פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
[808384] עדכון פורמט
{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בית דין“ – בית דין לעררים שהוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13כג|סעיף 13כג לחוק}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק בתי דין מינהליים“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקנות הפגרות“ – {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (פגרות)|תקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ״ג–1983}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקנות סדר הדין האזרחי“ – {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984}}.}}
 
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: ערר}}
 
{{ח:סעיף|2|מקום הגשת ערר}}
{{ח:תת|(א)}} ערר יוגש לבית דין אשר באזור שיפוטו ניתנה החלטת רשות שלגביה מוגש הערר, בהתאם להודעה בדבר קביעת אזור שיפוט לבתי דין שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 11|סעיף 11 לחוק בתי דין מינהליים}}.
{{ח:תת|(ב)}} ערר שאין לו מקום שיפוט מתאים לפי תקנת משנה (א), יוגש לבית הדין לעררים בירושלים; ואולם רשאי ראש בית הדין להורות, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי הערר יועבר לבית דין אחר.
 
{{ח:סעיף|3|איחוד עררים}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין רשאי להחליט, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, על איחוד עררים תלויים ועומדים לפניו, אם הוגשו בידי אותו עורר או שמתעוררות בהם שאלות משפטיות או עובדתיות דומות.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשו כמה עררים בנושא אחד או בנושאים דומים בעיקרם, או על ידי עורר אחד, רשאי ראש בית הדין להחליט, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי העררים, כולם או חלקם, יידונו במאוחד בבית דין שהחליט עליו, ובלבד שלא תינתן החלטה לפי תקנת משנה זאת לאחר תחילת הדיון אלא בהסכמת בית הדין שהחל לדון בו.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה בבקשה לפי סעיף זה לא תתקבל בלי שניתנה הזדמנות לצד שכנגד להגיב עליה.
{{ח:תת|(ד)}} הוחלט על איחוד עררים כאמור בתקנה זאת, רשאי בית הדין לדון בעררים במאוחד ולתת בהם החלטה אחת.
 
{{ח:סעיף|4|כתב ערר}}
{{ח:תת|(א)}} ערר ייפתח בהגשת כתב ערר למזכירות בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} כתב ערר יוגש מודפס, וחתום ביד עורר או ביד בא כוחו, במועד שנקבע {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13כד|בסעיף 13כד(ב) לחוק}}.
{{ח:תת|(ג)}} בכתב ערר ייכללו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם העורר באותיות עבריות; ולגבי עורר שאינו אזרח או תושב ישראל – גם באותיות לטיניות;
{{ח:תתת|(2)}} אזרחותו של העורר, נתינותו או תושבותו, ואם יש יותר מאחת – כולן;
{{ח:תתת|(3)}} מספר תעודת זהות או מספר דרכון של העורר, ואם יש בידו יותר מדרכון אחד – מספרי הדרכונים, וכן צילום של מסמכים אלה;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי עורר שמוחזק במשמורת או במאסר – מספר מוחזק או מספר אסיר;
{{ח:תתת|(5)}} אם אין בידי העורר מספר זיהוי כמפורט בפסקה (3) או (4) – מספר הבקשה שהוגשה לרשות;
{{ח:תתת|(6)}} מענו והמען להמצאת כתבי בי־דין, הודעות ומסמכים;
{{ח:תתת|(7)}} מספר הטלפון וכתובת דואר אלקטרוני להתקשרות;
{{ח:תתת|(8)}} אם העורר מיוצג – גם שם עורך הדין, מענו וכל פרטי ההתקשרות עמו, כאמור, וכן ייפוי כוח תקף;
{{ח:תתת|(9)}} תיאור ההחלטה נושא הערר והמועד שבו פורסמה כדין או שבו העורר קיבל הודעה עליה או שבו נודע לעורר עליה, לפי המוקדם;
{{ח:תתת|(10)}} פירוט העובדות שעליהן מסתמך העורר;
{{ח:תתת|(11)}} פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבסס הערר;
{{ח:תתת|(12)}} הסעד המבוקש.
{{ח:תת|(ד)}} העובדות בכתב הערר יאומתו בתצהיר חתום ביד העורר ומאומת כדין, שיצורף לו, ושיהיה ערוך לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}; בתצהיר תהיה הפרדה בין עובדות שהן בידיעתו האישית של המצהיר לבין עובדות הנכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, שלגביהן יציין את מקור ידיעתו ואמונתו.
 
