זו, ישיב למהנדס בתוך חמישה עשר ימים ממועד הפנייה; לא השיב בתוך חמישה עשר ימים – יימסר המידע להיתר בלא תגובתו ויפורטו במידע להיתר כל הגורמים שלא מסרו מידע כאמור.

{{ח:תת|(ז)}} מי שהופנתה אליו בקשה –

{{ח:תתת|(1)}} לפי תקנות משנה (א) עד (ד), ומטעמים מיוחדים הנובעים ממורכבות המבנה, השימוש בו או המקרקעין שלגביהם מבוקש המידע להיתר אין בידו למסור מידע, אישור או חוות דעת על בסיס הנתונים שהובאו לפניו במועד האמור בתקנת משנה (ו), רשאי להודיע בתשובתו למהנדס כי נדרשים לו נתונים ומסמכים נוספים, ובכלל אלה בקשה הערוכה על רקע מפת מדידה אף שהמהנדס פטר את הבקשה מהגשת מפה כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}} ורק לאחר קבלתם יימסר המידע להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20}}.

{{ח:תתת|(2)}} לפי תקנת משנה (א) לעניין הקמת בניין חדש, ומטעמים מיוחדים שיפורטו בתשובתו למהנדס, אין בידו למסור מידע, אלא לאחר קבלת מסמכי תכנון מפורט, רשאי להודיע זאת בתשובתו למהנדס ובלבד שתצוין רמת הפירוט הנדרשת לצורך מסירת מידע להיתר כאמור.

{{ח:תת|(א)}} היו המקרקעין שלגביהם מוגשת בקשה למידע להיתר מקרקעי ישראל, יפנה עורך הבקשה בבקשה לקבלת מידע להיתר מרשות מקרקעי ישראל, שיצוין בה הצורך בקבלת הסכמתה להגשת הבקשה להיתר, ויעביר עותק מפנייתו למהנדס.

{{ח:תת|(ב)}} רשות מקרקעי ישראל תשיב למהנדס בתוך חמישה עשר ימים מיום קבלת הפנייה אם נדרשת הסכמתה למתן היתר; השיבה רשות מקרקעי ישראל כי נדרשת הסכמתה למתן היתר תפרט בהודעתה את הנתונים, המסמכים והאישורים הנדרשים לצורך קבלת הסכמתה ורשאית היא להתנות את הסכמתה למתן היתר ולהגשת בקשה להיתר בתשלום.

{{ח:תת|(ג)}} נערכה פנייה כאמור בתקנת משנה (א) ולא ניתנה תשובת רשות מקרקעי ישראל בתוך חמישה עשר ימים מיום קבלת הפנייה יראו זאת, בחלוף 90 ימים נוספים, כהודעת רשות מקרקעי ישראל שאינה מתנגדת להגשת הבקשה להיתר.

{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תתייעץ עם רשות הכבאות טרם מתן היתר לכל בניין, למעט בניינים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} בניין בן 4 קומות לכל היותר, המיועד למגורים בלבד ובו עד 24 דירות; לעניין זה, קומת מרתף וקומת עמודים ייכללו במניין הקומות כאמור;

{{ח:תתת|(2)}} בניין ששטחו הכולל אינו עולה על 100 מטרים רבועים ושאינו משמש להתקהלות או לאחסון חומרים מסוכנים;

{{ח:תתת|(3)}} תוספת לבניין קיים ששטחה הכולל אינו עולה על 50 מטרים רבועים;

{{ח:תתת|(4)}} תוספת לדירת מגורים קיימת, כך ששטח הדירה כולל התוספת לא יעלה על 140 מטרים רבועים, וכן הוספה של גזוזטרה או הגדלה של גזוזטרה קיימת; בפסקה זו, ”גזוזטרה“ – מרפסת הבולטת מקירותיו החיצוניים של הבניין.

{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תתייעץ עם משרד הבריאות טרם מתן היתר לבניין המיועד לעסקים, מלאכות ותעשיות המחויב באישור משרד הבריאות לצורך רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, או לבניין המיועד לצורכי ציבור.

{{ח:תת|(1)}} נמסרה התייחסות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנות 16(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22(א)}} או שחלף המועד להעברת ההתייחסות;

{{ח:תת|(2)}} בפניית המהנדס לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ה)}} צוין כי יש לראות בפנייה בקשה להתייעצות לפי תכנית ולפי תקנות אלה, ושאם לא תתקבל התייחסות במועד, ייחשב הדבר כקיום חובת התייעצות אלא אם כן קבעה התכנית אחרת;

{{ח:תת|(3)}} המידע להיתר נמסר בידי המהנדס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)}} לרבות המידע שנמסר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)(11)}}; אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מסמכותו של בקר מורשה במכון בקרה.

{{ח:תת|(א)}} נקלטה בקשה לקבלת מידע להיתר, ימסור המהנדס את המידע להיתר על המקרקעין שלגביהם הוגשה הבקשה כמפורט להלן, לפי העניין, וככל שקיים בידיו, בתוך 30 ימים מיום קליטת הבקשה:

{{ח:תתת|(1)}} התכניות החלות על המקרקעין; לרבות שמות התכניות, מספרן ותאריך פרסום דבר אישורן;

{{ח:תתת|(2)}} הוראותיהן של התכניות המתנות הוצאת היתר בתנאים, ותנאים כאמור אשר יהוו תנאי מוקדם לקליטת בקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33}};

{{ח:תתת|(3)}} תשריטי חלוקה החלים על המקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 137|סעיף 137 לחוק}};

{{ח:תתת|(4)}} התכניות המופקדות החלות על המקרקעין;

{{ח:תתת|(5)}} מגבלות להיתר החלות על המקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 78|סעיפים 78}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 98|ו־98 לחוק}};

{{ח:תתת|(6)}} פירוט הייעוד והשימושים המותרים במקרקעין;

{{ח:תתת|(7)}} שטחי בנייה מותרים לשימוש שפורטו בבקשה למידע להיתר;

{{ח:תתת|(8)}} הנחיות מרחביות החלות על המקרקעין;

{{ח:תתת|(9)}} היתרים, הרשאות וכן הודעות על פי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 261|סעיף 261(ד) לחוק}} שניתנו בנוגע למקרקעין;

{{ח:תתת|(10)}} הנחיות מרחביות פרטניות ככל שקיימות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21(א)}}, או הודעה בדבר הצורך בהגשת פרטים או מסמכים נוספים לשם קביעת הנחיות מרחביות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21(ב)}};

{{ח:תתת|(11)}} מידע להיתר שהתקבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(א) עד (ד)}} או הודעה בדבר הצורך במסירת פרטים או מסמכים נוספים, לצורך מסירת מידע להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנות 16(ז)}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}}; לעניין מידע כאמור, המהווה התייעצות, רשאי המהנדס לצרף את התייחסותו ואת הערותיו;

{{ח:תתת|(12)}} מידע להיתר ותנאים בנושאי תברואה, דרכים, מדרכות, תנועה וחניה, ומגבלות סביבתיות אחרות;

{{ח:תתת|(13)}} הודעת רשות מקרקעי ישראל בדבר הצורך בהסכמתה כתנאי להגשת בקשה להיתר או למתן היתר, לרבות הנתונים, המסמכים והאישורים הנדרשים לצורך קבלת הסכמתה שנמסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17(ב)}};

{{ח:תתת|(14)}} הגבלות ואמצעים לארגון האתר וסביבתו, לרבות הנחיות לעניין עצים לשימור והגנת הולכי רגל ככל שקיימים;

{{ח:תתת|(15)}} תנאים שיידרשו לצורך קבלת אישור תחילת עבודות, תנאים במהלך הביצוע ותנאים לתעודת גמר, ככל שקיימים;

{{ח:תתת|(16)}} הגבלות בדבר כניסות ויציאות לרכב ולהולכי רגל והסדרי תנועה נוספים שקבעה רשות תימרור מקומית או שנקבעו לפי תכנית;

{{ח:תתת|(17)}} התנאים המוקדמים לקליטת הבקשה להיתר לפי חיקוק או תכנית;

{{ח:תתת|(18)}} רשימת הנספחים והמסמכים שיש לצרף לבקשה להיתר מכוח חיקוק, תכנית או הנחיות מרחביות, במועד הגשתה או שיידרשו להגשה בשלב בקרת התכן;

{{ח:תתת|(19)}} מידע בדבר קיומם של חיובים החלים על המקרקעין בשל הבנייה, העבודה או השימוש המבוקשים;

{{ח:תתת|(20)}} מידע בדבר הצורך בהחלטת רשות הרישוי אם יש לצרף חוות דעת סביבתית לבקשה להיתר לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס״ג–2003}}, ובלבד שקוימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33(17)}};

{{ח:תתת|(21)}} מידע אם נדרשת חוות דעת של מורשה נגישות מבנים, תשתיות וסביבה לבקשה להיתר לעבודה במקום ציבורי קיים, שהיא חובה לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, שעניינה אמצעי להתגברות על הפרש גובה העולה על 1.5 מטרים או יחידת אכסון מיוחדת כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 8.180|בפרט 8.180 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר}}.

{{ח:תת|(ב)}} למידע להיתר הנמסר יצורפו מפת המדידה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}}, או תרשים מיתאר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13(ב)}}, והמהנדס יוודא כי כל אלה סומנו על גבי מפת המדידה לפי התכניות החלות על המקרקעין:

{{ח:תתת|(1)}} קווי בניין;

{{ח:תתת|(2)}} תחום הפקעה;

{{ח:תתת|(3)}} זיקות מעבר מכוח תכנית.

{{ח:תת|(א)}} קבעה הוועדה המקומית כי ייקבעו הנחיות מרחביות פרטניות למקרקעין בידי רשות הרישוי בשלב מסירת המידע להיתר כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145ד|בסעיף 145ד(ד) לחוק}}, יצרף המהנדס למידע להיתר את ההנחיות המרחביות הפרטניות.

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), המהנדס רשאי לדרוש הגשת נתונים ומסמכים נוספים לצורך מתן הנחיות מרחביות פרטניות, ובלבד שהודיע על כך בעת מסירת המידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)(10)}}; קבע המהנדס כאמור, יגיש עורך הבקשה למידע להיתר את הנתונים והמסמכים הנדרשים לקביעת הנחיות מרחביות פרטניות.

{{ח:תת|(ג)}} ראה המהנדס כי לא הוגשו כל הנתונים והמסמכים כאמור, ישלח לעורך הבקשה הודעה בתוך חמישה ימים מיום הגשת המסמכים, שבה יפורטו הפרטים והצרופות החסרים; לא הודיע המהנדס כי חסרים מסמכים פרטים או צרופות, יראו אותם כמסמכים שנקלטו בתום אותה תקופה.

{{ח:תת|(ד)}} רשות הרישוי תקבע את ההנחיות המרחביות הפרטניות בתוך 30 ימים מיום קליטת המסמכים ותודיע על כך למבקש ולעורך הבקשה.

{{ח:תת|(א)}} הועברו כל הנתונים והמסמכים הנוספים שנדרשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ז)}}, יימסר המידע להיתר למהנדס בתוך 30 ימים ממועד קבלתם.

{{ח:תת|(ב)}} ראה מי שהופנתה אליו בקשה למידע כי לא הוגשו לו כל הנתונים והמסמכים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ז)}}, יודיע על כך לעורך הבקשה ולמהנדס בתוך חמישה ימים ממועד קבלת המסמכים החלקיים; לא נמסרה הודעה כאמור, יראו כאילו הוגשו כל המסמכים הנדרשים.

