תקנות ההתגוננות האזרחית (חמרים מסוכנים): הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חומר מסוכן“ ו”חומ״ס“ – חומר שהוכרז חומר מסוכן {{ח:חיצוני|צו ההתגוננות האזרחית (אכרזה על חמרים מסוכנים)|בצו ההתגוננות האזרחית (אכרזה על חמרים מסוכנים), התשנ״ב–1991}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הרשות“ – ראש הג״א, מפקד הג״א מחוזי או ראש מרכז חומ״ס במפקדת ראש הג״א או מי שכל אחד מהם הסמיכו לענין תקנות אלה; ”מחזיק“ – מי שברשותו מצוי חומר מסוכן לרבות בעל המקרקעין שהחומר המסוכן מצוי בהם;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מפעל“ – לרבות מיתקן וחצרים אחרים שבהם מוחזק חומר מסוכן;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקופת קרבות“ ”שעת התקפה“ ו”הכרזה על מצב הכן“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק}}.}}

{{ח:תת|(א)}} מחזיק חומ״ס ימסור לרשות, לא יאוחר מ־14 ימים מיום שדרשה זאת או מיום שהגיע לרשותו חומר מסוכן, לפי המוקדם, פרטים על –

{{ח:תתת|(1)}} המפעל שבו מוחזק החומ״ס שברשותו, לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 1|טופס 1 שבתוספת}};

{{ח:תתת|(2)}} האחסון והצריכה של חומ״ס שברשותו, לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 2|טופס 2 שבתוספת}};

{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(4)}} ארגון הבטיחות במפעל, בדו״ח לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 3|טופס 3 שבתוספת}}.

{{ח:תת|(ב)}} מחזיק ימסור לרשות פרטים כאמור בתקנת משנה (א) בסוף כל שנה, בין ה־15 וה־31 בחודש דצמבר, אף אם מסר במהלך אותה שנה פרטים לפי תקנת משנה (א) או לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}.

{{ח:תת|(א)}} חל שינוי לגבי חומ״ס שנמסרו עליו פרטים, לענין פריט 4 בטופס 1 או לענין טופס 2, יודיע עליו המחזיק לרשות לפי הטפסים האמורים, תוך 14 ימים מיום שחל השינוי.

{{ח:תת|(ב)}} נמסרו פרטים על שינויים כאמור בתקנת משנה (א) והרשות דרשה מן המחזיק, עקב המידע החדש שהגיע אליה, מסירת פרטים נוספים מתוך אלה המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בטפסים שבתוספת}}, חייב המחזיק למסור את הפרטים לא יאוחר מ־14 ימים מיום שקיבל את הדרישה.

{{ח:תת|(א)}} נמצא חומ״ס במקום פלוני בשעת התקפה או בשעה שעומדת בתוקפה, לגבי אותו מקום, הכרזה על מצב הכן, או על מצב מיוחד בעורף כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|בסעיף 9ג לחוק}}, רשאית הרשות שנתנה את הצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}}, בין שנתנה אותו לפני ההכרזה או תחילת ההתקפה ובין לאחריהן –

{{ח:תתת|(1)}} לבצע את הצו במקומו של המחזיק שניתן לו הצו ולגבות ממנו את הוצאות ביצועו;

{{ח:תתת|(2)}} לסגור את המפעל שבו מוחזק החומ״ס, כולו או חלקו.

{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית להשתמש בסמכויותיה לפי תקנת משנה (א) אף אם טרם חלף המועד הנקוב בצו לביצועו.

{{ח:תת|(א)}} חומ״ס שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}} חלות עליו, רשאית הרשות למכור אם לדעתה –

{{ח:תתת|(1)}} הוצאות ביצוע הצו גבוהות ביחס לערך החומ״ס;

{{ח:תתת|(2)}} ביצוע הצו כרוך בקשיים שאינה יכולה, בנסיבות הענין, לעמוד בהם.

{{ח:תת|(ב)}} לא יימכר חומ״ס כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן שוכנעה הרשות כי הקונה המיועד יחזיק את החומ״ס בתנאים שיש בהם כדי למנוע בתקופת קרבות סכנה לחיי אדם או לבריאותו או פגיעה ברכוש. (ג) המחזיק יוזמן להיות נוכח במעמד מכירת החומ״ס ככל שהדבר ניתן בנסיבות הענין.

{{ח:תת|(ד)}} נמכר החומ״ס, ייערך במעמד מכירתו פרוטוקול של המכירה שבו יפורטו שם החומ״ס, משקלו או כמותו והמחיר שהושג תמורתו; הפרוטוקול ייחתם ביד הקונה וביד הרשות ואם נכח המחזיק במקום – גם ביד המחזיק; סירב המחזיק לחתום – יצויין הדבר בפרוטוקול.

{{ח:תת|(ה)}} תמורת החומ״ס, בניכוי הוצאות מכירתו, תימסר למחזיק.

{{ח:תת|(א)}} נתקיימו לגבי חומ״ס התנאים {{ח:פנימי|סעיף 7|שבתקנה 7(א)}} ולא מצאה הרשות קונה לחומ״ס, רשאית היא להשמידו או להורות למחזיק להשמידו.

{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית להשמיד חומ״ס מיד, בעצמה או להורות למחזיק על השמדתו המידית גם ללא נסיון למכרו, אם שוכנעה כי יש בהשמדתו כדי למנוע סכנה של ממש לחיי אדם או לבריאותו.

{{ח:תת|(ג)}} הוצאות השמדתו של החומ״ס יחולו על המחזיק.

{{ח:תת|(1)}} תקנות ההתגוננות האזרחית (פרטים על חמרים רעילים), התש״ל–1969;

{{ח:תת|(2)}} תקנות ההתגוננות האזרחית (פיקוח על החזקת חמרים רעילים), התש״ל–1970.