פקודת העיריות: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מועצה“ – מועצה של עיריה שנתכוננה לפי הוראות הפקודה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חבר מועצה“ – חבר מועצה שנבחר כהלכה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בעל“ – לרבות אדם המקבל, או הזכאי לקבל, הכנסה מנכס, או שהיה מקבלה אילו היה הנכס נותן הכנסה, בין בזכותו הוא ובין כבא כוח או כנאמן, בין שהוא הבעל הרשום של הנכס ובין שאיננו הבעל הרשום, וכולל שוכר או שוכר משנה ששכר נכס לתקופה שלמעלה משלוש שנים;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מחזיק“ – אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”היום הקובע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ״ה–1965}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השר“ – שר הפנים;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הממונה“ – הממונה על המחוז;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים“ – ועדת המכרזים שהוקמה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 169ב|סעיף 169ב}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מדרכה“ – חלק מרחוב המיועד למעבר הולכי רגל, לרבות אבני שפה, קיר משען, מדרגות וקירות תומכים;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי, וב־1 באוקטובר, של כל שנה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עירייה איתנה“ – עירייה שהוכרזה כעירייה איתנה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 232א|סעיף 232א}}.}}

{{ח:תת|(א)}} ראה השר כי רצוי הוא שתושבי אזור פלוני – בין שהוא כולו או מקצתו בתחומה של עיריה ובין אם לא – יהיו עיריה, אם משום שזו משאלתם של רוב תושבי אותו אזור ואם מסיבה אחרת, רשאי הוא לצוות על עריכת חקירה בדבר אותו אזור ובמשאלותיהם של תושביו, על ידי ועדה שלפחות אחד מחבריה איננו עובד המדינה (להלן {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}} – ועדת חקירה), ולאחר עיון בתסקיר של ועדת החקירה רשאי הוא לפי שיקול דעתו, להכריז שתושבי אותו אזור יהיו עיריה.

{{ח:תת|(ב)}} השר לא יכריז כי תושבי אזור שמספרם אינו עולה על עשרת אלפים יהיו עיריה, ואולם בנסיבות מיוחדות שיפורטו רשאי השר להכריז כי תושבי אזור שמספרם אינו עולה על עשרת אלפים יהיו עיריה, ובלבד שמספרם עולה על חמשת אלפים.

{{ח:תת|(1)}} בדבר אופן עריכת הבחירות הראשונות וכל הבאות אחריהן לפי הפקודה, והאנשים שיהיו כשרים לבחור ולהיבחר בבחירות אלה, או כל ענין אחר;

{{ח:תת|(2)}} בדבר מילוי תפקידיהם של ראש העיריה ושל חברי מועצתה עד לבחירת המועצה הראשונה;

{{ח:תת|(3)}} בדבר הקנייתם של נכסים לעיריה;

{{ח:תת|(4)}} בכל דבר אחר;

{{ח:תת|(1)}} העיריה תהא חליפתה של המועצה המקומית, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה והן למעמדה בכל ענין אחר, ובין השאר – לענין ארנונות, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ותשלומי חובה אחרים שהוטלו כדין על ידי המועצה המקומית וטרם נגבו;

{{ח:תת|(2)}} מועצת העיריה הראשונה תהיה מורכבת ממי שהיו ערב ההכרזה חברי המועצה המקומית;

{{ח:תת|(3)}} חוקי העזר, התקנות האחרות, לוח השומה, התקציב, הרשיונות, ההיתרים והמסמכים האחרים שהותקנו או ניתנו כדין על ידי המועצה המקומית או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק או עד שהעיריה או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;

{{ח:תת|(4)}} כל הליך שהיה ערב תחילת האכרזה תלוי ועומד לפני המועצה המקומית או רָשות מֵרָשויותיה, או לפני בית דין שהוקם על ידי המועצה המקומית או שאזור שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום המועצה המקומית, יוסיפו לדון בו ויכריעו בו כאילו המשיכה המועצה המקומית בקיומה;

{{ח:תת|(5)}} מי שערב תחילת האכרזה היה רשאי להגיש, תוך זמן קצוב, ערר או ערעור לפני המועצה המקומית או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין כאמור בפסקה (4), או לבקש מהם סעד כיוצא באלה, רשאי לעשות כן לפני אותם המוסדות והם ידונו ויכריעו בהם כאילו המשיכה המועצה המקומית בקיומה;

{{ח:תת|(6)}} רשאי השר לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לשינויים הנובעים מהקמת העיריה ורשויותיה במקום המועצה המקומית ורשויותיה, וכן הוראות משלימות כדי להבטיח את ביצוען של הוראות סעיף זה, והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי העיריה מכוח סמכותה באותו ענין לפי כל חיקוק.

{{ח:תת|(1)}} לוח השומה של כל אחת מהרשויות הקודמות שנערך כדין, וכן הרשיונות, ההיתרים ומסמכים אחרים כיוצא באלה שניתנו כדין על ידי רשות קודמת או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק, או עד שהעיריה או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;

{{ח:תת|(2)}} השר רשאי ליתן ההוראות הדרושות, לדעתו, כדי להבטיח את רציפותו של השלטון המקומי באותו אזור, ובין השאר –

{{ח:תתת|(א)}} להכריז על העיריה כחליפתה של רשות קודמת, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה והן למעמדה בכל ענין אחר, ובין השאר – לענין ארנונות, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ותשלומי חובה אחרים שהוטלו כדין על ידי רשות קודמת וטרם נגבו, הכל במידה שיקבע השר בהוראה;

{{ח:תתת|(ב)}} לקיים ולתאם, במידה שיקבע בהוראות, את תקפם של חוקי העזר, התקנות והתקציב של כל אחת מהרשויות הקודמות שהותקנו או אושרו כדין;

{{ח:תתת|(ג)}} לקבוע את הרשות אשר תדון בהמשך ההליכים שהיו תלויים ועומדים, ערב האכרזה, לפני רשות קודמת או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין שהוקם על ידי רשות קודמת או שאזור שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום הרשות הקודמת, וכן לקבוע דרך הגשתם וקבלתם של עררים, ערעורים וכיוצא באלה שאדם היה רשאי להגישם ערב תחילת האכרזה לרשות של רשות קודמת ולהאריך את המועדים להגשתם;

{{ח:תת|(א)}} רשאי השר, לפי שיקול דעתו וללא עריכת חקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, להרחיב באכרזה את תחומה של עיריה פלונית על ידי הכללת שטח שנקבע בצו לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 11ב|סעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}.

{{ח:תת|(ב)}} הרחיב השר תחום עיריה כאמור, רשאי הוא, בצו, למנות מבין יושבי השטח חברים נוספים למועצה; חבר המועצה שנתמנה כאמור יכהן כל עוד מכהנת המועצה, אולם רשאי השר, בצו, למנות אחר במקומו.

{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לאשר הסדרים בין רשות מקומית מעבירה לבין עיריה קולטת לענין העברת חלק מהכנסות העיריה הקולטת מארנונה כללית ומהיטלי השבחה, לרשות המקומית המעבירה, והכל לתקופה, בתנאים ובשיעורים כפי שיקבע, ובלבד שהסדרים כאמור לא יכללו העברה של הכנסות מארנונה כללית בשל נכסים מסוג מבנה מגורים או הנמצאים באזורי מגורים; בסעיף זה, ”הכנסות מהיטלי השבחה“ – הכנסות שמקבלת העיריה הקולטת באמצעות הועדה המקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 24|סעיף 24}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#תוספת 3 פרט 12|וסעיף 12 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:תת|(ב)}} אישר השר הסדר כאמור בסעיף קטן (א), תעביר העיריה הקולטת לרשות המקומית המעבירה את ההכנסות מארנונה כללית ומהיטלי השבחה שהעיריה הקולטת התחייבה להעביר בהסדר שאושר.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הכנסות מהיטלי השבחה“ – הכנסות שמקבלת רשות מקומית, באמצעות הוועדה המקומית, לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 24|סעיף 24}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#תוספת 3 פרט 12|וסעיף 12 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק התכנון והבניה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רשות מקומית“ – עיריה או מועצה מקומית;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תכנית“ – תכנית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תשלומי חובה“ – מסים, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ושאר תשלומי חובה המגיעים לרשות מקומית על פי כל דין.}}

{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ולאחר עיון בתסקיר של ועדת חקירה שמינה השר לענין זה (בסעיף זה – ועדת החקירה לחלוקת הכנסות), להכריז בצו, כי אזור המצוי בתחום רשות מקומית, אחת או יותר, שלא נכלל בו שטח המיועד בתכנית למגורים בלבד ואשר תחומו יוגדר בצו, יהיה אזור שבו ההכנסות מארנונה כללית, או ההכנסות מארנונה כללית יחד עם ההכנסות מהיטלי השבחה או מאחד או יותר מתשלומי החובה, יחולקו בין הרשות המקומית שבתחומה מצוי אותו אזור לבין רשות מקומית, אחת או יותר, הסמוכה לרשות המקומית האמורה או הגובלת בה (בסעיף זה – אזור חלוקת הכנסות), הכל כפי שנקבע בצו.

{{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף קטן (ב) יכלול, נוסף על האמור באותו סעיף קטן, פירוט בענינים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} גבולות אזור חלוקת ההכנסות;

{{ח:תתת|(2)}} שיעור ההכנסות שלו זכאית כל אחת מהרשויות המקומיות המנויות בצו, שייקבע בהתחשב, בין השאר, בהוצאות הרשות המקומית שבתחומה נמצא אזור חלוקת ההכנסות, בשל אותו אזור;

{{ח:תתת|(3)}} ענינים נוספים הנדרשים לביצועו.

{{ח:תת|(ד)}} הוצא צו כאמור בסעיף קטן (ב), יועברו ההכנסות שנקבעו בצו, ישירות, מהרשות המקומית שבתחומה נמצא אזור חלוקת ההכנסות לרשויות המקומיות המנויות בצו.

{{ח:תת|(ה)}} לצורך הכנת תסקיר לענין הכרזה לפי סעיף קטן (ב), תבחן ועדת החקירה לחלוקת הכנסות את ההצדקה להכרזה כאמור, לאחר שנתנה לראשי הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, או למי מטעמם, הזדמנות להביע את עמדתם; סברה ועדת החקירה לחלוקת הכנסות כי קיימת הצדקה להכרזה כאמור, תתייחס הוועדה בתסקיר, בין השאר, לכל אחד מהענינים האמורים בסעיף קטן (ג).

{{ח:תת|(ו)}} תסקיר כאמור בסעיף קטן (ה), יוגש לשר בתוך תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים מיום מינוי ועדת החקירה לחלוקת הכנסות ויפורסם, בעת הגשתו, באתר האינטרנט של משרד הפנים; השר ייתן, בתוך 30 ימים ממועד הגשת התסקיר כאמור, את החלטתו המנומקת לענין קבלת מסקנות התסקיר או דחייתן; החלטת השר המנומקת תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים.

{{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}} ומהוראות {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 7|סעיף 7 לפקודת המועצות המקומיות}}.

{{ח:תת|(1)}} השיטה לבחירת ועד הרובע;

{{ח:תת|(2)}} כשירותם של הבוחרים;

{{ח:תת|(3)}} כשירותם של חברי הועד;

{{ח:תת|(4)}} ישיבותיו של הועד וסדרי עבודתו;

{{ח:תת|(5)}} פיקוח על העבודות המבוצעות על ידי הועד;

{{ח:תת|(6)}} פיקוח על הוצאת כל סכום כסף על ידי הועד.

{{ח:תת|(א)}} אושרה הוצאה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}, מותר לגבותה מתושבי הרובע בדרך של תוספת אחוזים על הארנונה הכללית המשתלמת על ידי תושבי אותו רובע.

{{ח:תת|(ב)}} התוספת תישום ותיגבה על ידי המועצה שבתחומה נמצא הרובע וכל הוראות פקודה זו בדבר גביית ארנונות יחולו על האחוזים כאמור.

{{ח:תת|(ג)}} הסכום שנגבה כאמור ישולם לועד הרובע ויוצא על ידיו לצורך העבודות, הנוחויות וההנאות שאושרו.

{{ח:תת|(א)}} מספר החברים של מועצה העומדת לבחירה ייקבע על ידי השר לפי הטבלה הנתונה להלן בהתאם למספר התושבים שהיו רשומים ביום הקובע בספר התושבים המתנהל לפי {{ח:חיצוני|פקודת מרשם התושבים|פקודת מרשם התושבים, תש״ט–1949}}, והנוגע לתחום העיריה; תעודה מאת השר המעידה על מספר זה תשמש ראיה חותכת לתכנה; וזו הטבלה:

{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי להגדיל את מספר חברי המועצה של עיריה הנמנית עם סוג משלושת הסוגים הראשונים, כדי המספר המקסימלי הקבוע בטבלה לסוג הבא אחריו.

{{ח:תת|(א)}} מועמדים בבחירות למועצה שפקיד הבחירות הכריז עליהם כמי שנבחרו חברי מועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 46|סעיף 46 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הבחירות), או שנקבעו כחברי המועצה בפרוטוקול שנוהל לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 66|סעיף 66 לחוק הבחירות}}, יתחילו לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות; התקיימו בחירות חוזרות לראשות העיריה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}, יתחילו המועמדים האמורים לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות החוזרות.

{{ח:תת|(ב)}} המועצה תקיים את ישיבתה הראשונה תוך 14 ימים מיום התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:תת|(א)}} עם כינוסה של ישיבת המועצה הראשונה לאחר הבחירות יצהיר חבר המועצה אמונים; ואלה דברי ההצהרה:

{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שלא הצהיר את הצהרת האמונים, לא ייהנה מזכויותיו של חבר המועצה, לרבות זכות ההצבעה במועצה ובועדותיה, כל עוד לא הצהיר.

{{ח:תת|(ג)}} חבר המועצה שלא נכח בישיבת המועצה הראשונה, או שהיה לחבר המועצה לאחר מכן, יצהיר את הצהרת האמונים בישיבה הראשונה שבה הוא נוכח.

{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ג)}} כדי להסיר ספק נאמר בזה כי לענין הפקודה –

{{ח:תתת|(1)}} אין לאדם בכל יום מן הימים אלא מקום מגורים קבוע אחד;

{{ח:תתת|(2)}} מקום מגוריו הקבוע של חייל בצבא־הגנה לישראל הוא המקום שהיה מקום מגוריו הקבוע ביום התגייסותו.

{{ח:תת|(1)}} מי שמקום מגוריו הקבוע שוב אינו בתחום העיריה;

{{ח:תת|(2)}} מי שהוכרז פסול דין לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 8|סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}};

{{ח:תת|(3)}} שוטר;

{{ח:תת|(4)}} עובד המדינה בשכר, שעבודתו קשורה בעניני המינהל המחוזי או השלטון המקומי, או שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר המועצה;

{{ח:תת|(5)}} עובד בשכר באותה עיריה;

{{ח:תת|(6)}} עובד בשכר בכל רשות מקומית אחרת, שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית ובין תפקידיו כחבר המועצה;

{{ח:תת|(7)}} מי שהוכרז פושט רגל לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל, 1936}}, ואם ניתן לו צו שחרור החלטי לפי הפקודה האמורה, או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו של פושט הרגל שולמו במלואן – טרם עברו שנתיים ממועד תחילתו;

{{ח:תת|(8)}} מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר המועצה, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון;

{{ח:תת|(9)}} מי שנידון למאסר כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק הבחירות}} ולא הצהיר אמת, או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק האמור}};

{{ח:תת|(10)}} מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה או אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, ”חוב סופי“ – חוב, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין, ואם הוגשו ערעור או תובענה אחרת – לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד.

{{ח:תת|(א)}} גזר בית המשפט את דינו של חבר מועצה בשל עבירה פלילית, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה שעבר משום קלון; החלטת בית המשפט לענין הקלון ניתנת לערעור כאילו היתה חלק מגזר הדין.

{{ח:תת|(ב)}} לא קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), או שחבר המועצה החל לכהן בין מועד מתן גזר הדין לבין המועד שבו פסק הדין נהיה סופי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, כל עוד פסק הדין לא נהיה סופי, לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע אם יש בעבירה משום קלון; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור.

{{ח:תת|(ג)}} מזכירות בית המשפט תמציא עותק מפסק הדין או מהחלטת בית המשפט, לפי הענין, למזכיר הרשות המקומית ולשר הפנים.

{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם העיריה, למענה או בשמה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהעיריה מספקת לתושבים –

{{ח:תתת|(1)}} יודיע על כך בכתב למועצה או לועדה הדנה בחוזה או בעסק, לפני הישיבה הראשונה בה תדון בו;

{{ח:תתת|(2)}} לא ישתתף בדיונים על החוזה או העסק במועצה או בועדה ולא יצביע בהצבעה על כל שאלה בקשר להם.

{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) אינן חלות על חבר מועצה מחמת זה בלבד שהוא בעל מניות או חבר בגוף משפטי שיש לו, באופן המפורש באותו סעיף קטן, חלק או טובת הנאה בחוזה או בעסק כאמור באותו סעיף קטן, אם אינו משמש מנהל או פקיד אחראי בגוף המשפטי, ואם חלקו בהונו או ברווחיו של הגוף אינו עולה על חלק אחד מתוך עשרים חלקים.

{{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה אחת או קנס אלפיים וחמש מאות לירות.

{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, ”קרוב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963}} (להלן – חוק מס שבח מקרקעין).

{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעיסקה עם העיריה; לענין זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורה, בן או בת, אח או אחות.

{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) לא תחול –

{{ח:תתת|(1)}} לגבי חוזה בדבר מתן שירות מהשירותים שהעיריה מספקת לתושביה, לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א);

{{ח:תתת|(2)}} לגבי הסכם בהליכי רכישה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, או בהליכי העברת מקרקעין במקום רכישה כאמור;

{{ח:תתת|(3)}} לגבי חוזה או עסקה שהמועצה ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות.

{{ח:תת|(ג)}} חוזה שנערך בניגוד להוראות סעיף זה ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או על פי החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא העיריה חייבת להחזיר את מה שקיבלה על פי החוזה או לשלם את שוויו של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב.

{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, דין התקשרות עם תאגיד שלעיריה שליטה בו כדין התקשרות עם העיריה; לענין זה, ”שליטה“ – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין}}.

{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלו חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע בכתב חבר המועצה למועצה על כל התקשרות האסורה לפי הוראות סעיף קטן (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה.

{{ח:תת|(ו)}} העובר ביודעין על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת או קנס חמישים אלף לירות או פי שלושה משוויה של טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה או שלושת הענשים כאחד.

{{ח:תת|(ז)}} הרשעה בעבירה לפי סעיף זה תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון.

{{ח:תת|(ח)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122}}.

{{ח:תת|(ט)}} הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על מי שכיהן כחבר מועצה, במשך שמונה עשר חודשים מיום שתמה כהונתו בשל אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} הוא חדל לכהן כחבר המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123}};

{{ח:תתת|(2)}} הוא התפטר מכהונתו כחבר מועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}};

{{ח:תתת|(3)}} הוא אינו מכהן עוד במועצה לאחר קיומן של בחירות למועצה.

{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה שנעדר מישיבות המועצה שלושה חדשים רצופים, או שנעדר משלוש ישיבות רצופות – אם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות – יחדל להיות חבר המועצה, מלבד אם נעדר בגלל מחלה או בגלל שירות בצבא־הגנה לישראל או ברשות המועצה שניתנה מראש, ובתנאי שראש העיריה או הממונה שלח לו הודעה לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:תת|(ב)}} בתום החודש השני להעדרו של חבר המועצה מישיבות המועצה או מיד אחרי הישיבה השניה שממנה נעדר, הכל לפי המאוחר, ישלח לו ראש העיריה הודעה בכתב שתציין את ישיבות המועצה שמהן נעדר ואת נוסחו המלא של סעיף זה; ההודעה תישלח לחבר המועצה במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לממונה.

{{ח:תת|(ג)}} לא שלח ראש העיריה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תוך שבעה ימים מיום שדרש ממנו הממונה לעשות כן, ישלח הממונה לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש העיריה.

{{ח:תת|(א)}} נראה לראש העיריה כי חבר המועצה פסול לכהן או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 123|בסעיף 123}}, ישלח לו ראש העיריה הודעה בדבר התפנות מקומו במועצה ויפרט בה את הסיבות לכך; ההודעה תישלח לחבר המועצה במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לממונה.

{{ח:תת|(ב)}} נראה לממונה שחבר המועצה פסול לכהן או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 123|בסעיף 123}}, ולא שלח ראש העיריה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תוך ארבעה עשר יום מיום שדרש ממנו הממונה לעשות כן, ישלח הממונה לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש העיריה.

{{ח:תת|(ג)}} בתום שלושים יום מיום שנשלחה אליו ההודעה לפי סעיף קטן (א) או (ב) תיפסק כהונתו של חבר המועצה, זולת אם תוך הזמן האמור –

{{ח:תתת|(1)}} עתר לבית משפט לעניינים מינהליים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}} (בפקודה זו – בית משפט לעניינים מינהליים) לביטול ההודעה; במקרה זה לא יחדל לכהן אלא אם בית המשפט החליט על כך;

{{ח:תתת|(2)}} התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את שליחתה, והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב על כך לחבר המועצה; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה או לידי ראש העיריה, הכל לפי הענין.

{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120(8)}}, תיפסק חברותו במועצה מיום שפסק הדין נהיה סופי.

{{ח:תת|(ה)}} על מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120(9)}} יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ואולם אם עתר לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1), יושעה מחברותו במועצה עד להחלטת בית המשפט בעתירה.

{{ח:תת|(ו)}} על מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120(10)}} יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ו־(ה), בשינויים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תישלח בידי הגזבר, והוא יציין בה כי על חבר המועצה לשלם את חובו או להסדיר אותו, לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה – הסדרת חוב);

{{ח:תתת|(2)}} כהונתו של חבר המועצה תיפסק בתום שישים יום מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בפסקה (1), זולת אם –

{{ח:תתתת|(א)}} בתוך שלושים יום ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב;

{{ח:תתתת|(ב)}} בתוך שישים יום ממועד משלוח ההודעה התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ג);

{{ח:תתת|(3)}} הגזבר יודיע לממונה על תחילת השעיה ועל הפסקת כהונה של חבר המועצה;

{{ח:תתת|(4)}} הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה.

{{ח:תת|(א)}} קבע בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 120א|סעיף 120א}} כי יש עם העבירה שבה הורשע חבר המועצה משום קלון, יושעה חבר המועצה מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.

{{ח:תת|(ב)}} הושעה חבר המועצה לפי סעיף קטן (א) או לפי {{ח:פנימי|סעיף 123א|סעיף 123א(ה) או (ו)}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}}; חזר חבר המועצה לכהן לאחר שזוכה בערעור או לאחר שקבע בית המשפט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, או לאחר שהחליט בית המשפט שלא נתקיימה העילה לפסלות כהונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120(9) או (10)}}, יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר המועצה מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר מועצה מכוח הוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125(א) או (ב)}}.

{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה שחדל מכהונתו או שפקעה כהונתו, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות הקודמות למועצה; ואם המועמד הזה כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן, או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש העיריה שאין ברצונו להיות חבר מועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת המועמדים האמורה; וכן הלאה.

{{ח:תת|(ב)}} אם אין ברשימה מי שימלא את המקום הפנוי, כאמור בסעיף קטן (א), ימונה ללא דיחוי חבר חדש, מבין אנשים הזכאים להיבחר חברי המועצה, על ידי השר, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם לדעת השר אין ארגון כזה – בהתחשב עם רצונם של אותם האנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור.

{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו תוך שלושים ימים מיום פרישתו, לא ייכלל בבחירות למועצה שלאחריה ברשימת מועמדים שהגישה סיעה של המועצה היוצאת או סיעה של הכנסת.

{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שפרש מסיעתו לא יהיה במהלך כהונת אותה המועצה, לראש העיריה או לסגן ראש העיריה.

{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על התפלגות סיעה.

{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”סיעה“ – רשימת המועמדים שבמסגרתה נבחר חבר המועצה לתפקידו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הבחירות);}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”התפלגות סיעה“ – כל אחד מאלה:}}

{{ח:תתתת|(1)}} פרישת קבוצה של שניים מחברי מועצה מתוך סיעה שנבחרו בה שלושה חברי מועצה, או פרישת קבוצה של שלושה מחברי המועצה מסיעתם, יהא מספר חבריה אשר יהא, ובלבד שכל חברי הקבוצה מסרו הודעה משותפת בכתב על פרישתם, לראש העיריה ושהפרישה נעשתה שנתיים לפחות אחרי מועד התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}};

{{ח:תתתת|(2)}} התפלגות של סיעה שהיא צירוף של סיעות של המועצה היוצאת שנקבעו כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|בסעיף 25(א) לחוק הבחירות}} או צירוף של ארגונים שלא היו סיעה במועצה היוצאת או צירוף של סיעה של המועצה היוצאת וארגון כאמור וההתפלגות היא על פי ההשתייכות לאותן סיעות או ארגונים; ובלבד שהסיעה המתפלגת כאמור הגישה לפקיד הבחירות בעת הגשת רשימת המועמדים שלה הודעה בכתב בדבר צירוף של סיעות או ארגונים כאמור בציון ההשתייכות של המועמדים;

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פרישה מסיעה“ –}}

{{ח:תתתת|(1)}} הודעה על פרישה מסיעה;

{{ח:תתתת|(2)}} הצבעה בניגוד לעמדת הסיעה, שלא בהסכמת רוב חבריה, באחד מאלה:

{{ח:תתתתת|(א)}} אישור או אי אישור תקציב העיריה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206}};

{{ח:תתתתת|(ב)}} בחירת ראש העיריה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 24|סעיף 24(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}} (להלן – חוק הבחירה הישירה);

{{ח:תתתתת|(ג)}} בחירת סגן ראש העיריה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 14|סעיף 14}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 15|או סעיף 15 לחוק הבחירה הישירה}};

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עמדת הסיעה“ – עמדתם של רוב חברי הסיעה במועצה בהצבעה שקיימה המועצה בענין מהענינים המנויים בהגדרת ”פרישה מסיעה“.}}

{{ח:תת|(א)}} דבר פרישתו של חבר המועצה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 125א|בסעיף 125א}} ייקבע בידי ראש העיריה על יסוד בקשה בכתב שהוגשה על ידי רוב חברי הסיעה שעליה נמנה חבר המועצה שאת פרישתו מבקשים לקבוע, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך שבעה ימים ממעשה הפרישה ולאחר שניתנה לנציג המבקשים ולחבר המועצה שאת דבר פרישתו מבקשים לקבוע, הזדמנות לטעון טענותיהם בפני ראש העיריה.

{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שדבר פרישתו נקבע על־ידי ראש העיריה או סיעה שבקשתה לפי סעיף קטן (א) נדחתה, או לא נענתה תוך 30 ימים, רשאים לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים.

{{ח:תת|(ג)}} עתירה כאמור תוגש תוך 30 ימים מהחלטת ראש העיריה או מתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ב), הכל לפי המוקדם.

{{ח:תת|(ד)}} החליטו ראש העיריה או בית המשפט כי חבר המועצה פרש מסיעתו, יודיע על כך ראש העיריה לפקיד הבחירות שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 29|סעיף 29 לחוק הבחירות}}, לא יאוחר מיום קביעת הסיעות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|סעיף 25 לחוק האמור}}.

{{ח:תת|(א)}} עיריה תפעל באמצעות ראש העיריה; אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכויות המועצה לפי פקודה זו, לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, או לפי כל דין אחר.

{{ח:תת|(ב)}} ראש העיריה יהיה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על העיריה בפקודה זו או בכל דין אחר יבוצעו כראוי.

{{ח:תת|(א)}} מועצת עיריה שמספר חבריה עשרים ואחד או יותר, רשאית לבחור מבין חבריה יושב ראש בהסכמת ראש העיריה, ובלבד שלא יקבל שכר.

{{ח:תת|(ב)}} על בחירתו של יושב ראש המועצה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 26|סעיף 26 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}, בשינויים המחוייבים.

{{ח:תת|(ג)}} החלטה על בחירת יושב ראש מועצה תתקבל בישיבה מיוחדת וברוב חברי המועצה, ויכול שהבחירה תתקיים באותה ישיבה.