{{ח:תת|(א)}} תוקף המידע להיתר הוא שנתיים מיום מסירתו למבקש הבקשה, ואולם נמסר מידע להיתר שלפיו מותרת בניית כמה בניינים בשלבים, יהיה המידע להיתר תקף לתקופה של ארבע שנים.

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), גורם מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית רשאי לקבוע במידע להיתר שהוא מוסר שהמידע תקף לתקופה קצרה יותר שלא תפחת משנתיים.

{{ח:תת|(ג)}} חל שינוי בדין, אושרה או הופקדה תכנית או שנקבעו מגבלות להיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 78|סעיפים 78}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 98|או 98 לחוק}} בתקופת תוקף המידע להיתר, יחולו הוראות הדין, התכנית שאושרה או הופקדה, והמגבלות האמורות על היתרי בנייה שיינתנו לאחר כניסתן לתוקף של התכנית או ההחלטות, או אחרי הפקדתה של התכנית, לפי העניין, אף שלא פורטו במידע שנמסר.

{{ח:תת|(1)}} עורך בקשה ראשי;

{{ח:תת|(2)}} עורך משנה בתחום הנדסת המבנים, למעט בקשה להיתר שבשל אופייה או מהותה אין צורך למנות לה עורך משנה בתחום הנדסת המבנים;

{{ח:תת|(3)}} מורשה נגישות אם נדרש לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו3|סעיף 158ו3 לחוק}};

{{ח:תת|(4)}} לבקשה להיתר הכוללת יישום של שיטת בנייה חדשה – ממונה על שיטת הבנייה החדשה; הממונה יהיה בעל כשירות כקבוע באישור הזמני.

{{ח:תת|(א)}} מבקש ההיתר רשאי למנות עורכי משנה נוספים לבקשה להיתר, כל אחד לגבי תחום אחר בעבודת הבנייה נושא ההיתר המבוקש, וכן רשאי הוא למנות עורך משנה לכמה תחומים בעבודת הבנייה.

{{ח:תת|(ב)}} עריכה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מחולקת לתחומים ובלבד שלא יישאר במכלול פעולות הבנייה כמתואר בבקשה, תחום שלגביו אין אדם שחתם על הבקשה כעורך משנה, ככל שנדרש עורך משנה בתחום האמור.

{{ח:תת|(א)}} נקבע בדין או בתכנית כי הגשת מסמך, אישורו של מי שאינו מוסד תכנון, או תיאום או התייעצות עמו מהווים תנאי למתן היתר, יהיו הגשת המסמך, האישור, התיאום או ההיוועצות תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר, ויחולו בעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|תקנה 22}}, למעט אם נמסר במידע להיתר כי הגשתם תהיה לעת בקרת התכן או לעת מתן אישור תחילת עבודות או לעת מתן תעודת גמר.

{{ח:תת|(ב)}} האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על גורם מאשר כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כא|בסעיף 158כא(א) לחוק}}.

{{ח:תת|(א)}} בקשה להיתר תכלול את הפרטים והצרופות האלה (להלן – התנאים המוקדמים):

{{ח:תתת|(1)}} אשרור מקוון להצהרה של בעל הזכות במקרקעין ומבקש ההיתר כי כל אחד מהם מסכים להגשת הבקשה בגרסה שהגיש עורך הבקשה;

{{ח:תתת|(2)}} פרטי המקרקעין אשר לגביהם מבוקש ההיתר, לרבות כתובתם ופרטי זיהוים;

{{ח:תתת|(3)}} פרטי הבקשה לרבות תיאור העבודה, השימוש, שטחי הבנייה המבוקשים והתכניות שלפיהן הוגשה הבקשה;

{{ח:תתת|(4)}} נסח רישום במרשם המקרקעין;

{{ח:תתת|(5)}} העתק הודעה בדבר מינוי כל בעלי התפקידים אשר מונו לעריכת הבקשה, והעתק של הצהרותיהם, אם לא חתמו על ההצהרה בחתימה אלקטרונית מאושרת;

{{ח:תתת|(6)}} קובץ מפת מדידה להיתר, חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת בידי מודד מוסמך מעודכן לשנה האחרונה לכל היותר ממועד הגשת הבקשה להיתר;

{{ח:תתת|(7)}} קובץ תכנית ראשית כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};

{{ח:תתת|(8)}} קובץ תשריט סכמטי של שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בכל אחת מקומות הבניין המבוקש לרבות טבלה המסכמת את שטחי הבנייה;

{{ח:תתת|(9)}} קובץ הבקשה למידע להיתר והמידע להיתר, התקף במועד הגשת הבקשה להיתר, אלא אם כן לא נמסר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24}};

{{ח:תתת|(10)}} קובץ אשרור מקוון של הסכמת בעלי זכויות אחרים במקרקעין לבקשה להיתר או העתקי ההודעות שנמסרו לבעלי הזכויות במקרקעין לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|תקנה 36(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 36|או 36(ו)(6)}}, וכן אישור על מסירה בדואר רשום; בהעדר מענו של בעל זכות במקרקעין יצורף לבקשה להיתר העתק התצהיר והעתק מפרסום ההודעה לבעל הזכות בעיתון יומי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה 34(ד)}};

{{ח:תתת|(11)}} העתק אישור לפטור מביצוע התאמות נגישות כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו1|בסעיף 158ו1 לחוק}}, אם ניתן;

{{ח:תתת|(12)}} העתק אישור הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, אם נדרש לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}};

{{ח:תתת|(13)}} העתק אישור רשות העתיקות אם נדרש לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|חוק העתיקות, התשל״ח–1978}};

{{ח:תתת|(14)}} נקבע בחיקוק או בתכנית כי –

{{ח:תתתת|(א)}} אישורו של מי שאינו מוסד תכנון מהווה תנאי למתן היתר – העתק האישור של אותו גורם;

{{ח:תתתת|(ב)}} תיאום או התייעצות עם מי שאינו מוסד תכנון מהווים תנאי למתן היתר – חוות הדעת שנתן אותו גורם לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ו)}} או {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20}}; הוראות פסקאות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על גורם מאשר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כא|סעיף 158כא(א) לחוק}};

{{ח:תתת|(15)}} העתק כל מסמך שנקבע בדין או בתכנית כי הגשתו היא תנאי למתן היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בתקנה 32}};

{{ח:תתת|(16)}} העתק אישור על תשלום פיקדון כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 67|בתקנה 67}} אלא אם כן העבודה המבוקשת פטורה מתשלום אגרה;

{{ח:תתת|(17)}} קובץ חוות דעת סביבתית שאושרה על ידי המהנדס, אם ניתנה החלטת רשות הרישוי כי יש צורך בעריכת חוות דעת סביבתית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנות 20(20)}} {{ח:פנימי|סעיף 31|ו־31}};

{{ח:תתת|(18)}} בבקשה להיתר הכוללת שיטת בנייה חדשה –

{{ח:תתתת|(א)}} נספח שיפורט בו שם השיטה, מספר אישורה, תקופת תוקפה, מועד אישורה והיקף יישומה כפי שקבע הגוף המוסמך;

{{ח:תתתת|(ב)}} העתק תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה, ולפיו התכנון המוצע תואם את הכללים וההתניות שנקבעו באישור הזמני או באישור הקבוע;

{{ח:תתתת|(ג)}} העתק אישור בעל השיטה כי מסר לגוף המוסמך, על כוונתו להגיש את אותה בקשה להיתר.

{{ח:תת|(ב)}} לא מונה עורך משנה בתחום הנדסת מבנים, רשאי המהנדס לדרוש מינוי עורך משנה כאמור.

{{ח:תת|(1)}} להתיר הגשת נספחים לבקשה בקנה מידה שונה מן האמור {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};

{{ח:תת|(2)}} להתיר הגשת תכנית ראשית אשר אינה עומדת בהוראות {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}} אם סבר כי ניתן להסתמך על היתר קודם שניתן לאותו בניין;

{{ח:תת|(3)}} לפטור מהגשת קובץ תשריט סכמטי של שטחי הבנייה אם אין בבקשה שינוי לשטחי הבנייה המפורטים בהיתר קודם.

{{ח:תת|(א)}} לא תוגש בקשה להיתר אלא אם כן ניתנה הסכמתם של כל בעלי הזכויות במקרקעין; הסכמת בעל זכויות במקרקעין תינתן בדרך של אשרור מקוון לבקשה, לאחר שניתנה לו זכות עיון בפרטיה ובצרופותיה במערכת רישוי זמין; לצורך מתן זכות עיון בבקשה ישלח מבקש ההיתר את פרטי הזיהוי המקוונים של הבקשה, אל כתובת דואר אלקטרוני שמסר לו בעל הזכויות או אל מענו כאמור בתקנת משנה (ג).

{{ח:תת|(ב)}} לא ניתנה הסכמתו של מי מבעלי הזכויות במקרקעין, ישלח לו מבקש ההיתר הודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר; להודעה יצורפו מסמכי הבקשה להיתר או קישור למסמכי הבקשה להיתר, תצוין בה האפשרות להתנגד לבקשה להיתר בתוך 15 ימים ממועד מסירת ההודעה וכתובת רשות הרישוי לשליחת התנגדות.

{{ח:תת|(ג)}} הודעה לפי סעיף זה תישלח במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה למענו של בעל הזכויות במקרקעין, וכן לכתובת דואר אלקטרוני שמסר בעל הזכות במקרקעין למבקש לצורך קבלת הודעות הנוגעות למקרקעין לפי תקנות אלה.

{{ח:תת|(ד)}} בהעדר מען של בעל זכות במקרקעין –

{{ח:תתת|(1)}} יצהיר מבקש ההיתר כי מענו של בעל הזכות במקרקעין אינו ידוע לו וכי עשה מאמץ סביר להשיגו;

{{ח:תתת|(2)}} יערוך פרסום בעיתון כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 1א|בסעיף 1א לחוק}}, שיפורטו בו עיקרי הבקשה להיתר, פרטי הזיהוי המקוונים של הבקשה להיתר, המקום שבו ניתן לעיין בבקשה, המועד שבו תוגש וכן האפשרות להתנגד לבקשה בתוך 15 ימים ממועד ההגשה.

{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ד), היו המקרקעין מקרקעי ישראל, יחולו לעניין הסכמת רשות מקרקעי ישראל הוראות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} הודיעה רשות מקרקעי ישראל כי נדרשת הסכמתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17(ב)}}, תמסור את תגובתה לעניין הסכמתה לבקשה להיתר בתוך 90 ימים מיום שהוגשו לה כל הנתונים, המסמכים והאישורים שדרשה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|תקנה 22(ב)}};

{{ח:תתת|(2)}} לא השיבה רשות מקרקעי ישראל בתוך 90 ימים מיום שהוגשו לה כל המסמכים הנדרשים בצירוף הבקשה לתת את הסכמתה להגשת בקשה להיתר ולמתן ההיתר, יראו זאת כהודעת רשות מקרקעי ישראל שאינה מתנגדת לבקשה להיתר.