{{ח:סעיף|5|צירוף מסמכים}}
{{ח:תת|(א)}} לכתב ערר יצורף העתק צילומי של ההחלטה נושא הערר ושל כל מסמך אחר שהעורר מסתמך עליו, ושמצוי ברשותו.
{{ח:תת|(ב)}} לא צורף מסמך כאמור לכתב הערר, אף שהוא מצוי ברשות העורר, לא יגישו העורר ולא יסתמך עליו אלא לאחר שבית הדין נתן את רשותו לכך, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובתנאי שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין זה.
 
{{ח:סעיף|6|הארכת מועד להגשת ערר}}
{{ח:תת|(א)}} עורר המבקש להאריך את המועד להגשת ערר מעבר למועד הקבוע {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13כד|בסעיף 13כד(ב) לחוק}}, יגיש בהקדם לבית הדין בקשה בכתב בצירוף תצהיר על כך, ויפרט את טעמיו המיוחדים.
{{ח:תת|(ב)}} לא תינתן הארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) אלא לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להגיב.
{{ח:תת|(ג)}} הארכת מועד תינתן רק מטעמים מיוחדים שיירשמו.
 
{{ח:סעיף|7|משיב}}
{{ח:תת|(א)}} רשות האוכלוסין וההגירה היא המשיבה בערר.
{{ח:תת|(ב)}} בית דין רשאי לצרף לערר משיבים נוספים, אם יש להם נגיעה ישירה לערר ואם הדבר דרוש לשם הכרעה בערר, או להורות על מחיקת משיב או עורר שצורף לערר.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש ערר לבית דין, ימציא העורר למשיב עותק של כתב הערר ביום הגשתו על כל מצורפיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}}.
{{ח:תת|(ד)}} המצאה לרשות האוכלוסין וההגירה תהיה באמצעות מזכירות נציגות הרשות; רשות האוכלוסין וההגירה תפרסם {{ח:חיצוני|http://www.piba.gov.il|באתר האינטרנט שלה}} את פרטי ההתקשרות עמה.
 
{{ח:סעיף|8|פגם בכתב ערר}}
{{ח:סעיף|10|עיון בערר}}
{{ח:ת}} ערר יובא, בהקדם האפשרי, לעיון בית דין, והוא רשאי –
{{ח:תת|(1)}} למחוק או לדחות את הערר, כולו או מקצתו, על הסף, מיוזמתו או לבקשת המשיב, ובלבד שניתנה לעורר הזדמנות להגיב על בקשה כאמור; החלטה כאמור תינתן אם מצא בית הדין שאין לו סמכות או שעל פני הדברים הערר אינו מגלה עילה להתערבות בית הדין, או שהוא טורדני או קנטרני;
{{ח:תת|(2)}} להחליט בבקשה להארכת מועד לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}};
{{ח:תת|(3)}} להורות לעורר להגיש תצהיר משלים או הודעה משלימה בעניינים שהורה עליהם או להגיש נוסח מתוקן של הערר באופן שהורה;
{{ח:תת|(4)}} להחליט כי המשיב יגיש לבית הדין כתב תשובה לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} (להלן – כתב תשובה) לערר כולו או לעניינים שהגדיר.
 