{{ח:תת|(ד)}} ראש העיריה, סגן ראש העיריה או חבר ועדת ההנהלה לא ייבחר ליושב ראש המועצה.

{{ח:תת|(ה)}} יושב ראש המועצה לא יהיה רשאי לקבל משכורת מקופת העיריה.

{{ח:תת|(1)}} חדל להיות חבר המועצה;

{{ח:תת|(2)}} התפטר במתן הודעה בכתב למועצה;

{{ח:תת|(3)}} הועבר מכהונתו בהחלטת המועצה שנתקבלה ברוב קולות חבריה בישיבה מיוחדת.

{{ח:תת|(א)}} ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן יהיו לפי התקנון {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השניה}}.

{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|הוראות התקנון}}.

{{ח:תת|(א)}} לשם קביעת מספר חברי המועצה הדרוש למנין חוקי של המועצה יראו את המספר הכולל של חברי המועצה שצריך היה לבחרם כאילו נבחרו.

{{ח:תת|(ב)}} פחת מספר חברי המועצה, מאיזו סיבה שהיא, עד למטה מהמנין החוקי שנקבע בתקנות הנוהל, רשאי השר לעשות אחת מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} להורות שהמועצה תיחשב כמועצה שחדלה;

{{ח:תתת|(2)}} להורות שייערכו בחירות למילוי המקומות שנתפנו במועצה;

{{ח:תתת|(3)}} למנות אנשים כשירים להיבחר חברי מועצה שיכהנו כחברי מועצה במקומות שנתפנו.

{{ח:תת|(א)}} כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר יראו –

{{ח:תתת|(1)}} כל ישיבה של מועצה או של ועדה מועדותיה שנתקבלה בה החלטה – כישיבה שנתכנסה ונתקיימה כהלכה;

{{ח:תתת|(2)}} כל האנשים שנכחו בישיבה – כבעלי סגולות הכשרה כדין;

{{ח:תתת|(3)}} כל ועדה שדנה בענין פלוני – כועדה שהוקמה כהלכה ומוסמכת לדון בענין שפורש בפרוטוקול של ההחלטה שנתקבלה.

{{ח:תת|(ב)}} פרוטוקול של החלטות מישיבות המועצה, המוחזק בהתאם לתקנות הנוהל, יתקבל כראיה בלי צורך בהוכחה נוספת.

{{ח:תת|(א)}} פנקסי העיריה ומסמכיה יהיו פתוחים לעיון ולבדיקה לפני כל חבר המועצה; הם יועמדו לרשותו לפי בקשתו לא יאוחר משלושה ימים מיום פנייתו אל ראש העיריה או מי שהוא הסמיכו לכך, והוא רשאי להכין לעצמו העתק, לרבות העתק צילומי או תקציר מהם; אך לא יוצא פנקס או מסמך למטרה כאמור ממשמורת העיריה אלא בהסכמתו בכתב של ראש העיריה או מי שהוא הסמיכו לכך.

{{ח:תת|(א1)}} לא הועמדו פנקסי העיריה או מסמכיה לרשות חבר המועצה בתוך הזמן כאמור בסעיף קטן (א), ידרוש הממונה, לפי בקשת חבר המועצה, מראש העיריה לעשות כן; לא נעתר ראש העיריה לדרישת הממונה בתוך שבעה ימים מיום דרישתו, ידרוש ממנו הממונה בצו לעשות כן בתוך תקופת הזמן שיציין בצו.

{{ח:תת|(ב)}} זכות העיון בפנקסים ובמסמכים לפי סעיף קטן (א) אינה חלה על פנקס או מסמך שגילויו או פרסומו אסור על פי כל דין ועל רישום או מסמך הנוגעים במישרין בזכויותיו של פרט או בחובותיו כלפי העיריה, זולת אם הם משמשים נושא לדיון במועצה או בועדה מועדותיה שמבקש העיון חבר בה.

{{ח:תת|(ג)}} פנקסי העיריה ומסמכיה יועמדו על פי דרישה של יושב ראש ועדה לרשותה של הועדה בזמן ישיבתה, במידה שהם נוגעים לנושא שעל סדר יומה.

{{ח:תת|(ד)}} האמור בסעיף זה בא להוסיף על זכויות אחרות לגילוי פנקסים ומסמכים ולא לגרוע מהן.

{{ח:תת|(א)}} ראש העיריה ימסור למועצה אחת לשלושה חדשים דין וחשבון על מצבה הכספי של העיריה ויפרט בו את הוצאותיה והכנסותיה.

{{ח:תת|(ב)}} ראש העיריה יגיש למועצה אחת לשלושה חדשים דין וחשבון בכתב על פעולות העיריה.

{{ח:תת|(ג)}} המועצה תקיים דיון, במועד שתקבע לכך, בדין וחשבון שנמסר לה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב).

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גירעון מצטבר“ – עודף התחייבויות על נכסים, כפי שהופיע בדוח המבוקר;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גירעון שוטף“ – עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, כפי שהופיע בדוח המבוקר;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הדוח המבוקר“ – הדוח המבוקר שהוגש לממונה על החשבונות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 216|סעיף 216(א)}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עובד העיריה“ – לרבות עובד ארעי, עובד זמני, עובד על פי חוזה מיוחד ועובד המועסק באמצעות קבלן כוח אדם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שיעור גביה“, לענין ארנונה או אספקת מים – היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה או מאספקת מים שגבתה העיריה בשנת כספים, לבין הסכומים המגיעים לעיריה בעד ארנונה או בעד אספקת מים, לפי הענין, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שהמציאה העיריה לחייבים;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שיעור גירעון מצטבר“ – היחס שבין הגירעון המצטבר לבין הכנסות העיריה בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון המצטבר, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שיעור גירעון שוטף“ – היחס שבין הגירעון השוטף לבין הכנסות העיריה בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תכנית הבראה“ – תכנית להבראת העיריה שנועדה להביא לכך שהוצאותיה של עיריה בתקציבה הרגיל, בכל שנה, לא יעלו על הכנסותיה, וכן להסדיר את חובות העבר שלה, כולם או חלקם, לרבות בדרך של פשרה בין העיריה לבין נושיה בנוגע לחוב, פריסתו או אופן תשלומו;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקציב רגיל“ – לרבות החזרי קרן וריבית על הלוואות.}}

{{ח:תת|(א)}} עיריה רשאית להכין תכנית הבראה.

{{ח:תת|(ב)}} תכנית הבראה שהוכנה לעיריה טעונה את אישור השר; השר לא יאשר תכנית הבראה לעיריה, אלא אם כן שוכנע כי יש בתכנית כדי להביא להבראתה וכי השתתפות המדינה, ככל שהיא ניתנת, במימון התכנית, אינה חורגת ממסגרת הסכומים המיועדים בחוק התקציב השנתי לתכניות הבראה ברשויות מקומיות.

{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להורות לעיריה שיש לה גירעון מצטבר להכין תכנית הבראה, אם ראה שתכנית כאמור דרושה לצורך הבראתה.

{{ח:תת|(ד)}} נוכח השר שאין בתכנית ההבראה, שהוכנה על ידי העיריה כדי להביא להבראתה, רשאי הוא להורות לעיריה להכניס בה שינויים, כפי שיקבע; לא מילאה העיריה אחר הוראות השר כאמור, במועד שקבע, רשאי השר למנות אדם, שיתקן את התכנית על פי הוראותיו; הוכנה תכנית הבראה מתוקנת כאמור ואושרה על ידי השר, תפעל העיריה לפיה.

{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|פרק 7 סימן ד|סימן ד׳ של הפרק השביעי}}.

{{ח:תת|(א)}} נראה לממונה שמועצה או שראש העיריה נמנעים, ממילוי חובה או מביצוע עבודה שהוטלו עליהם בפקודה זו או בכל דין אחר, רשאי הוא לדרוש מהם, בצו, למלא את החובה או לבצע את העבודה תוך הזמן הנקוב בצו.

{{ח:תת|(ב}} {{ח:תתת)|(1)}} לא מילאו המועצה או ראש העיריה אחרי הצו בתוך הזמן המצוין בו, רשאי הממונה למנות אדם מתאים, למילוי החובה או לביצוע העבודה;

{{ח:תתת|(2)}} מינה הממונה אדם מתאים רשאי הוא לקבוע את השכר שישולם לו ולהורות שהשכר והוצאות העבודה ייפרעו מקופת העיריה; הוראות פסקה זו לא יחולו מקום שאדם מקבל שכר או הוצאות מהעיריה;

{{ח:תתת|(3)}} לענין זה, ”אדם מתאים“ – לענין צו שהופנה כלפי המועצה, ראש העיריה או אדם מתאים אחר, שמינה הממונה; לענין צו שהופנה כלפי ראש העיריה, אדם מתאים שמינה הממונה.

{{ח:תת|(א)}} סבר השר שעיריה אינה פועלת במידה מספקת לגביית ארנונה ואספקת מים ושיעורי גביית אספקת המים והארנונה של העיריה בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר, הם כמפורט בסעיף קטן (ב), רשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לראש העיריה להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, למנות אדם מתאים ({{ח:פנימי|פרק 7 סימן ד|בסימן זה}} – גובה ממונה), לגביית ארנונה, אספקת מים, מסים, אגרות, היטלים, דמי השתתפות, קנסות ושאר תשלומי חובה, המגיעים לה לפי כל דין ({{ח:פנימי|פרק 7 סימן ד|בסימן זה}} – מסי העיריה); מינוי גובה ממונה יהיה לתקופה של שנתיים, ורשאי השר להאריך או לקצר את תקופת המינוי כפי שיקבע.

{{ח:תת|(ב}} {{ח:תתת)|(1)}} בעיריה המשויכת לאשכולות 1 עד 4 בהתאם לפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית־כלכלית של האוכלוסיה, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בסעיף זה – המדרג החברתי־כלכלי) – חמישים אחוזים או פחות.

{{ח:תתת|(2)}} בעיריה המשויכת לאשכולות 5 עד 7 בהתאם למדרג החברתי־כלכלי – חמישים וחמישה אחוזים או פחות.

{{ח:תתת|(3)}} בעיריה המשויכת לאשכולות 8 עד 10 בהתאם למדרג החברתי־כלכלי – שישים אחוזים או פחות.

{{ח:תת|(ג)}} לענין מינויו של גובה ממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17|סעיפים 17 עד 18}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 18ג|18ג}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|ו־24(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}} (בחוק זה – חוק החברות הממשלתיות), בשינויים המחויבים; ואולם לענין תנאי הכשירות הנדרשים לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|סעיף 24(ג) לחוק האמור}}, יקראו את {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 16א|סעיף 16א לאותו חוק}} כך שבכל מקום, במקום ”החברה“ ובמקום ”תאגיד“ יבוא ”רשות מקומית“.

{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע את השכר שישולם לגובה הממונה, ורשאי הוא להורות כי שכרו ישולם מקופת העיריה.

{{ח:תת|(ה)}} לגובה ממונה יהיו כל הסמכויות הנתונות על פי כל דין, לעיריה, לראש עיריה או לעובד עיריה לצורך גביית מסי העיריה; מונה גובה ממונה לפי הוראות סעיף זה וכל עוד המינוי בתוקף, לא יהיו נתונות לעיריה, לראש העיריה או לעובד העיריה הסמכויות האמורות.

{{ח:תת|(ו}} {{ח:תתת)|(1)}} גובה ממונה רשאי לדרוש ולקבל כל מידע ומסמך הדרושים לו לשם ביצוע תפקידו והנמצאים ברשות העיריה, לרבות ראש העיריה וסגניו, חברי המועצה, היועץ המשפטי לעיריה ועובדי העיריה, וכן לדרוש ולקבל כל מידע ומסמך כאמור הנמצאים ברשות גורם אחר ושבסמכות העיריה לפי דין או הסכם, לדרוש ולקבל אותם; מי שנדרש למסור מידע או מסמך כאמור ימלא אחר הדרישה בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה.

{{ח:תתת|(2)}} לצורך ביצוע תפקידו תהיה לגובה הממונה גישה לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי (בסעיף זה – מאגר מידע) של העיריה, וכן לכל מאגר מידע שמחזיק בו גורם אחר ושלעיריה קיימת נגישות אליו, לפי דין או הסכם.

{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 170ב|סעיף 170ב(ג)}} יחולו לגבי גובה ממונה, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(ז)}} לצורך ביצוע תפקידו יסתייע גובה ממונה, ככל הנדרש, בעובדי העיריה אשר יפעלו בהתאם להוראותיו.

{{ח:תת|(ח)}} ראה גובה ממונה שלצורך ביצוע תפקידו על העיריה להתקשר בחוזה עם אדם שאינו עובד העיריה, רשאי הוא, באישור הממונה, להורות לראש העיריה להתקשר בחוזה עם אותו אדם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 195|סעיף 195}}, בתוך תקופה שיורה ושלא תפחת מ־30 ימים; לא קיים ראש העיריה אחר הוראת הגובה הממונה בתקופה שהורה, רשאי הגובה הממונה להתקשר בחוזה עם אותו אדם, בשם העיריה.

{{ח:תת|(ט)}} היתה התקשרות כאמור בסעיף קטן (ח) טעונה מכרז לפי פקודה זו, ייערך המכרז לפי הוראות הפקודה, בשינויים שיקבע השר ובשינוי זה: הוראות {{ח:פנימי|סעיף 148|סעיף 148}} לא יחולו וחברי ועדת המכרזים יהיו לענין זה הגובה הממונה והוא יהיה היושב ראש, גזבר העיריה, היועץ המשפטי לעיריה ושני נציגים מקרב עובדי משרד הפנים שימנה הממונה.

{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, לאחר שנתן לראש העיריה הזדמנות להשמיע את טענותיו ומנימוקים שיירשמו, למנות לעיריה חשב מלווה לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} שיעור הגירעון השוטף של העיריה, כפי שהופיע בדוח המבוקר האחרון, הוא עשרה אחוזים או יותר, ושיעור הגירעון המצטבר של העיריה הוא חמישה עשר אחוזים או יותר;

{{ח:תתת|(2)}} תקציב העיריה או עניניה הכספיים האחרים מנוהלים, לדעת השר, באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין;

{{ח:תתת|(3)}} קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן דרוש, לדעת השר, מנימוקים שיירשמו, למנות חשב מלווה לשם הבטחת ניהול כספי תקין של העיריה, כגון איחוד העיריה עם רשות מקומית אחרת לפי כל דין, או עריכת הסדר נושים לעיריה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 146א|סעיף 146א}}.

{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי להאריך את תקופת מינויו של החשב המלווה בתקופות נוספות כפי שיקבע.

{{ח:תת|(ג)}} שכרו של החשב המלווה ישולם מתקציב משרד הפנים.

{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי חשב מלווה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הפנים.

{{ח:תת|(ה)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לחשב מלווה.

{{ח:תת|(א)}} מונה לעיריה חשב מלווה, יחולו הוראות אלה, כולן או חלקן, כפי שיקבע השר:

{{ח:תתת|(1)}} החשב המלווה, והוא בלבד, יהיה ממונה על גביית מסי העיריה; לחשב המלווה מוקנות כל הסמכויות הנתונות, על פי כל דין, לעיריה, לראש העיריה או לעובד העיריה לצורך גביית מסי העיריה, ולא יהיו לעיריה, לראש העיריה, או לעובד העיריה הסמכויות האמורות, כל עוד מינוי החשב המלווה עומד בתוקפו; מונה לעיריה חשב מלווה וטרם מינויו מונה לה גובה ממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 142א|סעיף 142א(א)}}, יפסיק השר את כהונתו של הגובה הממונה;

{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות כל דין, לא תינתן הנחה ממסי העיריה, אלא אם כן אישר החשב המלווה, בכתב, את החלטת המועצה או ועדת ההנחות בדבר מתן הנחה כאמור; החלטת מועצה או ועדת הנחות שלא אושרה כאמור – בטלה;

{{ח:תתת|(3)}} דבר מינויו של החשב המלווה יצוין בכל מסמך של העיריה שהוא בעל משמעות כספית או תקציבית, בנוסח שיקבע השר;

{{ח:תתת|(4)}} עיריה, ראש עיריה, מי שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 17|סעיף 17 לחוק הבחירה הישירה}}, ועובד העיריה, לא יתחייבו בהתחייבות כספית כלשהי מטעם העיריה, לרבות לענין תנאי העסקה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 33א|בסעיף 33א(ד) לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, אלא אם כן ניתן לאותה התחייבות אישור מראש ובכתב של החשב המלווה;

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|בסעיף זה, ”התחייבות כספית“ – לרבות בחוזה, בכתב התחייבות, במסמכי תשלום, בהסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין, או בתעודה אחרת;}}

{{ח:תתת|(5)}} התחייבות כספית מטעם העיריה לא תחייב את העיריה אלא אם כן חתם עליה, נוסף על החתימות הנדרשות לפי פקודה זו, גם החשב המלווה; על כל התחייבות כספית יצוין בכתב כי מונה לעיריה חשב מלווה וכי זו תחייב את העיריה רק אם נחתמה על ידו כאמור; התחייבות כספית שלא נחתמה כאמור – בטלה;

{{ח:תתת|(6)}} לא יתמנה אדם לעובד העיריה אלא אם כן אישר החשב המלווה, מראש ובכתב, את העסקתו ואת תנאי העסקתו; לא יסרב החשב המלווה לאשר העסקה ותנאי העסקה כאמור אלא משיקולים תקציביים או אם נוכח שהעסקת העובד אינה כדין; מונה אדם בלא אישור החשב כאמור – בטל המינוי, ואולם אותו אדם יהא זכאי לגמול ראוי בשל תקופת העסקתו, אלא אם כן הוכח כי ידע שהעסקתו טעונה אישור החשב המלווה כאמור בפסקה זו, וכי לא ניתן אישור כאמור;

{{ח:תתת|(7)}} ראש העיריה או מי שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 17|סעיף 17 לחוק הבחירה הישירה}}, ועובד העיריה, חייבים למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו ומכוחן;

{{ח:תתת|(8)}} לחשב המלווה יהיו הסמכויות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 142א|בסעיף 142א(ה)}} הדרושות לו לשם מילוי תפקידו ויחולו לענין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 142א|הסעיף האמור}};

{{ח:תתת|(9)}} הסמכות להעביר כספים מסעיף אחד שבתקציב למשנהו, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 211|סעיף 211}}, תהיה נתונה לחשב המלווה ולענין זה ייקרא {{ח:פנימי|סעיף 211|הסעיף האמור}} כך שבמקום ”ראש העיריה רשאי, באישור המועצה ובאישור השר“ יבוא ”חשב מלווה רשאי, באישור השר“.

{{ח:תת|(ב)}} אישר השר, לגבי עיריה, תכנית הבראה, ונוכח השר שהעיריה אינה פועלת לביצועה של תכנית ההבראה וכי אין בסמכויות הנתונות לחשב מלווה לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי להבטיח את ביצועה, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר האוצר, להקנות לחשב המלווה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, את הסמכויות הנתונות לפי פקודה זו ולפי כל דין אחר לראש העיריה, למועצה, לועדה מועדותיה, או לעובד העיריה, כולן או חלקן, ככל הנדרש לצורך ביצוע תכנית ההבראה, ובכלל זה:

{{ח:תתת|(1)}} פיטורי עובדים;

{{ח:תתת|(2)}} התקשרות בהתחייבות כספית בשם העיריה;

{{ח:תתת|(3)}} קבלת אשראי;

{{ח:תתת|(4)}} הכנת תקציב ותקציב מילואים לעיריה והגשתו לאישור השר;

{{ח:תתת|(5)}} הטלת ארנונה כללית על הנכסים שבתחומי העיריה, וכן הטלת שאר מסי העיריה שהעיריה מוסמכת להטילם על פי כל דין.

{{ח:תת|(ג)}} הוקנו לחשב המלווה הסמכויות כאמור בסעיף קטן (ב), לא יהיו נתונות לעיריה, לראש העיריה, למועצה, לועדה מועדותיה או לעובד העיריה, לפי הענין, הסמכויות שהוקנו כאמור.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:}}

{{ח:תתתת|(1)}} זכות ההצבעה באסיפה הכללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;

{{ח:תתתת|(2)}} הזכות או היכולת למנות דירקטור או מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה – בעלי תפקידים דומים;

{{ח:תתתת|(3)}} הזכות למניה המקנה זכות מהזכויות המפורטות בפסקאות (1) או (2) או זכות דומה אחרת בתאגיד שאינו חברה;

{{ח:תתתת|(4)}} הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;

{{ח:תתתת|(5)}} הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;

{{ח:תתתת|(6)}} החזקה בכל הון המניות של התאגיד, אם יש כזה;

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תאגיד עירוני בבעלות מלאה“ – חברה, אגודה שיתופית, עמותה או תאגיד אחר שהוקם בידי עיריה מכוח סמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 249|סעיף 249(30)}}, אשר כל אמצעי השליטה בו, המנויים בהגדרה ”אמצעי שליטה“, הם בידי אחת מאלה:}}

{{ח:תתתת|(1)}} העיריה לבדה או יחד עם רשות מקומית אחרת;

{{ח:תתתת|(2)}} העיריה או רשות מקומית אחרת, יחד עם תאגיד עירוני בבעלות מלאה של העיריה.

{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 142ב|סעיפים 142ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 142ג|142ג(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 142ג1|ו־142ג1}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תאגיד עירוני בבעלות מלאה, למעט תאגיד כאמור שהוא חברה, שכל מטרתה היא גיוס אשראי לעיריה או לעיריה ולרשות מקומית אחרת.

{{ח:תת|(א)}} בתכנית ההבראה יפורטו, בין השאר, יעדי התכנית והדרכים להשגתם, ובכלל זה –

{{ח:תתת|(1)}} מקורות המימון לתכנית, לרבות מקורות המימון להסדר חובות העבר;

{{ח:תתת|(2)}} אמצעי התייעלות שתנקוט העיריה, לרבות צמצום הוצאותיה, העלאת שיעורי הגביה של מסים, אגרות ותשלומי חובה המשתלמים לה, ופיטורי עובדים, וכן אמצעי התייעלות נוספים, ככל שנדרש, וביניהם: הגדלת מקורות ההכנסה האחרים של העיריה, מכירת נכסים ועריכת שינויים מבניים וארגוניים;

{{ח:תתת|(3)}} לוח הזמנים לביצוע הוראות התכנית, התקופה להשלמת ביצועה, והתנאת העברה של הקצבות שהן כספי הבראה מתקציב המדינה, ככל שניתנו כאלה, בעמידה בלוח הזמנים האמור.

{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א)}} בכל אחד מהמקרים המנויים להלן רשאי השר להורות על בחירת ראש עיריה חדש או מועצה חדשה או שניהם כאחד, ולקבוע את תאריך הבחירות, למנות ראש עיריה ומועצה או למנות מועצה בלבד, מתוך אנשים הכשירים להיות חברי מועצה, או למנות ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד, ואלה המקרים:

{{ח:תתת|(1)}} המועצה נחשבת כמועצה שחדלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|סעיף 137(ב)}};

{{ח:תתת|(2)}} המועצה או ראש העיריה אינם ממלאים עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליהם לפי הפקודה או בכל דין אחר או שאינם מנהלים כשורה את תחום שיפוטה, לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, וכל זאת לאחר שהזהיר אותם;

{{ח:תתת|(3)}} ועדת חקירה מצאה כי המועצה או ראש העיריה אינם עשויים למלא את תפקידיהם כראוי לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, והמליצה לפני השר על סיום כהונת ראש העיריה או על פיזור המועצה.

{{ח:תת|(ב)}} התקיים אחד המקרים המנויים בסעיף קטן (א)(1) עד (3), בתוך שנה לפני המועד הקבוע לקיום בחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הבחירות), לא ימנה השר ראש עיריה, מועצה או ועדה לפי סעיף קטן (א).

{{ח:תת|(א)}} השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות כללים המתייחסים לעיריה שבה, בין השאר, יש שיעור גירעון שוטף, שיעור גירעון מצטבר, שיעור גביית ארנונה ושיעור גביית תשלומי אספקת מים (בסעיף זה – שיעורים).

{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) יקבעו השרים את השיעורים בשלושה מדרגים, שבמסגרתם יפעל שר הפנים כמפורט בפסקאות (1) עד (3), ורשאים הם לקבוע את השיעורים כולם או חלקם:

{{ח:תתת|(1)}} שיעורים שבהגיע העיריה אליהם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה (בסעיף זה – ועדה);

{{ח:תתת|(2)}} שיעורים שבהגיע העיריה אליהם רשאי השר להורות על מינוי ועדה;

{{ח:תתת|(3)}} שיעורים שבהגיע העיריה אליהם לא יורה השר, על מינוי ועדה.

{{ח:תת|(ג}} {{ח:תתת)|(1)}} תקנות לפי סעיף זה יחולו לענין פעולות השר לפי סעיף זה בלבד והם לא יחולו לענין פעולות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143(א)}};

{{ח:תתת|(2)}} שיעורים שנקבעו לפי סעיף זה יחולו על מינוי ועדה לפי סעיף זה בלבד ולא יחולו על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143(א)}}.

{{ח:תת|(ד}} {{ח:תתת)|(1)}} השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות הוראות המתייחסות לעיריה שחלות עליה הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#פרק ד1|פרק ד׳1 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}} (בפקודה זו – חוק יסודות התקציב), שלא עמדה באחד או יותר מיעדי תכנית ההבראה, שהוכנה לגביה, או שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה בתוך שלושים ימים שתחילתם מיום שהודיעה לשר הפנים על החלת הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 31יד|סעיף 31יד בפרק האמור}} עליה;

{{ח:תתת|(2)}} בתקנות לפי סעיף קטן (ד)(1) יקבעו השרים תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה, ולגבי עיריה שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה כאמור {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 31יד|בסעיף 31יד}}, תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה;

{{ח:תתת|(3)}} השרים רשאים לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לגבי עיריה שלא הגישה תכנית הבראה על אף הוראת השר לעשות כן כאמור {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 140ד|בסעיף 140ד לפקודת העיריות}}, תנאים שבהתקיימם השר יהיה רשאי להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה.

{{ח:תת|(א)}} לועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143}} למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה ימנה השר מתוך חבריה יושב ראש, ואם נראה לו – גם סגן או סגנים ליושב ראש.

{{ח:תת|(ב)}} ליושב ראש יהיו כל הסמכויות והחובות שיש לראש העיריה, ולסגן יושב ראש יהיו כל הסמכויות והחובות שיש לסגן ראש העיריה.

{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 134|סעיף 134}} יחולו לגבי יושב ראש וסגן או סגנים ליושב ראש, בשינויים המתאימים.

{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש או סגן יושב ראש, רשאים לקבל מתוך קופת העיריה שכר שיקבע השר מזמן לזמן; זכויותיהם לגמלאות יבוטחו בקופת גמל כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, וקופת העיריה לא תישא בכל עלות בשל זכויותיהם לגמלאות בעבור תקופת כהונתם בתפקידים האמורים, למעט בתשלומים השוטפים לקופת הגמל.

{{ח:תת|(א)}} מועצה או ועדה ממונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143}} יכהנו עד המועד הקרוב שבו יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק הבחירות}}, ובלבד שתקופת הכהונה לא תפחת משלוש שנים, ויהיו להן כל הסמכויות והחובות המוקנות למועצה או למועצה ולראש העיריה, לפי הענין, לפי פקודה זו או לפי כל דין אחר.

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר, בהתייעצות עם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לקבוע מועד אחר לסיום כהונתה של מועצה או ועדה ממונה.

{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית לבחור מבין חבריה ועדת הנהלה קבועה שתפקידה לייעץ לראש העיריה בכל הנוגע לביצוע תפקידיו, ושתשמש ועדה לכל ענין שאינו בתחום סמכותה של ועדה אחרת, קבועה או ארעית.

{{ח:תת|(ב)}} חברי ועדת ההנהלה יהיו ראש העיריה, סגניו וחברי מועצה אחרים שהמועצה תקבע את מספרם ותבחר אותם.

{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידה לבדוק הצעות מחירים המוגשות לעיריה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש העיריה על ההצעה שלדעת הועדה ראויה לאישורו; ראש העיריה לא יהיה חבר בועדת המכרזים.