{{ח:תת|(ו)}} בתקנות אלה, ”בעל זכות במקרקעין“ – אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} במקרקעין הרשומים במרשם המקרקעין ושאינם בית משותף כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}} (להלן – בית משותף) – הבעל הרשום או חוכרו;

{{ח:תתת|(2)}} במקרקעין הרשומים במרשם המקרקעין ושאינם בית משותף והם בבעלות משותפת או חכורים לכמה חוכרים במשותף – בעל רשום או חוכר;

{{ח:תתת|(3)}} בבית משותף, כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף;

{{ח:תתת|(4)}} במקרקעין שאינם רשומים במרשם המקרקעין – מי שחייב עליהם בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים לפי הרשום בפנקסים המנוהלים לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}, או מי שהיה חייב במס כאמור לולא הופטר מתשלומו מכוח כל חוק;

{{ח:תתת|(5)}} במקרקעין שהם מקרקעי ישראל, בין אם הם רשומים במרשם המקרקעין ובין אם לאו, ובעל הזכות אינו אחד מאלה המנויים בפסקאות (1) עד (4), והוא אחד מאלה:

{{ח:תתתת|(א)}} בעל חוזה חכירה לדורות עם רשות מקרקעי ישראל אף אם עסקת החכירה כאמור לא נגמרה ברישום;

{{ח:תתתת|(ב)}} מי שרשות מקרקעי ישראל אישרה כי הוא בעל זכות שחתימתו דרושה; אישור כאמור יכול שיינתן לסוגים של בעלי זכויות, סוגים של נכסים או סוגים של בקשות להיתר;

{{ח:תתת|(6)}} בבקשה לבצע עבודה או שימוש שניתן להתירם על ידי בית דין לשכירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר#סעיף 37|סעיף 37(א) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}} – גם הדייר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|בחוק האמור}}, ובלבד שהמציא לבעל הנכס העתק מהבקשה ותצהיר כי הוא המחזיק בנכס נושא הבקשה להיתר וכי ניתן להתיר את ביצוע העבודות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר#סעיף 37|סעיף 37(א) לחוק האמור}}, או לבצעם בהסכמתו של בעל הבית; לא ניתנה הסכמתו של מי מבעלי הזכויות במקרקעין, ישלח לו מבקש ההיתר הודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר; להודעה יצורפו מסמכי הבקשה להיתר או קישור למסמכי הבקשה להיתר;

{{ח:תתת|(7)}} במקרקעין שחלה עליהם תכנית מאושרת לחלוקה חדשה כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 121|בסעיף 121(2) לחוק}}, וטרם נרשמה החלוקה במרשם המקרקעין כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 125|בסעיף 125 לחוק}}, יהיה בעל הזכות מי שהיה זכאי להירשם כבעל זכות במגרש לפי פסקאות (1) עד (6) אילו נרשמה החלוקה במרשם המקרקעין כאמור, ולא בעלי הזכות האמורים בפסקאות (1) עד (4).

{{ח:תת|(א)}} המהנדס יבדוק בתוך עשרה ימים ממועד הגשת הבקשה, אם הבקשה להיתר שהוגשה כוללת את הפרטים והמסמכים כפי שנקבעו בתנאים המוקדמים; בקשה העומדת בתנאים המוקדמים תיקלט ברשות הרישוי ותישלח הודעה על כך למבקש הבקשה בתוך המועד האמור.

{{ח:תת|(ב)}} בקשה להיתר אשר פורטו בה כל הפרטים הנדרשים וצורפו אליה כלל הצרופות הנדרשות כמפורט בתקנות אלה יראו כבקשה העומדת בתנאים המוקדמים להגשת בקשה להיתר.

{{ח:תת|(ג)}} לא כללה הבקשה את כל התנאים המוקדמים ישלח המהנדס הודעה על אי־קליטת הבקשה למבקש ויפורטו בה התנאים המוקדמים החסרים.

{{ח:תת|(ד)}} בקשה להיתר אשר המהנדס לא הודיע על תוצאות בדיקת התנאים המוקדמים במועד האמור בתקנת משנה (א), יראו כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה.

{{ח:תת|(א)}} כללה הבקשה שיטת בנייה חדשה, יעביר המהנדס את הבקשה ואת המסמכים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33(18)}} למשרד הבינוי והשיכון.

{{ח:תת|(ב)}} משרד הבינוי והשיכון יודיע למהנדס ולגוף המוסמך, בתוך חמישה ימים, אם המכסה של הבקשה מלאה ואין לאפשר שימוש בה בהיתר הבנייה.

{{ח:תת|(1)}} הבקשה היא לפי התכניות התקפות, התכניות המופקדות, ומגבלות ההיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 78|סעיפים 78}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 98|ו־98 לחוק}}, או שניתן לגביה אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 97|סעיפים 97}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 97א|או 97א לחוק}};

{{ח:תת|(2)}} הבקשה תואמת את המידע להיתר שנמסר, ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד מסירת המידע להיתר, ואם לא נמסר מידע להיתר – ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד הגשת הבקשה, וההנחיות המרחביות הפרטניות שנמסרו;

{{ח:תת|(3)}} בחינת הבנייה המבוקשת ביחס לדרישות שנמסרו במידע להיתר בנוגע לחיבור לתשתיות, למרווחים שיש לשמור מהן ומגבלות נוספות שנקבעו בעניין זה;

{{ח:תת|(4)}} בחינת הבקשה ביחס לתנאים, למעט אלה הנוגעים לתכן הבניין, שפירטו הגורמים המאשרים וגופים נוספים בעת מסירת המידע להיתר למהנדס לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 20|או 20}}, או לפי כל חיקוק או תכנית;

{{ח:תת|(5)}} הבקשה תואמת את ההודעה שנשלחה לבעלי הזכויות במקרקעין ככל שנשלחה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36}};

{{ח:תת|(6)}} הבקשה תואמת הוראות אחרות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}}, החלות על המקרקעין או הבניין הנדונים.

{{ח:תת|(א)}} המהנדס רשאי, בכל עת ולא יאוחר מעשרה ימים לפני תום תקופת הבקרה המרחבית, לחוות את דעתו בדבר שינויים שיש לערוך בבקשה להיתר אם ראה שלא מתקיימים בה תנאי הבדיקה המרחבית.

{{ח:תת|(ב)}} בבקשה להיתר לתוספת לבניין קיים רשאי המהנדס להורות על שינויו, תיקונו או הריסתו של חלק מבניין קיים בתנאי שהחלק אשר לגביו לא מבוקש ההיתר יותאם לתנאי הבקרה המרחבית {{ח:חיצוני|תקנות תכן הבניין|ולתקנות תכן הבניין}}, ובלבד שקיים קשר בין החלק האמור ובין העבודה נושא ההיתר.

{{ח:תת|(ג)}} עורך הבקשה רשאי להגיש בקשה מתוקנת לפי השינויים שהתבקשו כאמור בתקנות משנה (א) או (ב) עד חמישה ימים לפני תום תקופת הבקרה המרחבית.

{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), המהנדס רשאי להתיר לעורך הבקשה להגיש תיקונים לבקשה בכל עת ובלבד שהבקשה המתוקנת תוגש בתוך תקופת הבקרה המרחבית וטרם מתן החלטת רשות הרישוי בבקשה.

{{ח:תת|(א)}} בתוך ארבעים וחמישה ימי הבקרה המרחבית, תחליט רשות הרישוי אם הבקשה להיתר עומדת בתנאי הבקרה המרחבית או אם לדחותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44}}; ההחלטה תישלח למבקש הבקשה להיתר, לעורך הבקשה, למגיש ההתנגדות לבקשה, אם הוגשה התנגדות, ואם החליטה לאשר את הבקשה תשלח את החלטתה גם לגורם מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית שאישורו, תיאום או התייעצות עמו הם תנאי למתן היתר לפי תכנית או לפי כל דין, או לגוף נוסף שהופנתה אליו בקשה לקבלת מידע להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ב) או (ד)}}, זולת אם ביקש גוף כאמור שלא לקבל את ההחלטה.

{{ח:תת|(ב)}} בהחלטה לאשר בקשה להיתר תבהיר רשות הרישוי כי היתר הבנייה יינתן לאחר מילוי תנאים אלה בלבד:

{{ח:תתת|(1)}} קבלת אישור מכון הבקרה כי בוצעה בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות, בצירוף דוח עורך הבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52|בתקנה 52}};

{{ח:תתת|(1א)}} היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן הסמכות אינה נתונה לבקר מורשה או שאין במכון הבקרה בקר מורשה לעניין אותה סמכות – קבלת אישור, תיאום או התייעצות עם גורם מאשר המנוי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כא|בסעיף 158כא לחוק}}, אם הדבר נדרש לפי כל דין;

{{ח:תתת|(2)}} תשלום כל התשלומים כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ד) לחוק}};

{{ח:תתת|(3)}} הפקדת ערבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|תקנה 70}}, ככל שנדרש.

{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1), היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן קבע שר האוצר כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה או שאינן בסמכות מכון בקרה, ונדרשו אישור, תיאום או היוועצות עם גורם מאשר המנוי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כא|בסעיף 158כא לחוק}}, תציין זאת רשות הרישוי בהחלטתה וכן תבהיר כי היתר הבנייה יינתן רק לאחר מילוי כל אלה:

{{ח:תתת|(1)}} קבלת אישור, תיאום או היוועצות עם גורם מאשר כאמור;

{{ח:תתת|(2)}} הגשת דוח או הצהרת עורך הבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|תקנה 47(2)}};

{{ח:תתת|(3)}} עמידת הבקשה להיתר בהוראות תכן הבנייה.

{{ח:תת|(ד)}} נוסף על האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ג2) לחוק}}, רשות הרישוי רשאית להוסיף בהחלטתה –

{{ח:תתת|(1)}} דגשים למכון הבקרה בנושאים הנוגעים לבקרת התכן ולבקרת הביצוע;

{{ח:תתת|(2)}} פירוט תנאים לקבלת אישור תחילת עבודה אשר נועדו להבטיח שהבנייה והעבודות יבוצעו בהתאם להיתר ועל פי כל דין, אשר יהוו תנאים בהיתר;

{{ח:תתת|(3)}} פירוט תנאים למהלך ביצוע העבודה נושא ההיתר וכן התייחסות מכון הבקרה לבדיקתם, ובכלל זה הריסתו של בניין אשר יש לו קשר עם העבודה המוצעת, אשר יהוו תנאים בהיתר;

{{ח:תתת|(4)}} פירוט תנאים למתן תעודת גמר, אשר יהוו תנאים בהיתר.

{{ח:תת|(ה)}} לא החליטה רשות הרישוי בבקשה להיתר בתוך 45 ימים מיום קליטת הבקשה, יראו את הבקשה כבקשה שסורבה ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|תקנה 68}}.

{{ח:תת|(א)}} הוגשה התנגדות על ידי בעל זכות במקרקעין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בתקנה 37}}, תבחן רשות הרישוי את ההתנגדות ותכריע בה בתוך תקופת הבקרה המרחבית.

{{ח:תת|(ב)}} הכריעה רשות הרישוי בהתנגדות שהוגשה, תשלח למבקש הבקשה להיתר, לעורך הבקשה ולמגיש ההתנגדות החלטה מנומקת בתוך ארבעים וחמישה ימים ממועד קליטת הבקשה.

{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תחליט לדחות את הבקשה להיתר בשל אחד או יותר מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} הבקשה אינה עומדת בתנאי הבדיקה המרחבית;

{{ח:תתת|(2)}} רשות הרישוי קיבלה התנגדות של בעל זכות במקרקעין לבקשה ובשל קבלת ההתנגדות לא ניתן לאשר את הבקשה כפי שהוגשה;

{{ח:תתת|(3)}} רשות הרישוי קיבלה את עמדתו של גורם מאשר או גוף נוסף ולפיה לא ניתן לאשר את הבקשה כפי שהוגשה.