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: כתב תשובה}}
 
{{ח:סעיף|11|כתב תשובה}}
{{ח:תת|(א)}} הורה בית דין על הגשת כתב תשובה לערר, יוגש כתב התשובה בתוך 30 ימים, אם בית הדין לא הורה אחרת, זולת אם הוגשה בקשה לסילוק הערר על הסף; הוגשה ונדחתה בקשה לסילוק הערר על הסף – יימנה המועד להגשת כתב התשובה ממועד ההחלטה הדוחה את הבקשה לסילוק על הסף.
{{ח:תת|(ב)}} בכתב תשובה יפורטו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מען המשיב להמצאת כתבי בי־דין, הודעות ומסמכים, מספר טלפון, וכן כתובת דואר אלקטרוני להתקשרות עם המשיב;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת התשובה;
{{ח:תתת|(3)}} עמדת המשיב באשר לסעד המבוקש בערר.
{{ח:תת|(ג)}} העובדות שבכתב התשובה יאומתו בתצהיר או בתצהירים אשר יצורפו אליו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4(ד)}}.
{{ח:תת|(ד)}} לכתב התשובה יצורפו, ככל האפשר, העתקים צילומיים של כל המסמכים הנוגעים לעניין.
{{ח:תת|(ה)}} ביקש המשיב בכתב התשובה למחוק את הערר על הסף, כולו או מקצתו, יפרט את הטעמים לכך.
{{ח:תת|(ו)}} כתב תשובה יוגש לבית הדין, ויומצא על ידי המשיב לעורר.
{{ח:תת|(ז)}} לא הגיש משיב כתב תשובה או בקשה לסילוק על הסף, יזמן בית הדין דיון במעמד הצדדים במועד שייקבע, אך לא יהיה מוקדם מ־14 ימים ממועד ההחלטה על זימון הדיון; נקבע דיון לפי סעיף זה, המשיב רשאי להגיש כתב תשובה עד שבעה ימים לפני מועד הדיון; לא הגיש המשיב כתב תשובה אף במועד זה, לא יהיה רשאי להשמיע את טענותיו בדיון בערר אלא ברשות בית הדין; נזקק בית הדין להפעיל את סמכותו לפי סעיף זה – ישקול במעמד הדיון פסיקת הוצאות כנגד המשיב.
 
{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: צו ביניים}}
 
{{ח:סעיף|12|צו ביניים}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה למתן צו ביניים תוגש בנפרד מן הערר, במועד הגשת הערר או לאחר מכן; בבקשה יפורטו העובדות והנימוקים התומכים בה, ויכול שתפנה לעובדות ולנימוקים שבערר (להלן – כתב הבקשה); העובדות בכתב הבקשה יאומתו בתצהיר.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין רשאי לדחות את הבקשה על הסף.
{{ח:תת|(ג)}} לא דחה בית הדין את הבקשה על הסף, כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי הוא להורות למשיב להגיש תגובה במועד שיקבע, ורשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} להחליט בבקשה לצו ביניים על יסוד הבקשה והתגובה בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע מועד לדיון בבקשה במעמד הצדדים, ורשאי הוא להכריע בבקשה על יסוד הדיון.
{{ח:תת|(ד)}} לא יינתן צו ביניים בלי שניתנה הזדמנות למשיב להגיש תגובה, כאמור בתקנת משנה (ג)(1), או שהתקיים דיון במעמד הצדדים, כאמור בתקנת משנה (ג)(2).
{{ח:תת|(ה)}} ראה בית הדין ליתן צו ביניים, רשאי הוא להתנותו בהפקדת ערובה או בתנאי אחר, לכל צורך שיראה לנכון בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ו)}} צו ביניים שניתן כאמור בתקנה (ג)(1),יהיה בתוקף עם המצאתו למשיב.
 