{{ח:תת|(ב)}} החליט ראש העיריה לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה, ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה.

{{ח:תת|(ג)}} ראש העיריה רשאי, באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהועדה לא המליצה עליה.

{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום.

{{ח:תת|(ב}} {{ח:תתת)|(1)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}

{{ח:תתת|(2)}} הועדה תקיים ישיבותיה בדלתיים סגורות;

{{ח:תתת|(3)}} היו הדעות בישיבה שקולות – תהא ליושב ראש הישיבה קול נוסף או מכריע;

{{ח:תתת|(4)}} החלטות הועדה – למעט החלטות בענין הנוגע לתקציב העיריה – אינן טעונות אישור המועצה, ואולם המועצה רשאית להסמיך את הועדה להחליט גם בענין הנוגע לתקציב העיריה.

{{ח:תת|(א)}} בעיריה שבה נתכונן משמר אזרחי, כמשמעותו בפקודת המשטרה תוקם ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בענין המשמר האזרחי.

{{ח:תת|(ב)}} חברי ועדת הבטחון יהיו –

{{ח:תתת|(1)}} נציגי העיריה שתמנה המועצה;

{{ח:תתת|(2)}} נציגי שרים אלה, אם ראו לשלוח נציג:

{{ח:תתת|(3)}} חברים אחרים כפי שתחליט הועדה.

{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר מבין חבריה ועדה לענייני ביקורת שתפקידה לדון בכל דו״ח של מבקר המדינה ושל נציב תלונות הציבור על הביקורת בעיריה, בכל דו״ח של משרד הפנים על העיריה ובכל דו״ח של מבקר העיריה, ולעקוב אחרי תיקון הליקויים שהעלתה הביקורת, והיא רשאית לדון בכל דו״ח ביקורת אחר על העיריה שהוגש לפי דין; הועדה תגיש למועצה את סיכומיה והצעותיה.

{{ח:תת|(ב)}} מספר חברי הועדה לא יעלה על שבעה; הרכב הועדה יהיה תואם, ככל שניתן, את ההרכב הסיעתי של המועצה; ראש העיריה, סגניו וחברי ועדת ההנהלה לא יהיו חברים בועדה לעניני ביקורת.

{{ח:תת|(ג}} {{ח:תתת)|(1)}} יושב ראש הועדה לעניני ביקורת יהיה בכפוף להוראות פסקה (2) מהאופוזיציה ולא יכהן כדירקטור בהנהלת גוף עירוני מבוקר;

{{ח:תתתת|(א)}} סיעתו שונה מסיעתו של ראש העיריה;

{{ח:תתתת|(ב)}} לסיעתו אין ייצוג בועדת ההנהלה;

{{ח:תתתת|(ג)}} מסיעתו לא מונו סגנים לראש העיריה;

{{ח:תתתת|(ד)}} סיעתו אינה קשורה בהסכם המתייחס לכהונת ראש העיריה או לניהול העיריה.

{{ח:תתת|(2)}} היו הסיעות כולן מיוצגות בועדת ההנהלה או ישנה במועצה סיעה אחת בלבד, יהיה יושב ראש הועדה לעניני ביקורת מי שהתקיימו בו לפחות כל אלה:

{{ח:תתתת|(א)}} הוא אינו חבר בועדת ההנהלה;

{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו מכהן כיושב ראש ועדת הכספים או המכרזים;

{{ח:תתתת|(ג)}} הוא אינו מכהן כדירקטור בגוף עירוני מבוקר;

{{ח:תתתת|(ד)}} סיעתו שונה מסיעתו של ראש העיריה, אם יש במועצה יותר מסיעה אחת.

{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר מבין חבריה ועדת הנחות (להלן – הועדה) שסמכויותיה יהיו –

{{ח:תתת|(1)}} לתת הנחה מסכום הארנונה הכללית המוטלת על נכס באותה שנת כספים, אלמלא ההנחה, בשיעורים המפורטים להלן:

{{ח:תתתת|(א)}} לנזקק המחזיק בנכס המשמש למגוריו – עד 70%; לענין זה, ”נזקק“ – מחזיק שנגרמו לו הוצאות חריגות, גבוהות במיוחד, בשל טיפול רפואי חד־פעמי או מתמשך שלו או של בן משפחתו או בשל אירוע אשר הביא להרעה משמעותית, בלתי צפויה, במצבו החומרי;

{{ח:תתתת|(ב)}} למחזיק בנכס, שהוא הבעלים הראשון של בנין חדש ריק, שמיום שהסתיימה בנייתו והוא ראוי לשימוש, אין משתמשים בו במשך תקופה רצופה שיקבע השר – עד 100%.

{{ח:תתת|(2)}} לדון בבקשות למחיקת סכום המגיע לעיריה לפי {{ח:פנימי|סעיף 339|סעיף 339}}, שאינו ארנונה, ולהגיש המלצותיה לשר.

{{ח:תת|(ב)}} חברי הועדה יהיו –

{{ח:תתת|(1)}} שלושה חברי המועצה, אשר שניים מהם חברים בסיעות המיוצגות בועדת ההנהלה ואחד חבר בסיעה הגדולה ביותר, שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה, שקיבלה את מרב קולות הבוחרים; היו הסיעות כולן מיוצגות בועדת ההנהלה – יהיה חבר ועדה אחד לפחות מי שאינו חבר המועצה;

{{ח:תתת|(2)}} הגזבר, מנהל מחלקת הרווחה, ומנהל מחלקת הגביה או מי שכל אחד מהם הסמיכו לענין סעיף זה מבין עובדי העיריה;

{{ח:תתת|(3)}} היועץ המשפטי שמינתה העיריה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי)|חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל״ו–1975}}, או עורך דין ממשרדו או מלשכתו ובעיריה שלא מינתה יועץ משפטי כאמור, עורך דין שמינתה המועצה לענין זה.

{{ח:תת|(ג)}} המועצה תמנה מבין חבריה שמונו לועדה, את יושב ראש הועדה ואת ממלא מקומו.

{{ח:תת|(ד)}} מנין חוקי בישיבות הועדה יהיה נוכחות של יושב ראש הועדה או ממלא מקומו, היועץ המשפטי והגזבר.

{{ח:תת|(ה)}} החלטות הועדה אינן טעונות אישור המועצה אך יונחו על שולחנה.

{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה לבטיחות בדרכים שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לבטיחות בדרכים; הועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותפקח על ביצוע התכניות המאושרות.

{{ח:תת|(ב)}} חברי הועדה יהיו –

{{ח:תתת|(1)}} ראש העיריה או סגנו שהוא ממלא מקומו הקבוע, והוא יהיה היושב ראש;

{{ח:תתת|(2)}} מהנדס העיר ומנהל אגף החינוך, או מי שכל אחד מהם הסמיכו, מבין עובדי העיריה, לענין זה;

{{ח:תתת|(3)}} חברי מועצה או בעלי תפקידים אחרים בעיריה, כפי שיקבע ראש העיריה בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);

{{ח:תתת|(4)}} נציג שר התחבורה, שימנה שר התחבורה;

{{ח:תתת|(5)}} נציגי גופים העוסקים בבטיחות בדרכים, ונציגי השכונות המצויות בתחום העיריה, כפי שיקבע ראש העיריה בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);

{{ח:תתת|(6)}} נציג השר לבטחון הפנים שימנה מפקד המרחב שבתחום סמכותו נמצאת העיר.

{{ח:תת|(ג)}} מספר חברי הועדה יהיה כלהלן:

{{ח:תתת|(1)}} בעיריה שמספר תושביה אינו עולה על 30,000 – 9;

{{ח:תתת|(2)}} בעיריה שמספר תושביה עולה על 30,000 אך אינו עולה על 100,000 – 12;

{{ח:תתת|(3)}} בעיריה שמספר תושביה עולה על 100,000 – 15.

{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות לקידום מעמד הילד ובני הנוער, להגן עליהם ולהבטיח את זכויותיהם, לרבות מימוש עקרונות של טובת הילד, אי אפליה, הזכות להתפתחות בתנאים נאותים וזכותם של ילדים ובני נוער להשמיע את דעתם ולהשתתף בצורה נאותה בקבלת החלטות הנוגעות לעניניהם.

{{ח:תת|(ב)}} חברי הועדה יהיו –

{{ח:תתת|(1)}} שלושה עד חמישה חברי מועצה;

{{ח:תתת|(2)}} מנהל אגף החינוך;

{{ח:תתת|(3)}} מנהל אגף הרווחה או מנהל המחלקה לשירותים ציבוריים;

{{ח:תתת|(4)}} אחד ממנהלי בתי הספר בעיר;

{{ח:תתת|(5)}} נציג ארגון המורים העל יסודיים;

{{ח:תתת|(6)}} נציג ארגון מורי אגודת ישראל – בעיר שבה פועל מוסד חינוך שמוריו חברים בארגון; בפסקה זו, ”מוסד חינוך“ – מוסד חינוך חובה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התשי״ט–1949}};

{{ח:תתת|(7)}} נציג הסתדרות המורים;

{{ח:תתת|(8)}} יושב ראש מועצת התלמידים העירונית;

{{ח:תתת|(9)}} יושב ראש ועד ההורים העירוני;

{{ח:תתת|(10)}} מפקד תחנת המשטרה שבתחום סמכותו נמצאת העיר;

{{ח:תתת|(11)}} נציג תנועות הנוער בעיר;

{{ח:תתת|(12)}} נציג ארגון התנדבותי שענינו קידום עניני ילדים ונוער;

{{ח:תתת|(13)}} חברים נוספים, כפי שתקבע המועצה.

{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה להנצחת זכרם של נרצחי פעילות טרור, שתפקידה ליזום ולתכנן דרכי הנצחה ופעולות הנצחה לתושבי העיר שנרצחו בעקבות פעילות טרור.

{{ח:תת|(ב)}} מספר חברי הועדה לא יפחת משלושה ולא יעלה על תשעה; שליש מהם יהיו חברי המועצה, שליש נציגי ציבור ושליש בני משפחות של נרצחי פעילות טרור שהיו תושבי העיר, שהמועצה קבעה את דרך בחירתם.

{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”נרצח פעילות טרור“ – נפגע שמת עקב פגיעת איבה, הכל כאמור {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}.

{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדת חינוך שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לחינוך; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות; כן תייעץ הוועדה למועצה בתחומים כאמור.

{{ח:תת|(ב)}} חברי הוועדה יהיו –

{{ח:תתת|(1)}} ראש העיריה או ממלא מקומו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 14|סעיף 14(ג) בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}, והוא יהיה היושב ראש;

{{ח:תתת|(2)}} שלושה עד שישה חברי מועצה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);

{{ח:תתת|(3)}} שני נציגים של בתי ספר שבתחום שיפוטה של העיריה, שהם מנהלי בית ספר או סגניהם, האחד מבית ספר שניתן בו חינוך יסודי שייבחר על ידי הסתדרות המורים, והאחר מבית ספר שניתן בו חינוך על יסודי שייבחר על ידי ארגון המורים העל יסודיים;

{{ח:תתת|(4)}} נציג ועד ההורים העירוני;

{{ח:תתת|(5)}} יושב ראש מועצת התלמידים העירונית, ואולם אם אין הוא זכאי להצביע בבחירות לעיריה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}}, תבחר מועצת התלמידים העירונית נציג אחר במקומו הזכאי להצביע בבחירות כאמור.

{{ח:תת|(ג)}} מספר חברי המועצה שיכהנו בוועדת החינוך מכוח סעיף קטן (ב)(2) ייקבע על ידי המועצה, כך שכלל מספר החברים בוועדה יהיה בלתי זוגי.

{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה לאיכות הסביבה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לשמירה על איכות הסביבה ולהבטחת פיתוח ושימוש בני קיימא של הסביבה; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות.

{{ח:תת|(ב)}} חברי הוועדה יהיו –

{{ח:תתת|(1)}} ארבעה חברי מועצה;

{{ח:תתת|(2)}} עובד בכיר שהוא האחראי לתחום איכות הסביבה בעיריה;

{{ח:תתת|(3)}} שני נציגי ציבור שהם תושבי העיר; את האחד תבחר המועצה בהתייעצות עם ארגונים מקומיים שענינם בשמירת איכות הסביבה ואת האחר יבחרו ארגונים מקומיים כאמור, ובאין ארגון מקומי, תבחר המועצה את האחד בהתייעצות עם ארגון ארצי ואת האחר יבחר ארגון ארצי;

{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:תת|(ג)}} לדיוני הוועדה יוזמן דרך קבע נציג ארגון ארצי ונציג השר להגנת הסביבה.

{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”ארגון ארצי“ – גוף ציבורי המנוי {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת חלק א|בחלק א׳ של התוספת בחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}}.

{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות לקידום טיפול מקיף במאבק בנגע הסמים המסוכנים, לגבי מניעה, שיקום וטיפול, לרבות טיפול בהשלכות הנובעות מהתמכרות לסמים וכן חינוך והסברה, בין השאר, לענין הדין בשימוש בסמים; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות.

{{ח:תת|(ב)}} חברי הוועדה יהיו –

{{ח:תתת|(1)}} שלושה חברי מועצה לכל היותר, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), שאחד מהם יהיה היושב ראש, כפי שתבחר המועצה;

{{ח:תתת|(2)}} מנהל אגף הרווחה או מנהל המחלקה לשירותים חברתיים;

{{ח:תתת|(3)}} מנהל מחלקת חינוך;

{{ח:תתת|(4)}} שני נציגי ציבור, שיבחר ראש העיריה באישור המועצה;

{{ח:תתת|(5)}} מנהל בית ספר בתחום שיפוטה של העיריה, שניתן בו חינוך על יסודי, שימנה מנהל מחלקת חינוך;

{{ח:תתת|(6)}} נציג הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול שימנה מנהל הרשות.

{{ח:תת|(ג)}} מספר חברי המועצה שיכהנו בוועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים מכוח סעיף קטן (ב)(1) ייקבע על ידי המועצה, כך שכלל מספר החברים בוועדה יהיה בלתי זוגי.

{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה שתפקידה לאסוף ולנתח נתונים הנוגעים למעשי האלימות, העבריינות והפשיעה בתחום העירייה, לבחון את התכניות הקיימות להתמודדות עם מעשים אלה ולגבש תכניות חדשות; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות.

{{ח:תת|(ב)}} חברי הוועדה יהיו –

{{ח:תתת|(1)}} ראש העירייה או סגנו שהוא ממלא מקומו הקבוע, והוא יהיה היושב ראש;

{{ח:תתת|(2)}} המנהל הכללי של העירייה;

{{ח:תתת|(3)}} מנהל אגף החינוך בעירייה;

{{ח:תתת|(4)}} מנהל אגף הפיקוח בעירייה;

{{ח:תתת|(5)}} מנהל הביטחון בעירייה;

{{ח:תתת|(6)}} מנהל אגף הרווחה או מנהל המחלקה לשירותים חברתיים בעירייה;

{{ח:תתת|(7)}} היועץ לענייני אזרחים ותיקים בעירייה;

{{ח:תתת|(8)}} נציג אחד או יותר של משטרת ישראל, כפי שיקבע מפקד המרחב שבתחום סמכותו נמצאת העירייה;

{{ח:תתת|(9)}} שני חברי המועצה לכל היותר;

{{ח:תתת|(10)}} חברים נוספים ובין השאר נציגי ארגונים העוסקים בזכויות נפגעי עבירה.

{{ח:תת|(ג)}} באישור הוועדה, ניתן למנות ממלא מקום זמני במקומו של חבר הוועדה, אם הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

{{ח:תת|(א)}} ההרכב הסיעתי של חברי מועצה, בכל אחת מועדות החובה לפי פקודה זו, יהיה תואם ככל שניתן את ההרכב הסיעתי של המועצה ובלבד שבכל ועדת חובה יהיה נציג אחד לפחות מהאופוזיציה; לענין סעיף זה, ”נציג אחד לפחות מהאופוזיציה“ – מי שמתקיימים בסיעתו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 149ג|פסקה 149ג(ג)(1)}}.

{{ח:תת|(ב}} {{ח:תתת)|(1)}} סיעה הזכאית למנות חבר מטעמה בועדת חובה לפי פקודה זו או לפי כל דין (להלן – סיעה זכאית), רשאית למנות לועדה חבר מועצה מכל סיעה אחרת, וזאת אף אם עקב מינויו לא תתקיים הוראה מהוראות סעיף קטן (א).

{{ח:תתת|(2)}} מינוי חבר מועצה מסיעה אחרת בועדת חובה לפי סעיף קטן (ב), אינו מקנה לסיעה האחרת סמכות למנות ממלא מקום קבוע, כאמור בסעיף קטן (ג).

{{ח:תת|(ג)}} סיעה זכאית רשאית למנות ממלא מקום קבוע מטעמה בלבד לכל אחד מנציגיה בועדת החובה כאמור.

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אדמה חקלאית“ – קרקע המשמשת למטע, למשתלה, למשק בעלי חיים, לגידול תוצרת חקלאית או פרחים או לייעור;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חקלאי“ –}}

{{ח:תתת|(1)}} מי שהוא בעל אדמה חקלאית שהיא בתחום העיריה ושטחה שני דונם לפחות ואינה מוחזקת על ידי אחר, להוציא שטחו של בנין כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 269|בסעיף 269}} שאינו משמש למטרות חקלאיות;

{{ח:תתת|(2)}} מי שהחזיק ועיבד עיבוד סדיר אדמה חקלאית כמתואר בפסקה (1) שנה אחת בסמוך לפני יום הבחירות האחרונות למועצה;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ענין חקלאי“ – ענין בעל ערך חקלאי, שהסדרתו היא לטובת החקלאות או לטובת ענף שבה, או לטובת עוסקים בחקלאות בתחום העיריה או בשטח בנין עיר הכולל את תחום העיריה, לרבות הטלת ארנונות על אדמה חקלאית שבתחומה, והיטלים ואגרות בקשר לאדמה חקלאית על העוסקים בחקלאות כאמור ודרך הוצאתן של ההכנסות ממקורות אלה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”היום הקובע“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}}}

{{ח:תת|(א)}} ועדה חקלאית (להלן {{ח:פנימי|פרק 8 סימן ב|בסימן זה}} – הועדה) תוקם בכל עיריה שיש בתחומה לפחות חמישים חקלאים, או אדמה חקלאית בשטח של אלף דונם לפחות המוחזקים על ידי עשרים וחמישה אנשים לפחות, למעט עיריה שמספר תושביה, ביום היבחרה של מועצתה, עלה על מאה אלף.

{{ח:תת|(ב)}} עיריה שהחובה לפי סעיף קטן (א) לא חלה עליה, תוקם בה ועדה אם מועצתה החליטה על כך או השר קבע כך ביחס אליה.

{{ח:תת|(ג)}} שר החקלאות ופיתוח הכפר וכן הוועדה, אם הוקמה, ימסרו לשר, לפי בקשתו, כל ידיעה הדרושה לו לעניין סעיף זה, לרבות ידיעה בדבר מספר החקלאים ובדבר היקף שטח האדמה החקלאית בעירייה.

{{ח:תת|(ד)}} בתוך שלושה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה, יבחן השר אם מתמלאים לגבי העירייה התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) המחייבים הקמת ועדה או אם יש להקים בעירייה ועדה לפי סעיף קטן (ב); נוכח כי יש להקים באותה עירייה ועדה, יורה לראש העירייה, לפתוח בהליכים להקמתה.

{{ח:תת|(א)}} מספר חברי הועדה יהיה מספר הניתן לחלק לשלושה, אך לא יעלה על שנים עשר, הכל לפי שתחליט המועצה או, באין החלטת המועצה, כפי שיקבע השר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}.

{{ח:תת|(ב)}} הרכב הועדה יהיה: שני שלישים שייבחרו לפי ההוראות {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}} (להלן – נציגי החקלאים) ושליש אחד שייבחר על ידי המועצה ושאחד מהם, לפחות, יהיה חבר המועצה; כל חברי הועדה יהיו חקלאים, פרט לאחד שיכול להיות לא־חקלאי, אם הוא חבר המועצה שנבחר על ידיה לועדה.

{{ח:תת|(א)}} העירייה תערוך את הבחירות של נציגי החקלאים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}; הבחירות יהיו שוות, ישירות וחשאיות, אולם לפי דרישת שלושים וחמישה אחוז של החקלאים יהיו הבחירות גם יחסיות; דרישה כאמור תוגש בדרך ובמועד שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.

{{ח:תת|(ב)}} נציג החקלאים שנעדר מישיבות הועדה שלושה חדשים רצופים, או משלוש ישיבות רצופות – אם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות – יחדל להיות חבר הועדה, אלא אם כן נעדר מחמת מחלה או שירות בצבא־הגנה לישראל, או ברשות הועדה.

{{ח:תת|(1)}} לייעץ למועצה בכל ענין חקלאי הן ביזמת עצמה והן לפי בקשת המועצה;

{{ח:תת|(2)}} להציע למועצה הצעות להחלטה בכל ענין חקלאי;

{{ח:תת|(3)}} להוציא לפועל החלטות המועצה בענין חקלאי, אם נדרשה לכך על ידי המועצה או על ידי ראש העיריה, או על ידי השר אם היה הענין בערר על פי {{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160}}.

{{ח:תת|(א)}} 10% לפחות מחבריה יהיו חברי המועצה ובלבד שמספר חברי המועצה בועדה לא יפחת מ־2 ואחד מהם יהיה היושב ראש;

{{ח:תת|(ב)}} שאר חברי הועדה יהיו בעלי זכות להיבחר לחברי מועצה שאינם פסולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120}}, ושעל כל אחד מהם המליצה סיעה המרכיבה את המועצה ובלבד שההרכב הסיעתי של כל ועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 150|סעיף 150}}, כולל את מומלצי הסיעות לפי סעיף זה, יהיה תואם ככל שניתן, את ההרכב הסיעתי של המועצה.

{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה שנבחר על ידיה לועדה של המועצה, חברותו באותה ועדה נפסקת משנפסקה חברותו במועצה.

{{ח:תת|(ב)}} חבר ועדה של המועצה שאיבד את זכותו להיבחר כחבר המועצה יחדל מהיות חבר בועדה.

{{ח:תת|(ג)}} חבר ועדה של המועצה רשאי להתפטר מתפקידו בהודעה בכתב לראש העיריה.

{{ח:תת|(א)}} יושב ראש ועדה של המועצה רשאי בכל עת לקרוא לישיבת הועדה, והוא חייב לקרוא לישיבה על פי החלטת הועדה או על פי בקשת שליש חבריה או על פי בקשה של המועצה או של ראש העיריה.

{{ח:תת|(אא)}} ועדה שחובה להקימה לפי כל דין תכונס לפחות אחת לשלושה חדשים; לא כונסה ועדה כאמור, יורה ראש העיריה לכנסה, והוא יקבע את סדר היום של ישיבת הועדה; לא נכח יושב ראש הועדה בישיבה, או סרב לנהלה, ינהלה זקן חברי הועדה.

{{ח:תת|(ב)}} כל ועדה של המועצה רשאית, בשים לב להחלטות המועצה, ובמידה שלא נקבעה הוראה אחרת בענין זה, להסדיר בעצמה את עבודתה ואת דיוניה.

{{ח:תת|(ג)}} ועדה של המועצה רשאית למסור לועדת משנה, שתיבחר מבין חבריה, את בירורו של ענין מסויים, שבתחום סמכותה; ועדת המשנה תביא את מסקנותיה בענין האמור לפני הועדה.

{{ח:תת|(ד)}} היו הקולות שקולים בועדה, יבואו ההצעות השקולות להכרעת המועצה.

{{ח:תת|(ה)}} החלטות של ועדות המועצה טעונות אישור המועצה אם אין בפקודה כוונה אחרת משתמעת.

{{ח:תת|(א)}} מועצה רשאית, ולפי דרישת הממונה חייבת, למנות לעיריה מזכיר אם לא מונה מנהל כללי, ורופא וטרינר; כן חייבת המועצה למנות מהנדס; מינוי לפי סעיף קטן זה יהיה של אנשים ראויים, בדרך של מכרז פומבי בכפוף להוראות סעיף קטן (א2); ואפשר למנות אדם ליותר ממשרה אחת מהמשרות האמורות.

{{ח:תת|(א1)}} ראש העיריה רשאי, ולפי דרישת הממונה חייב, למנות לעיריה מנהל כללי ובלבד שהמועצה לא מינתה מזכיר.

{{ח:תת|(א2)}} לא תמנה המועצה ולא ימנה ראש העיריה אדם, שעליהם למנותו, למשרה מהמשרות הנקובות {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} אלא את מי שועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים בחרה בו, ולענין מנהל כללי, לא ימנה ראש העיריה אלא את מי שועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים אישרה את כשירותו והתאמתו לתפקיד.

{{ח:תת|(ב)}} המועצה, בהחלטה ברוב חבריה, תמנה לעיריה מבקר במשרה מלאה.

{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה ולא יכהן אדם כמבקר עיריה אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה:

{{ח:תתת|(1)}} הוא יחיד;

{{ח:תתת|(2)}} הוא תושב ישראל;

{{ח:תתת|(3)}} הוא לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון;

{{ח:תתת|(4)}} הוא בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל או מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהכיר בו, לענין זה, מוסד להשכלה גבוהה בישראל, או שהוא עורך דין או רואה חשבון;

{{ח:תתת|(5)}} הוא רכש נסיון במשך שנתיים בעבודת ביקורת;

{{ח:תתת|(6)}} הוא אינו חבר בהנהלה פעילה של מפלגה או בהנהלה פעילה או בגוף דומה אחר של רשימת מועמדים שהתמודדה בבחירות לרשות המקומית.

{{ח:תת|(ג1)}} לא ימונה ולא יכהן כמבקר עיריה מי שכיהן כחבר מועצה, אלא אם כן עברו עשר שנים מתום כהונתו כחבר מועצה באותה עיריה, או שנתיים מתום כהונתו כחבר מועצה בעיריה גובלת.

{{ח:תת|(ג2)}} מי שהיה מועמד בבחירות למועצת העיריה, לא יכהן כמבקר אותה עיריה, למשך כל תקופת כהונתה של אותה מועצה שאליה היה מועמד.

{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הממונה על המחוז לאשר מינויו של אדם אשר לא נתמלא בו אחד מן התנאים המנויים בפסקאות (4) ו־(5) לסעיף קטן (ג), כמבקר העיריה, אם הוא רכש נסיון במשך עשר שנים בעבודת ביקורת בגוף ציבורי כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית|בחוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}}.

{{ח:תת|(ה}} {{ח:תתת)|(1)}} המועצה, בהחלטה ברוב חבריה, תמנה גזבר לעיריה; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם שר האוצר, יקבע תנאים לענין כשירות ופסלות לכהונה לגזבר;

{{ח:תתת|(2)}} נבצר מהגזבר זמנית למלא את תפקידו, תמנה המועצה ממלא מקום לגזבר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים; חדל הגזבר למלא את תפקידו וטרם מינתה המועצה גזבר אחר במקומו, תמנה המועצה ממלא מקום לגזבר לתקופה כאמור; ואולם רשאי השר להאריך תקופה זו בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, ובלבד שנוכח כי המועצה נוקטת את כל הפעולות הדרושות למינוי גזבר וכי הארכה כאמור דרושה לשם השלמת הליך המינוי; ההוראות לפי פקודה זו החלות לגבי גזבר יחולו גם לגבי ממלא מקומו, למעט ההוראות לענין דרכי המינוי, תנאי הכשירות למינוי ופיטורים.

{{ח:תת|(א)}} ראה הממונה כי המועצה אינה ממנה מבקר, רשאי הוא לדרוש ממנה בצו כי תמנה מבקר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 167|בסעיף 167}}, תוך הזמן הנקוב בצו.

{{ח:תת|(ב)}} לא מילאה המועצה אחרי הצו תוך הזמן האמור, רשאי הממונה למנות מבקר לעיריה ולקבוע את שכרו.

{{ח:תת|(א)}} מינה ראש העיריה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(א1)}}, מנהל כללי, ימלא הוא את תפקידי המזכיר ויהיו נתונות לו לצורך זה הסמכויות הנתונות למזכיר לפי הוראות פקודה זו; הוראה זו לא תחול מקום שמינה השר מזכיר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 169|סעיף 169}}.