{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תשלח למבקש הבקשה להיתר ולעורך הבקשה, החלטה מנומקת בדבר דחיית הבקשה, בתוך 45 ימים ממועד קליטת הבקשה; העתק ההחלטה יישלח למגיש התנגדות לבקשה ולגורם מאשר אם החליטה לדחות את הבקשה בשל הסיבות המנויות בתקנת משנה (א)(3).

{{ח:תת|(1)}} יוגש לרשות הרישוי כל אישור, תיאום או היוועצות הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(ג)}};

{{ח:תת|(2)}} עורך הבקשה יגיש דוח המפרט את השינויים המרחביים שנערכו בבקשה ככל שנערכו שינויים לצורך קבלת אישור, תיאום או היוועצות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42(ג)}}, או הצהרה כי לא נערכו בבקשה שינויים;

{{ח:תת|(3)}} המהנדס יאשר בתוך 30 ימים מיום הגשת המסמך האחרון הנדרש לפי תקנות משנה (1) ו־(2) כי הבקשה תואמת את הוראות התכן הקבועות בתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק זה}} או שנמסרו במסגרת המידע להיתר, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|תקנה 53}}.

{{ח:תת|(א)}} החליטה רשות הרישוי לאשר את הבקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42}} ונקבע {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}} כי נדרש אישורו של מכון בקרה לבקשה להיתר כאמור, יתקשר בעל ההיתר עם מכון בקרה ויגיש למכון הבקרה את הבקשה להיתר ואת כל המסמכים והצרופות הנדרשים לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|התקנות האמורות}}, וכן המסמכים אשר פורטו בתיק המידע להיתר ובהחלטת רשות הרישוי שיש להגישם למכון הבקרה.

{{ח:תת|(ב)}} לא מונו עורכי משנה נוספים לבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}}, רשאי מגיש הבקשה למנות עורכי משנה לכל תחום הנדרש בבקשה להיתר טרם הגשתה למכון הבקרה, והודעה על מינוים תצורף לבקשה להיתר שתוגש למכון הבקרה.

{{ח:תת|(א)}} ביצע מנהל בקרת התכן בקרת תכן לבקשה, יודיע על כך לרשות הרישוי, לעורך הבקשה ולמבקש ההיתר ויצרף להודעתו דוח מסכם כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}}.

{{ח:תת|(ב)}} הודיע מכון בקרה כי בקרת התכן נמצאה לא תקינה, רשאי עורך הבקשה לעדכן את רשות הרישוי כי בכוונתו להגיש בקשה מתוקנת למכון הבקרה, ורשאי הוא להגיש הודעה כאמור כל עוד החלטת רשות הרישוי לפי {{ח:פנימי|חלק ד סימן ב|חלק ד׳ סימן ב׳}} בתוקף.

{{ח:תת|(א)}} שולמו החיובים או ניתנו הערבויות להבטחת התשלומים כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1) לחוק}}, תיתן רשות הרישוי את ההיתר בתוך5 ימים ובלבד שהבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בתקנות אלה.

{{ח:תת|(ב)}} התקיימו התנאים כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|בסעיף 145(ד)(2) לחוק}}, תיתן רשות הרישוי את ההיתר בתוך 15 ימים מיום קבלת הודעת מכון הבקרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|תקנה 51}}, או מיום אישור המהנדס לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|תקנה 47(3)}}, לפי העניין, ובלבד שהבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בתקנות אלה.

{{ח:תת|(א)}} על היתר יחולו הוראות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} העבודה תבוצע לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות תכן הבניין|תקנות תכן הבניין}} והוראות כל דין;

{{ח:תתת|(2)}} פסולת הבנייה תפונה אל אתר מורשה על פי כל דין לסילוק פסולת בניין או לטיפול בה במהלך העבודה או מיד לאחר השלמתה, זולת אם הכמות היא מזערית להערכת המהנדס.

{{ח:תת|(ב)}} בהיתר להריסת בניין או חלק מבניין העשויים אסבסט, לפינוי של אסבסט מנכס או לבנייה בחלק מבניין או בקרקע שמצוי בהם אסבסט, ייקבע כי תנאי לקבלת אישור תחילת עבודה הוא קבלת היתר לעבודת אסבסט וביצוע העבודות באמצעות קבלן אסבסט בעל רישיון מתאים לביצוע העבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק#סעיף 37|סעיף 37 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע״א–2011}}.

{{ח:תת|(ג)}} בהיתר שניתן לבקשת דייר מוגן לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|תקנה 36(ו)(6)}} תיווסף הערה זו: ”תשומת לבך מופנית לכך כי היתר זה אינו משמש הגנה בפני תביעות בעל הנכס נגדך בגלל ביצוע העבודה או השימוש שהותרו, כל עוד לא קיבלת את הסכמתו של בעל הנכס לביצועם, או באין הסכמה כאמור, הרשאה של בית דין לשכירות או בית משפט“.

{{ח:תת|(ד)}} רשות הרישוי רשאית להוסיף בהיתר –

{{ח:תתת|(1)}} תנאים לקבלת אישור תחילת עבודה אשר נועדו להבטיח שהבנייה והעבודות יבוצעו בהתאם להיתר ועל פי כל דין, לרבות רישום הערה לפי {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 27|תקנה 27}} {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 29|או 29 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011}};

{{ח:תתת|(2)}} תנאים למהלך ביצוע העבודה נושא ההיתר וכן הנחיות למכון הבקרה לבדיקתם, ובכלל זה הריסתו של בניין אשר יש לו קשר עם העבודה המוצעת;

{{ח:תתת|(3)}} תנאים למתן תעודת גמר אשר נועדו להבטיח שהבנייה והעבודות בוצעו בהתאם להיתר ועל פי כל דין.

{{ח:תת|(א)}} מתן היתר לפי תקנות אלה אינו בא להסיר אחריות מהמבקש, מעורך או עורכי הבקשה, ממתכנן שלד הבניין והאחראי לביצוע בשל נזקים או כשלים שייגרמו כתוצאה מאי־קיום ההוראות המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות תכן הבניין|בתקנות תכן הבניין}}.

{{ח:תת|(ב)}} מקום שבתקנות אלה או {{ח:חיצוני|תקנות תכן הבניין|בתקנות תכן הבניין}} מוטלת חובה לביצוע פעולה אחרי גמר הבנייה באמצעות מיתקנים שיש להתקינם על פי תנאי ההיתר, יצא בעל ההיתר ידי חובתו אם יתקין את המיתקנים הדרושים לביצוע פעולה זו, אך אין באמור כדי לפטור מחובות לפי כל דין.

{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 56|בתקנה 56(א)(1)}}, רשות הרישוי תתנה היתר לביצוע עבודות באתר, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 5|בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר}} בתנאי כי העבודה תבוצע לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 5|התוספת החמישית לתקנות האמורות}}, ורשאית היא לתת היתר לביצוע עבודות באתר כאמור, למעט הקמת בניין חדש באתר כאמור אף שלא בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 5|התוספת החמישית}}, ובלבד שיתקיימו תנאים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} הוגשה חוות דעת של הגורם האחראי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 5|בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר}}, הקובעת כי לא ניתן או שאין זה מעשי למלא אחר ההוראות הקיימות או חלקן בלי לפגוע בערך השימור של האתר;

{{ח:תתת|(2)}} הוגשה חוות דעת של בעל מקצוע הקובעת כי אין בסטייה המבוקשת מן ההוראות הקיימות כדי לפגוע בבטיחות המבקרים והמשתמשים באתר, או כי נקיטת אמצעים אחרים, כגון הצבת שלטי אזהרה, יש בה כדי להבטיח את הבטיחות כאמור.

{{ח:תת|(ד)}} אם הגורם האחראי אינו רשות ציבורית, רשאית רשות הרישוי להתנות את מתן ההיתר, בהגשת חוות דעת מבעל מקצוע נוסף שיהיה מוסכם על הצדדים, וההיתר יינתן בהסתמך על חוות דעתו.

{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשות הרישוי תיתן היתר לעבודה שהיא חובה לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, אף שלא בהתאם להוראות תכן הבנייה בנושא נגישות אם העבודה תבוצע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}.

{{ח:תת|(א)}} תקופת תוקפו של היתר היא שלוש שנים מיום שניתן; רשות הרישוי רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבוע להיתר תקופת תוקף ארוכה יותר, שלא תעלה על שש שנים, אם ראתה כי היקפה ומורכבותה של העבודה או הבנייה המותרת על פיו מצדיקים זאת.

{{ח:תת|(ב)}} ניתן היתר לביצוע העבודה בשלבים, יושלם השלב הראשון בתקופה הנקובה בתקנת משנה (א) והעבודה כולה תושלם בתוך תקופה ארוכה יותר שתקבע רשות הרישוי.

{{ח:תת|(ג)}} לא הוחל בעבודה או בבנייה במועד כאמור בתקנת משנה (א), ואם ההיתר הוא לשימוש או לשימוש חורג, לא הוחל בשימוש, בתוך שנה מיום מתן ההיתר, יפקע ההיתר.

{{ח:תת|(ד)}} הופסקה העבודה או הבנייה בטרם הושלמה לתקופה העולה על שנה, יפקע ההיתר.

{{ח:תת|(א)}} מוסד התכנון שנתן את ההיתר יחדש או יאריך את תוקפו של היתר, לבקשת בעל ההיתר, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים.

{{ח:תת|(ב)}} לא יחודש או יוארך תוקפו של היתר אם קיימת מניעה לפי דין למתן ההיתר במועד חידושו או הארכתו.

{{ח:תת|(ג)}} חל שינוי בזהות בעל היתר או בעל זכויות במקרקעין, רשאית רשות הרישוי, לבקשת בעל ההיתר החדש או בעל הזכויות החדש, להנפיק את ההיתר המחודש או המוארך על שם בעל ההיתר החדש או בעל הזכויות החדש.

{{ח:תת|(ד)}} גרמו שריפה, הרס או אירוע אחר נזק לבניין, ועל פי חוות דעת המהנדס, הבניין ניתן לשיקום לפי ההיתר שעל פיו הוקם, תחדש רשות הרישוי את ההיתר לבקשת בעל ההיתר אם אין מניעה תכנונית לכך, ובלבד שתנאי ההיתר אינם סותרים את הדין, לרבות הוראותיה של תכנית החלה על המקום, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה׳}}; חל שינוי בבעלות או בזכויות במקרקעין, יוצא ההיתר המחודש על שם הבעל או בעל הזכויות החדש במקרקעין.

{{ח:תת|(א)}} טופס ההיתר ייחתם בחתימתם האלקטרונית המאושרת של רשות הרישוי, עורך הבקשה, מתכנן שלד הבניין ועורכי משנה ככל שמונו; מהנדס הוועדה רשאי להוסיף להיתר נספחים אשר יהוו חלק בלתי נפרד ממנו, ובלבד שלא יצורפו נספחי התכן.

{{ח:תת|(ב)}} קובץ אלקטרוני חתום של ההיתר יישמר במשרדי רשות הרישוי ויפורסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית בתוך 5 ימים ממועד נתינתו.

{{ח:תת|(ג)}} קובץ אלקטרוני חתום או עותק של ההיתר יוחזק בידי האחראי על הביצוע באתר הבנייה ויוצג לכל פונה, אלא אם כן נקבע כי ההיתר יהיה חסוי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 63|בתקנה 63}} {{ח:פנימי|סעיף 64|או 64}}.