{{ח:סעיף|13|צו ארעי}}
{{ח:תת|(א)}} ראה בית הדין כי השהיית החלטה בבקשה למתן צו ביניים עלולה לגרום נזק חמור שאינו בר־תיקון, רשאי הוא ליתן צו ארעי על יסוד הבקשה בלבד (להלן – צו ארעי), ורשאי הוא להתנותו בהפקדת ערובה או בתנאי אחר, כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ב)}} נתן בית הדין צו ארעי, יקבע בו מועד להגשת תגובה על ידי המשיב, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12(ג)(1)}}, או לדיון במעמד הצדדים בבקשה לצו ביניים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12(ג)(2)}}. מועד כאמור ייקבע בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים ממועד מתן הצו.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפו של צו ארעי לא יעלה על עשרה ימים.
{{ח:תת|(ד)}} נתן בית הדין צו ארעי, כאמור בתקנת משנה (א), ימציא המבקש כדין לרשות את הערר, את הבקשה לצו ביניים ואת הצו הארעי, וימציא אישור על כך לבית הדין, בתוך עשרים וארבע שעות ממועד מתן הצו.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד), ראה בית הדין כי בשל נסיבות חריגות יש להמציא את הצו הארעי בתוך פחות מעשרים וארבע שעות, יורה למבקש להמציא כדין את הערר, את הבקשה לצו ביניים ואת הצו הארעי לרשות, ולהמציא אישור על כך לבית הדין, בתוך המועד שיורה.
{{ח:תת|(ו)}} בכפוף לאמור בתקנות משנה (ד) ו־(ה), צו ארעי יהיה בתוקף עם המצאתו לרשות, בצירוף עותק הערר והבקשה לצו ביניים, אם טרם נמסרו לה.
 
{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: בקשה לצו ביניים מעבר לשעות הפעילות}}
 
{{ח:סעיף|14|הגשת בקשה לצו ביניים שלא בשעות הפעילות}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש עורר להגיש בקשה לצו ביניים, שלא בשעות קבלת הקהל של מזכירות בית הדין, כאמור {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק ט׳}}, שמתקיים בה, לדעת העורר, האמור בתקנת משנה 13(א) ({{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|בסימן זה}} – בקשה), יעביר עותק חתום מהבקשה על פי פרטי ההתקשרות שפרסם ראש בית הדין באתר האינטרנט של בית הדין; בקשה שהועברה כאמור תוגש גם לבית הדין בסמוך לתחילת שעות הפעילות של יום העבודה העוקב.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה יפרט העורר את הטעמים המיוחדים המצדיקים את הגשת הבקשה שלא בשעות הפעילות הרגילות של מזכירות בית הדין, ומדוע יש לדון בבקשה שלא בשעות הפעילות הרגילות.
{{ח:תת|(ג)}} בית דין רשאי להיזקק לבקשה, בין במקום מושבו ובין במקום אחר, אם מצא שהסעד דרוש לשם מניעת נזק חמור שאינו בר־תיקון אם לא יינתן הסעד מיד.
 
{{ח:סעיף|15|תורנות}}
 
{{ח:סעיף|16|עיון עורר במסמכי רשות שהוגשו לבית דין}}
{{ח:תת|(א)}} מסמכים שמסרה רשות לבית דין לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13כח|סעיף 13כח(א) לחוק}}, וסברה הרשות שלא קיימת מניעה לעיון העורר בהם מן הטעמים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13כח|בסעיף 13כח(ב) או (ד) לחוק}}, תמציא הרשות לעורר או לבא כוחו.
{{ח:תת|(ב)}} מסמכים שהומצאו לבית דין כאמור, וסברה הרשות, שאין העורר רשאי לעיין בהם לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13כח|סעיף 13כח(ב) לחוק}}, תפרט הרשות את הטעמים למניעת העיון כאמור, ותודיע על כך לעורר.
{{ח:תת|(ג)}} ביקש עורר לעיין במסמכים שהעיון בהם נמנע ממנו כאמור בתקנת משנה (ב), יגיש בקשה בכתב לבית דין בתוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו הודעת הרשות וימציא אותה בלא דיחוי למשיב; המשיב רשאי להגיש לבית דין תגובה לבקשה בתוך שבעה ימים מיום שהומצאה לו.
{{ח:תת|(ד)}} העלתה רשות טענה בדבר חיסיון או בדבר סייג למסירת מידע או מסמך, יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13כט|סעיף 13כט לחוק}}.
 