{{ח:תת|(ב)}} לא מונה מזכיר או מנהל כללי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}} ולא מונה מזכיר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 169|סעיף 169}}, תמנה המועצה, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, אדם ראוי מבין עובדי העיריה שימלא את תפקידי המזכיר; במילוי תפקידיו כמזכיר, יהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות למזכיר לפי הוראות פקודה זו.

{{ח:תת|(א)}} בכל עיריה תוקם ועדת מכרזים לבחירת עובדים למשרות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}; החלטתה של הועדה תובא לאישור המועצה או ראש העיריה, לפי הענין.

{{ח:תת|(ב)}} ואלה חברי ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים –

{{ח:תתת|(1)}} ראש העיריה או נציגו מקרב סגניו, אשר ישמש כיושב ראש ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים;

{{ח:תתת|(2)}} שני חברי המועצה שייבחרו על ידה, אשר לפחות אחד מהם נציג סיעה שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה, ואם כל הסיעות מיוצגות בועדת ההנהלה, חבר המועצה שאינו חבר בועדת ההנהלה;

{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של העיריה;

{{ח:תתת|(4)}} נציג שימנה השר, שהוא בעל תפקיד מקביל בעיריה אחרת לתפקיד הנדון במכרז.

{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(3), בתהליך בדיקת כשירותו והתאמתו של מועמד למשרת המנהל הכללי, יהיה היועץ המשפטי של העיריה חבר ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים במקום המנהל הכללי.

{{ח:תת|(ד)}} היועץ המשפטי של העיריה יהיה משקיף בישיבות ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים, למעט בישיבות שענינן מינוי היועץ המשפטי של העיריה.

{{ח:תת|(ה)}} נקבע בדין כי לא ימונה אדם למשרה מסוימת אלא אם כן הוא בעל כשירות והתאמה לתפקיד, תהיה ועדת המכרזים הועדה המוסמכת לבדיקה ולאישור כשירותו והתאמתו כאמור.

{{ח:תת|(א)}} ראש העיריה רשאי למנות לעיריה עובדים שלא הוזכרו {{ח:פנימי|סעיף 167|בסעיף 167}} למשרות שיש עליהן הקצבה בתקציב המאושר.

{{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה אדם לעובד עיריה, לרבות למשרות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, למעט המנהל הכללי, אלא לאחר שראש העיריה או מי שהוא הסמיך לכך הכריז על המשרה בפומבי על פי כללים לפי סעיף קטן (ג).

{{ח:תת|(ב1}} {{ח:תתת)|(1)}} במהלך מינוי למשרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} או למשרת פקח תונח לפני ועדת המכרזים הדנה בענין, חוות דעתו של היועץ המשפטי של העיריה בדבר קיום הרשעה של המועמד בעבירה שבשל אופייה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש בתפקיד; במהלך מינוי למשרת יועץ משפטי תונח לפני ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים חוות דעת כאמור, על ידי היועץ המשפטי של משרד הפנים; החליטה ועדת המכרזים בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי, תחליט המועצה בענין מינוי אדם למשרה כאמור; בפסקה זו, ”פקח“ – לרבות נושא משרה בעיריה הממלא תפקידי פיקוח.

{{ח:תתת|(2)}} שר הפנים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר המשפטים, ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשאי לקבוע בעלי תפקידים נוספים שלגביהם תידרש חוות דעת היועץ המשפטי של העיריה כאמור בפסקה (1).

{{ח:תתת|(3)}} השר לביטחון הפנים בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת יקבע דרכי מסירת מידע בדבר קיום הרשעה של מועמד כאמור בסעיף זה.

{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות כללים בדבר דרכי מכרז ופרטיו, אם בדרך כלל ואם לסוגי משרות, ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע משרות וסוגי משרות שעליהן לא תחול, בתנאים שיקבע, חובת מכרז.

{{ח:תת|(ד)}} לא תחול חובת מכרז לפי סעיף קטן (ב) על משרות שלהן מתקבל אדם באמצעות לשכת תעסוקה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|חוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}}.

{{ח:תת|(ה)}} ראש העיריה בהסכמת מבקר העיריה ימנה עובדים ללשכת מבקר העיריה בהתאם לתקנים שיקבע שר הפנים בתקנות ועל פי האמור בהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד); תקנים לפי סעיף קטן זה ייקבעו בידי השר בהתחשב במספר התושבים, בתחומה של העיריה ובגודל תקציבה השנתי.

{{ח:תת|(ה1)}} לא ימונה עובד ולא יכהן אדם כעובד ביקורת בלשכת מבקר העיריה אלא אם כן התקיימו בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(ג)(1) עד (4)}}.

{{ח:תת|(ה2)}} על אף הוראות סעיף קטן (ה1), רשאי ראש העיריה, בהסכמת מבקר העיריה, לאשר מינויו של אדם אשר לא נתמלא בו התנאי האמור {{ח:פנימי|סעיף 167|בסעיף 167(ג)(4)}} אם רכש ניסיון במשך שבע שנים בעבודת ביקורת בגוף ציבורי כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית|בחוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}}.

{{ח:תת|(ו)}} עובדי לשכת מבקר העיריה דינם כשאר עובדי העיריה, ואולם הם יקבלו הוראות מקצועיות ממבקר העיריה בלבד.

{{ח:תת|(ז)}} לא יופסק שירותו של עובד אצל מבקר העיריה, שלא בהסכמתו של מבקר העיריה, אלא בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 171א|סעיף 171א(1)}}.

{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה, ”עובד ביקורת“ – עובד המבצע פעולת ביקורת.

{{ח:תת|(א)}} ואלה תפקידי המבקר:

{{ח:תתת|(1)}} לבדוק אם פעולות העיריה, לרבות פעולות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, נעשו כדין, בידי המוסמך לעשותם, תוך שמירת טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון;

{{ח:תתת|(2)}} לבדוק את פעולות עובדי העיריה;

{{ח:תתת|(3)}} לבדוק אם סדרי הבוחן והוראות הנוהל הנהוגים בעיריה מבטיחים קיום הוראות כל דין, טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון;

{{ח:תתת|(4)}} לבקר את הנהלת חשבונות העיריה ולבדוק אם דרכי החזקת כספי העיריה ושמירת רכושה והחזקתו מניחות את הדעת.

{{ח:תת|(ב)}} הבקורת לפי סעיף קטן (א) תיעשה גם לגבי המועצה הדתית שבתחום העיריה וכן לגבי כל תאגיד, מפעל, מוסד, קרן או גוף אשר העיריה משתתפת בתקציבם השנתי כדי יותר מעשירית לגבי אותה שנת תקציב או משתתפת במינוי הנהלתם; למי שעומד לבקורת לפי סעיף קטן זה ייקרא להלן ”גוף עירוני מבוקר“.

{{ח:תת|(ג)}} בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), יקבע המבקר את תכנית עבודתו השנתית, את נושאי הביקורת בתקופה פלונית ואת היקף הביקורת –

{{ח:תתת|(1)}} על פי שיקול דעתו של המבקר;

{{ח:תתת|(2)}} על פי דרישת ראש העיריה לבקר ענין פלוני;

{{ח:תתת|(3)}} על פי דרישת הועדה לעניני ביקורת, ובלבד שמספר הנושאים לביקורת לא יעלה על שני נושאים לשנת עבודה.

{{ח:תת|(ד)}} המבקר יקבע על פי שיקול דעתו את הדרכים לביצוע ביקורתו.

{{ח:תת|(ה)}} מבקר העיריה יכין ויגיש לראש העיריה מדי שנה הצעת תקציב שנתי ללשכתו, לרבות הצעת תקן, במסגרת הכנת התקציב לפי הפקודה; היקף הצעת התקציב לא יפחת משיעור קבוע באחוזים מהתקציב השנתי של העיריה, כפי שיקבע השר בהתחשב במספר התושבים בתחומה של העיריה ובגודל תקציבה השנתי.

{{ח:תת|(ו)}} ועדת הכספים והמועצה ידונו בהצעות התקציב והתקן של לשכת מבקר העיריה, כפי שהגיש אותן מבקר העיריה, במסגרת דיוניהן בהצעת התקציב השנתי.

{{ח:תת|(א)}} ראש העיריה וסגניו, חברי המועצה, עובדי העיריה, ראש המועצה הדתית וסגניו, חברי המועצה הדתית, עובדי המועצה הדתית, וחברים ועובדים של כל גוף עירוני מבוקר, ימציאו למבקר העיריה, על פי דרישתו, כל מסמך שברשותם אשר לדעת מבקר העיריה דרוש לצרכי הביקורת ויתנו למבקר העיריה כל מידע או הסבר שיבקש בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה.

{{ח:תת|(ב)}} למבקר העיריה או עובד שהוא הסמיך לכך תהיה גישה, לצורך ביצוע תפקידו, לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי של העיריה או של המשרתים את העיריה או של גוף עירוני מבוקר.

{{ח:תת|(ג)}} לגבי מידע החסוי על פי דין, יחולו על מבקר העיריה ועל עובדים מטעמו המגבלות הקבועות בחוק או לפיו לגבי המורשים לטפל באותו מידע.

{{ח:תת|(ד)}} עובדו של מבקר העיריה שאינו עובד העיריה, יחולו עליו, לענין עבודתו האמורה, כל איסור והגבלה החלים על עובד הציבור שהוא עובד מבקר העיריה.

{{ח:תת|(ה)}} לצורך ביצוע תפקידו יוזמן מבקר העיריה ויהיה רשאי להיות נוכח בכל ישיבה של מועצת העיריה או כל ועדה מועדותיה או כל ועדה מועדותיו של גוף עירוני מבוקר; בישיבה שאינה סגורה רשאי הוא להיות נוכח אף על ידי עובד מעובדיו.

{{ח:תת|(א)}} המבקר יגיש לראש העיריה דו״ח על ממצאי הביקורת שערך; הדו״ח יוגש אחת לשנה, לא יאוחר מ־1 באפריל של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדוח; בדוח יסכם המבקר את פעולותיו, יפרט את הליקויים שמצא וימליץ על תיקון הליקויים ומניעת הישנותם בעתיד; בעת הגשת הדוח לפי סעיף קטן זה, ימציא המבקר העתק ממנו לועדה לעניני ביקורת; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בהוראות {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 21א|סעיפים 21א}} {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 21ב|ו־21ב לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.

{{ח:תת|(ב)}} בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) רשאי המבקר להגיש לראש העיריה ולועדה לעניני ביקורת דו״ח על ממצאי ביקורת שערך בכל עת שייראה לו או כאשר ראש העיריה או הועדה לעניני ביקורת דרשו ממנו לעשות כן.

{{ח:תת|(ג)}} תוך שלושה חדשים מיום קבלת דו״ח המבקר יגיש ראש העיריה לועדה לעניני ביקורת את הערותיו על הדו״ח וימציא לכל חברי המועצה העתק מהדו״ח בצירוף הערותיו.

{{ח:תת|(ד)}} הועדה לעניני ביקורת תדון בדו״ח המבקר ובהערות ראש העיריה עליו ותגיש למועצה לאישור את סיכומיה והצעותיה תוך חדשיים מיום שנמסרו לה הערות ראש העיריה כאמור בסעיף קטן (ג); לא הגיש ראש העיריה את הערותיו על הדוח עד תום התקופה האמורה, תדון הועדה בדוח המבקר ותגיש למועצה לאישור את סיכומיה והצעותיה עד תום חמישה חודשים ממועד המצאתו על ידי מבקר העיריה לועדה; בטרם תשלים הועדה את סיכומיה והצעותיה רשאית היא, אם ראתה צורך בכך, לזמן לדיוניה נושאי משרה של העיריה או של גוף עירוני מבוקר כדי לאפשר להם להגיב על הדו״ח.

{{ח:תת|(ה}} {{ח:תתת)|(1)}} תוך חדשיים מן היום שהגישה הועדה את סיכומיה והצעותיה תקיים המועצה דיון מיוחד בהם ובדוח המבקר ותחליט בדבר אישור הסיכומים או ההצעות כאמור;

{{ח:תתת|(2)}} לא הגישה הועדה את סיכומיה והצעותיה לחברי המועצה עד תום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד), או לא המציא ראש העיריה לכל חברי המועצה העתק מהדוח בצירוף הערותיו, ימציא המבקר עותק הדוח לכל חברי המועצה והמועצה תדון בדוח ובהמלצותיו לא יאוחר משבעה חודשים ממועד הגשתו לראש העיריה.

{{ח:תת|(ו)}} לא יפרסם אדם דו״ח מן האמורים בסעיף זה או חלק ממנו או תכנו, לפני שחלף המועד שנקבע להגשתו למועצה, ולא יפרסם ממצא בקורת של מבקר העיריה, ואולם מבקר העיריה או ראש העיריה רשאי, באישור הועדה, להתיר פרסום כאמור.

{{ח:תת|(ז)}} היה למבקר העיריה יסוד להניח שראש העיריה או היועץ המשפטי של העיריה, הוא צד לעשיית עבירה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ה סימן ב|פרק ה׳ סימן ב׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, יעביר המבקר את הענין במישרין לידיעת מבקר המדינה.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”הצוות“ – עובדי העיריה החברים בצוות לתיקון ליקויים, שמונה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 21א|סעיף 21א(ב) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}} (בסעיף זה – חוק מבקר המדינה).

{{ח:תת|(ב)}} הצוות ידון בדרכים ובמועדים לתיקון ליקויים שנמצאו בדוח שהגיש מבקר העיריה ושנדון על ידי המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 170ג|סעיף 170ג(ה)(1) או (2)}}, לפי הענין, ובדרכים למניעת הישנותם של ליקויים בעתיד.

{{ח:תת|(ג)}} הצוות יגיש את המלצותיו לראש העיריה בתוך שלושה חודשים מיום שדוח מבקר העיריה נדון על ידי המועצה, וידווח לוועדה לעניני ביקורת על יישום המלצותיו אחת לשלושה חודשים.

{{ח:תת|(ד)}} ראש העיריה רשאי לדחות את תיקונו של ליקוי מסוים, ובלבד שינמק דחיה זו לפני מבקר העיריה והוועדה לעניני ביקורת, בכתב, לא יאוחר משלושה חודשים לאחר שהוגשו לו המלצות הצוות.

{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 21א|סעיפים 21א}} {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 21ב|ו־21ב לחוק מבקר המדינה}}.

{{ח:תת|(א)}} הגזבר יהיה אחראי על ניהול עניניה הכספיים של העיריה, ובין השאר על הכנת הצעת התקציב ותקציב המילואים של העיריה, על ניהול מערכת החשבונות של העיריה ועל הכנת הדוחות הכספיים לפי פקודה זו, וכן יפקח על שמירת מסגרת התקציב באופן שלא ייווצר גירעון שוטף, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 140ג|בסעיף 140ג}}, בתקציב העיריה.

{{ח:תת|(ב)}} אין במינוי חשב מלווה לפי {{ח:פנימי|סעיף 142ב|סעיף 142ב}} כדי לגרוע מאחריות המוטלת על הגזבר לפי פקודה זו.

{{ח:תת|(א)}} הגזבר יוזמן לישיבות המועצה ולישיבות של כל ועדה מועדותיה, ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו, בעל פה או בכתב, לפני קבלת כל החלטה של המועצה או ועדה מועדותיה, שיש לה השלכה על תקציב העיריה, הכנסותיה או הוצאותיה.

{{ח:תת|(ב)}} הגזבר יהיה נוכח בישיבות המועצה, ועדת הכספים וועדת המכרזים ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו, בעל פה או בכתב, לפני קבלת כל החלטה של המועצה או ועדה כאמור, שיש לה השלכה על תקציב העיריה, הכנסותיה או הוצאותיה.

{{ח:תת|(ג)}} הגזבר רשאי להיות מיוצג בישיבות כאמור בסעיף זה על ידי עובד העיריה הכפוף לו שהוסמך על ידו לענין זה, ואולם בישיבות ועדת המכרזים רשאי הגזבר להיות מיוצג בהתאם להוראות שיקבע השר.

{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע ועדות נוספות על הועדות המנויות בסעיף קטן (ב) שעל הגזבר להיות נוכח בישיבותיהן.

{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף זה, עובד העיריה שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(א)}} לא יפוטר אלא אם כן, לפי המלצת ראש העיריה, הוחלט על כך בישיבת המועצה לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה.

{{ח:תת|(א1)}} מנהל כללי שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(א2)}}, רשאי ראש העיריה לפטרו.

{{ח:תת|(ב}} {{ח:תתת)|(1)}} לא יפוטר היועץ המשפטי לעיריה, או מהנדס העיריה שהוא עובד העיריה, או הגזבר, אלא לפי המלצת ראש העיריה ובאישור המועצה ברוב של שני שלישים מחבריה, לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה;

{{ח:תתת|(2)}} לא יפוטר מבקר העיריה שהוא עובדה אלא באישור המועצה ברוב של שלושה רבעים מחבריה, לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה.

{{ח:תת|(ג)}} לא תתקבל במועצה החלטה לפיטוריו של מבקר העיריה, מהנדס העיריה, הגזבר או היועץ המשפטי לעיריה אלא לאחר שניתנה להם זכות לשאת לפני המועצה את דברם בענין הפיטורים.

{{ח:תת|(ג1}} {{ח:תתת)|(1)}} החליטה המועצה לפטר גזבר כאמור בסעיף קטן (ב)(1) וסבר הגזבר כי ההחלטה לפטרו התבססה על טעמים שאינם עניניים, רשאי הוא לפנות לועדה שימנה השר לענין סעיף קטן זה בבקשה לבחון את החלטת המועצה; בועדה יהיו חברים נציגי השר ונציגי שר האוצר שימנו השרים מבין עובדי משרדיהם, ושמספרם ייקבע בידי השר; נוכחה הועדה לאחר שנתנה הזדמנות לראש העיריה להשמיע את טענותיו, שהחלטת המועצה אינה נובעת משיקולים עניניים, רשאית היא לבטל את החלטת המועצה;

{{ח:תתת|(2)}} הועדה האמורה בפסקה (1) רשאית, מיזמתה או לבקשת ראש העיריה, לבדוק האם פעל גזבר שלא בהתאם להוראות פקודה זו או להוראות כל דין; מצאה הועדה כי גזבר פעל כאמור, רשאית היא, לאחר שנתנה לגזבר הזדמנות להשמיע את טענותיו, להמליץ לפני מועצת העיריה לפטר את הגזבר; ראש העיריה יכנס, בתוך 14 ימים מיום קבלת המלצת הועדה כאמור, ישיבת מועצה לענין פיטוריו של הגזבר, שבה תינתן לגזבר הזדמנות להשמיע את טענותיו; החלטת המועצה לפיטוריו של הגזבר לפי פסקה זו תתקבל, על אף הוראות סעיף קטן (ב)(1), ברוב של חברי המועצה הנוכחים באותה ישיבה; לא החליטה המועצה על פיטוריו של הגזבר, רשאי השר להורות על פיטוריו לאחר ששקל את החלטת המועצה.

{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ג1) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על השעיית מבקר העיריה, מהנדס העיריה, הגזבר או היועץ המשפטי לעיריה.

{{ח:תת|(ה)}} האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מסמכותו של בית דין למשמעת לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978}}, לפסוק בדבר פיטוריו של עובד עיריה שסעיף זה דן בו, בשל עבירת משמעת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|בחוק האמור}}.

{{ח:תת|(1)}} יפטרו ראש העיריה על פי החלטת בית דין למשמעת לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|חוק המשמעת}};

{{ח:תת|(2)}} רשאית לפטרו ועדת פיטורים שחבריה הם: גזבר העיריה, המנהל הכללי של העיריה ובאין מנהל כללי – מנהל כוח האדם בעיריה, וכן היועץ המשפטי של העיריה – אם הפיטורים היו שלא מחמת עבירת משמעת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|בחוק המשמעת}}.

{{ח:תת|(א)}} בקרב עובדי עירייה, בכלל המשרות והדירוגים, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה או שהוא בן העדה הדרוזית (בסעיף זה – ייצוג הולם); הוראות סעיף זה יחולו לגבי בני העדה הדרוזית בעירייה שבתחומה למעלה מעשירית מהתושבים אך לא יותר ממחציתם הם בני העדה הדרוזית.

{{ח:תת|(ב)}} נדרשת העדפת מועמד לשם ביצוע הוראות סעיף קטן (א), תינתן העדפה כאמור אם המועמד הוא בעל כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים.

{{ח:תת|(ג)}} עירייה רשאית לייעד משרות אשר יועסקו בהן, ככל האפשר, רק מועמדים שהם כשירים לתפקיד מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם, לגבי כלל המשרות או לגבי סוגים של משרות.

{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה לעבודה בעיריה והקידום בעבודה לפי פקודה זו.

{{ח:תת|(ה)}} העירייה תגיש לשר הפנים, אחת לשנה, דין וחשבון לגבי ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, ובו יפורטו, בין השאר, נתונים באשר לפעולות שננקטו לפי סעיף זה באותה שנה ונתונים באשר לייצוג הולם בקרב עובדיה.

{{ח:תת|(ו)}} שר הפנים יגיש אחת לשנה לממשלה, לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988}}, ולוועדה הנוגעת בדבר, דין וחשבון בהתאם לנתונים שהתקבלו באותה שנה לפי סעיף קטן (ה) באשר לייצוג הולם בקרב עובדי העיריות כמפורט להלן:

{{ח:תתת|(1)}} לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת – באשר לייצוג הולם של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה בקרב עובדי העיריות;

{{ח:תתת|(2)}} לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת – באשר לייצוג הולם של בני העדה הדרוזית בקרב עובדי העיריות.

{{ח:תת|(א)}} פקיד או עובד של עיריה לא יהיה נוגע או מעונין, במישרין או בעקיפין, על ידי עצמו או על ידי בן־זוגו או שותפו או סוכנו, בשום חוזה שנעשה עם העיריה ובשום עבודה המבוצעת למענה.

{{ח:תת|(ב)}} פקיד או עובד הנוגע בדבר כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פסול לקיים בידו כל משרה או עבודה בעיריה, ואם הורשע, דינו – קנס 150 לירות.

{{ח:תת|(א)}} אדם שהוא קרוב משפחה של ראש העיריה או של אחד מסגניו לא יתקבל לעבודה בעיריה ולא יתמנה למשרה בה.

{{ח:תת|(ב)}} אדם, שקרוב משפחתו ממונה על יחידה מיחידות העיריה, לא יתקבל לעבודה באותה יחידה ולא יתמנה למשרה בה.

{{ח:תת|(ג)}} אדם, שקרוב משפחתו עובד ביחידה מיחידות העיריה, לא יתמנה לתפקיד הממונה על אותה יחידה, אלא אם כן המינוי אינו יוצר ביניהם יחסי כפיפות.

{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו גם על קבלה לעבודה או על מינוי של עובד ארעי, של עובד המועסק בעיריה על פי חוזה מיוחד ושל אדם המועסק על ידי קבלן כוח אדם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}.

{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאים שר הפנים וועדת השירות להתיר העסקת אדם כעובד העיריה בנסיבות מיוחדות שיפורטו בכתב.

{{ח:תת|(ו)}} השר יקבע את דרכי מינוים של חברי ועדת השירות וסדרי עבודתה.

{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ועדת שירות“ – ועדה של תשעה חברים, שבין חבריה גם נציגי עיריות{{ח:הערה|, נציגי עיריות}} שמינה השר לענין סעיף זה;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרוב משפחה“ – בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורג או מאומץ.}}

{{ח:תת|(1)}} בעל מניות בחברה, או חבר באגודה שיתופית, שהיא צד לחוזה עם העיריה או מבצעת עבודות למענה, ואיננו מנהל, מנהל עסקים, פקיד או סוכן של אותה חברה או אגודה שיתופית;

{{ח:תת|(2)}} מתקשר בחוזה של חכירה או שכירות עם העיריה לגבי בנין או חלק מבנין או לגבי מבנה אחר, שהם בבעלות העיריה, לשם החזקה בהם בעצמו או על ידי בן־זוגו או בן משפחה אחר התלוי בו.

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עבודת־חוץ“ – כל עסק או עבודה מחוץ לשירות העיריה, למעט –}}

{{ח:תתת|(1)}} עבודה ציבורית שלא על מנת לקבל פרס;

{{ח:תתת|(2)}} עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית ללא התקשרות קבועה;

{{ח:תתת|(3)}} השקעת הון וקבלת רווחים ממנה שאין אתן עבודה או עיסוק;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עובד עיריה“ – עובד עיריה המשמש בקביעות במשרה מלאה.}}

{{ח:תת|(א)}} רשאית מועצה, במקרים מיוחדים, להתיר לעובד העיריה לעסוק בעבודת־חוץ גם על מנת לקבל פרס, אלא שבנוגע לפקידי העיריה שנתמנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|הסעיפים 167}} {{ח:פנימי|סעיף 169|ו־169}} תהא החלטתה טעונה אישורו של השר.

{{ח:תת|(ב)}} אין מועצה רשאית להתיר לעובד העיריה לעסוק בעבודת־חוץ על מנת לקבל פרס לפי סעיף זה, אלא אם –

{{ח:תתת|(1)}} היא לטובת הכלל;

{{ח:תתת|(2)}} אינה עשויה לפגוע לרעה בתפקידו של עובד העיריה;

{{ח:תתת|(3)}} אין בה כדי ליצור התקשרות בין העובד לבין אדם, תאגיד או מוסד העומדים במגע כספי, מסחרי או עניני עם העיריה;

{{ח:תתת|(4)}} העובד הצהיר על הפרס שיקבל בעדה.

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פקיד שאיננו בר־קיצבה“ – אדם בשירות עיריה הנושא בה משרה שאין עמה זכות לקיצבה, למעט פועל או עובד שכיר יום;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קופת תגמולים“ – קופה שהוקמה על ידי מועצה לטובת פקידים שאינם בני־קיצבה, בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|פסקה (5) לסעיף 184}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מפקיד“ – אדם המפקיד סכומים בקופת תגמולים;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פקדון חובה“ – סכום שמפקיד נדרש להפקיד בקופת תגמולים בהתאם לתקנות המקימות את הקופה.}}

{{ח:תת|(1)}} תנאי השירות של פקידיה;

{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}

{{ח:תת|(3)}} מתן חופשה לפקידיה;

{{ח:תת|(4)}} מתן קיצבאות או מענקים המשתלמים מקופת העיריה לפקידיה או לעובדיה או לתלויים בהם או לנציגיהם האישיים החוקיים של פקידיה או עובדיה;

{{ח:תת|(5)}} הקמת קופת תגמולים בשביל פקידים שאינם בני־קיצבה.

{{ח:תת|(א)}} עיריה לא תהיה רשאית למכור מקרקעין, להחליפם או למשכנם אלא על פי החלטת המועצה ברוב חבריה ובאישור השר או מי שהוא הסמיך לכך.

{{ח:תת|(ב)}} עיריה רשאית להשכיר מקרקעין או להרשות שימוש במקרקעין שאין בו משום שכירות, אולם השכרת מקרקעין לתקופה העולה על חמש שנים והשכרת נכס {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל״ב–1972}}, חל על שכירותו, טעונות החלטה ואישור כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), עשייה במקרקעין כאמור בסעיפים קטנים אלה בעירייה איתנה אינה טעונה אישור השר; הודעה על אישור מועצת העירייה לעשייה במקרקעין בעירייה איתנה תפורסם באתר האינטרנט של העירייה בתוך 15 ימים ממועד האישור.

{{ח:תת|(ב2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), הרשאת שימוש במקרקעין ששטחם עולה על שלושים דונם לתקופה העולה על חמש שנים, טעונה את אישור השר, אם ייעודם של המקרקעין לפי התכנית החלה עליהם לא שונה בשלוש השנים שקדמו למועד ההרשאה וההרשאה לא הותנתה בתנאי שלפיו ייעוד המקרקעין והשימוש המותר בהם לפי התכנית החלה עליהם לא ישונה; אישור השר לא יינתן אלא לאחר התייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; לעניין זה, ”תכנית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:תת|(ג)}} התמורה שנתקבלה ממכירת מקרקעין של העיריה תשמש אך ורק לקניית מקרקעין; ואולם רשאי שר הפנים אם ראה שטובת הציבור דורשת זאת, להתיר עשיית שימוש אחר בתמורה.