{{ח:תת|(ד)}} קובץ אלקטרוני חתום של ההיתר יועבר באופן מקוון לכל גורם מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית אשר מסר מידע לעניין אותו היתר, או גוף מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית שאישורו, תיאום או התייעצות עמו הם תנאי להיתר לפי תכנית או לפי כל דין וביקש לקבל את ההיתר.

{{ח:תת|(ה)}} קובץ אלקטרוני חתום של היתר אשר מיושמת בו שיטת בנייה חדשה, יועבר לידי הגוף המוסמך ולמשרד הבינוי והשיכון, ויצורף לו תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה שצורף לבקשה להיתר.

{{ח:תת|(1)}} ההיתר או חלק ממנו מגלה פרטים הפוגעים בפרטיותו של אדם;

{{ח:תת|(2)}} בשל קיומו של סוד מסחרי;

{{ח:תת|(3)}} מטעמים של ביטחון הציבור;

{{ח:תת|(4)}} מטעמי ביטחון המדינה.

{{ח:תת|(א)}} המהנדס והיועץ המשפטי של הוועדה יחליטו בבקשה לחסות היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|תקנה 62(1) עד (3)}} בתוך 15 ימים מיום הגשת הבקשה ורשאים הם לדרוש מסמכים נוספים לצורך החלטתם.

{{ח:תת|(ב)}} כל עוד לא ניתנה החלטה בבקשה לחיסיון לפי תקנה זו, לא יוצגו ההיתר או מסמכים אחרים המפורטים בבקשה באתר האינטרנט ולא יהיו פתוחים לעיון הציבור.

{{ח:תת|(א)}} בקשה לחסות היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|תקנה 62(4)}} תוגש למהנדס ולמשרד הביטחון.

{{ח:תת|(ב)}} משרד הביטחון יעביר למהנדס ולמבקש את עמדתו בנוגע לבקשה בתוך 15 ימים מיום קבלת הבקשה, ורשאי הוא לדרוש מסמכים נוספים לצורך החלטתו.

{{ח:תת|(ג)}} החלטה בבקשה לחסות היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|תקנה 62(4)}} תתקבל בתוך 15 ימים מיום קבלת עמדת משרד הביטחון; לא העביר משרד הביטחון את עמדתו במועד האמור בתקנת משנה (ב), תתקבל החלטה בבקשה גם בלא עמדה זו.

{{ח:תת|(ד)}} כל עוד לא ניתנה החלטה בבקשה לחיסיון לפי תקנה זו, לא יוצגו ההיתר או מסמכים אחרים המפורטים בבקשה באתר האינטרנט ולא יהיו פתוחים לעיון הציבור.

{{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים בתקנות אלה יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד), מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון ויעוגלו כלפי מעלה לשקל החדש השלם הקרוב.

{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה המדד שפורסם בחודש מאי 2016.}}

{{ח:תת|(א)}} בהיתר בנייה להוספה לבניין קיים, שינויו או תיקונו יפקיד בעל ההיתר אצל הוועדה המקומית ערבות בנקאית אוטונומית (להלן – הערבות) להבטחת קיום תנאי ההיתר, על ידי בעל ההיתר; סכום הערבות יהיה צמוד למדד כמשמעו {{ח:פנימי|סעיף 69|בתקנה 69}}.

{{ח:תת|(ב)}} גובה הערבות יהיה פי עשרה מסכום האגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 66|תקנה 66}} ובלבד שלא תפחת מסכום של 5,000 שקלים חדשים ולא תעלה על סכום של 100,000 שקלים חדשים; הסכומים הללו ישתנו לפי שיעור שינוי המדד כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 69|בתקנה 69}}.

{{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי רשאית לפטור את בעל ההיתר מהפקדת ערבות, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

{{ח:תת|(ד)}} בעל ההיתר יבטיח כי תוקפה של הערבות יהיה עד למתן תעודת הגמר כאמור בתקנת משנה (ה), ויאריכה בשלושה ימים לפחות טרם פקיעתה.

{{ח:תת|(ה)}} רשות הרישוי תחזיר לבעל ההיתר את הערבות, עם מתן תעודת גמר, אלא אם כן החליטה לחלטה, כולה או חלקה, כאמור בתקנות משנה (ו) או (ז).

{{ח:תת|(ו)}} לא קיים בעל ההיתר את תנאי ההיתר, כולם או חלקם, או שלא האריך את תוקפה של הערבות כאמור בתקנת משנה (ג), תהיה רשאית רשות הרישוי לחלט את הערבות, כולה או חלקה, ולהשתמש בתמורתה לצורך קיום תנאי ההיתר ולכיסוי הוצאותיה בקיום התנאים האמורים, ובלבד שהודיעה לבעל ההיתר על כוונתה לחלט את הערבות בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה.

{{ח:תת|(ז)}} החליטה רשות הרישוי לחלט חלק מהערבות או שלא השתמשה במלוא הכספים שחילטה לצורך קיום תנאי ההיתר ולכיסוי הוצאותיה, תשיב לבעל ההיתר את הכספים הנותרים מיד עם תום קיום תנאי ההיתר וכיסוי הוצאותיה; כספים אלה יישאו הצמדה למדד כמפורט בתקנת משנה (א).

{{ח:תת|(א)}} לא תבוצע בנייה או עבודה לפי היתר אלא לאחר שבעל ההיתר מינה את בעלי התפקידים שלהלן ומסר הודעה על כך לרשות הרישוי:

{{ח:תתת|(1)}} אחראי לביקורת על הביצוע;

{{ח:תתת|(2)}} קבלן ואחראי לביצוע שלד הבניין שמינה הקבלן או בעל ההיתר;

{{ח:תתת|(3)}} אחראי לתיאום עם מכון הבקרה, אלא אם כן היתה הבקשה מסוג הבקשות ששר האוצר קבע לגביהן כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה.

{{ח:תת|(ב)}} בעל ההיתר רשאי למנות, נוסף על האחראי לביקורת על הביצוע כאמור בתקנה משנה (א)(1), אחראים נוספים לביקורת על הביצוע ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}}, ובלבד שהודעה על מינוים תצורף לבקשה להתקשרות עם מכון הבקרה ולבקשה לאישור תחילת עבודות.

{{ח:תת|(א)}} האחראי לביקורת על הביצוע יגיש לרשות הרישוי בקשה לאישור תחילת עבודה שיצוין בה המועד הצפוי לתחילת ביצוע העבודה לפי ההיתר; להודעה כאמור יצורפו כל אלה:

{{ח:תתת|(1)}} מספר ההיתר אשר מבוקש לבצע עבודות לפיו;

{{ח:תתת|(2)}} אישור על התקשרות עם מכון בקרה בדבר בקרת ביצוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בתקנה 74}};

{{ח:תתת|(3)}} נספחים, צרופות ומסמכים אחרים אשר נקבע בהיתר כי יש להעבירם לרשות הרישוי טרם מתן אישור תחילת העבודה;

{{ח:תתת|(4)}} קובץ מדידה שמסומן עליו מתווה הבניין בצירוף העתק אישור מודד מוסמך בדבר סימון מתווה הבניין במגרש עצמו;

{{ח:תתת|(5)}} הודעה בדבר מינוים של בעלי התפקידים לביצוע העבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 71|בתקנה 71}}.

{{ח:תת|(ב)}} היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן קבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 157ג|סעיף 157ג לחוק}} כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה, יצורפו להודעה גם המסמכים האמורים {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}}.

{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תבדוק את הבקשה לאישור תחילת עבודה בתוך חמישה ימים מיום שהוגשה לה.

{{ח:תת|(ב)}} מצאה רשות הרישוי ליקוי, טעות, חוסר בהירות או חריגה מהוראות התכנית או ההיתר, תודיע על כך לאחראי ביקורת על הביצוע ולבעל ההיתר.

{{ח:תת|(ג)}} לא החליטה רשות הרישוי בתוך התקופה האמורה בתקנת משנה (א), יראו את הבקשה בתום חמישה ימים נוספים מתום התקופה כאישור תחילת עבודה, ובלבד שצורפו לה הצרופות הנדרשות בתקנות אלה, והתמלאו התנאים שנקבעו בהיתר, בתכנית, בחיקוק ובמידע להיתר.

{{ח:תת|(א)}} אישרה רשות הרישוי את תחילת העבודה, תשלח הודעה על כך לבעל ההיתר.

{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור תכלול אישור זמני לחיבור לתשתית לצורך ביצוע העבודות.

{{ח:תת|(ג)}} קובץ אלקטרוני חתום של האישור יועבר באופן מקוון למכון הבקרה, לעורך הבקשה הראשי, לאחראי ביקורת על הביצוע, לרשם הקבלנים, למפקח על הבטיחות במשרד הכלכלה ולכל גורם מאשר, גוף נוסף אשר מסר מידע לעניין אותו היתר, לרבות בעל תשתית שאישורו, תיאום או התייעצות עמו הם תנאי להיתר לפי תכנית או לפי כל דין, וביקש לקבל את האישור.

{{ח:תת|(ד)}} כללה העבודה נושא האישור יישום שיטת בנייה חדשה, יועבר העתק האישור גם לבעל השיטה, לגוף המוסמך ולמשרד הבינוי והשיכון.

{{ח:תת|(א)}} בכל עת לאחר קבלת אישור תחילת עבודה, רשאי בעל ההיתר באמצעות האחראי לביקורת על הביצוע להגיש לרשות הרישוי בקשה לביצוע עבודות הבנייה על פי ההיתר בשלבים.

{{ח:תת|(ב)}} לבקשה יצורפו כל אלה:

{{ח:תתת|(1)}} הודעה מאת מכון בקרה כי הוגשו המסמכים הנדרשים {{ח:פנימי|סעיף 74|בתקנה 74}} בהתאם לשלב הביצוע, אם ההיתר הוא מסוג ההיתרים שלגביהם קבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 157ג|סעיף 157ג לחוק}} כי נדרשת בקרת ביצוע של מכון בקרה;

{{ח:תתת|(2)}} תכניות עדכניות לארגון אתר כמשמעותן {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}};

{{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי תחליט בבקשה בתוך חמישה ימים מיום הגשתה, לא הודיעה רשות הרישוי על החלטתה בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה בתום חמישה ימים נוספים מתום התקופה כאישור ביצוע בשלבים.

{{ח:תת|(ד)}} נקבע בהיתר ביצוע בשלבים, או שאושרה בקשה לביצוע בשלבים, יגיש האחראי לביקורת על הביצוע לרשות הרישוי את המסמכים האמורים בתקנת משנה (ב) בכל אחד משלבי הביצוע.

{{ח:תת|(1)}} שם הפרויקט או מהות העבודה, מספר ההיתר ומספר אישור תחילת עבודה;

{{ח:תת|(2)}} פרטי בעל ההיתר;

{{ח:תת|(3)}} פרטי האחראי לביקורת על הביצוע;

{{ח:תת|(4)}} פרטי מכון הבקרה האחראי לשלב בקרת הביצוע.

{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי, באמצעות מפקחים שהוסמכו לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 257א|סעיף 257א לחוק}}, תערוך באתר בקרה במהלך ביצוע העבודות בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 40|בתקנה 40}} (להלן – בקרת ביצוע מרחבית).

{{ח:תת|(ב)}} בקרת הביצוע המרחבית תכלול בקרה על המרכיבים המרחביים לפי התכניות, ההיתר וההנחיות המרחביות.

