צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי): הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מילווה“, למעט –}}

{{ח:תתת|(1)}} מילווה שניתן במטבע־חוץ ולקבלתו ולתנאיו ניתנה רשות מאת המפקח על מטבע־חוץ לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (כספים)|תקנות ההגנה (כספים), 1941}} (להלן – מילווה־חוץ);

{{ח:תתת|(2)}} מילווה שניתן מתוך כספי מילווה־חוץ, אם הרשות לקבלתו כאמור בפסקה (1) ניתנה בתנאי שהוא ישמש למתן המילווה האמור;

{{ח:תתת|(3)}} מילווה שנתנה חברה שעסקה או חלק מעסקה הוא מתן מילוות, מתוך כספים שקיבלה במטבע־חוץ או במטבע ישראלי הנובע מפדיון איגרות מדינת ישראל – מילווה העצמאות או איגרות מדינת ישראל – מילווה הפיתוח תמורת הקצאת מניות באותה החברה, אם המפקח על מטבע־חוץ נתן רשות לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (כספים)|תקנות ההגנה (כספים), 1941}}, להקצאת המניות ולקבלת הכספים והתנה שהם ישמשו למתן המילווה האמור, או אם המפקח על מטבע־חוץ נתן אישור למילווה האמור;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מילווה צמוד־ערך“ – מילווה שסכומו, כולו או מקצתו, צמוד למדד יוקר המחיה או לעליית מחירו של כל דבר אחר, אך למעט מילווה צמוד לשער מטבע חוץ;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הסכום הנוסף“ – הסכום שלווה חייב לשלם עקב תנאי הצמידות נוסף לסכום הנקוב של המילווה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ריבית פיגורים“ – ריבית המשתלמת על סכום כלשהו בקשר עם מילווה שלא שולם במועד פרעונו, בעד התקופה שבין המועד שנקבע בתנאי המילווה לפרעונו של אותו סכום לבין מועד פרעונו בפועל;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ריבית הפריים“ – ריבית בסיסית תעריפית ללקוחות מועדפים בעלי חשבון דביטורי.}}

{{ח:תת|(א)}} שיעור הריבית המכסימלי למילווה צמוד־ערך הוא שלושה עשר למאה לשנה; אולם למילווה שמקצתו בלבד צמוד־ערך, ונקבע בתנאיו שיעור ריבית הן לחלק המילווה הצמוד והן לחלק המילווה הבלתי צמוד, יחולו הוראות סעיף קטן זה רק לגבי חלק המילווה הצמוד.

{{ח:תת|(ב)}} מילווה שלפי תנאיו חייב הלווה אם יסלק אותו במועדו, לשלם רק חלק מהסכום הנוסף (להלן – החלק הנוסף), יראו כצמוד־ערך אותו חלק בלבד מסכום המילווה שיחסו אל כל סכום המילווה כיחס החלק הנוסף אל סך כל הסכום הנוסף.

{{ח:תת|(ג)}} מילווה צמוד־ערך (להלן – המילווה הראשון) שלפי תנאיו גם המלווה מקבל סכום מסויים כמילווה לתקופה מסויימת מאת הלווה (להלן – המילווה השני), יוקטן שיעור הריבית המכסימלי החל על המילווה הראשון לפי צו זה בעד אותה תקופה בחלק יחסי מאותו שיעור כיחס של סכום המילווה השני אל סכום המילווה הראשון.

{{ח:תת|(ד)}} מילווה צמוד־ערך שלפי תנאיו על הלווה לשלם ריבית בעד תקופה מסויימת מראש, דין הריבית ששולמה כאמור כדין מילווה שני כאמור בסעיף קטן (ג) שניתן לאותה תקופה.

{{ח:תת|(א)}} שיעור ריבית הפיגורים המקסימלי למילווה צמוד ערך הוא שבעה עשר למאה לשנה.

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שיעור ריבית הפיגורים המכסימלי להלוואה שנתן תאגיד בנקאי, המובטחת במשכנתה על דירת מגורים, הוא השיעור הממוצע של ריבית הפריים בשלושת הבנקים הגדולים, בתוספת 6.5 נקודות אחוז; החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא מינה לכך יפרסם, מפעם לפעם, את שיעור ריבית הפיגורים המכסימלי כאמור.

{{ח:תת|(ג)}} היתה קרן ההלוואה או הריבית שבפיגור צמודה, בתקופת הפיגור, למדד המחירים לצרכן או למדד אחר או לשער מטבע חוץ כלשהו, תנוכה ההצמדה כאמור מתוך ריבית הפריים האמורה.

{{ח:תת|(1)}} הריבית נתרבתה תקופה של חודש ימים לפחות;

{{ח:תת|(2)}} הריבית שולמה על איגרות חוב שאישרה לענין זה ועדת הכספים של הכנסת;

{{ח:תת|(3)}} הריבית שולמה על פקדון שלגביו ניתן צו בדבר זיכוי, הנחה או פטור ממס על פי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד החסכון (ערבות למילוות והנחות ממס הכנסה)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק לעידוד החסכון (ערבות למילוות והנחות ממס הכנסה), תשט״ז–1956}}.

{{ח:תת|(א)}} צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי), תשי״ז–1957, וצו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי), תשי״ח–1958 – בטלים; אולם על מילוות שניתנו לפני תחילתו של צו זה יוסיפו לחול הצווים האמורים כאילו לא בוטלו ולא יחול עליהם צו זה.

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –

{{ח:תתת|(1)}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיף 2א}} גם על מילווה צמוד ערך שניתן לפני תחילתו של צו זה;

{{ח:תתת|(2)}} שיעור ריבית הפיגורים המכסימלי למילווה שאינו צמוד ערך שניתן לפני תחילתו של צו זה הוא ששה עשר למאה לשנה,