{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראת {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}}.

{{ח:תת|(א)}} כל פקודת תשלום או שובר תשלום או שיק לחובת קופת העיריה ייחתמו על ידי ראש העיריה או פקיד אחר שהורשה לכך על ידי המועצה, וייחתמו חתימה שכנגד על ידי הגזבר, ואם נחתמו כך רשאי הבנק לפרוע על פיהם.

{{ח:תת|(ב)}} הגזבר רשאי, באישור המועצה, להסמיך עובד מעובדי העיריה הכפוף לו, לחתום בשמו על פקודת תשלום, שובר תשלום או שיק כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שסכומם אינו עולה על הסכום שקבע השר בתקנות; אין בהסמכה כאמור כדי לשחרר את הגזבר מחובותיו ומאחריותו לפי כל דין.

{{ח:תת|(א)}} ראש העיריה רשאי, על פי החלטת המועצה, להתקשר בחוזה בשם העיריה, והוא רשאי לעשות כן גם ללא החלטת המועצה אם לכל הוצאה כספית הכרוכה בחוזה ניתנה הקצבה מתאימה בתקציב המאושר.

{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 188|סעיפים 188}}, {{ח:פנימי|סעיף 190|190}}, {{ח:פנימי|סעיף 196|196}}, {{ח:פנימי|סעיף 197|197}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}} {{ח:פנימי|סעיף 203|ו־203}}.

{{ח:תת|(א)}} חוזה של עיריה למתן זכיון או מונופולין, או חוזה שאין להוצאות הכרוכות בו הקצבה מתאימה בתקציב המאושר, טעון אישור המועצה וכן אישור השר בכתב.

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), חוזה של עירייה איתנה למתן זיכיון או מונופולין אינו טעון אישור השר; הודעה על אישור מועצת העירייה לחוזה כאמור בעירייה איתנה תפורסם באתר האינטרנט של העירייה בתוך 15 ימים ממועד האישור.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הסכם פיתוח“ – הסכם לביצוע עבודות פיתוח;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הוועדה המקצועית“ – ועדה שחבריה הם המנהל הכללי של העירייה, ובאין מנהל כללי – מזכיר העירייה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר העירייה, מהנדס העירייה והיועץ המשפטי לעירייה;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”יזם“ – מי שמחזיק לבדו בזכויות לגבי מחצית לפחות משטח המגרשים הכלולים בתכנית לפיתוח, המאפשרות לו לבצע בהם את עבודות הפיתוח, או מי שמחזיקים בזכויות כאמור לגבי מגרשים, שסך שטחם הוא מחצית לפחות משטח המגרשים הכלולים בתכנית לפיתוח, שהתקשרו ביניהם בהסכם בכתב לעניין כריתת הסכם פיתוח אחד עם העירייה; לעניין זה, ”מחזיק בזכויות“, לגבי שטח מגרשים – אחד מאלה:}}

{{ח:תתתת|(1)}} בעל הקרקע, החוכר לדורות בה או מי שזכאי להירשם כבעלים או חוכר לדורות כאמור;

{{ח:תתתת|(2)}} מי שהתקשר עם אדם כאמור בפסקה (1) בהסכם שמטרתו פיתוח הקרקע ובניית מבנים בה, והוא זכאי מכוח ההסכם להפיק הכנסה מהקרקע או ליהנות מפירותיה של הקרקע כבעלים;

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”יחידת דיור“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו2|בסעיף 158ו2(א) לחוק התכנון והבנייה}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עבודות פיתוח“ – עבודות לפיתוח תשתיות, פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים או הקמת מבנים לצורכי ציבור בעבור העירייה אף אם הם מחוץ לשטח תכנית לפיתוח;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תכנית לפיתוח“ – תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה הכוללת הוראות של תכנית מפורטת לבניית 100 יחידות דיור חדשות לפחות או 5,000 מ״ר חדשים לפחות למסחר או לתעסוקה;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תשתיות“ – כבישים, מדרכות, גשרים, מנהרות, מערכות ניקוז, תיעול, תקשורת, תאורה, רמזורים וכן מערכות בקרה לתשתיות וכל מיתקן הנדרש במישרין לצורך הפעלת התשתיות ומהווה חלק בלתי נפרד מהן, ואשר הקמתם הוא מתפקידי העירייה, ולעניין עירייה המספקת שירותי מים וביוב – גם מיתקני מים וביוב, לרבות מאגרים.}}

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 197|בסעיף 197}}, עירייה רשאית להתקשר בלא מכרז עם יזם בהסכם פיתוח, לפי החלטת המועצה, ובלבד שיתקיימו כל אלה:

{{ח:תתת|(1)}} עבודות הפיתוח שייכללו בהסכם הפיתוח ייעשו לשם יישומה של התכנית לפיתוח, ובלבד שהן מיועדות לשרת במישרין בעיקר את המגרשים בתחום התכנית, לשם בנייה ואכלוס של יחידות הדיור החדשות או שטחי המסחר או התעסוקה החדשים הכלולים בתכנית;

{{ח:תתת|(2)}} במועד ההתקשרות טרם נחתמו חוזים לביצוע עבודות פיתוח בהיקף כספי העולה על מחצית האומדן האמור בפסקה (4)(א) לעניין עלות כלל עבודות הפיתוח הנדרשות במישרין ליישום התכנית או שכלל עבודות הפיתוח שייכללו בהסכם הפיתוח יבוצעו על ידי היזם במגרשים שהוא מחזיק;

{{ח:תתת|(3)}} תמורת עבודות הפיתוח שתיקבע בהסכם הפיתוח לא תחרוג מהתמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור;

{{ח:תתת|(4)}} גזבר העירייה ומהנדס העירייה הציגו לפני הוועדה המקצועית והמועצה את אלה:

{{ח:תתתת|(א)}} אומדנים של עלות כלל עבודות הפיתוח הנדרשות במישרין ליישום התכנית, של עלות עבודות הפיתוח שייכללו בהסכם הפיתוח ושל התמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור; האומדנים האמורים יתבססו, בין השאר וככל הניתן על מכרזים לעבודות מאותו סוג שנערכו על ידי העירייה או על ידי עיריות בעלות מאפיינים דומים או בעבורן או שניתן לגביהם אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים)#סעיף 9|סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל״ב–1972}}, והכול אם תוצאותיהם פורסמו ב־18 החודשים שקדמו לעריכת האומדנים;

{{ח:תתתת|(ב)}} אישור בדבר התקיימות התנאי האמור בפסקה (2);

{{ח:תתתת|(ג)}} חוות דעת שלפיה תמורת עבודות הפיתוח שתיקבע בהסכם הפיתוח אינה חורגת מהתמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור;

{{ח:תתתת|(ד)}} אומדן של היטלי הפיתוח והיטל ההשבחה האמורים בסעיף קטן (ג);

{{ח:תתת|(5)}} הסכם הפיתוח יכלול תנאים שיבטיחו את איכות עבודות הפיתוח ואת אחריות היזם לבדק העבודות ולתיקון ליקויים בהן;

{{ח:תתת|(6)}} הוועדה המקצועית המליצה למועצה ברוב חבריה לאשר התקשרות בהסכם הפיתוח לאחר ששוכנעה בהתקיימות התנאים האמורים בסעיף קטן זה וכי הסכם הפיתוח נדרש מטעמי חיסכון ויעילות, והתקשרות בו מיטיבה עם העירייה.

{{ח:תת|(ג)}} העירייה רשאית לשלם את התמורה ליזם בעבור ביצוע עבודות הפיתוח הכלולות בהסכם הפיתוח בתשלום בכסף או בתשלום בדרך של קיזוז כנגד אגרות, היטלים או דמי השתתפות לפי חוקי עזר של העירייה שהיזם חב לעירייה עקב הבנייה על ידו בתחום התכנית (להלן – היטלי פיתוח), וכן כנגד היטל השבחה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 196א|סעיף 196א לחוק התכנון והבנייה}} שהיזם חב לעירייה בשל מימוש זכויות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3|בתוספת השלישית לחוק האמור}}, ובלבד –

{{ח:תתת|(1)}} שתמורה שתשולם בדרך של קיזוז כנגד היטל פיתוח תשמש לביצוע עבודות פיתוח מן הסוג שלשם מימונן הוטל אותו היטל פיתוח;

{{ח:תתת|(2)}} שתמורה שתשולם בדרך של קיזוז כנגד היטל השבחה תשמש למטרות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 13|בסעיף 13 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה}}.

{{ח:תת|(ד}} {{ח:תתת)|(1)}} החלטות הוועדה המקצועית וחוות הדעת לפי סעיף קטן (ב)(4) ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של העירייה, שבעה ימים לפחות לפני הבאת הנושא לאישור המועצה.

{{ח:תתת|(2)}} הסכם פיתוח שנערך לפי סעיף זה יפורסם באתר האינטרנט של העירייה לא יאוחר משבעה ימים מיום כריתתו.

{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע משאר הוראות הפקודה והוראות כל דין לעניין התקשרות העירייה בחוזה.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ביטוח תאונות אישיות לתלמידים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה#סעיף 6|בסעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חברה משותפת“ – חברה שבעלי המניות שלה הן רוב הרשויות המקומיות;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק לימוד חובה“ – {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|חוק לימוד חובה, התש״ט–1949}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”סוכן ביטוח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 197|בסעיף 197}}, עירייה שהיא רשות חינוך מקומית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה}}, תתקשר בחוזה ביטוח תאונות אישיות לתלמידים עם מי שזכה במכרז פומבי שתערוך חברה משותפת, לפי הסדר שהתקיימו בו הוראות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} דמי הביטוח במכרז יהיו כפי שקבע שר החינוך לפי {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה#סעיף 6|סעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה}};

{{ח:תתת|(2)}} שיעור דמי העמילות המרביים שמבטח יהיה רשאי לשלם לסוכני ביטוח יהיה כפי שקבע שר החינוך לפי {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה#סעיף 6|סעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה}};

{{ח:תתת|(3)}} תקופת הביטוח לא תעלה על שנה, ועורך המכרז רשאי לחדשה לשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, בהתאם לתנאי המכרז, כך שתקופת ההתקשרות הכוללת לא תעלה על שלוש שנים;

{{ח:תתת|(4)}} החברה המשותפת תפעל באמונה ובשקידה לטובת המבוטחים בלבד, ותהיה רשאית לקבל מהזוכה במכרז מידע שברשותו הנוגע לתביעות לתגמולי ביטוח שהוגשו לפי חוזה הביטוח, ובלבד שאינו כולל שמות מבוטחים או פרטים אחרים שיש בהם כדי לזהותם;

{{ח:תתת|(5)}} החברה המשותפת, או חברה־בת שלה שהיא סוכן ביטוח, לא יישאו באחריות בכל הנוגע לקיום חוזה ביטוח בין עירייה וזוכה במכרז לפי סעיף זה, לגבי התקשרות שהן אינן מנהלות או מרכזות אותה ואינה נובעת מהליך עריכת המכרז עצמו.

{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202}} רשאית עיריה – מכוח צו של השר, אך לא באופן אחר, ובהתאם לתנאים שנקבעו בצו – ללוות כספים מכל אדם לכל מטרה שתאושר על ידי השר, ולמשכן למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של העיריה להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה.

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית עיריה שלא מתקיים בה אחד או יותר מהתנאים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 45ב|בפסקאות (1) עד (6) בסעיף 45ב(א) בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}} (בסעיף קטן זה – חוק יסודות התקציב), וכן רשות מקומית שמתקיים בה האמור {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 45ב|בסעיף 45ב(ג) בחוק יסודות התקציב}}, שלא מכוח צו של השר שניתן לפי סעיף קטן (א), ללוות כספים מכל אדם לאחת או יותר מהמטרות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 45ב|בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 45ב(ד) בחוק יסודות התקציב}}, ולמשכן למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של העיריה להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה.

{{ח:תת|(א)}} עיריה רשאית לערוב לחיובו של אחר למטרה מהמטרות שהעיריה מוסמכת להן, ובלבד שסך כל הערבויות לא יעלה בכל עת על 3% מתקציבה באותה שנת כספים.

{{ח:תת|(ב)}} עיריה רשאית, באישור השר, לערוב כאמור בשיעור העולה על 3% מתקציבה באותה שנת כספים, ובלבד שסך כל הערבויות, לרבות ערבויות לפי סעיף קטן (א), לא יעלה בכל עת על 10% מתקציבה האמור.

{{ח:תת|(ג)}} ערבות כאמור אינה טעונה כיסוי תקציבי בשעת נתינתה.

{{ח:תת|(א)}} חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין או תעודה אחרת מסוג שקבע השר בתקנות ושיש בהם התחייבות כספית מטעם העיריה, לא יחייבוה אלא אם חתמו עליה בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והגזבר; לא היתה בהם התחייבות כספית כאמור, לא יחייבו את העיריה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והמזכיר, ובאין מזכיר – עובד אחר של העיריה הממלא את תפקיד המזכיר לפי החלטת המועצה.

{{ח:תת|(א1)}} הגזבר לא יחתום על התחייבות כספית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה התחייבות כאמור בשל מינוי אדם לעובד העיריה, אלא אם כן נוכח כי התקיימו כל אלה:

{{ח:תתת|(1)}} התקיימו ההוראות וההליכים הדרושים לפי כל דין לענין מתן ההתחייבות;

{{ח:תתת|(2)}} ההתחייבות מתוקצבת בתקציב העיריה לאותה שנת כספים;

{{ח:תתת|(3)}} אין בהתחייבות כדי להביא ליצירת גירעון שוטף כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 140ג|בסעיף 140ג}}, בתקציב העיריה.

{{ח:תת|(ב)}} לגבי התחייבות כספית שהיא בתחומי סכום שנקבע בתקנות, רשאי הגזבר להסמיך עובד העיריה הכפוף לו להשתמש בסמכויותיו לפי סעיף זה; אין בהסמכה כאמור כדי לשחרר את הגזבר מחובותיו ומאחריותו לפי כל דין.

{{ח:תת|(א)}} הגזבר יכין הצעת תקציב לעיריה, על פי הנחיות ראש העיריה, וראש העיריה יגישנה לאישור המועצה לא יאוחר מחדשיים לפני תחילתה של שנת הכספים שאליה מתייחסת ההצעה; ראש העיריה יביא את הצעת התקציב לפני ועדת הכספים קודם שיגישנה למועצה; לא תאושר הצעת התקציב בעירייה איתנה, אלא אם כן צורפה להצעה חוות דעתו של הגזבר שלפיה התקציב המוצע מאוזן וכן כי הוא בר־ביצוע בהתחשב בהכנסות הכלולות בו ובהכנסות העירייה בשנים שקדמו לאותה שנת כספים.

{{ח:תת|(ב)}} המועצה תחל בדיון בהצעה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה ותאשר אותה, בשינויים או בלא שינויים, עד יום תחילתה של שנת הכספים שאליה מתייחסת ההצעה; הוצעה במועצה של עירייה איתנה הצעה לאישור הצעת התקציב בשינויים, לא תאושר ההצעה אלא אם כן ניתנה חוות דעתו של הגזבר, לפני הדיון או במהלכו, שלפיה התקציב, לאחר השינויים, יהיה מאוזן ובר־ביצוע כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:תת|(ב1}} {{ח:תתת)|(1)}} לא אישרה המועצה את תקציב העיריה בתוך שלושה חודשים מיום קבלת חוק התקציב השנתי בכנסת, ואם לא חלפו שישה חודשים מיום עריכת הבחירות לראש העיריה – בתוך שישה חודשים מיום קבלת חוק התקציב השנתי בכנסת, תסתיים כהונת המועצה או כהונת המועצה וראש העיריה, כפי שיורה שר הפנים, והשר ימנה, בתוך 14 ימים מתום התקופה כאמור, ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה או תפקידי המועצה; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיפים 145}} {{ח:פנימי|סעיף 146|ו־146}}, יחולו על הועדה ועל יושב הראש שלה, אם מונה, בשינויים המחויבים.

{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי, במהלך שלושת החודשים או ששת החודשים האמורים בפסקה (1), לפי הענין, להאריך את התקופה לאישור התקציב על ידי המועצה לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים; לא יאריך השר את התקופה אלא אם כן שוכנע כי קיים סיכוי של ממש שהמועצה תאשר את התקציב בתוך התקופה שיאריך, וכי המשך פעילות העיריה בלא תקציב שנתי מאושר בתקופה שיאריך לא יביא ליצירת גירעון שוטף, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 140ג|בסעיף 140ג}}, בתקציב העיריה, בשיעור של עשרה אחוזים או יותר בחישוב שנתי, או לניהול כספי העיריה באופן בלתי תקין.

{{ח:תת|(ג)}} תקציב העיריה טעון אישורו של השר. לא אישר השר את תקציב העיריה, יורה לראש העיריה להגיש לו הצעת תקציב מתוקנת בתוך תקופה שיקבע ושלא תעלה על 30 ימים; על הכנת הצעת התקציב המתוקנת ואישורה יחולו הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים; לא הוגש התקציב המתוקן לאישור השר בהתאם להוראותיו ובמועד שקבע, יחולו הוראות סעיף קטן (ב1); על אף האמור, תקציב עירייה איתנה אינו טעון אישור השר.

{{ח:תת|(ד)}} הגשת הצעת תקציב למועצה באיחור ואישור שניתן להצעת תקציב באיחור, אין בהם כדי לגרוע מתקפו של התקציב שאושר.

{{ח:תת|(ה)}} החלה שנת הכספים והמועצה או השר, ולעניין עירייה איתנה – המועצה, לא אישרו את הצעת התקציב, תהא העיריה רשאית להוציא בכל חודש, כל עוד לא אושרה ההצעה כאמור ובכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב1) ו־(ג), סכום השווה לחלק השנים עשר מן התקציב השנתי הקודם, בתוספת סכום שאישר השר, ולעניין עירייה איתנה – שאישרה המועצה, בהתחשב בהתייקרויות ובנסיבות מיוחדות אחרות, וזאת לגבי אותם סעיפים שפורטו בתקציב הקודם; לא תאושר תוספת סכום כאמור בעירייה איתנה, אלא אם כן ניתנה חוות דעת של גזבר העירייה שלפיה לא יהיה בתוספת הסכום האמור כדי להביא ליצירת גירעון שוטף, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 140ג|בסעיף 140ג}}, בתקציב העירייה בהתחשב בהכנסות הכלולות בו ובהכנסות העירייה בשנים שקדמו לאותה שנת כספים.

{{ח:תת|(א)}} התקציב יוכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, אלא שהשר רשאי לשנות הוראות אלה או להוסיף עליהן, בין דרך כלל ובין להכנת התקציב של עיריה פלונית.

{{ח:תת|(ב)}} התקציב יכלול נספח תקן כוח אדם לעירייה בהתאם להוראות שיקבע השר.

{{ח:תת|(א)}} תקציב עירייה איתנה יכלול סעיף רזרבה כללית, שישמש לכיסוי הוצאות נדרשות ובלתי צפויות במהלך שנת הכספים; שיעור הרזרבה הכללית לא יפחת מאחוז אחד מסך הסכום הנקוב כהוצאה בתקציב השנתי של העירייה.

{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 210|סעיפים 210}} {{ח:פנימי|סעיף 211|ו־211}}, לא תאושר העברה מסעיף הרזרבה הכללית בתקציב עירייה איתנה לסעיף הוצאה אחר, אלא אם כן אישרה המועצה שההוצאה שבשלה מתבקשת ההעברה נדרשת ובלתי צפויה מראש.

{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), ניתן להעביר בסוף כל רבעון סכום שאינו עולה על רבע מסכום הרזרבה שנקבע בסעיף קטן (א), ובלבד שלאחר ההעברה לא יפחת הסכום בסעיף הרזרבה הכללית מהסכום שנקבע כאמור בסעיף קטן (א) כשהוא מוכפל במספר הרבעונים שנותרו עד לתום שנת הכספים ומחולק בארבע.

{{ח:תת|(א)}} ראש העיריה רשאי להורות לגזבר להכין לעיריה, בשעת הצורך, הצעת תקציב מילואים; הוכנה הצעת תקציב כאמור יגישנה ראש העיריה לאישור המועצה; ראש העיריה יביא את הצעת תקציב המילואים לפני ועדת הכספים קודם שיגישנה למועצה; לא תאושר הצעת התקציב כאמור בעירייה איתנה, אלא אם כן צורפה להצעה חוות דעתו של הגזבר שלפיה התקציב המוצע מאוזן וכן כי הוא בר ביצוע בהתחשב בהכנסות הכלולות בו ובהכנסות העירייה בשנים שקדמו לאותה שנת כספים.

{{ח:תת|(א1}} {{ח:תתת)|(1)}} ראה ראש העיריה, בהסתמך על דין וחשבון שהגיש לו הגזבר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 213|סעיף 213(ב)}}, כי המשך פעילות העיריה בהתאם לתקציב המאושר יש בו כדי להביא ליצירת גירעון שוטף כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 140ג|בסעיף 140ג}} בתקציב העיריה, יורה לגזבר, בתוך שבעה ימים מיום קבלת הדין וחשבון, להכין הצעת תקציב מילואים באופן שיבטיח מניעת היווצרותו של גירעון שוטף כאמור; הגזבר יכין את הצעת תקציב המילואים בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה;

{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף זה יחולו על הכנת תקציב המילואים לפי סעיף קטן זה ועל אישורו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: המועצה תאשר את ההצעה כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לאישורה; לא אישרה המועצה את הצעת תקציב המילואים בתוך התקופה האמורה יחולו הוראות סעיף קטן (ד).

{{ח:תת|(ב)}} המועצה תחל בדיון בהצעה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה, והיא רשאית לאשר אותה בשינויים או בלא שינויים; הוצעה במועצה של עירייה איתנה הצעה לאישור הצעת תקציב כאמור בשינויים, לא תאושר ההצעה אלא אם כן ניתנה חוות דעתו של הגזבר, לפני הדיון או במהלכו, שלפיה התקציב, לאחר השינויים, יהיה מאוזן ובר ביצוע כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:תת|(ג)}} תקציב מילואים טעון אישורו של השר ואולם תקציב מילואים בעירייה איתנה אינו טעון אישור השר.

{{ח:תת|(ד)}} לא אישרה המועצה את הצעת תקציב המילואים תוך חדשיים מיום שהוגשה לה, לא תהא עוד ההצעה טעונה אישור המועצה וראש העיריה יגיש את ההצעה לאישור השר בצירוף פרוטוקול ישיבות המועצה שבהן דנה המועצה בהצעה, אם דנה.

{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 207|סעיף 207}} יחולו על תקציב המילואים.

{{ח:תת|(א)}} ראש העיריה רשאי, באישור המועצה ובאישור השר להעביר בכל שנה שהיא – כספים מסעיף הוצאה אחד שבתקציב למשנהו, ובלבד שההוצאה שהורשתה על ידי העברה כאמור איננה בניגוד לפקודה או לכל דין אחר, ואין עוברים על סך כל ההוצאות שבתקציב ובתקציב המילואים שאושרו.

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), העברת כספים כאמור באותו סעיף קטן בעירייה איתנה אינה טעונה אישור השר, ובלבד שניתנה חוות דעת של גזבר העירייה שלפיה לא יהיה בהעברה כדי ליצור גירעון בסעיף ההוצאה שממנו יועברו הכספים.

{{ח:תת|(1)}} לקבוע לכל העיריות בדרך כלל סוגים של העברות כספים מסעיף הוצאה בתקציב למשנהו שבאותו פרק, ללא אישור השר.

{{ח:תת|(2)}} להגביל לעיריה פלונית, בשים לב לגודל התקציב בלבד, את גובה הסכום שהמועצה רשאית להעביר ללא אישור השר מסעיף הוצאה שבאחד מפרקי התקציב לסעיף הוצאה אחר שבאותו פרק.

{{ח:תת|(א)}} כל עיריה תדאג שהגזבר ינהל חשבון נכון של כל הכספים שנתקבלו וששולמו על ידי העיריה או מטעמה.

{{ח:תת|(ב)}} הגזבר יגיש, בתוך 60 ימים לאחר תום כל רבעון, דין וחשבון כספי לגבי אותו רבעון, לראש העיריה, למועצת העיריה, לועדת הכספים ולועדת הביקורת של העיריה, למינהל לפיתוח ותקצוב במשרד הפנים, לממונה על ביקורת החשבונות במשרד הפנים ולממונה; בדין וחשבון יתייחס הגזבר, בין השאר, לביצוע התקציב ביחס לאותו רבעון ולאמדן ביצוע התקציב ביחס לתקציב השנתי כולו.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תקציב בלתי רגיל“ – תקציב של עיריה המיועד לפעולה חד פעמית או לתחום פעילות מסוים, הכולל אומדן תקבולים ותשלומים לאותה פעולה או לאותו תחום פעילות, וכספים שיועדו על פי דין למטרות שאינן תקציב רגיל.

{{ח:תת|(ב)}} כספים של תקציב בלתי רגיל ינוהלו בנאמנות בידי ראש העיריה והגזבר, בנפרד מכספי חשבון התקציב שאינו בלתי רגיל; לא ייעשה כל שימוש בכספים של תקציב בלתי רגיל שלא למטרה שלשמה נועד, ובכלל זה לא ייעשו כל פעולות קיזוז בין כספים של תקציב בלתי רגיל לכספים של תקציב שאינו בלתי רגיל, זולת בתום כל פעולה שלה יועד התקציב הבלתי רגיל; כספים של התקציב הבלתי רגיל אינם ניתנים לשעבוד שלא לטובת הפעולה שלה מיועד התקציב הבלתי רגיל.

{{ח:תת|(ג)}} שימוש בכספים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) – בטל.

{{ח:תת|(א)}} עיריה תערוך דוחות כספיים שנתיים וחצי שנתיים (להלן – דוחות כספיים); ראש העיריה והגזבר יחתמו על הדוחות הכספיים; רואה החשבון יבקר את הדוחות הכספיים השנתיים ויסקור את הדוחות הכספיים החצי שנתיים (להלן – דוחות מבוקרים), והם יידונו בועדת הכספים ובמועצה ויוגשו לממונה על ביקורת החשבונות במשרד הפנים (להלן – הממונה על החשבונות).

{{ח:תת|(ב)}} תמצית הדו״חות הכספיים השנתיים הכוללת פרטים כפי שיקבעו שר הפנים ושר האוצר (בסעיף זה – תמצית הדוחות הכספיים), תפורסם בעיריה שבה קיים עיתון מקומי – בעיתון מקומי, לא יאוחר מיום 1 באוקטובר של כל שנה לענין דו״ח המתייחס לשנה הקודמת, וכן תפורסם בכל עיריה בדרך ובמועד שיקבע שר הפנים, דרך כלל או לסוגי עיריות; בסעיף זה, ”עיתון מקומי“ – שבועון היוצא לאור בעיריה או באזור שבו נמצאת העיריה, המיועד לרוב תושבי העיריה.

{{ח:תת|(ג)}} לא פרסמה העיריה בעיתון מקומי את תמצית הדו״חות הכספיים כאמור בסעיף קטן (ב) עד יום 1 באוגוסט, יפרסם הממונה על החשבונות את תמצית הדו״חות, על חשבון העיריה.

{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), העיריה תשלח או תפרסם את תמצית הדוחות הכספיים, לא יאוחר מיום 1 באוקטובר של כל שנה לענין דוח המתייחס לשנה הקודמת באחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} בדואר לכל מחזיק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 269|בסעיף 269}};

{{ח:תתת|(2)}} בעיתון יומי אשר רווח במדינה ושהוא מיועד לאופי מרבית האוכלוסיה באותה עיר.

{{ח:תת|(ה)}} לא שלחה העיריה או לא פרסמה את תמצית הדוחות הכספיים כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי הממונה על החשבונות לשלוח או לפרסם את תמצית הדוחות, על חשבון העיריה.

{{ח:תת|(א)}} רואה החשבון לא יהיה עובד העיריה; תנאי העסקתו ייקבעו בידי המועצה, בהתאם {{ח:פנימי|פרק 11 סימן ב|לסימן זה}}.

{{ח:תת|(ב)}} רואה החשבון יהיה בלתי תלוי בעיריה, בין במישרין ובין בעקיפין, וישמור על אי תלות בעבודתו המקצועית.