{{ח:תת|(ג)}} בקרה מרחבית תבוצע בשלבים אלה לפחות:

{{ח:תתת|(1)}} בבנייה חדשה ובתוספת בנייה על הקרקע – סימון העמדת הבניין;

{{ח:תתת|(2)}} גמר הקמת השלד;

{{ח:תתת|(3)}} גמר הבנייה.

{{ח:תת|(ד)}} בקרה נוספת תיערך לפי הנדרש, ובמקרים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} התפטרות אחראי לביקורת על הביצוע או מבצע הפיקוח העליון;

{{ח:תתת|(2)}} קבלת הודעה בדבר הריסת מבנה;

{{ח:תתת|(3)}} קבלת הודעת מכון הבקרה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}}.

{{ח:תת|(1)}} יחזיק באתר קובץ תכניות עבודה לביצוע עדכניות;

{{ח:תת|(2)}} יבצע תיאום תהליך הביצוע לרבות מעקב אחר בדיקות מעבדה מאושרת הנדרשות לפי כל דין, שיועברו אליו בידי הקבלן או בהוראתו;

{{ח:תת|(3)}} יתאם את העבודה ואת הבקרה עם מכון הבקרה, ילווה את הבקר בעת שהותו באתר ויוודא ביצוע של הוראות מכון הבקרה;

{{ח:תת|(4)}} יודיע למי שמבצע את הפיקוח העליון ולאחראי לביקורת על הביצוע על שלבי הביצוע.

{{ח:תת|(א)}} אחראי לביקורת על הביצוע או אחראי משנה, כל אחד בתחום אחריותו, כפי שמינה בעל ההיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 71|תקנה 71(ב)}}, יבדוק אם עבודות הבנייה בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר, ולפי חיקוק, לרבות התנאי בדבר העסקת קבלן רשום (להלן – ביקורת).

{{ח:תת|(ב)}} הביקורת תיערך על ידי האחראים לביקורת על הביצוע לסוגיהם, ולפי העניין, לפחות בגמר שלבים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} סימון קווי הבניין;

{{ח:תתת|(2)}} גמר יסודות הבניין;

{{ח:תתת|(3)}} גמר הקמת השלד, ואם הקמתו מחייבת הקמת מקלט, אחד או יותר, או עריכת שינויים במקלט קיים – עם תום הקמתו של המקלט העליון בבניין או בגמר עריכת שינויים כאמור, הכול לפי העניין;

{{ח:תתת|(4)}} גמר הבנייה.

{{ח:תת|(ג)}} תקנה זאת תחול גם על ביצוע תוספת בנייה לבניין קיים, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(א)}} האחראי לביקורת על הביצוע ואחראי המשנה, ימסרו דוח לרשות הרישוי, כל אחד בתחום אחריותו, לא יאוחר מחמישה ימים לאחר המועד של עריכת הביקורת על מועד עריכתה ועל תוצאותיה; העתק הדוח יומצא גם למכון הבקרה, לבעל ההיתר ולעורך הבקשה.

{{ח:תת|(ב)}} בדוח יפורט השלב שאליו הגיעו העבודות מכוח ההיתר בשעת הביקורת ואת המועד הצפוי של גמר אותו שלב ויאושר בו שהעבודות בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|לחוק}} ולתקנות שהותקנו על פיו, ואם תחום האחריות של המדווח כולל גם את התאמת הבנייה לתכניות כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק}} – ייקבע גם שהעבודות בוצעו בהתאם לתכניות כאמור; מצא האחראי לביקורת שהעבודה לא בוצעה בהתאם לתנאי ההיתר, התכנית, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}} או התקנות לפי העניין, יציין זאת בדוח ויפרט מהן הסטיות שנמצאו.

{{ח:תת|(ג)}} כל עוד לא הוגש דוח במועד או בשלב שנקבעו {{ח:פנימי|סימן ג|בסימן זה}}, רואים את עבודת הבנייה שבוצעה לאחר מכן כעבודה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, אפילו אם אינה חורגת מתנאיו; ואולם רשאי המהנדס לדחות את המועד לעריכת הביקורת או להגשת הדוח, אפילו חלף הזמן לביצוע פעולות אלה, אם ראה שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שאין בדחיית המועד כדי לפגוע ביעילות הביקורת.

{{ח:תת|(1)}} פיקוח עליון על התאמת ביצוע הבנייה באתר לתכניות העבודה המאושרות התואמות להיתר ולמפרטי הבנייה;

{{ח:תת|(2)}} הנחיית בעלי התפקידים מטעם בעל ההיתר והקבלן;

{{ח:תת|(3)}} מעקב אחר בדיקות המעבדה שיועברו אליו ומתן הנחיות בעקבות תוצאות בדיקה;

{{ח:תת|(4)}} עדכון תכניות העבודה והמפרטים, על פי שינויי התכן, ככל שישנם, בזמן ביצוע הבנייה.

{{ח:תת|(1)}} הפעולות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 92|בתקנה 92}} ככל שהן נוגעות לבניית שלד הבניין;

{{ח:תת|(2)}} ביקורת על אופן ביצוע האלמנטים הראשיים של שלד המבנה בכל קומה מקומותיו, לרבות הרכבתם ומתן אישור ליציקת התקרות או הרכבתן בכל קומה בנפרד; לעניין זה, ”אלמנט ראשי“ – כפי שהוגדר בידי מתכנן שלד הבניין בתכנית הקונסטרוקציה;

{{ח:תת|(3)}} עדכון תכנית הקונסטרוקציה והחישובים הסטטיים, ככל שיידרש, על פי שינויים, אם ישנם, בזמן ביצוע בניית השלד.

{{ח:תת|(1)}} ייערכו ביקורים באתר הבנייה, בידי מבצע הפיקוח העליון; ביקורים כאמור ייערכו במספר ובמועדים הדרושים כדי לקיים את הפעולות הנדרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|תקנות 92}} {{ח:פנימי|סעיף 93|ו־93}};

{{ח:תת|(2)}} מבצע הפיקוח העליון רשאי לייפות את כוחו של עובד מטעמו לערוך את הביקורים כאמור בתקנות אלה, ובלבד שהעובד הוא בעל הכישורים הנדרשים לפי כל דין לתחום העבודה שלגביו הוא עורך את הביקורים במקומו של מבצע הפיקוח העליון.

{{ח:תת|(א)}} עם סיום הבנייה או העבודות לפי ההיתר יגיש האחראי לביקורת על הביצוע לרשות הרישוי בקשה לקבלת תעודת גמר, בצירוף כל אלה:

{{ח:תתת|(1)}} מפת עדות, זולת אם פטר המהנדס מהגשת מפה כאמור;

{{ח:תתת|(2)}} קובץ תכניות עדות של הבניין או העבודה;

{{ח:תתת|(3)}} אישור האחראי לביקורת על הביצוע כי הבנייה בוצעה בהתאם להיתר וכי מולאו כל הדרישות הקבועות בהיתר למתן תעודת גמר;

{{ח:תתת|(4)}} אישור מכון הבקרה כי ביצע בקרת ביצוע על הבנייה והיא נמצאה תקינה, לרבות דוח מסכם כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות עבודת מכון בקרה}}, והמלצת מכון הבקרה בדבר הפרטים הטעונים השלמה המפורטים בבקשה לקבלת תעודת גמר;

{{ח:תתת|(4א)}} היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן הסמכות אינה נתונה לבקר מורשה או שאין במכון הבקרה בקר מורשה לעניין אותה סמכות – אישור, תיאום או התייעצות עם גורם מאשר המנוי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כא|בסעיף 158כא לחוק}}, אם הדבר נדרש לצורך מתן תעודת גמר לפי כל דין;

{{ח:תתת|(5)}} אישור מורשה נגישות, אם נדרש לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו|סעיף 158ו(3)(א) לחוק}};

{{ח:תתת|(6)}} כלל ההיתר שיטת בנייה חדשה – תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה, ולפיו יושמה שיטת הבנייה החדשה בהתאם לאישור הזמני או הקבוע, לפי העניין, לרבות התנאים והמגבלות שנקבעו וככל שנקבעו.

{{ח:תת|(ב)}} היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן קבע שר האוצר כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה או שאינן בסמכות מכון בקרה, יצורפו לבקשה גם כל אלה:

{{ח:תתת|(1)}} אישורי גורמים מאשרים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158כא|סעיף 158כא(א) לחוק}}, אם נדרשו לצורך מתן תעודת גמר לפי כל דין;

{{ח:תתת|(2)}} תוצאות בדיקות מעבדה הנדרשות לפי {{ח:חיצוני|תקנות תכן הבניין|תקנות תכן הבניין}};

{{ח:תתת|(3)}} דוח מסכם מאת האחראי לביקורת על הביצוע ומי שביצע את הפיקוח העליון על הבנייה לרבות הצהרתם כי הבניין ראוי לשימוש;

{{ח:תתת|(4)}} כל מסמך נוסף שנדרש במידע להיתר או בהיתר;

{{ח:תתת|(5)}} אישור בדבר קיום התייעצות עם רשות הכבאות לצורך מתן תעודת גמר אם הדבר נדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(א)}}; לעניין זה יראו בפנייה להתייעצות עם רשות הכבאות שלא ניתן לה מענה בתוך 30 ימים כקיום חובת התייעצות.

{{ח:תת|(ג)}} האחראי לביקורת על הביצוע רשאי לפרט בבקשתו פרטים שלא הושלמו במועד הגשת הבקשה לקבלת תעודת גמר, מטעמים שפירט המבקש, ובלבד שהבניין ראוי לשימוש גם לפני השלמתם.

{{ח:תת|(א)}} לא שולמו החיובים, כולם או חלקם בעת מתן ההיתר, תשלח רשות הרישוי הודעה בדבר התשלומים כאמור לבעל ההיתר לא יאוחר מעשרים ימים ממועד הגשת הבקשה למתן תעודת הגמר.

{{ח:תת|(ב)}} שלחה רשות הרישוי הודעה כאמור עד המועד הנקוב בתקנת משנה (א), לא תינתן תעודת גמר אלא לאחר ששולמו החיובים כאמור.

{{ח:תת|(א)}} מצאה רשות הרישוי כי הבנייה או העבודות נושא הבקשה נעשו בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק, וכן כי התקיימו התנאים שנקבעו בהיתר להוצאת תעודת גמר, תיתן תעודת גמר בתוך חמישה ימים ממועד הגשת הבקשה או ממועד מילוים של כל התנאים, לפי המאוחר.

{{ח:תת|(ב)}} מצאה רשות הרישוי כי לא התקיימו התנאים להוצאת תעודת גמר בתום 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, תודיע לבעל ההיתר ולאחראי לביקורת על הביצוע על סירובה לתת את התעודה והנימוקים לכך או על דרישתה להשלמת פרטים וערובות לפי {{ח:פנימי|סימן ג|סימן ג׳}}.

{{ח:תת|(ג)}} לא ניתנה תעודת גמר כאמור בתקנת משנה (א), או החלטה כאמור בתקנת משנה (ב) בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, יראו זאת כסירוב לתת תעודה.

{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97}}, שלחה רשות הרישוי הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בתקנה 96(א)}}, לא תינתן תעודת גמר אלא לאחר ששולמו החיובים כאמור.

{{ח:תת|(ב)}} תעודת גמר תהווה אישור הרשות המאשרת כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 157א|בסעיף 157א לחוק}}.