{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: בירור ערר בבית דין}}
{{ח:סעיף|17|בירור ערר}}
{{ח:ת}} הוגשו כתב ערר וכתב תשובה רשאי בית הדין –
{{ח:תת|(1)}} לדון ולהחליט על פי הטענות והראיות שהוגשו בכתב בלבד, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של העורר;
{{ח:תת|(2)}} לקבוע מועד לדיון בערר; קבע כאמור, מי שהוסמך לכך מטעם ראש בית הדין או מטעם בית הדין ישלח לבעלי הדין הזמנות לדיון, במועד מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר משבעה ימים טרם מועד הדיון, זולת אם בנסיבות העניין יקבע בית הדין מועד אחר.
 
{{ח:סעיף|18|ראיות}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין ידון בעתירה על פי ראיות שיובאו בתצהירים, ואולם רשאי הוא, לבקשת בעל דין, להתיר חקירת מצהיר של בעל דין שכנגד, אם ראה כי הדבר דרוש לשם הכרעה בערר.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לחקירת מצהיר תוגש בכתב לבית דין, במועד מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר משלושה ימים טרם מועד הדיון, ותפרט את הנושאים שעליהם מתבקשת החקירה; המבקש יציין בבקשה את עמדתו של בעל הדין שמטעמו הוגש התצהיר, לעניין הבקשה, וכן יצרף את תגובתו של אותו בעל דין, אם התבקש לכך על ידו.
{{ח:תת|(ג)}} לא דחה בית הדין את הבקשה, יורה על התייצבותו של המצהיר לחקירה במועד הדיון; מצהיר שהוזמן כאמור, רשאי לבקש מבית הדין שיפטור אותו מן החקירה, ובית הדין רשאי לפטור אותו מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ד)}} לא התייצב המצהיר בהתאם להחלטת בית הדין, לא ישמש תצהירו כראיה אלא ברשות בית הדין.
{{ח:תת|(ה)}} ראה בית הדין שהדבר דרוש לשם הכרעה בערר, רשאי הוא, לאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות להגיב לבקשה, ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות השמעת עד שאינו מצהיר בנושא ובהיקף שיקבע בית הדין.
 
{{ח:סעיף|19|סדר הטיעון}}
{{ח:ת}} החליט בית דין על קיום דיון לפניו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17(2)}}, יקבע את סדר הטיעון לפניו; לא קבע בית הדין כאמור –
{{ח:תת|(1)}} העורר יטען תחילה והמשיב יטען אחריו; היו כמה עוררים או כמה משיבים, יקבע בית הדין את סדר הטיעון ביניהם;
{{ח:תת|(2)}} בית הדין רשאי להתיר לבעל דין טיעון נוסף בתשובה לטענות בעל הדין שכנגד;
{{ח:תת|(3)}} התיר בית הדין חקירת מצהיר או חקירת עד שאינו מצהיר, תיערך חקירתו לפני שמיעת טענות בעלי הדין, ואולם רשאי בית הדין, אם ראה טעם לכך, להתיר חקירת מצהיר בשלב אחר של הדיון; המצהיר מטעם העורר ייחקר תחילה, זולת אם קבע בית הדין סדר אחר; היו כמה עוררים או כמה משיבים, יקבע בית הדין את סדר חקירת המצהירים ביניהם;
{{ח:תת|(4)}} בית הדין רשאי להורות על השלמת טיעונים בכתב בעניינים שקבע, במקום טיעון בעל פה.
 