{{ח:תת|(ג)}} תשלום שכר טרחתו של רואה החשבון לא יותנה בתנאי כלשהו הקשור לאחריותו המקצועית, ולא ייקבע כל הסדר לשיפוי רואה החשבון בידי העיריה או מי מטעמה בשל חיוב שמקורו בהפרת אחריותו המקצועית של רואה החשבון או באי קיום חובה המוטלת עליו לפי כל דין.

{{ח:תת|(א)}} לצורך מילוי תפקידיו רשאי רואה החשבון, בכל עת, לעיין במסמכי העיריה ולדרוש מאת ראש העיריה, מחבר המועצה, מעובד העיריה או מכל בעל תפקיד בה, כל מידע והסבר הדרושים לו וכן רשאי הוא לדרוש כל מסמך של העיריה מאת המחזיק בו.

{{ח:תת|(ב)}} רואה החשבון יוזמן להשתתף בכל ישיבה של המועצה ושל ועדת הביקורת, אשר בה יידונו חשבונות שביקר או שמסר עליהם דין וחשבון, ויהיה רשאי למסור כל הודעה או הסבר שנראה לו בנוגע לאותם חשבונות.

{{ח:תת|(ג)}} היה סבור רואה החשבון, אגב עריכת הביקורת, כי יש בפעולות העיריה משום סטיה מהוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ידווח על כך לממונה על החשבונות; התפטרות או פרישה של רואה החשבון מתפקידו או הפסקת העסקתו אין בהם כדי לפטור אותו מקיום חובתו לפי סעיף קטן זה.

{{ח:תת|(ד)}} מי שנדרש כאמור בסעיף זה, חייב למלא אחר הדרישה.

{{ח:תת|(א)}} ראה השר כי עיריה אינה ממנה רואה חשבון או אינה מגישה דוחות כספיים במועדים או במתכונת הקבועים לפי {{ח:פנימי|פרק 11 סימן ב|סימן זה}}, רשאי הוא לעשות אחד או יותר מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} למנות רואה חשבון לעיריה ולקבוע הוראות לפעולתו, לרבות השכר שתשלם לו העיריה;

{{ח:תתת|(2)}} לקבוע כי לא יועבר לעיריה תשלום חובה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה)|בחוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ״ה–1995}}, וכי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה)#סעיף 2|סעיף 2 לחוק האמור}} לא יחול, לתקופה כפי שיקבע;

{{ח:תתת|(3)}} לשלם, על חשבון העיריה, את שכרו של רואה החשבון.

{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי למנות לעיריה גם רואה חשבון מטעמו שיבקר את הדוחות הכספיים, כולם או חלקם, כפי שיקבע, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 219|סעיף 219(א) ו־(ד)}} יחולו.

{{ח:תת|(א)}} נראה לבית המשפט שהוצאת הסכום שחייבו בו או הסכום שהוקטן כאמור, נעשתה בלי הרשאה או בעבירה על הוראת הפקודה, זכאית העיריה לפסק דין על אותו סכום נגד האדם שהסכים או נראה כמי שהסכים להוצאה האמורה.

{{ח:תת|(ב)}} הסכום שנגבה בדרך זו על ידי העיריה ישולם מיד לקופת העיריה.

{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 11 סימן ד|בסימן זה}} –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אשראי“ ו”הכנסות עצמיות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 44|בסעיף 44 לחוק יסודות התקציב}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גירעון מצטבר“, ”גירעון שוטף“, ”הדוח המבוקר“, ”שיעור גבייה“, ”שיעור גירעון מצטבר“, ו”שיעור גירעון שוטף“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 140ג|בסעיף 140ג}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הלוואת שעה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 202|בסעיף 202}}.}}

{{ח:תת|(ב)}} השר יכריז על עירייה כעירייה איתנה אם התקיימו בה התנאים המפורטים בפסקה (1) או (2), וכן כל התנאים המפורטים בפסקאות (3) עד (6) שלהלן:

{{ח:תתת|(1}} {{ח:תתתת)|(א)}} שיעור הגירעון המצטבר של העירייה, כפי שהופיע בדוח המבוקר השנתי האחרון, אינו עולה על 12.5%;

{{ח:תתתת|(ב)}} יתרת האשראי שקיבלה העירייה, כפי שהופיעה בדוח המבוקר השנתי האחרון של העירייה, אינה עולה על 50% משיעור הכנסות העירייה בתקציב השוטף המפורטות באותו דוח, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של העירייה והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;

{{ח:תתת|(2}} {{ח:תתתת)|(א)}} שיעור הגירעון המצטבר של העירייה, כפי שהופיע בדוח המבוקר השנתי האחרון, אינו עולה על 16%;

{{ח:תתתת|(ב)}} יתרת האשראי שקיבלה העירייה, כפי שהופיעה בדוח המבוקר השנתי האחרון של העירייה בצירוף הגירעון המצטבר של העירייה, כפי שהופיע בדוח המבוקר, אינה עולה על 60% משיעור הכנסות העירייה בתקציב השוטף המפורטות באותו דוח, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של העירייה והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;

{{ח:תתת|(3)}} היחס בין ההכנסות העצמיות של העירייה לכלל הכנסותיה המפורטות בדוח השנתי המבוקר האחרון, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה, עולה על 62.5%;

{{ח:תתת|(4)}} יתרת האשראי שקיבלה העירייה, שמועד פירעונו חל בתקופה שאינה עולה על שנה, למעט הלוואת שעה, כפי שהופיעה בדוח המבוקר השנתי האחרון, אינה עולה על 10% משיעור הכנסות העירייה בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של העירייה המפורטות באותו דוח והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;

{{ח:תתת|(5)}} העירייה אינה זכאית למענק כללי לאיזון ממשרד הפנים ובשלוש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף בכל אחת משנות הכספים האמורות על פי הדוחות המבוקרים לשנים אלה;

{{ח:תתת|(6)}} שיעור גביית הארנונה של העירייה בכל אחת משלוש השנים שקדמו לשנת הכספים ביחס לחיוב השוטף מארנונה באותם שנים, הוא 80% לפחות, על פי הדוחות המבוקרים לשנים אלה.

{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יכריז השר על עירייה כעירייה איתנה אלא לאחר שהונחה לפניו חוות דעת של המנהל הכללי של משרד הפנים או מי מטעמו, כי מתקיימים לגבי העירייה התנאים המנויים באותו סעיף קטן, וכי לא מתקיימים לגביה תנאים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} תקציבה או ענייניה מנוהלים באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין, באופן שיש בו כדי למנוע את ההכרזה עליה כעירייה איתנה; בחינת התנהלותה של העירייה לעניין פסקה זו תיעשה בין השאר בשים לב לתקינות התנהלותם של התאגידים העירוניים של העירייה, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 249א|בסעיף 249א}};

{{ח:תתת|(2)}} העירייה חרגה מתקן כוח האדם שאושר בתקציבה.

{{ח:תת|(ד)}} תוקפה של ההכרזה יחל בתום שלושים ימים מיום ההכרזה, אלא אם כן קבע השר מועד אחר; ואולם הוראות פקודה זו החלות על עירייה שאינה עירייה איתנה ימשיכו לחול על פעולות שהיו טעונות אישור השר או הממונה, לפי העניין, לפני תחילת תוקפה של ההכרזה, והוגשו לאישור מי מהם לפני מועד זה.

{{ח:תת|(ה)}} הודעה על הכרזה כאמור בסעיף זה תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים ובאתר האינטרנט של העירייה האיתנה.

{{ח:תת|(א)}} נוכח השר, לפי המידע שלפניו, שניהול ענייניה הכספיים ואופן תפקודה של עירייה איתנה עלולים להביא ליצירת גירעון שוטף בתקציבה או שהם מנוהלים באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין, ישלח התראה לעירייה.

{{ח:תת|(ב)}} נוכח השר, על פי חוות דעת של המנהל הכללי של המשרד או מי מטעמו, שמתקיים אחד מאלה, יבטל את ההכרזה על העירייה כעירייה איתנה:

{{ח:תתת|(1)}} העירייה סיימה את שנת הכספים בגירעון שוטף;

{{ח:תתת|(2)}} העירייה ממשיכה לנהל את ענייניה הכספיים ולפעול באופן העלול להביא ליצירת גירעון שוטף בתקציבה, או שהיא ממשיכה לנהל את ענייניה באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין, אף שהתרה בה, כאמור בסעיף קטן (א);

{{ח:תתת|(3)}} לא מתקיים עוד בעירייה תנאי מהתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 232א|בסעיף 232א(ב)}}.

{{ח:תת|(ג)}} הודעה על ביטול ההכרזה תימסר לראש העירייה וליושב ראש המועצה ותפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים ובאתר האינטרנט של העירייה; ביטול ההכרזה ייכנס לתוקפו בתום שבעה ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן קבע השר מועד אחר, מטעמים מיוחדים.

{{ח:תת|(ד}} {{ח:תתת)|(1)}} בוטלה ההכרזה על עירייה כעירייה איתנה יחולו עליה, מיום כניסת הביטול לתוקף, הוראות פקודה זו החלות על עירייה שאינה עירייה איתנה.

{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), מיום הכניסה לתוקף של ביטול ההכרזה יחולו לעניין תקציב העירייה לאותה שנה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206(ג) ו־(ה)}}, החלות על עירייה שאינה עירייה איתנה.

{{ח:תת|(א)}} מדי שנה יגיש המנהל הכללי של משרד הפנים, או מי מטעמו, לשר, דוח על העיריות שהוכרזו כעיריות איתנות, ובו יפורטו לגביהן התקיימות התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 232א|בסעיף 232א(ב)}} ואי־התקיימות התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 232א|בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף 232א(ג)}}.

{{ח:תת|(ב)}} השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, על העיריות שהוכרזו כעיריות איתנות, ועל עיריות שההכרזה עליהן בוטלה, והסיבות לכך.

{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 233|בסעיף 233}}, שר הפנים רשאי להתיר לעירייה לפעול מחוץ לתחומה לשם סיוע לרשות מקומית במילוי חובה, תפקיד או סמכות חיוניים, והכול לפי תנאים שקבע, לרבות לעניין שיפוי עירייה מסייעת בנסיבות המצדיקות זאת, בהתקיים מצב חירום כמפורט בפסקאות (1) או (2):

{{ח:תתת|(1)}} השר שוכנע כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש או מתרחש בתחום שיפוטה של הרשות המקומית המסתייעת אירוע חירום אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};

{{ח:תתת|(2)}} הוכרז לגבי שטח שבתחום הרשות המקומית המסתייעת מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}.

{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים יתיר לעירייה לפעול כאמור בסעיף קטן (א) לאחר התייעצות עם יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ובלבד שנוכח כי התקיימו שני אלה:

{{ח:תתת|(1)}} בשל נסיבות מצב החירום לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), הרשות המקומית המסתייעת אינה מסוגלת לספק לתושביה שירות חיוני או שמתן השירות נפגע באופן מהותי;

{{ח:תתת|(2)}} פעילות העירייה המסייעת מחוץ לתחומה לא תפגע באופן מהותי במילוי חובותיה לפי כל דין או בשירותים שהיא מספקת לתושביה.

{{ח:תת|(ג)}} התיר שר הפנים לעירייה לפעול כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בהקדם האפשרי לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עירייה מסייעת“ – עירייה ששר הפנים התיר לה לסייע לרשות מקומית אחרת לפי סעיף זה;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רשות מקומית מסתייעת“ – רשות מקומית שקיבלה סיוע מעירייה מסייעת לפי סעיף זה.}}

{{ח:תת|(1)}} תפקח על השיווּר, הרוּם, הרוחב והבניה של כל רחוב;

{{ח:תת|(2)}} תדאג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט;

{{ח:תת|(3)}} תמנע ותסיר מכשולים והסגת גבול ברחוב;

{{ח:תת|(4}} {{ח:תתת)|(א)}} תקרא שמות לכל הדרכים, הרחובות, הסמטאות והככרים, או תשנה שמותיהם כשיש צורך בכך, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 235א|בסעיף 235א}}, ותדאג לקביעתם במקומות בולטים ולסימון הבנינים במקומות אלה במספרים;

{{ח:תתת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}

{{ח:תת|(5)}} תנקוט אמצעי זהירות נאותים נגד תאונות בשעת בנייתם או תיקונם של רחובות, ביבים או תעלות.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בן משפחה“ – בן זוג, ילד, הורה, אח או אחות, נכד או נכדה, נין או נינה;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מקום ציבורי“ – דרך, רחוב, סמטה, כיכר, שכונה, גן ציבורי, או חלק מהם.}}

{{ח:תת|(ב)}} העיריה לא תקרא מקום ציבורי על שם של אישיות, אלא אם כן זימנה מועצת העיריה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם.

{{ח:תת|(ג)}} העיריה לא תשנה שם של מקום ציבורי, אלא אם כן התקיימו כל אלה:

{{ח:תתת|(1)}} הודעה על הכוונה לשנות את שם המקום הציבורי התפרסמה בעיתון, במשרדי העיריה ובמקום ציבורי הנוגע בדבר, חודש לפחות לפני הדיון במועצת העיריה על שינוי השם; הפרסום בעיתון יהיה כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 1א|בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, בשינויים המחויבים;

{{ח:תתת|(2)}} מועצת העיריה אפשרה לנציגות המקום הציבורי או לנציגות הדיירים המתגוררים סמוך למקום הציבורי, לפי הענין, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיה;

{{ח:תתת|(3)}} היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אישיות, או היה השם המוצע למקום הציבורי שם כאמור – זימנה מועצת העיריה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם;

{{ח:תתת|(4)}} בכפוף להוראות פסקה (3), היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אחד מגדולי האומה או שם שהוא בעל משמעות דתית, לאומית או ממלכתית ובני משפחתו של האישיות התנגדו או לא אותרו – אישרה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך, את שינוי השם בתוך 60 ימים מיום קבלת הודעת המועצה על כוונתה לשנות את השם; לא החליטה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך בתוך 60 הימים, רואים אותה כאילו נתנה את הסכמתה לשינוי;

{{ח:תתת|(5)}} ההחלטה לשינוי השם התקבלה ברוב של שני שלישים מחברי המועצה.

{{ח:תת|(ד)}} הושמעו טענות, לפי סעיף זה, לפני ועדה שקבעה מועצת העיריה, תביאן הועדה לפני המועצה, יחד עם המלצותיה.

{{ח:תת|(א)}} בענין בנינים תעשה העיריה פעולות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} תפקח על הקמתם, הריסתם, שינוים ותיקונם של בנינים;

{{ח:תתת|(2)}} תפקח על ריצופם של חצרות ושטחים פתוחים הקשורים לבנינים;

{{ח:תתת|(3)}} תפקח על התקנת בורות לבנינים ובנייתם, כדי להבטיח מניעת רבייתם של יתושים;

{{ח:תתת|(4)}} תפקח על קו החזית של בנינים סמוכים ועל המירווחים בצדדים ומאחור, על מידתם של מגרשי בנין ועל שיעורם של שטחי המגרשים שמותר להקים עליהם בנינים;

{{ח:תתת|(5)}} תפקח על הגבהת החזית של בנינים במקום שהם בתוך שורה של בנינים רצופים הגובלים עם רחוב;

{{ח:תתת|(6)}} תפקח, אם על ידי הטלת איסור או בדרך אחרת, על הקמת בנינים מסוג, מדגם או ממראה מיוחדים, באזורים או ברחובות מיוחדים, או בחלק מהם;

{{ח:תתת|(7)}} תקבע אמצעי זהירות שיש לנקוט נגד תאונות בשעת הקמת בנינים, הריסתם, שינוים ותיקונם;

{{ח:תתת|(8)}} תפקח על בנייתם ופעולתם של מעליות, פירי מעליות, מנופים ומסוקים בבנינים, תסדירם ותדאג לבדיקתם ככל שתראה צורך בה כדי להבטיח מפני תאונות בקשר אתם, ותדאג לביטוח מפני סכנת מוות או חבלה לאדם העלולה לבוא מהם.

{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בנין“ – כל מבנה, בין של אבן ובין של בטון, חימר, ברזל, עץ או חומר אחר, ולרבות כל יסוד, קיר, גג, ארובה, מרפסת, גזוזטרה, כרכוב או בליטה, או חלק מבנין או כל המחובר בהם, או כל קיר, סוללת עפר, גדר, גדר כלונסאות או מבנה אחר המקיף או תוחם, או מיועד להקיף או לתחום, קרקע או שטח.}}

{{ח:תת|(א)}} בענין מפעלי מים שהוקמו על ידי עיריה או כל גוף ציבורי אחר או אדם פרטי לשם הספקת מים בתוך תחום העיריה, תעשה העיריה פעולות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} תמנע בזבוז, שימוש לרעה, צריכה יתירה או הזדהמות המים המסופקים לשימוש ציבורי או פרטי;

{{ח:תתת|(2)}} תקבע את המידה, הטיב, העצמה והחומר של צינורות, שסתומים, ברזים, בורות, סוליות קרקע, אסלות ומכשירים ובתי קיבול אחרים אשר ישמשו להובלת מים, הספקתם, הסדרתם ואצירתם, וכן אופן סידורם, מיקומם, שינוים, סילוקם, חידושם ותיקונם, ותורה בדבר השימוש בהם;

{{ח:תתת|(3)}} תסדיר את הספקת המים הציבורית על ידי צינורות זקַפים והשימוש בהם;

{{ח:תתת|(4)}} תסדיר את הספקת המים על ידי מדידה ואת החמרים, המונים, האביזרים והמיתאמים המשמשים למטרה זו או בקשר אתה;

{{ח:תתת|(5)}} תסדיר את התנאים שלפיהם יסופקו מים לצרכי בית ולצרכים אחרים.

{{ח:תת|(ב}} {{ח:תתת)|(1)}} עיריה תפרסם, מדי רבעון, על לוחות המודעות, בעיתונות המקומית או בדרך אחרת, כפי שיקבע השר, מידע על איכותם התברואתית של מי השתיה המסופקים בתחומה בהשוואה לאיכותם התברואתית של מים שאינם ראויים לשמש כמי שתיה לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}; כן תשלח העיריה לתושביה, אחת לשישה חודשים, דוח חצי שנתי ובו מידע כאמור;

{{ח:תתת|(2)}} השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקבע את הפרטים שייכללו במידע כאמור בפסקה (1);

{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”איכות תברואתית“ ו”מי שתיה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:תת|(1)}} תסדיר שווקים ציבוריים למכירת מצרכים ומקומות למכירה פומבית של מיטלטלין ומקרקעין ותקבע אגרות, דמי שכירות ותשלומים אחרים שישולמו בעד השימוש בשווקים או במקומות למכירה פומבית, וכן תקים שווקים או מקומות כאמור;

{{ח:תת|(2)}} תורה בדבר בדיקתם, תפיסתם, חילוטם, סילוקם וביעורם של משקאות שאינם ראויים לצריכת אדם, וכן של בשר, דגים, פירות, ירקות או שאר צרכי מזון פסידים, מניעת מכירתם או הצגתם למכירה ונטילת דוגמאות מהם לשם בדיקה.

{{ח:תת|(1)}} בדיקה סניטרית של בעלי חיים לפני שחיטתם ובדיקת גופותיהם;

{{ח:תת|(2)}} עצירתם של בעלי חיים המובלים לשחיטה, לשם בדיקתם, וסילוק בעלי חיים שנמצאו חולים;

{{ח:תת|(3)}} סילוק גופותיהם של בעלי חיים חולים שנשחטו או שמתו;

{{ח:תת|(4)}} סימון גופותיהם של בעלי חיים שנשחטו בבתי מטבחיים עירוניים לשם ציון שחיטתם כאמור.

{{ח:תת|(1)}} תנקוט אמצעים להסרת כל מטרד או למניעתו ותדאג לבדיקות שמטרתן לברר מה הם המטרדים הקיימים;

{{ח:תת|(2)}} תורה בדבר פינוי סחי ואשפה מכל בית ותקבע את האגרות בעד פינוי כאמור;

{{ח:תת|(3)}} תורה בדבר בדיקתם, הסדרתם, החזקתם, ניקוים והרקתם של ביבים, נְקָזים, בתי כסא, אסלות, בורות שופכין, מיפלשים, מזחילות, מירוצי מים, בורות אפר ואביזרים סניטריים;

{{ח:תת|(4)}} תתקין ותקיים במצב טוב ומתוקן פחי אשפה ציבוריים ושאר כלי קיבול שמניחים ומאספים בהם אשפה ותדאג שיוחזקו באופן שלא יהוו מטרד או מפגע לבריאות;

{{ח:תת|(5)}} תתקין ותקיים במצב טוב, מחראות, משתנות ובורות שופכין ציבוריים ותדאג שיהיו בנויים ומוחזקים באופן שלא יהוו מטרד או מפגע לבריאות;

{{ח:תת|(6)}} תדאג לטאטואם וניקוים של רחובות שאינם רכוש הפרט;

{{ח:תת|(7)}} תמנע הצטברות של סחי ואשפה במקום ציבורי או פרטי במידה המהווה סכנה לבריאות הציבור ותנקוט אמצעים להסרת כל מטרד ציבורי הנובע מבור שופכין או נֶקֶז, בין פרטיים ובין ציבוריים, או מכל מקור אחר;

{{ח:תת|(8)}} תמנע הזדהמותם של זרמים, תעלות, מירוצי מים או בארות והנחת אשפה על גדות זרם, תעלה או מירוץ מים או על פי באר, העלולה לגרום להזדהמותם;

{{ח:תת|(9)}} תמנע שצינורות המיועדים לסילוק מי גשמים ישמשו לסילוק שפכין או סחי מבית כסא או מאסלה ותאסור התקנתם של נקזים אל ביב ציבורי שלא ברשות;

{{ח:תת|(10)}} תורה בדבר בדיקת בתים ובנינים כדי לברר את מצב הנקיון שלהם או לענין אחר ובדבר אמצעים להשמדת עכברושים, עכברים ושאר שרצים.

{{ח:תת|(א)}} העיריה תורה בדבר רישומם והחזקתם של כלבים והשמדתם של כלבי הפקר או כלבים שהם מוחזקים, או מניחים להם לשוטט, במקומות ציבוריים, שלא לפי התנאים שנקבעו.

{{ח:תת|(ב)}} העיריה תסדיר או תמנע החזקת חזירים, תסדיר החזקת בעלי חיים אחרים באופן שהחזקתם לא תהווה מטרד ציבורי או מפגע לבריאות ותסדיר או תמנע מרעה או מעבר של בעלי חיים.

{{ח:תת|(א)}} העיריה תעשה את כל הדרוש להכנתו של המשק לשעת חירום ולהפעלתו אותו זמן, למעט גיוסם של כוח אדם וציוד אשר חל עליהם חיקוק אחר, הכל בכפוף להוראות השר הממונה על הפעולות בתחום הנוגע בדבר ובהתאם לתכנית שאישרה הממשלה או מי שהסמיכה לכך; החלטותיהם של הממשלה, של מי שהסמיכה, של שר ושל המועצה לפי סעיף זה אינן טעונות פרסום ברשומות.

{{ח:תת|(ב)}} לפני שנת כספים יכין שר הפנים, בהתייעצות עם הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, תכנית לשנת הכספים הבאה לרכישת ציוד ולהקמת מבנים לצרכי המשק לשעת חירום.

{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר יעביר לשר הפנים, בכל שנת כספים, סכום מאוצר המדינה, שהוא מחצית סך כל אומדני ההוצאות המאושרות בתכנית כאמור בסעיף קטן (ב); שר הפנים יחליט על חלוקתו של הסכום האמור בין הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר.

{{ח:תת|(1)}} מידע שעליה לפרסם וכן מידע בנוגע אליה ששר הפנים פרסם בהתאם להודעת העיריה, לאחר שהשר פרסמו; בפסקה זו, ”פרסום“ – פרסום על פי דין ברשומות או בעיתון;

{{ח:תת|(2)}} פרוטוקולים של ישיבות המועצה בדלתיים פתוחות, לא יאוחר משני ימי עבודה מיום אישורם במועצה, והקלטות או תמלילים של ישיבות כאמור;

{{ח:תת|(3)}} את הטפסים הנדרשים לקבלת השירותים שהעירייה מספקת.

{{ח:תת|(א)}} עירייה תאפשר לכל פונה אליה בכתב לשלוח את פנייתו או כל טופס הנדרש לקבלת שירות מהשירותים שהיא מספקת, באמצעות דואר אלקטרוני, לפי בחירתו.

{{ח:תת|(ב)}} עירייה תפרסם באתר האינטרנט שלה ובכל פרסום אחר שבו נכללים פרטים על דרכי פנייה או קבלת שירות מהעירייה את כתובות הדואר האלקטרוני שאליהן ניתן לשלוח פניות או טפסים כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על פנייה או שירות שנדרשת לגביהם נוכחותו האישית של הפונה או מבקש השירות לפי כל דין, או על פניות או מתן שירותים או סוגים שלהם שקבע השר לעניין זה.