{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לתת תעודת גמר אף אם לא הושלמו כל תנאי ההיתר במועד הגשת הבקשה, ובלבד שהפרטים והתנאים שלא הושלמו הם אחד או יותר מן המפורטים להלן, והמבנה ראוי לשימוש גם לפני השלמתם; רשות הרישוי תתייחס להמלצת מכון הבקרה בעניין זה, ככל שניתנה:

{{ח:תתת|(1)}} תנאים אשר נקבע לגביהם במידע להיתר או בתנאים בהיתר שניתן לבצעם, כולם או חלקם, לאחר קבלת תעודת גמר;

{{ח:תתת|(2)}} עבודות המפורטות בהיתר וביצוען מותנה בעבודות אחרות המבוצעות על ידי גורם תשתיות שאינו באחריות בעל ההיתר;

{{ח:תתת|(3)}} עבודות משלימות להיתר למבנה תעסוקה או מסחר שלא צוין בו השימוש המדויק במבנה או בחלקו אלא ייעודו בלבד או שלא פורטו בהיתר כל המרכיבים בתוך הבניין הנדרשים לתפעולו בשימוש שייקבע; בפסקה זו, ”עבודות משלימות“ – עבודות הנעשות בתוך בניין לצורך התאמתו לשימוש מסוים;

{{ח:תתת|(4)}} נטיעות וזריעה – רק עד לעונת השתילה הקרובה;

{{ח:תתת|(5)}} עבודות נוספות שקבע המהנדס ושאינן פוגעות ביציבות ובטיחות הבניין, ובבטיחות המשתמש.

{{ח:תת|(ב)}} בתעודת גמר לפי תקנה זו ייקבע המועד להשלמת הפרטים והתנאים הטעונים השלמה כאמור.

{{ח:תת|(א)}} להבטחת השלמתם של הפרטים והתנאים הטעונים השלמה וכתנאי למתן תעודת הגמר ימציא בעל ההיתר ערבות בנקאית בסכום ולמשך התקופה שיורה לו המהנדס, בהתאם להיקף הפרטים והתנאים הטעונים השלמה.

{{ח:תת|(ב)}} המהנדס יודיע לבעל ההיתר בתוך 15 ימים ממועד הגשת הבקשה על סכום הערבות הבנקאית שעליו להמציא להבטחת השלמת העבודות ועל תוקפה.

{{ח:תת|(ג)}} בעל ההיתר יודיע לרשות הרישוי על השלמת העבודות ויבקש את השבת הערבות.

{{ח:תת|(ד)}} רשות הרישוי תחזיר לבעל ההיתר את הערבות, לאחר שבדקה ומצאה כי ביצוע העבודות הנדרשות הושלם.

{{ח:תת|(א)}} לא השלים בעל ההיתר את הפרטים והתנאים, כולם או חלקם, במועד הנקוב בתעודת הגמר, תהיה רשות הרישוי רשאית לחלט את הערבות, כולה או חלקה, ולהשתמש בתמורתה לצורך השלמת הפרטים והתנאים כאמור ולכיסוי הוצאותיה בהשלמתם, ובלבד שתיתן לבעל ההיתר הודעה מוקדמת של ארבעה עשר ימים על כוונתה לחלט את הערבות.

{{ח:תת|(ב)}} החליטה רשות הרישוי לחלט חלק מהערבות, או שלא השתמשה במלוא הכספים שחילטה לצורך השלמת הפרטים והתנאים ולכיסוי הוצאותיה, תשיב לבעל ההיתר את הסכום הנותר מיד עם תום השלמת הפרטים והתנאים כאמור וכיסוי הוצאותיה; כספים אלה יישאו הפרשי הצמדה למדד כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 69|בתקנה 69}}.

{{ח:תת|(א)}} בתום בדיקת התנאים המוקדמים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33}} וככל שהבקשה להקלה או לשימוש חורג כוללת את כל הפרטים והמסמכים שנקבעו בתנאים המוקדמים, ישלח המהנדס למגיש הבקשה נוסח לפרסום בדבר הבקשה כנדרש {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 149|בסעיף 149(א) לחוק}}.

{{ח:תת|(ב)}} אין בשליחת הנוסח לפרסום כאמור כדי לחייב את המהנדס בדבר נכונות פרטי הבקשה להקלה או לשימוש החורג או כדי לחייב את הוועדה לאשרם אף אם לא תוגש התנגדות לבקשה. הבקשה תיבדק לגופה במסגרת הבקרה המרחבית.

{{ח:תת|(1)}} העתק הפרסום בעיתון כנדרש {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 149|בסעיף 149(א) לחוק}};

{{ח:תת|(2)}} צילום ההודעה המפרטת את מהות הבקשה כפי שהוצגה במקום בולט לעין בחזית הקרקע או הבניין שעליהם חלה הבקשה;

{{ח:תת|(3)}} העתק אישור על מסירה אישית או על מסירה בדואר רשום לפי המען של מי שיש למסור לו הודעות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 149|סעיף 149(א) לחוק}};

{{ח:תת|(4)}} העתק אישור על תשלום פיקדון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 67|בתקנה 67}}.

{{ח:תת|(א)}} המהנדס יבחן בתוך 10 ימים ממועד הגשת המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 104|בתקנה 104}}, אם התקיימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 149|סעיף 149(א) לחוק}}; התקיימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק כאמור|החוק כאמור}}, יקלוט המהנדס את הבקשה.

{{ח:תת|(ב)}} לא עמדה הבקשה בהוראות {{ח:חיצוני|חוק כאמור|החוק כאמור}}, ישלח המהנדס הודעה על אי־קליטת הבקשה למבקש ולעורך הבקשה ויפרט בה תנאים מוקדמים שלא קוימו.

{{ח:תת|(ג)}} לא הודיע המהנדס על החלטתו בעניין עמידת הבקשה בהוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק}}, יראו את הבקשה כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה, ובלבד שהפרסום על פי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 149|סעיף 149 לחוק}} נעשה כדין.

{{ח:תת|(א)}} הוגשה התנגדות כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 149|בסעיף 149(א)(1) לחוק}}, תדון בה הוועדה המקומית בתוך 45 ימים ממועד קבלת חוות דעת המהנדס.

{{ח:תת|(ב)}} לא נמסרה חוות הדעת במועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 108|בתקנה 108}}, תדון הוועדה המקומית בבקשה ותיתן את החלטתה בתוך 90 ימים ממועד קליטת הבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 107|בתקנה 107}}.

{{ח:תת|(ג)}} הוועדה המקומית תשלח למבקש ההקלה או השימוש החורג החלטה מנומקת בדבר אישור הבקשה, אישור הבקשה בתנאים, או דחייתה; העתק ההחלטה יישלח לעורך הבקשה ולמי שהגיש התנגדות לבקשה, ככל שהוגשה התנגדות.

{{ח:תת|(א)}} היתה רשות מקרקעי ישראל בעלת הזכויות במקרקעין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36(ה)}} תשלח הוועדה את החלטתה בצירוף מסמכי הבקשה להקלה או לשימוש חורג לרשות מקרקעי ישראל.

{{ח:תת|(ב)}} רשות מקרקעי ישראל תיתן את תגובתה לבקשה להקלה או לשימוש החורג בתוך 90 ימים מיום שהועברה אליה החלטת הוועדה המקומית כאמור.

{{ח:תת|(ג)}} לא ניתנה תגובת רשות מקרקעי ישראל במועד האמור בתקנה זו, יראו את רשות מקרקעי ישראל כאילו הודיעה שאינה מתנגדת לבקשה להיתר.

{{ח:תת|(א)}} החליטה הוועדה המקומית לאשר את הבקשה להקלה או לשימוש חורג בתנאים, יגיש עורך הבקשה בקשה מתוקנת בהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטת הוועדה המקומית.

{{ח:תת|(ב)}} המהנדס יבדוק בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה המתוקנת אם הבקשה עומדת בתנאים שנקבעו בהחלטת הוועדה המקומית, ואם הוגש ערר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 152|סעיף 152 לחוק}} – בתוך 30 ימים מיום ההחלטה בערר.

{{ח:תת|(ג)}} מצא המהנדס כי קוימו כל התנאים המרחביים שנקבעו בהחלטת הוועדה, וניתנה תגובת רשות מקרקעי ישראל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 110|בתקנה 110}}, ישלח הודעה על כך למבקש הבקשה ולעורך הבקשה.

{{ח:תת|(ד)}} קיבל המבקש הודעה כאמור בתקנה זו, יחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה׳}} וכל הנדרש לקבלת היתר כאמור בתקנות אלה.

{{ח:תת|(א)}} מבקש היתר רשאי בכל עת לפני מתן ההיתר, להודיע לרשות הרישוי על החלפת עורך בקשה או עורכי משנה שמונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}} באדם אחר המוסמך לשמש עורך בקשה; להודעה על החלפת עורך בקשה כאמור תצורף הודעתו של עורך הבקשה החדש על הסכמתו לשמש עורך הבקשה לכתחילה, בצירוף הודעת מבקש הבקשה להיתר בדבר החלפת עורך בקשה כאמור.

{{ח:תת|(ב)}} עורך בקשה רשאי בכל עת לפני מתן ההיתר, להתפטר מתפקידו על ידי מתן הודעה לרשות הרישוי ולמבקש ההיתר; עשה כן, לא תמשיך רשות הרישוי בבדיקת הבקשה להיתר, כל עוד לא הוחלף עורך הבקשה כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:תת|(ג)}} אין בהתפטרותו של עורך הבקשה או בהחלפתו בלבד כדי לשחרר את עורך הבקשה ומבקש ההיתר מהתחייבויותיהם לפי כל דין.

{{ח:תת|(א)}} מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי העניין, רשאי לשנות, להרחיב או לצמצם את תחומי הפעולה של עורך הבקשה או עורכי המשנה כפי שפורטו בבקשה, אם התקיימו שני אלה:

{{ח:תתת|(1)}} האדם המיועד לשמש עורך משנה לתחום פעולה פלוני, מוסמך לכך;

{{ח:תתת|(2)}} נשלחה הודעה לרשות הרישוי, שצורפה לה הסכמתו בכתב של המיועד לשמש עורך הבקשה או עורך משנה.

{{ח:תת|(ב)}} לעניין תקנה זו, דין חלוקת תחום הפעולה של עורך בקשה יחיד כדין שינוי תחומי הפעולה של כמה עורכי משנה.

{{ח:תת|(ג)}} התפטר עורך משנה לפני מתן ההיתר, לא תמשיך רשות הרישוי בבדיקת הבקשה להיתר, כל עוד לא הוחלף עורך המשנה, אלא אם כן עורך הבקשה נתן את הסכמתו לשמש עורך משנה לאותו העניין.

{{ח:תת|(א)}} אחראי לביקורת על הביצוע רשאי להתפטר מתפקידו על ידי מתן הודעה למהנדס ולבעל ההיתר, ובלבד שצורף להודעת ההתפטרות למהנדס דיווח על ביקורת באתר הבנייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 89|בתקנה 89}}, שערך לא יותר משישה ימים לפני מתן ההודעה.

{{ח:תת|(ב)}} תחילתה של הודעת ההתפטרות היא שבוע ימים לאחר מסירתה לידי המהנדס ולידי בעל ההיתר, זולת אם קבע המהנדס מועד מוקדם יותר, בהודעה לבעל ההיתר ולמתפטר.