{{ח:סעיף|20|טענות חדשות}}
 
{{ח:סעיף|21|אי־התייצבות לדיון לפני בית דין}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה הודעה בדבר דיון, רשאי בית דין –
{{ח:תתת|(1)}} אם לא התייצב איש מבעלי הדין – להכריע בערר על סמך הטענות והראיות בכתב, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17(1)}}, למחוק או לדחות את הערר או לדחות את הדיון למועד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} אם התייצב העורר והמשיב לא התייצב – לקיים דיון בערר בהעדר המשיב או לדחות את הדיון למועד אחר;
{{ח:תתת|(3)}} אם התייצב המשיב ולא התייצב העורר – למחוק או לדחות את הערר או לדחות את הדיון למועד אחר.
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה החלטה לפי תקנה זאת, רשאי עורר או משיב, לפי העניין, לבקש את ביטולה או את שינויה, בתוך שבעה ימים מיום המצאתה, ורשאי בית דין לבטלה או לשנותה בתנאים שיראו לו, ובין השאר לעניין הוצאות.
 
{{ח:סעיף|22|סטייה מהוראות התקנות}}
 
{{ח:סעיף|23|פרוטוקול}}
{{ח:תת|(א)}} הדיין או מי שהוא קבע לצורך זה, ירשום בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון.
{{ח:תת|(ב)}} פרוטוקול יכול שייערך גם בדרך של הקלטה ברשמקול או באופן אחר שיקבע בית דין, ובלבד שפרוטוקול שנערך כאמור, יועלה על הכתב ויצורף לתיק הדיון.
{{ח:תת|(ג)}} הדיין יחתום על הפרוטוקול.
{{ח:תת|(ד)}} בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטוקול.
{{ח:תת|(ה)}} פרוטוקול דיון שנערך לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13כט|סעיף 13כט לחוק}} יופקד לפי הוראות של ראש בית הדין ויימסר למשיב בלבד.
 
{{ח:סעיף|24|החלטה}}
 
{{ח:סעיף|27|המצאת כתבי טענות, הודעות ומסמכים}}
{{ח:תת|(א)}} דרישה שנקבעה {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|בחוק}} או בתקנות אלה, בדבר המצאה או הגשת כתבי בי־דין או החלטות בית הדין, ניתן לקיימה באחת הדרכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדרך של מסירה לאדם בעת דיון;
{{ח:תתת|(2)}} בהמצאה או בהגשה ידנית למען שצוין לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(ג)(6) או (8)}} {{ח:פנימי|סעיף 11|או 11(ב)(1)}} לפי העניין, ובלבד שיוצג אישור קבלה בחתימת המקבל, ועליו יצוינו תאריך ושעת הקבלה;
{{ח:תתת|(3)}} באמצעות דואר רשום, ובלבד שיוצג אישור מסירה מאת דואר ישראל; המצאה כאמור תיראה כאילו בוצעה כדין ביום העשירי שלאחר המשלוח;
{{ח:תתת|(4)}} באמצעות פקסימילה, לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק לב סימן ג1|סימן ג׳1 בפרק ל״ב לתקנות סדר הדין האזרחי}};
{{ח:תתת|(5)}} בהגשה מטעם אחד הצדדים לבית הדין – באמצעות מערכת ממוכנת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33}}; כתב ערר שהוגש כאמור, ייראה כאילו הומצא למשיב;
{{ח:תתת|(6)}} בהמצאת כתבים בין הצדדים:
{{ח:תתתת|(א)}} באמצעות שליחת עותק סרוק של כתב בית הדין, על כל נספחיו, אל כתובת דואר אלקטרוני שצוינה על פי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(ג)(7) או (8)}} {{ח:פנימי|סעיף 11|או 11(ב)(1)}}, לפי העניין, ובלבד שתוצג הודעת דואר אלקטרוני מצד המקבל, המאשר את קבלת המסמך;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא הוצג אישור הצד המקבל כאמור – יראו את ההמצאה כאילו נעשתה ביום העבודה שלאחרי מועד שליחתו.
 
{{ח:סעיף|28|עניין שלא הוסדר}}
{{ח:סעיף|30|רישום}}
{{ח:ת}} במזכירות ינוהל רישום של העניינים שהובאו לפני בית הדין לגבי פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר התיק;
{{ח:תת|(2)}} תאריך הבאת העניין לבית הדין;
{{ח:תת|(3)}} שם הדיין;
{{ח:תת|(4)}} שמות בעלי הדין ומעמדם בהליך;
{{ח:תת|(5)}} הסעד המבוקש;
{{ח:תת|(6)}} האגרה ששולמה;
{{ח:תת|(7)}} תאריכי דיונים.
 