{{ח:תת|(1)}} לבנות ולקיים בניני ציבור, לעשות עבודות ציבוריות אחרות ולבנות ולקיים חנויות ובתים;

{{ח:תת|(2)}} להקים, לקיים ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם לדעת המועצה לתועלת הציבור, או להשתתף בהקמתם, בהחזקתם ובניהולם;

{{ח:תת|(3)}} לבצע מפעלים, שעליהם העיד השר בכתב כי הם מפעלים לתועלת הציבור;

{{ח:תת|(4)}} לפעול, בהסכמת השר, כנאמנים של כל נאמנות שנוצרה לצרכי ציבור;

{{ח:תת|(5)}} לספק שיכון למעוטי אמצעים, ולתכלית זו –

{{ח:תתת|(א)}} לרכוש או לחכור כל קרקע, לרבות בתים או בנינים אחרים שעליה;

{{ח:תתת|(ב)}} להקים שיכונים על כל קרקע;

{{ח:תתת|(ג)}} לרכוש או לחכור כל קרקע, כדי למכרה או להחכירה חכירה ראשית או משנית, להקמת שיכונים למעוטי אמצעים על ידי אדם זולת העיריה;

{{ח:תתת|(ד)}} לשנות, להרחיב, לתקן ולשפר בתים, בנינים או שיכונים אחרים שנרכשו או הוקמו כאמור לעיל;

{{ח:תתת|(ה)}} לצייד קרקע, בתים, בנינים או שיכונים אחרים כאמור, בכל הציוד והריהוט והנוחות הדרושים,

{{ח:תת|(5א)}} בלי לגרוע משאר ההוראות לפי סעיף זה – להקים, להפעיל ולנהל דיור בהישג יד במקרקעין בבעלותה, ולתכלית זו –

{{ח:תתת|(א)}} לבנות, להפעיל ולתחזק יחידות דיור לדיור בהישג יד על קרקע שבבעלותה;

{{ח:תתת|(ב)}} להחכיר או להשכיר קרקע שבבעלותה לשם הקמת דיור בהישג יד;

{{ח:תתת|(ג)}} לערוך הגרלה בין זכאים למתן זכות לשכירת יחידת דיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 6 פרט 2|סעיף 2 לתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}; בפסקה זו –

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בעלות“ – לרבות חכירה לדורות או הזכות להירשם כבעלים או כחוכר לדורות, או הזכות להפיק הכנסה מהמקרקעין או ליהנות מפירותיהם;}}

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”דיור בהישג יד“, ”השכרה במחיר מופחת“ ו”זכאי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 6|בתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};}}

{{ח:תת|(6)}} להקים בתי־מחסה מספיקים כדי לאכסן בהם נכים ובעלי־מום עניים, ומקומות עבודה שבהם יועסקו עניים המסוגלים לעבודה ולמנוע פשיטת־יד;

{{ח:תת|(7)}} להקים, לקיים ולהסדיר מרחצאות, בריכות שחיה ובתי־רחצה ציבוריים;

{{ח:תת|(8)}} לספק, להתקין, להתוות, לתכנן, לשפר, לקיים, להסדיר גנים וגינות ומקומות מרגוע או נופש אחרים לשימוש הציבור, ולפקח עליהם, ולהשתתף בהוצאות קיומם של מקומות כאמור שהתקינם אדם לשימוש הציבור; ובלבד שלא ייגבו דמי כניסה לאותם מקומות, בחוק עזר או בכל דרך אחרת, לרבות באמצעות הטלת אגרה, מס, היטל או תשלום כלשהו (בפסקה זו – דמי כניסה), ואולם רשאי השר להתיר לעיריה לגבות דמי כניסה למקומות כאמור במקרים חריגים, ולפי כללים שקבע באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;

{{ח:תת|(9)}} לנטוע עצים בכל רחוב או בכל מקום ציבורי, ולהקים סוככי עצים, ובלבד שהרחוב או המקום לא ייפגעו על ידי כך יותר מן הראוי;

{{ח:תת|(10)}} למכור, להחכיר או להחליף בקרקע אחרת כל רחוב שהוא נכס העיריה, או חלק ממנו, שאינו דרוש עוד לצרכי פקודה זו;

{{ח:תת|(11)}} לסלול כל רחוב שאיננו רכוש הפרט ולדאוג למצבו התקין של כל רחוב כאמור;

{{ח:תת|(12)}} לסלול מדרכות או לדרוש מבעלי מקרקעין הגובלים רחוב לסלול, סלילה ראשונה, מדרכה לאורך הרחוב הגובל את מקרקעיהם;

{{ח:תת|(12א)}} לענין סוגי עסקים הגובלים רחוב – לדרוש מבעליהם או מכל המנהלים אותם למעשה או האחראים להם, לנקות את המדרכה לאורך הרחוב הגובל אותם;

{{ח:תת|(13)}} לצוות כי ייהרסו בנינים, המעכבים או מפריעים אוורור, או שהם בלתי סניטריים או מזיקים מבחינה אחרת לבריאות הציבור, או שהם מסוכנים;

{{ח:תת|(13א)}} להורות בדבר שמירת המראה של חזיתות הבתים, לרבות סיודן ושיפוצן;

{{ח:תת|(13ב)}} להורות לבעלים או למחזיקים של עסקים או בתי מגורים בדבר נקיטת אמצעים למיגון עסקיהם או מגוריהם, לרבות פיקוח על מערכות אזעקה, דרך התקנתן, הפעלתן, וניתוקן אם הן מהוות מפגע; הוראות כאמור יכול שיחולו על סוגי עסקים או בנינים או על אזורים מסוימים שהגדירה העיריה לענין זה; הוראה כאמור המלווה במפרט המתאר את אמצעי המיגון, יראו אותה כהיתר בניה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 145|סעיף 145 לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}; הוראות כאמור לא יינתנו לגבי בית מגורים שבנייתו הושלמה לפני תחילתו של חוק זה;

{{ח:תת|(14)}} להסדיר או לאסור את הנחתן של מכונות שנתבלו, גרוטאות ברזל וחפצים אחרים ברשות הרבים, ולהורות על סילוקם של אותם חפצים ומה ייעשה בהם, כשהונחו ברשות הרבים או ברשות היחיד בנסיבות שיש בהן משום פגיעה בנוחותם של תושבי הסביבה;

{{ח:תת|(15)}} לדרוש מבעלי מקרקעין כי יבנו ביבים, נקזים, בתי כסא, בורות שופכין, מחראות או משתנות, ולדרוש מבעליהם או מן המחזיקים בהם לקיים ולשמור במצב נקי את המיתקנים כאמור לאחר שנבנו, בלי לפגוע בכל תרופה שבידי המחזיקים נגד הבעלים;

{{ח:תת|(16)}} להסדיר מכירת תוצרת ובעלי חיים ולפקח עליה, על ידי איסור מכירתם במקום שאיננו שוק ציבורי או בדרך אחרת;

{{ח:תת|(17)}} להסדיר בשעת־חירום את מכירתם ומחירם של מצרכי מזון, ולפקח עליהם;

{{ח:תת|(18)}} להסדיר הכנסתו של בשר קפוא לתחום העיריה ומכירתו ולפקח עליהן;

{{ח:תת|(19)}} להיכנס לכל בית או בנין, שיש עליהם חשד סביר שהם בלתי סניטריים, כדי לברר את מצב הנקיון בהם או לצורך אחר, ולהוציא צו למחזיק בהם, שבו יידרש לנקוט את האמצעים המפורשים בצו;

{{ח:תת|(20)}} בכפוף להוראות כל דין, להסדיר פתיחתם וסגירתם של חנויות ובתי מלאכה, מסעדות, בתי קפה, בתי תה, בתי משקה, מזנונים, קנטינות ומוּסדים אחרים כיוצא באלה, ושל בתי קולנוע, תיאטרונים ומקומות אחרים של עינוג ציבורי או של סוג פלוני מהם, ולפקח על פתיחתם וסגירתם, ולקבוע – בלי לפגוע בכללותה של הסמכות – את שעות פתיחתם וסגירתם ביום פלוני; אלא שתקפה של פסקה זו יהא בכפוף לכל פטור שהשר יורה עליו בצו;

{{ח:תת|(21)}} עיריה רשאית להפעיל את סמכותה על פי פסקה (20) בתחום שיפוטה או בחלק ממנו לגבי ימי המנוחה, בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית ולגבי יום תשעה באב;

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ימי המנוחה“ – כמפורט {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, לענין זה, שבת ומועדי ישראל – מכניסת השבת או המועד ועד צאתם;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”יום תשעה באב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת)|בחוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), התשנ״ז–1997 {{ח:הערה|(צ״ל: התשנ״ח–1997)}}}};}}

{{ח:תת|(22)}} להסדיר כל ענין חקלאי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151}};

{{ח:תת|(23)}} להסדיר את השיט בנהרות בתוך תחום העיריה ולפקח עליו ולהורות בדבר רישוי ורישום של סירות השטות באותם נהרות בלבד ושל מלחים ומובילי סירות העושים בכל משלח יד או עבודה בקשר לסירות אלה על החוף או במים;

{{ח:תת|(24)}} להסדיר בתי עלמין ולקבוע את עמקם וארכם של קברים;

{{ח:תת|(25)}} להטיל היטל על כרטיסים הנמכרים לעינוגים ציבוריים, אולם –

{{ח:תתת|(א)}} לא יוטל ההיטל אלא לפי חוקי עזר שהותקנו בהתאם להוראותיה של הפקודה;

{{ח:תתת|(ב)}} תקפה של פסקה זו יהא בכפוף לכל פטור שהשר יורה עליו בצו;

{{ח:תת|(26)}} לפקח על איסוף כספים במקומות ציבוריים על ידי מכירת סמלים וסרטים או באמצעים דומים לאלה או לאסור אותו;

{{ח:תת|(27)}} להתקין ולבצע כל תכנית לטובת עובדי העיריה שאושרה על ידי השר;

{{ח:תת|(28)}} להוציא תעודות אישור בדבר כל ענין מן הענינים שהיא נדרשת או מוסמכת לעשותם לפי הפקודה או לפי כל דין אחר;

{{ח:תת|(29)}} לעשות בדרך כלל, כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העיריה, בריאות הציבור והבטחון בו, וכן, ברשותו של הממונה, להקים ולקיים מוסדות לבריאות הציבור ולחינוך, ולסייע להם;

{{ח:תת|(30)}} לייסד חברה, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות העיריה ותפקידיה, לרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל חברה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת, שמטרותיה מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור, ולנהוג בהם דרך בעלים; לענין זה, ”חברה“, ”אגודה שיתופית“ או ”כל אגודה אחרת“ – חברה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת, שהתאגדו בישראל על פי דין;

{{ח:תת|(31)}} לבצע כל סמכות מסמכויותיה ולמלא כל תפקיד מתפקידיה יחד או בשותפות עם מוסדות המדינה, רשויות מקומיות אחרות, חברות, אגודות שיתופיות וגופים או אנשים אחרים;

{{ח:תת|(32)}} לבצע פעולות חינוך ומניעה בנושא הסמים המסוכנים ולפעול למען הקמת מוסדות לטיפול בנפגעי סמים ושיקומם, לאחר התייעצות עם המשרדים הנוגעים בדבר ועם הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול;

{{ח:תת|(33)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד ליום 31 בדצמבר 2019):}} להסדיר עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחומה, בנושאים, בתנאים ובסייגים שקבעו השר והשר לביטחון הפנים כאחד, בהסכמת שר המשפטים, ואולם בחוק עזר לפי פסקה זו לא יוטלו אגרה או היטל אלא בסכום שאינו עולה על סכום שקבע השר.

{{ח:תת|(1)}} מועצת העיריה תקבע את נציגיה בגוף המנהל של התאגיד העירוני; נציגים אלה יכול שיהיו גם חברי המועצה או עובדי העיריה;

{{ח:תת|(2)}} חובת נציגי העיריה להקפיד על כך שפעולות התאגיד העירוני יהיו במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה; חובת האמון שהם חבים לעיריה לעולם תהיה עדיפה על חובתם כלפי התאגיד;

{{ח:תת|(3)}} נציגי העיריה כאמור, שהינם חברי המועצה, ייבחרו כך שיישמרו, ככל האפשר, יחסי הכוחות של הסיעות במועצה;

{{ח:תת|(3א)}} בקרב נציגי העיריה שאינם חברי המועצה, יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, ככל שניתן בנסיבות הענין; בסמוך לפני קביעת נציגי העיריה על ידי המועצה כאמור בפסקה (1) תונח לפני מועצת העיריה חוות דעתו של היועץ המשפטי של העיריה בדבר קיום ייצוג הולם בקרב נציגי העיריה שאינם חברי המועצה;

{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}

{{ח:תת|(5)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 122א|סעיף 122א(א)}} לא יחולו על תאגיד עירוני בשל כך בלבד שחבר המועצה או עובד העיריה הוא נציג העיריה בגוף המנהל שלו.

{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לאשר הקמת חברה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 249|סעיף 249(30)}}, למטרות שייקבעו לפי סעיף קטן (ג), ובלבד שמטרות החברה יהיו במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה, ויש בידי העיריה לפחות מחצית מכוח ההצבעה או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלה (בסעיף זה – חברה עירונית מיוחדת).

{{ח:תת|(ב)}} הוקמה חברה עירונית מיוחדת, לא יחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 249א|סעיף 249א}} ויחולו עליה הוראות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} מועצת העיריה תקבע את הדירקטורים מטעמה בדירקטוריון החברה העירונית המיוחדת; דירקטורים כאמור יכול שיהיו עובדי העיריה או נציגים מקרב הציבור שאינם חברי מועצת העיריה;

{{ח:תתת|(1א)}} בקרב הדירקטורים יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, ככל שניתן בנסיבות הענין; בסמוך לפני קביעת הדירקטורים, כאמור בפסקה (1), תונח לפני מועצת העיריה חוות דעתו של היועץ המשפטי של העיריה בדבר קיום ייצוג הולם בקרב הדירקטורים;

{{ח:תתת|(2)}} חברה עירונית מיוחדת לא תהיה רשאית לייסד תאגיד אחר או להחזיק שיעור כלשהו מההון, מכוח ההצבעה או מהזכויות למנות דירקטורים, בתאגיד אחר.

{{ח:תת|(ג)}} השר ושר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבעו את המטרות שלשמן ניתן להקים חברה עירונית מיוחדת, וכן הוראות לענין מבנה חברה כאמור, חובות דיווח, דרכי פיקוח ובקרה שיחולו עליה והוראות ביחס לעשיה במקרקעין שלה; כן רשאים השר ושר האוצר בהתייעצות עם שר המשפטים, לקבוע הוראות נוספות שיחולו על חברה עירונית מיוחדת שתוקם לפי סעיף זה.

{{ח:תת|(ד)}} השר יקבע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לדירקטור, ליושב ראש דירקטוריון ולמנהל כללי בחברה עירונית מיוחדת, ודרכי מינוי של דירקטורים מטעם העיריה בחברה כאמור.

{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע, לפי בקשת עיריה, כי הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על תאגיד עירוני כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 249א|בסעיף 249א}} שהוקם לפני תחילתו של סעיף זה ובלבד שמטרותיו תואמות את המטרות שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ג) ומתקיימות בו הוראות התקנות שהותקנו, לפי אותו סעיף קטן, המהוות תנאי להקמת חברה עירונית מיוחדת.

{{ח:תת|(ו)}} בקשה לאישור בהתאם לסעיף קטן (ה) תוגש בידי העיריה בצירוף כל אלה –

{{ח:תתת|(1)}} מסמכי ההתאגדות של החברה;

{{ח:תתת|(2)}} כל ההסכמים שבין העיריה לבין החברה;

{{ח:תתת|(3)}} דוחות כספיים מבוקרים בידי רואה חשבון לשנה שהסתיימה לפני הגשת הבקשה;

{{ח:תתת|(4)}} כל מסמך ומידע נוסף, שידרוש השר, הקשור לחברה ולפעולותיה, וכן לנכסיה ולהתחייבויותיה.

{{ח:תת|(ז)}} השר רשאי להתנות את אישורו בהתאם לסעיף קטן (ה) בשינוי המסמכים האמורים בסעיף קטן (ו)(1) או (2) ובכל תנאי אחר שייראה לו דרוש להשגת מטרותיו של סעיף זה.

{{ח:תת|(ח)}} אישר השר את החלטת העיריה ומולאו התנאים שקבע לפי סעיף קטן (ז), יחולו על החברה הוראות סעיף זה החל ביום מתן האישור.

{{ח:תת|(1)}} תשלום אגרות, היטלים או דמי השתתפות על ידי כל אדם, זולת העיריה גופה, בקשר לדברים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 250|בסעיף 250}}; למעט תשלום כאמור בעד ביצוע פעולות בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב, לרבות פעולות מכירה, הולכה או אספקה; ובלבד שבעד מתן תעודת חיים לניצול שואה לא ייגבה תשלום כלשהו; בפסקה זו, ”תעודת חיים“ – תעודת אישור שאדם פלוני נמצא בחיים;

{{ח:תת|(2)}} מתן רשיון או היתר בקשר לאותם דברים ותשלום אגרות בעד הרשיון או ההיתר, ובלבד שעל הצבת שלט המבהיר כי המקום הציבורי או השירות הציבורי הניתן במקום הציבורי הוא נגיש לאנשים עם מוגבלות לא ייגבו אגרה או תשלום כלשהו; בפסקה זו –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מקום ציבורי“, ”שירות ציבורי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ג|בסימנים ג׳}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ד|וד׳ בפרק ה׳1 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}} (להלן – חוק השוויון);}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נגישות“ – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 בחוק השוויון}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אדם עם מוגבלות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ב|בפרק ב׳ לחוק השוויון}};}}

{{ח:תת|(3)}} תשלום פיצויים למי שנפגע על ידי אותם דברים.

{{ח:תת|(א)}} התקינה מועצה חוק עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 249|פסקה (13א) לסעיף 249}}, יחולו ההוצאות לביצוע העבודות לפי חוק העזר בבתים שחל עליהם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר, תשי״ד–1954}}, או {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר, תשט״ו–1955}}, על אותם אנשים ולפי אותם שיעורים שייקבעו בתקנות לאחר התייעצות עם ועדת הפנים של הכנסת; הוראה זו אינה גורעת מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 255|בסעיף 255}}.

{{ח:תת|(ב)}} תקנות כאמור בסעיף קטן (א) יכול –

{{ח:תתת|(1)}} שיהיו בהן הוראות שונות לגבי סוגים שונים של בתים;

{{ח:תתת|(2)}} שיקבעו הוראות בדבר דרכי התשלום של ההוצאות לביצוע העבודות לפי חוק העזר ומועדי התשלום, וכן בדבר שיפויו של מי שנשא בהן מכוח חוק העזר.

{{ח:תת|(א)}} בחוק עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 249|סעיף 249(12א)}} רשאית מועצה לקבוע –

{{ח:תתת|(1)}} שהוראותיו יחולו על רחוב מסויים או על חלק מתחום העיריה;

{{ח:תתת|(2)}} הוראות שונות לרחובות או לתחומים שונים של העיריה או לסוגי עסקים שונים.

{{ח:תת|(ב)}} חוק עזר כאמור יפרט את הזמנים והאופנים שבהם ייעשה הניקוי וכן את אופן איסוף האשפה וסילוקה, ובלבד שהניקוי ייעשה בימים שבהם העסק פתוח.

{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 249|וסעיף 249(12א)}} אינן באות לגרוע מחובתה של המועצה לנקות את הרחובות ואת המדרכות, כי אם להוסיף עליה.

{{ח:תת|(א)}} בחוק עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 249|סעיף 249(12)}} רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר –

{{ח:תתת|(1)}} סלילת מדרכה בדרך של דרישה מבעלי המקרקעין הגובלים רחוב (להלן – הבעלים) לסלול, על חשבונם, סלילה ראשונה, מדרכה לאורך הרחוב הגובל את מקרקעיהם; או

{{ח:תתת|(2)}} חיוב הבעלים במלוא הוצאות הסלילה שתבוצע בידי העיריה, ובלבד שהבעלים לא יחוייבו לשלם לפני תחילת הסלילה יותר ממחצית ההוצאות המשוערות של הסלילה (להלן – מקדמת סלילה) והיתרה תשולם עם השלמת הסלילה, לאחר שערוך מקדמת הסלילה והוצאות הסלילה לפי חשבון שיגיש מהנדס העיריה; או

{{ח:תתת|(3)}} חיוב הבעלים בהיטל סלילת מדרכה שיגבה עם תחילת הסלילה או עם מתן היתר בניה במקרקעין הגובלים {{ח:הערה|ל}}רחוב.

{{ח:תת|(ב)}} לא סללה העיריה את המדרכה עבורה נגבתה מקדמת סלילה תוך שנה מיום גביית המקדמה – יראו את המקדמה כאילו היתה תשלום יתר כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980}}.

{{ח:תת|(ג)}} החליטה עיריה לבצע סלילת מדרכה ולחייב את הבעלים בתשלום הוצאות הסלילה, תודיע על כך לבעלים ותתן להם את הברירה לשלם מקדמת סלילה או לשלם מראש את מלוא ההוצאות המשוערות של הסלילה; שילמו הבעלים מראש את מלוא ההוצאות כאמור, לא יחוייבו בהוצאות נוספות כלשהן שיהיו לעיריה בגין סלילת המדרכה.

{{ח:תת|(א)}} עירייה תנהל את הכספים שהתקבלו מהיטל או אגרה שנקבעו בחוק עזר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 249|בסעיף 249(33)}} בחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו.

{{ח:תת|(ב)}} העירייה רשאית להשתמש בסכומים שנגבו כהיטל שמירה או כאגרת שמירה אך ורק למימון ענייני שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחומה, בנושאים שנקבעו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 249|בסעיף 249(33)}}.

{{ח:תת|(ג)}} הכספים כאמור בסעיף קטן (א) ינוהלו בידי גזבר העירייה באופן שיאפשר מעקב אחר התקבולים מכל מקור וההוצאות שהוצאו למטרות השונות; הגזבר יגיש למועצה, אחת לשנה, דין וחשבון על התקבולים וההוצאות כאמור ועל הנושאים שלמימונם הוצאו.

{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על כספי היטל שמירה או אגרת שמירה שנקבעו בחוק עזר שהיה בתוקף ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_319022.pdf|חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 3), התשע״ו–2015}}.

{{ח:תת|(א)}} אישרה המועצה חוק עזר, יחתום עליו ראש העיריה וחוק העזר יפורסם ברשומות.

{{ח:תת|(ב)}} לא יפורסם חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א), אלא כעבור ששים ימים מהיום שהביא ראש העיריה את חוק העזר לידיעת השר; הודיע השר או מי שהסמיכו לכך כי אין לו התנגדות לחוק העזר, יפורסם חוק העזר אף לפני תום מועד זה.

{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), להורות על עיכוב פרסום חוק העזר ובלבד שלא יחליט כאמור אלא לאחר שהשר או מי שהוא הסמיכו לענין זה פירט את הסתייגויותיו ונתן לראש העיריה או למי שהוא הסמיכו לכך הזדמנות לטעון את טענותיו נגד עיכוב פרסום חוק העזר.

{{ח:תת|(ד)}} עיכב השר פרסום חוק עזר כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי הוא לעשות אחת מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} להורות על ביטול העיכוב;

{{ח:תתת|(2)}} לפסול את חוק העזר מנימוקים שיפרט;

{{ח:תתת|(3)}} להחזיר את חוק העזר עם הערותיו למועצה לדיון מחדש.

{{ח:תת|(ה)}} ביטל השר את הוראתו לעכב את פרסום חוק העזר, יפורסם חוק העזר ברשומות.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עסקים“ – מוסדות או מקומות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 249|בסעיף 249(20)}}, למעט מסעדות, בתי קפה, בתי תה, בתי משקה וכל מקום אחר שבו מכינים או מגישים מאכלים או משקאות לצריכה במקום, ולמעט מקומות של עינוג ציבורי וחנויות בתחנות תדלוק שנועדו לשרת את משתמשי התחנות, שנמצאים בהן מרכזי ההפעלה וקופות התשלום של התחנות;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עינוג ציבורי“ – הצגות של תאטרון או קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מופעי מחול, ריקודים, קברט, קרקס, משחק או ספורט, וכל עינוג כיוצא באלה, בין שהם בתמורה ובין שלא בתמורה.}}

{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 258|סעיף 258(ב) עד (ה)}}, לא יפורסם ברשומות חוק עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 249|סעיף 249(20) ו־(21)}} בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה, אלא לאחר שהשר נתן את הסכמתו לחוק העזר.

{{ח:תת|(ג)}} השר לא ייתן את הסכמתו לחוק עזר כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן פתיחתם של העסקים בימי מנוחה, כפי שמוצע בחוק העזר, נדרשת כדי לספק צרכים אשר לדעת השר הם צרכים חיוניים.

{{ח:תת|(1)}} מתן הודעות;

{{ח:תת|(2)}} הפקדת תכניות ושרטוטים על ידי אנשים הרוצים להתוות, לבנות או לשנות רחוב, בנין, נקז או עבודה אחרת;

{{ח:תת|(3)}} דרכי הפיקוח של עובדי העיריה;

{{ח:תת|(4)}} סמכויות עובדי העיריה, בכפוף להוראות הפקודה או כל דין אחר, לסלק, לשנות או להרוס עבודה שהוחל בה או שנעשתה בהפרת חוק העזר;

{{ח:תת|(5)}} הרשיונות שיש לקבל והתנאים לנתינתם, לחילוטם ולביטולם;

{{ח:תת|(6)}} האגרות שיש לשלם בעד רשיונות ובעד שירותים.

{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לפרסם ברשומות חוק עזר לדוגמה, ורשאית מועצה, בהחלטה, לאמץ חוק עזר כזה בלי שינויים.

{{ח:תת|(ב)}} החליטה מועצה לאמץ חוק עזר לעצמה, תודיע על כך לשר וההודעה על האימוץ תפורסם ברשומות.

{{ח:תת|(ג)}} ביטל או שינה השר חוק עזר לדוגמה שפורסם כאמור, לא יפגע הביטול או השינוי בחוק העזר שאימצה לה מועצה והדבר ייאמר בהודעת הביטול או השינוי.

{{ח:תת|(ד)}} סעיף זה אינו חל על חוק עזר לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 77|סעיף 77 לפקודת התעבורה}}.

{{ח:תת|(1)}} להשתמש בסמכויות הנתונות לשוטר {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|בחוק {{ח:הערה|[צ״ל: פקודת]}} סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, בנוגע לעבירה המפורשת בהחלטת המועצה שבסמכות בית משפט לעניינים מקומיים, כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 55|בסעיף 55 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}};

{{ח:תת|(2)}} להתייצב ולתבוע, דרך כלל או בתביעה מסויימת, לפני כל בית משפט, בשל עבירה או בקשה לפי חיקוק מן החיקוקים שבסמכות בית משפט לעניינים מקומיים, כאמור בפסקה (1), ואולם בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק י|פרק י׳ לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, ייצג את העיריה מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך.

{{ח:תת|(א)}} התקינה העיריה חוק עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 249|סעיף 249(21)}} ונפתח עסק בניגוד להוראות חוק העזר, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בעבירה על אותו חוק עזר לצוות על הבעלים, המנהלים או המפעילים של העסק האמור, להימנע מפתיחת העסק בימי המנוחה בניגוד להוראות חוק העזר (להלן – צו איסור פתיחה) אם שוכנע כי העסק נפתח בניגוד להוראות חוק העזר; בקשה למתן צו כאמור תוגש בידי מי שמוסמך להגיש תביעות בשל עבירה על חוק העזר האמור, בצירוף תצהיר לאימות העובדות שעליהן מתבססת הבקשה, ובית המשפט רשאי להוציא את הצו במעמד המבקש בלבד, אם מצא כי יש הצדקה לעשות כן בנסיבות הענין.

{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו איסור פתיחה במעמד המבקש בלבד, יימסר העתק ממנו לבעלים, למנהלים או למפעילים של העסק.

{{ח:תת|(ג)}} מי שניתן עליו צו לפי סעיף זה שלא בנוכחותו רשאי, בתוך 30 ימים מיום שנמסר לו הצו, לבקש מבית המשפט שנתן את הצו לבטלו או לשנותו, אולם אין בהגשת בקשה כאמור כדי לפגוע בתוקפו של הצו; בית המשפט יחליט בבקשה כאמור תוך שבועיים מיום הגשתה.

{{ח:תת|(ד)}} על החלטת בית המשפט שלא ליתן צו איסור פתיחה, או על החלטה בענין צו איסור פתיחה ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי בשופט אחד, תוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה; הערעור יישמע כערעור אזרחי.

{{ח:תת|(ה)}} שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת רשאי להתקין תקנות סדר דין לענין סעיף זה.

{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו ברשומות, להודיע כי עבירה על הוראה פלונית בחוק עזר של עיריה היא עבירת קנס, דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע.

{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע בצו ברשומות –

{{ח:תתת|(1)}} את שיעור הקנס לכל עבירת קנס, ובלבד שלא יעלה על 730 שקלים חדשים {{ח:הערה|(לשנת 2001)}}, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה;

{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}

{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, בתשלום שנגבה באמצעות הרשאה לחיוב חשבון, למעט תשלום מסים, אגרות והיטלים וכן דמי השתתפות כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 251|בסעיף 251(1)}}, יציעו העירייה או התאגיד העירוני, לפי העניין, למשלם באמצעות הוראה כאמור (בסעיף זה – משלם) לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום, מבין ארבעה מועדים, ובלבד שבין מועד אחד למשנהו יהיו שישה ימים לפחות; העירייה או התאגיד העירוני רשאים להציע למשלם מועדים נוספים לחיוב.

{{ח:תת|(ב)}} לא בחר משלם במועד חיוב, יחייבו העירייה או התאגיד העירוני את חשבונו של המשלם ב־10 בחודש.

{{ח:תת|(ג)}} עיריה או תאגיד עירוני לא יהיו רשאים לגבות תוספת לסכום החיוב, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה או קנס, בשל דחייה בתשלום עקב ביצוע הוראות סעיף זה.