{{ח:תת|(ג)}} התפטר אחראי לביקורת על הביצוע, ימנה בעל ההיתר במקומו אדם אחר הכשיר למינוי; המינוי יהיה בהודעה למהנדס שתצורף לה הודעה של האחראי החדש לביקורת על הסכמתו לשמש אחראי לביקורת על הביצוע.

{{ח:תת|(ד)}} החל ביום מינויו יבוא האחראי החדש לביקורת על הביצוע לעניין {{ח:פנימי|חלק יא|חלק זה}}, במקום האחראי לביקורת על הביצוע.

{{ח:תת|(ה)}} כל עוד לא התמנה אחראי חדש לביקורת על הביצוע לפי סעיף זה, רואים את העבודה שבוצעה אחרי תחילת ההתפטרות של האחראי הקודם כעבודה שבוצעה שלא בהתאם להיתר, אפילו בוצעה לפי שאר תנאי ההיתר.

{{ח:תת|(ו)}} תקנות משנה (ג), (ד) ו־(ה) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על סיום תפקידו של אחראי לביקורת על הביצוע מחמת מותו או בשל פיטוריו בידי בעל ההיתר, ויחולו הוראות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} בעל ההיתר יודיע למהנדס על סיום התפקיד בסמוך לאחר המועד שבו הסתיים;

{{ח:תתת|(2)}} האחראי החדש לביקורת על הביצוע יגיש בתוך 10 ימים מתחילת מינויו דוח על ביקורת באתר הבנייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 89|בתקנה 89}}, שערך לא יותר משישה ימים לאחר מועד הביקורת.

{{ח:תת|(ז)}} הוראות תקנה זו יחולו גם על האחראי לביצוע שלד הבניין.

{{ח:תת|(1)}} תקנות 2 עד 18 ו־20 עד 27 והתוספות הראשונה והרביעית {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)|לתקנות בקשה להיתר}};

{{ח:תת|(2)}} תקנות התכנון והבנייה (חיבור מבנה לתשתיות לפני השלמת תנאי ההיתר), התשנ״ב–1992;

{{ח:תת|(3)}} תקנות התכנון והבנייה (פיקוח עליון על הבנייה), התשנ״ב–1992;

{{ח:תת|(4)}} תקנות התכנון והבנייה (מידע נדרש להיתר), התשנ״ב–1992.

{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה חודשיים מיום פרסומן, והן יחולו על בקשה למידע להיתר שהוגשה במועד תחילתן של תקנות אלה (להלן – יום התחילה) או לאחריו, ועל בקשה להיתר שתוגש על פי מידע כאמור.

{{ח:תת|(ב)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנות 17(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 110|ו־110(ב) ו־(ג)}} ביום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019).

{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 121|בתקנה 121}}, לבקשת מבקש ההיתר, מותר לפעול לפי תקנות אלה מיום פרסומן.

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)}}, עד ליום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) רשאית ועדה מקומית לנהל את ההליכים לפי תקנות אלה באמצעות מערכת מקוונת להגשת מסמכים ולניהול תהליכים שלא באמצעות מערכת רישוי זמין, ובלבד שפורסמה על כך הודעה בעיתון כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 1א|בסעיף 1א לחוק}}; ואולם בקשה למידע להיתר ומסירת מידע להיתר ייערכו באמצעות מערכת רישוי זמין בלבד.

{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)}}, בתקופה של שנתיים מיום פרסומן של תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) (הוראת שעה), התשע״ז–2017, יחולו הוראות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} במקרה של תקלה במערכת רישוי זמין שמונעת הגשת בקשה להיתר, מסמך אחר הקשור בבקשה או צרופה אחרת לבקשה להיתר (בתקנת משנה זאת – בקשה להיתר), יהיה ניתן להגיש את הבקשה להיתר בדרך מקוונת שלא באמצעות מערכת רישוי זמין;

{{ח:תתת|(2)}} ועדה מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה כתובת דואר אלקטרוני למשלוח בקשה להיתר במקרה של תקלה כאמור בפסקה (1);

{{ח:תתת|(3)}} בקשה להיתר שהוגשה לפי תקנת משנה זו, תוגש גם בעותק מקורי.

{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)}}, בתקופה של שנתיים מיום התחילה ימסור המהנדס את המידע להיתר בתוך 45 ימים מיום קליטת הבקשה.

{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 121|בתקנה 121}}, כל היתרי הבנייה שהוצאו בתחום הוועדה המקומית יוצגו באתר האינטרנט של הוועדה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|תקנות 62 עד 64}}.

{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנות אלה, לעניין שיטות בנייה חדשות, הוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 פרט 5.03|פרט 5.03 לתוספת השנייה בתקנות בקשה להיתר}}, ימשיכו לחול על חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות או חברה ממשלתית שהממשלה החליטה לגביה שהיא זרוע ביצוע לעניין פיתוח מבנים או תשתיות.

{{ח:תת|(א)}} תכנית התנוחה תיערך בקנה מידה 1:100 ותכלול כל אחת מקומות הבניין, לרבות סימון קו בניין וגבול מגרש בכל הקומות; היו הקומות זהות ניתן להגיש תכנית קומה טיפוסית שיצוין בה לאילו קומות היא מתייחסת.

{{ח:תת|(ב)}} בתכניות התנוחה יצוינו כל אלה:

{{ח:תתת|(1)}} מידות חוץ ופנים של הבניין בדיוק של סנטימטר, לרבות אורך, רוחב וגובה;

{{ח:תתת|(2)}} מפלס אבסולוטי של 0.00+ של הבניין, מפלסים בנוגע ל־0.00+ של הבניין, גובהם של מיתקנים טכניים וגובהו הסופי של הבניין מעל פני הים; {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}, ”מפלס אבסולוטי“ – מפלס המתייחס לפני הים;

{{ח:תתת|(3)}} עוביים של הקירות הפנימיים והחיצוניים, כולל חיפויי חוץ;

{{ח:תתת|(4)}} רוחבם וגובהם של פתחים המשמשים דלת, חלון, פיר או פתח אוויר או שחרור עשן;

{{ח:תתת|(5)}} שימוש מבוקש בכל חלל בבניין, לרבות חללים לשימושים טכניים ומרחב מוגן;

{{ח:תתת|(6)}} מיתקני התברואה, פירים וארונות תשתית, צינורות מי גשם ואוורור, מערכות ומיתקני חימום מים, מיתקני גז, מעבי מזגנים, מערכות סולריות, מערכות מיזוג ואוורור, אגירת מים, ארובות אנטנות וכל מיתקן טכני אחר;

{{ח:תתת|(7)}} סימון בתי אחיזה ומעקות, לרבות גובהם;

{{ח:תתת|(8)}} מרכיבי הנגשה אל המבנה ובתוכו, לרבות שיפועים, מאחזים, מעלונים;

{{ח:תתת|(9)}} פרטי הגנה בפני חדירת ראדון או גזים אחרים מן הקרקע, אם נדרשו כאלה;

{{ח:תתת|(10)}} תיאור ומקום המרחב המוגן או המקלט;

{{ח:תתת|(11)}} סימון מיקום חתכים על גבי התכנית;

{{ח:תתת|(12)}} סימון חץ הצפון בכל קומה.

{{ח:תת|(ג)}} חתכים וחזיתות בקנה מידה 1:100 לפי פירוט זה:

{{ח:תתת|(1)}} חתך אנכי דרך כל חדר מדרגות בבניין המראה את כל מהלכי המדרגות ומפלסי הביניים (פודסטים), הקשר בין כל קומות הבניין והיחס בין מפלסי הבניין ובין פני הקרקע הטבעיים; ואולם אם מוצע לבנות חדרי מדרגות זהים או דומים אחד למשנהו, די בחתך אנכי של אחד מהם; בחתך יסומנו פני הקרקע הטבעית לכל אורכו של המגרש עד למרחק של 5 מטרים מגבול המגרש; סימון כל המפלסים לרבות מפלסי ביניים ומפלסים אבסולוטיים בגג ובכניסה לבניין;

{{ח:תתת|(2)}} חתך לאורך הבניין, הניצב לחתך כאמור בפסקה (1) עד למרחק של 5 מטרים מגבול המגרש;

{{ח:תתת|(3)}} חתך אנכי נוסף דרך כל חלק אחר של הבניין, אם דרוש להבנת מבנהו;

{{ח:תתת|(4)}} חזיתות הבניין, שיצוינו בהן מפלסי קומותיו, נקודת שיא גובה המבנה, פני הקרקע הטבעיים, פני הקרקע הסופיים לאחר הקמת הבניין, רום מפלסי הדרכים הגובלות, רום מפלסי הכניסות לבניין, והחומרים שבהם ייבנו או יצופו הקירות החיצוניים של הבניין; החזיתות ישורטטו לכל אורך המגרש ועד 5 מטרים מחוץ לגבולותיו; חזיתות המבנה ייקראו לפי הפנייתן (חזית צפונית, דרומית).

{{ח:תת|(1)}} הבניינים;

{{ח:תת|(2)}} הכניסות לבניינים ודרכי הגישה לרבות רוחבם ומפלסיהם בכל משטח ומשטח ביניים;

{{ח:תת|(3)}} השטחים המרוצפים, חומרי הגמר, מידותיהם ומפלסיהם, כולל השימוש בהם, לרבות מדרגות חוץ ואבני שפה, רוחב דרך וכבש, לרבות ”מעבר משותף“ אם מתוכנן; סימון אחוז השיפוע בכבש ובמשטחי חניה נגישה;

{{ח:תת|(4)}} שטחי קרקע וגינון ומפלסיהם, לרבות גובה קרקע סופי מתוכנן;

{{ח:תת|(5)}} עצים לשימור, לעקירה או להעתקה;

{{ח:תת|(6)}} מקומות החניה, מידותיהם ומפלסיהם, לרבות סימון חניות לבעלי מוגבלות (לרכב רגיל ורכב גבוה), נתיבים וגישה לחניה, רחבת כיבוי אש, ורחבה פנויה בעבור מעלון ואדם בכיסא גלגלים בצד רכב גבוה החונה ליד מדרכה או שביל;

{{ח:תת|(7)}} דרכי ניקוז וחלחול, אמצעים ומיתקני החדרה, לרבות תעלות, צינורות, מובלים, ובורות חלחול;

{{ח:תת|(8)}} מקומות לריכוז פחי אשפה, דרכי הגישה אליהם, מפלסיהם, ומרחקם מגבול המגרש; אם קיימים מיתקנים המשרתים את הנכס מחוץ למגרש בתחום המדידה, הם יסומנו בתכנית. יש לפרט, גודל מכלים ומיקום מחסנים ופירי אשפה;

{{ח:תת|(9)}} ארונות תשתית מחוץ לבניין;

{{ח:תת|(10)}} קווי אספקת המים;

{{ח:תת|(11)}} החיבור לביוב הציבורי, לרבות שוחות;

{{ח:תת|(12)}} קירות תומכים, גדרות, חומרי הגמר שלהן ומפלסיהן;

{{ח:תת|(13)}} סימון מבנים או מיתקנים המיועדים להריסה או לפינוי, מבנים או חלקי מבנים העשויים אסבסט על פי הגוונים {{ח:פנימי|תוספת פרט 6|שבפרט 6 להלן}}.

{{ח:תת|(1)}} חלקים קיימים במבנה – בגוון כהה;

{{ח:תת|(2)}} מבנים או חלקי מבנים להריסה – בגוון צהוב;

{{ח:תת|(3)}} אסבסט לפירוק – בגוון כתום.