{{ח:סעיף|31|תיק בית דין}}
{{ח:תת|(א)}} תיק בית דין יוחזק במזכירות ויכיל את כל כתבי בי־דין, לרבות מסמכים, מוצגים, פרוטוקולים והחלטות, ואולם בית דין רשאי להורות, כי מוצג שהוגש לבית הדין יישמר על ידי בעל דין שהגישו, בתנאים שהורה; אם המוצג הוא מסמך בכתב, ייסרק המוצג לפני העברתו לידי בעל הדין לשמירה, והעותק הסרוק יישמר במחשב בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} על כל כתב בי־דין יצוין מספר התיק.
{{ח:תת|(ג)}} ראש בית הדין רשאי לקבוע הנחיות לעניין החזקתם של מסמכים חסויים.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זאת, ”תיק“ – לרבות המנוהל באמצעים אלקטרוניים.
 
{{ח:סעיף|32|קבלת קהל}}
{{ח:תת|(א)}} מזכירות בית הדין תהיה פתוחה לקהל במועדים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בימים א׳ עד ה׳ בשבוע – משעה 8.30 עד שעה 13.30;
{{ח:תתת|(2)}} בפגרת הקיץ, כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (פגרות)#סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות הפגרות}} – משעה 9:00 עד שעה 12:00.
{{ח:תת|(ב)}} ראש בית הדין רשאי להורות על שינוי שעות הפתיחה בבית דין מסוים וכן להורות כי בית הדין יהיה סגור לקבלת קהל במועדים מיוחדים; הודעה על הוראה כאמור תפורסם {{ח:חיצוני|http://www.justice.gov.il|באתר האינטרנט של משרד המשפטים}} (להלן – אתר משרד המשפטים).
 
{{ח:סעיף|33|מערכת ממוכנת}}
 
{{ח:סעיף|36|דיון בימי פגרה}}
{{ח:תת|(א)}} בימי פגרה בית דין רשאי לברר ערר בעניין מסוים אשר לגביו הורה ראש בית הדין או דיין שראש בית הדין מינה לכך, כי יש לבררו או בערר מסוים שהובא לפניו ואשר אינו סובל דחייה.
{{ח:תת|(ב)}} ראש בית הדין רשאי להורות שסוג עררים יישמע בתקופת הפגרה בבית דין פלוני או בכל בתי הדין.
 
{{ח:סעיף|37|מניין הימים}}
 
{{ח:סעיף|42|העברת בירור בערר למותב אחר}}
{{ח:תת|(א)}} התקיים בערר האמור {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13לג|בסעיף 13לג לחוק}}, ובית הדין החליט במעמד צד אחד, לאחר שמיעת החומר החסוי, שלא להתיר הצגת מידע חסוי במעמד צד אחד – רשאי ראש בית הדין להורות על העברת בירור הערר לדיון לפני מותב אחר.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה להעברת בירור ערר כאמור בתקנת משנה (א) תוגש בהקדם ולא יאוחר משבעה ימים מיום הגשת בקשת המשיב כאמור {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13לג|בסעיף 13לג לחוק}}.
 
{{ח:סעיף|43|החזרת ערבויות}}
 
{{ח:סעיף|44|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301295.pdf|חוק הכניסה לישראל (תיקון מס׳ 22), התשע״א–2011}}.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33}} ביום פרסומה של הודעה בדבר תחילת פעולתה של מערכת ממוכנת, כפי שיפרסם ראש בית הדין ברשומות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה בדבר תחילת פעולתה של מערכת ממוכנת (י״פ תשע״ד, 5810), לפיה מיום ג׳ בסיוון התשע״ד (1 ביוני 2104) תחל פעולתה של מערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33}}.}}