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נכסים“ – בנינים וקרקעות שבתחום העיריה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רחוב“ – לרבות כביש שהנסיעה בו כרוכה בתשלום אגרה, היטל או תשלום אחר כיוצא באלה, וכן דרך כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, שבה עובר הכביש, שטחי השיקום הנופי בכביש ובדרך שבה הוא עובר, וכל מיתקן בתחום הכביש והדרך, למעט בנין, הדרוש במישרין לגביית האגרה, ההיטל או תשלום אחר כיוצא באלה, וכן מסילת ברזל כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 2|בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו־(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, וכן מיתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בנין“ – כל מבנה שבתחום העיריה, או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר שימושו עם המבנה כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו מבנה, אך לא יותר מהשטח שקבעה לכך המועצה, למעט קרקע שהמבנה שעליה לא היה תפוס מעולם, כולו או בחלקו;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אדמה חקלאית“ – כל קרקע שבתחום העיריה שאינה בנין, המשמשת מטע או משתלה או משק בעלי חיים או לגידול תוצרת חקלאית או לגידול יער או פרחים; אלא שקרקע כזאת, אם היא נמצאת באזור מגורים או באזור מסחרי ואינה עולה בשטחה על חמישה דונם, רשאית המועצה לראותה שלא כאדמה חקלאית, בשים לב לדרגת התפתחותו של אותו אזור;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרקע תפוסה“ – כל קרקע שבתחום העיריה שאינה אדמה חקלאית, שמשתמשים בה ומחזיקים אותה לא יחד עם בנין;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אדמת בנין“ – כל קרקע שבתחום העיריה שאינה לא בנין ולא אדמה חקלאית ולא קרקע תפוסה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מחזיק“ – למעט דייר משנה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”דייר משנה“ – אדם הגר בחדר, או בחלק מחדר, של בנין שאחר מחזיק בו, והמשלם למחזיק דמי שכירות בעדו.}}

{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ג}} {{ח:תתת)|(1)}} המועצה לא תטיל ארנונה על קווי תשתית ומיתקני חיבור; אין בהוראה זו כדי למנוע הטלת ארנונה על מיתקני ייצור, השנאה (טרנספורמציה) או איחסון הצמודים לקרקע, או על נכס שעליו מוטלת ארנונה ושאינו קווי תשתית, המצוי באותה קרקע;

{{ח:תתת|(2)}} על קרקע המוחזקת בידי חברת תשתית כמרווח ביטחון, סמוך לקווי תשתית, תשולם ארנונה לפי תעריף מרבי שאינו עולה על התעריף המשולם בעיריה בשל נכס מסוג אדמה חקלאית, ולא יותר מ־0.5 שקל חדש למ״ר (להלן – התעריף המרבי); החל בשנת 2004, יהיה התעריף המרבי צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע בתחילת כל שנה;

{{ח:תתת|(3)}} לענין זה –

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קווי תשתית“ – קווים עיליים, תעלות וקווים המונחים על הקרקע או קווים תת קרקעיים להולכה או להעברה של חשמל, בזק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}, מים, ביוב, נפט גלמי, מוצרי נפט או גז, והקרקע שבה או שמעליה הם עוברים, בתוספת קרקע ברוחב 6 מטרים מכל צד של קו או תעלה כאמור, ולענין קווי חשמל – בתוספת קרקע ברוחב של 21 מטרים מכל צד של קו חשמל במתח על־עליון או 15 מטרים מכל צד של קו חשמל במתח עליון;}}

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חברת תשתית“ – חברה שעיסוקה הולכה או העברה בקווי תשתית;}}

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מיתקני חיבור“ – עמודים, תיבות, ארגזים, גובים תת־קרקעיים, מאגדים, מסגרות סעף, תיבות הסתעפות, עוגנים ואבזרים אחרים שאליהם מחוברים קווי תשתית או שבהם הם מושחלים, והקרקע שמתחת למיתקנים אלה, ובלבד ששטח הקרקע שמתחת לבסיסו של מיתקן יחיד כאמור אינו עולה על 32 מטרים רבועים.}}

{{ח:תת|(א)}} הסכום המרבי לארנונה הכללית שתטיל מועצה, החל בשנת הכספים 2005, על הקרקע התפוסה במפעל שעיקר פעילותו היא תכנון או ייצור מערכות נשק או תחמושת (בסעיף זה – מפעל לייצור נשק), יהיה כמפורט להלן:

{{ח:תתת|(1)}} לגבי מפעל לייצור נשק ששטח הקרקע המוחזק בידו הוא 3,500 דונם לפחות ולא יותר מ־5,499 דונם – 1 שקל חדש למטר רבוע, ולגבי מפעל כאמור הממוקם בתחומי אזור פיתוח א׳ או אזור פיתוח ב׳ כמשמעותם {{ח:חיצוני|צו לעידוד השקעות הון (קביעת התחומים של אזורי הפיתוח)|בצו לעידוד השקעות הון (קביעת התחומים של אזורי הפיתוח), התשס״ג–2002}} – 0.1 שקל חדש למטר רבוע;

{{ח:תתת|(2)}} לגבי מפעל לייצור נשק ששטח הקרקע המוחזק בידו הוא 5,500 דונם ומעלה – 0.1 שקל חדש למטר רבוע או הסכום הקבוע באותה רשות מקומית לגבי קרקע תפוסה במפעל עתיר שטח כהגדרתה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 9|סעיף 9 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}} (בסעיף זה – חוק ההסדרים), לפי הנמוך מביניהם;

{{ח:תתת|(3)}} לעניין סעיף זה, יראו כקרקע התפוסה במפעל לייצור נשק, כל שטח קרקע המוחזק בפועל בידי מפעל כאמור, בין אם בתחומה של רשות מקומית אחת ובין אם בתחומיהן של כמה רשויות מקומיות סמוכות, ובלבד שקיים רצף גאוגרפי בכל שטח הקרקע האמור.

{{ח:תת|(ב)}} על עדכון הסכומים המרביים הקבועים בסעיף זה יחולו הכללים שנקבעו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 9|סעיף 9 לחוק ההסדרים}}.

{{ח:תת|(א)}} החלטת מועצה בדבר הטלת ארנונה כללית תתקבל לא יאוחר מיום 1 ביולי שלפני שנת הכספים שלגביה מוטלת הארנונה.

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), התקיימו בחירות לראש העירייה בתקופה שמ־1 במאי שלפני שנת הכספים שלגביה מוטלת הארנונה ועד 31 בינואר של שנת הכספים האמורה, תתקבל החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית לא יאוחר משלושה חודשים מיום תחילת הכהונה של ראש העירייה; תחילת תוקפה של החלטה בדבר הטלת ארנונה כללית שהתקבלה כאמור תהיה ב־1 בינואר של שנת הכספים שלגביה התקבלה.

{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הכריז השר מכוח {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} כי תושבי אזור פלוני יהיו עירייה, וערב תחילת ההכרזה לא היתה באותו אזור, כולו או חלקו, רשות מקומית אחרת, תתקבל החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית לעניין שנת הכספים שבה הוכרזה העירייה לא יאוחר משישים ימים ממועד כינון המועצה של אותה עירייה.

{{ח:תת|(ד)}} העירייה תפרסם באתר האינטרנט של העירייה את טיוטת הצעתה בדבר הטלת ארנונה כללית, בצירוף דברי הסבר, עשרה ימים לפני ישיבת המועצה בעניין הטלת ארנונה כללית, וכן תעמיד את טיוטת הצעתה כאמור לעיון הציבור במשרדי העירייה.

{{ח:תת|(א)}} המועצה תפרסם בתחום העיריה ובאתר האינטרנט של העירייה, הודעה בדבר שיעורי הארנונה שהחליטה עליהם ומועדי תשלומה בתוך 15 ימים מיום קבלת ההחלטה האמורה.

{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(1)}} לערוך, בעצמו או על ידי שליחיו, כל מפקד וחקירה שימצא לנחוץ;

{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל בעל או מחזיק למסור לו או לשליחיו כל ידיעה שבידו ולהראות לו או לשליחיו כל מסמך שברשותו, הדרוש לו בקשר לתפקידיו;

{{ח:תת|(3)}} להיכנס בכל עת סבירה לנכסים, בעצמו או על ידי שליחיו, ולערוך בהם בדיקות ומדידות;

{{ח:תת|(4)}} להשתמש בכל הידיעות שהושגו כאמור ובכל ידיעה וחומר אחרים.

{{ח:תת|(א)}} מי שסירב, ללא צידוק חוקי, למסור ידיעה שבידו או להראות מסמך שברשותו, משנדרש לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 287|סעיף 287}}, או נמנע מעשות זאת במשך שבעה ימים מיום שנדרש כאמור, דינו – קנס חמש מאות לירות.

{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס אלף וחמש מאות לירות:

{{ח:תתת|(1)}} מסר ביודעין הודעה בלתי נכונה בקשר לכל ידיעה או מסמך שנדרשו ממנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 287|סעיף 287}};

{{ח:תתת|(2)}} עיכב או מנע את מי שהוסמך על ידי ראש העיריה, או כל שליח משליחיה המורשים לכך, מהיכנס לנכס כדי להשיג שם ידיעות הדרושות להם לצורך תפקידיהם או כדי לערוך שם בדיקות ומדידות לפי {{ח:פנימי|סעיף 287|סעיף 287}}.

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גובה ארנונה“ – מי שנתמנה או שהורשה על ידי ראש העיריה, ובאין ראש עיריה – על ידי המועצה, למלא תפקידיו של גובה ארנונה כפי שנקבעו {{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|בסימן זה}}, כולם או מקצתם;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מוכתר“ – לרבות מי שנתמנה על ידי הממונה למלא תפקידיו של מוכתר.}}

{{ח:תת|(א)}} אם תוך ארבעה עשר יום לא שילם החייב את הסכום המגיע יחד עם עֲלוּת התפיסה, ובכפוף לפסק דין או צו של בית המשפט בתובענה לפי {{ח:פנימי|סעיף 314|סעיף 314}}, יימכרו הטובין במכירה פומבית בהתאם לצו של ראש העיריה, אלא שאם היו הטובין פסידים מותר למכרם על פי צו ראש העיריה מיד.

{{ח:תת|(ב)}} דמי החכירה ישמשו לתשלום הסכום המגיע וַעֲלוּת ההוצאה לפועל, והעודף, אם ישנו, יוחזר לבעל הטובין.

{{ח:תת|(1)}} עיכוב הטובין;

{{ח:תת|(2)}} נזק לטובין;

{{ח:תת|(3)}} טִרפָּה בלתי חוקית או בלתי צודקת או מופרזת;

{{ח:תת|(4)}} הסגת גבול או היזק למיטלטלין אחרים או למקרקעין;

{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|תקנות מסים (גביה)#סעיף 4|תקנות 4}} {{ח:חיצוני|תקנות מסים (גביה)#סעיף 6|ו־6}} של {{ח:חיצוני|תקנות מסים (גביה)|תקנות מסים (גביה)}}, יחולו על הליכים שיינקטו לפי {{ח:פנימי|סעיף 309|הסעיפים 309-314}} לגביית כל ארנונה, כאילו היתה מס הנגבה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, ובשינויים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} במקום ”פקיד מחוז“ ו”ממונה על מחוז“ קרי ”ראש העיריה“;

{{ח:תתת|(2)}} במקום ”גובה מסים“ קרי ”גובה ארנונה“;

{{ח:תתת|(3)}} במקום ”אוצר המדינה“ קרי ”קופת העיריה“;

{{ח:תתת|(4)}} כל אימת שישתמשו באחד הטפסים {{ח:חיצוני|תקנות מסים (גביה)#תוספת|שבתוספת לתקנות מסים (גביה)}}, בהליכים לגביית ארנונות כאמור לעיל, ישונה הטופס ככל שהיה דרוש כדי להחילו.

{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12ט|סעיף 12ט לפקודת המסים (גביה)}}, והוראות התקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 13|סעיף 13(ג) לפקודת המסים (גביה)}} בענין הוצאות כאמור באותו סעיף קטן, יחולו על הליכים שיינקטו לפי {{ח:פנימי|פרק 15|פרק זה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(א)}} לא תוגש תובענה לפי {{ח:פנימי|סעיף 314|סעיף 314}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 322|סעיף 322}} אם עברו ארבעה עשר ימים מיום תפיסת הטובין או מיום העיקול, הכל לפי הענין.

{{ח:תת|(ב)}} היתה התובענה מוגשת על ידי אדם שהארנונה שלו אמורה להיות ארנונה בפיגור, לא תישמע התובענה, אלא אם הפקיד בבית המשפט את סכום הארנונה האמורה, או נתן ערובה לסכום זה להנחת דעתו של בית המשפט, או אם היה מטעמי עניות פטור מתשלום אגרות בית המשפט, כולן או מקצתן, על פי חוק או תקנות בית המשפט.

{{ח:תת|(א)}} לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל העברה של נכס, אלא אם הוצגה לפני הרשם, או לפני עוזר הרשם, תעודה חתומה בידי ראש העיריה, המעידה שכל החובות המגיעים לעיריה מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה והנובעים מהוראות הפקודה או מדין אחר – סולקו במלואם או שאין חובות כאלה.

{{ח:תת|(ב)}} תעודה כאמור הנחזית כחתומה על ידי ראש העיריה יקבלוה הרשם או עוזר הרשם כחתומה על ידיו, זולת אם נראה להם שאין היא חתומה כך.

{{ח:תת|(ג)}} אין להשיג על העברת מקרקעין רק משום שלא נתקיימו בה הוראות סעיף קטן (א) או משום שהתעודה נמצאה פגומה.

{{ח:תת|(א)}} הושכרו חדר או חדרים בבנין לדייר משנה, יגבה מחזיק הבנין מדייר המשנה חלק יחסי מסכום הארנונה ששילם, או שיש לשלמו, בעד הבנין, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין שוויו לצורך ארנונה של המושכר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 272|הסעיפים 272}} {{ח:פנימי|סעיף 273|ו־273}}, לבין שוויו כאמור של כל הבנין.

{{ח:תת|(ב)}} דייר משנה ששילם למחזיק כאמור, יתן לו המחזיק קבלה על התשלום ובה יצויינו תאריך התשלום וסכומו, וכן החצרים והתקופה שבעדם שולם.

{{ח:תת|(1)}} עם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן – תקופת הפטור הראשונה);

{{ח:תת|(2)}} חלפה תקופת הפטור הראשונה יהיה חייב בארנונה לגבי אותו בניין בחמש השנים שמתום אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 9|ו־9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}}, הקבוע לסוג הנכס המתאים לבניין על פי השימוש האחרון שנעשה בבניין (בסעיף זה – תקופת התשלום);

{{ח:תת|(3)}} חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוס או ניזוק כאמור ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה בכתב על כך ולא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים;

{{ח:תת|(4)}} התקופות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) ייספרו בין ברציפות ובין במצטבר;

{{ח:תת|(א)}} המפריע לפקיד או לעובד עיריה בביצוע הוראות הפקודה או כל דין אחר, דינו – קנס 300 לירות או מאסר שני חדשים.

{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט שבפניו נידון העבריין, רשאי לצוות עליו לשלם לעיריה סכום כסף שייראה לו מוצדק כדמי נזק שנגרם על ידי ההפרעה.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אישיות מאוימת“ – ראש העיריה, ממלא מקומו או סגנו, חבר המועצה, המנהל הכללי של העיריה, גזבר העיריה, היועץ המשפטי לעיריה, המבקר הפנימי או עובד בכיר אחר של העיריה, והכל אם קצין מוסמך קבע לגביו כי יש צורך באבטחתו עקב איומים;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”האזור“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס״ז–2007}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק להסדרת הביטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פעולות אבטחה“ – פעולות הנעשות בידי אדם, והדרושות לשם שמירה על ביטחונה האישי של אישיות מאוימת;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פעולות אבטחה מאושרות“ – פעולות אבטחה שניתנה לגביהן הודעה מאת הקצין המוסמך לפי סעיף קטן (ב);}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קצין מוסמך“ – קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה שמינה המפקח הכללי של המשטרה לעניין זה;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קצין ביטחון“ – עובד העיריה שמונה להיות אחראי על ארגון פעולות אבטחה לפי סעיף זה ועל הפיקוח עליהן.}}

{{ח:תת|(ב)}} לצורך שמירה על ביטחונה של אישיות מאוימת ובכפוף לסכום שנקבע לכך בתקציב העיריה, רשאי קצין ביטחון להורות על ביצוע פעולות אבטחה מאושרות בישראל או באזור, לרבות בידי מאבטח שמינתה העיריה לשם ביצוע פעולות כאמור, במקום שבו מצויה אישיות מאוימת, ובלבד שלא יבוצעו פעולות כאמור אלא לאחר שקצין מוסמך הודיע בכתב לקצין הביטחון כי יש צורך בנקיטתן עקב איומים; {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 13א|13א}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 14|ו־14 לחוק להסדרת הביטחון}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינויו וסמכויותיו של מאבטח כאמור בסעיף זה.

{{ח:תת|(ג)}} קצין מוסמך או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לתת הנחיות מקצועיות לעיריה ולקצין הביטחון בכל הנוגע לפעולות אבטחה, לרבות הנחיות בעניין בקרה ודיווח; העיריה וקצין הביטחון ימלאו אחר הנחיות מקצועיות שניתנו לפי הוראות סעיף קטן זה; הנחיות מקצועיות כאמור יהיו נתונות לעיון חוזר ולערר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 10א|סעיפים 10א}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 11|ו־11 לחוק להסדרת הביטחון}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(ד)}} עיריה המשויכת לאשכולות 1 עד 6 למדרג החברתי־כלכלי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 142א|בסעיף 142א}}, רשאית לבקש מהשר השתתפות במימון פעולות אבטחה מאושרות לפי סעיף זה; עותק מבקשה כאמור יועבר למועצת העיריה; השר יקבע אמות מידה להשתתפות במימון פעולות אבטחה מאושרות מתוך תחום הפעולה שנקבע לעניין זה בחוק התקציב השנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב.

{{ח:תת|(1)}} נמסרה לאותו אדם, או במקום מגוריו הרגיל או הידוע לאחרונה לאחד מבני משפחתו המבוגרים, או למי שעובד עם משפחתו או מועסק על ידיה;

{{ח:תת|(2)}} הונחה במקום מגוריו של אותו אדם או במקום עסקו, הרגילים או הידועים לאחרונה;

{{ח:תת|(3)}} נשלחה בדואר במכתב רשום ומשולם מראש לפי מען אותו אדם במקום מגוריו או במקום עסקו, הרגילים או הידועים לאחרונה;

{{ח:תת|(4)}} הודבקה במקום בולט בחצרים שאליהם מתייחסת ההודעה.

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ישיבה“ – ישיבה מן המניין וישיבה שלא מן המניין;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מועצה ממונה“ – ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 143|בסעיף 143(א) רישה לפקודה}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מרכז ישיבות המועצה“ – עובד עיריה בדרג שלא יפחת מדרג של ראש ענף שראש העיריה הטיל עליו, באישור המועצה את ביצוע תפקידי המרכז על פי תקנון זה נוסף על תפקידיו האחרים, בין באופן כללי ובין לישיבה מסוימת.}}

{{ח:תת|(א)}} בתוך חודשיים מיום הבחירה, תחליט המועצה על המועד הקבוע לישיבותיה ובלבד שלא יהיה ביום המנוחה השבועי או בערב יום המנוחה השבועי של חבר מחברי המועצה, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה אחרת; עד שתחליט המועצה על מועד קבוע לישיבותיה, יתקיימו הישיבות ביום רביעי הראשון לכל חודש בשעה 18:00.

{{ח:תת|(ב)}} ישיבת המועצה תתחיל לא לפני השעה 18:00, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה לשעה אחרת.

{{ח:תת|(ג)}} חל מועד ישיבה בערב יום מנוחה או ביום מנוחה של חבר מחברי המועצה, תידחה הישיבה ליום ולשעה הקבועים בשבוע שלאחר מכן או למועד אחר שרוב חברי המועצה הסכימו עליו מראש ובכתב; בסעיף קטן זה, ”יום מנוחה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, ולרבות מוצאי יום המנוחה.

{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|וסעיף 5 לתקנון זה}}, רשאית מועצה להסכים, באמצעות כל חבריה מראש ובכתב, על מועד קיום ישיבה מסוימת במועד ובשעה אחרים מהמועד שנקבע ובתנאי שתקוים ישיבת מועצה מן המניין לפחות, פעם אחת לכל חודש.

{{ח:תת|(ה)}} ביום שמתקיימת בו ישיבת מועצה שלא מן המניין, אפשר לקיים גם ישיבה מיוחדת כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 58|בסעיף 58 לתקנון זה}} ובלבד שהישיבה המיוחדת לא תחל לפני השעה 16:00, אלא אם כן הסכימו כל חברי המועצה על שעה אחרת.

{{ח:תת|(א)}} ראש עיריה רשאי, בהסכמת רוב חברי המועצה, לדחות ישיבה, לא יותר מפעם אחת, למועד אחר, והכל בתנאי שבאותו חודש תקוים ישיבה אחת לפחות ושלא יחלוף מועד שנקבע על פי דין לעניין שעל סדר יומה של הישיבה.

{{ח:תת|(ב)}} ראש עיריה חייב לדחות ישיבה למועד אחר, לא יותר מפעם אחת ולתקופה שלא תעלה על שבוע ימים, אם שליש לפחות מחברי המועצה דרש זאת בכתב, חמישה ימים לפחות לפני מועד הישיבה.

{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|סעיף 6(א) לתקנון זה}} לעניין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על המועד הנדחה.

{{ח:תת|(א)}} ראש עיריה יכנס ישיבה שלא מן המניין למועד שלא יהיה מאוחר משבעה ימים מהיום שהוגשה לו דרישה לכך בכתב, חתומה בידי שליש לפחות מחברי המועצה ומפרטת את סדר יומה והצעת החלטה לגביו.

{{ח:תת|(ב)}} היה המועד הקבוע לישיבת המועצה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|לסעיף 6 לתקנון זה}}, בתוך שבועיים ממועד הגשת הדרישה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש עיריה, במקום לכנס ישיבה שלא מן המניין כאמור בסעיף קטן (א), לכלול את ההצעות הנכללות בדרישה לכינוסה כסעיפים ראשונים בסדר היום של הישיבה מן המניין הקרובה, זולת אם היתה בהצעה לסדר היום העברה מכהונה של ראש העיריה או של סגן מסגניו, ובלבד שלא יפגע בהוראות הנוגעות למשלוח חומר לישיבה.

{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לא תכונס ישיבה שלא מן המניין יותר מפעם אחת בכל חודש אלא אם כן הוגשה דרישה מיוחדת בכתב חתומה בידי שני שלישים לפחות מחברי המועצה.

{{ח:תת|(א)}} בהזמנה לישיבה יצוין –

{{ח:תתת|(1)}} אם הישיבה היא מן המניין או שלא מן המניין;

{{ח:תתת|(2)}} את היום, השעה והמקום של הישיבה;

{{ח:תתת|(3)}} את סדר היום על סעיפיו לפי סדר הדיון שבהם או את ההצעה לסדר היום – לפי העניין;

{{ח:תתת|(4)}} בישיבה שידונו בה בתקציב, בתשלומי חובה או בחוקי עזר – טיוטה של ההצעות עם דברי הסבר;

{{ח:תתת|(5)}} בישיבה שכונסה לפי דרישה של שליש לפחות מחברי המועצה – הצעת החלטה לגבי סדר היום;

{{ח:תתת|(6)}} בישיבות שעניינן אישור עסקה – החוזה וחוות דעת משפטית של היועץ המשפטי של העיריה.

{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א)(4) ו־(5), להזמנה יצורפו, ככל האפשר, נוסח הצעות החלטה ודברי הסבר, המלצת ועדות החובה וועדות הרשות של המועצה שעסקו בנושא שעל סדר היום וכן כל חוות דעת של גורם מקצועי שהגשתה דרושה על פי דין.

{{ח:תת|(א)}} הזמנה לישיבה תימסר לכל אחד מחברי המועצה 48 שעות לפחות לפני תחילת הישיבה, ואולם בהסכמת כל חברי המועצה, אפשר לקיים ישיבה גם בהודעה שתימסר בתוך זמן קצר יותר.

{{ח:תת|(ב)}} הזמנה לישיבה שידונו בה בתקציב, בתשלומי חובה או בחוק עזר, תימסר לחברי המועצה 10 ימים לפחות לפני יום הישיבה.

{{ח:תת|(ג)}} מסירה הזמנה תהא כדין אם ההזמנה נמסרה לחבר המועצה אישית או אם נמסרה במעונו לאחד מבני משפחתו המבוגרים הגרים אתו או אם נמסרה כפי שחבר המועצה ביקש בכתב ממרכז ישיבות המועצה; לא ניתן למסור את ההזמנה כאמור, בשקידה סבירה, תהא המסירה כדין אם הושמה בתוך תיבת הדואר במענו של חבר המועצה.

{{ח:תת|(1)}} עובד עיריה המתמנה על פי חיקוק או על פי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167 לפקודה}};

{{ח:תת|(2)}} עובד עיריה שהמועצה קבעה כי הנושא הנדון בישיבה נוגע לתפקידו;

{{ח:תת|(3)}} עובד, הכפוף באופן ישיר לראש העיריה או למנהל הכללי של העיריה, שהוזמן, על פי דרישה בכתב של חבר המועצה למזכיר, 24 שעות לפני מועד הישיבה.

{{ח:תת|(א)}} ישיבות מועצה יהיו פומביות; למעט ישיבה שראש העיריה הורה על קיומה, כולה או מקצתה, בדלתיים סגורות לאחר שראה כי טעמים שבביטחון המדינה או טעמים שבצנעת הפרט מחייבים לעשות כן, בהתאם לחוות דעת של היועץ המשפטי לעיריה, שתונח לפני חברי המועצה.

{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה, יראו ישיבת מועצה פומבית, גם אם הוקרנה על מסך לפני קהל שמחוץ לאולם הישיבות שמתקיימת בו הישיבה.

{{ח:תת|(א)}} הישיבות יתקיימו במשרדי העיריה, זולת אם המועצה החליטה אחרת לפי הצעת ראש העיריה.

{{ח:תת|(ב)}} ראש עיריה רשאי להחליט על קיומה של ישיבה פלונית במקום אחר אם הדבר דרוש מטעמי ריבוי משתתפים או חגיגיות.

{{ח:תת|(א)}} לא היה מניין חוקי בישיבת המועצה, בחלוף חצי שעה מהמועד שאליו זומנה בו הישיבה, יהווה שליש מחברי המועצה מניין חוקי; לא נכחו שליש מחברי המועצה בתום מחצית השעה כאמור, תידחה הישיבה בשבוע, באותו יום ובאותה שעה, ובמועד זה יהוו שלושה מחברי המועצה מניין חוקי; לא נכחו שלושה מחברי המועצה בתום מחצית השעה ובמועצה שבה 17 חברים או יותר, אם לא נכחו חמישה מחברי המועצה בתום מחצית השעה, תידחה הישיבה בשבוע, באותו יום ובאותה השעה, ובמועד זה יהווה כל מספר חברי המועצה מניין חוקי.

{{ח:תת|(ב)}} הזימון לישיבה הנדחית ייעשה בידי מרכז ישיבות המועצה יום למחרת המועד המקורי.

{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|סעיף 6(ב) ו־(ג) לתקנון זה}} לעניין ימי השבוע ושעות הישיבה יחול גם על ישיבה נדחית לפי סעיף זה.

{{ח:תת|(א)}} נפתחה ישיבה כדין לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21|סעיף 21 לתקנון זה}}, יהא המשך ישיבה כדין כל עוד משתתפים בה שלושה או חמישה מחברי המועצה, לפי העניין.

{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה לא יחול על ישיבה נדחית לפי הסיפה של {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 22|סעיף 22(א) לתקנון זה}}.

{{ח:תת|(א)}} ראש עיריה יקבע את סדר יומה של הישיבה.

{{ח:תת|(ב)}} קבעה המועצה נושא מסוים שיידון בסדר היום של ישיבה בהחלטה מראש, ייכלל נושא זה בסדר היום והנושא יידון.

{{ח:תת|(ג)}} בישיבה שכונסה לפי דרישת שליש מחברי המועצה, יהא סדר היום כפי שיפורט בדרישה.

{{ח:תת|(א)}} עם פתיחת ישיבה מן המניין, ידונו תחילה בבקשות לתיקון הפרוטוקול כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 53|בסעיף 53 לתקנון זה}}, בתשובה לשאילתות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק 9|הפרק התשיעי}}, ובהצעות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 29|סעיף 29 לתקנון זה}}.

{{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 24|בסעיף 24(ב) לתקנון זה}}, יהיה הדיון בסעיפים שבסדר היום לפי סדר הופעתם ואולם רשאית המועצה לשנות את סדר הדיון בסעיפים ברוב של שני שלישים מחבריה.

{{ח:תת|(א)}} חמש עשרה הדקות האחרונות של כל ישיבת מועצה מן המניין יוקדשו לנאומים מהמקום של חברי המועצה; משכו של כל נאום לא יעלה על דקה לכל חבר מועצה ולא יותר משלוש דקות לכל סיעה.

{{ח:תת|(ב)}} נאום כאמור בסעיף קטן (א) יעסוק בנושא שיבחר חבר המועצה הנואם ובלבד שהנאום יתייחס לתחום תפקידה של הרשות המקומית, לרבות התאגידים העירוניים.

{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש המועצה יקבע את סדר הנואמים בהתחשב בסיעות השונות המיוצגות במועצה ובזהות הנואמים בישיבות הקודמות; חבר מועצה המבקש לנאום, יודיע למרכז ישיבות המועצה על רצונו, עד תחילת הישיבה.

{{ח:תת|(ד)}} עם סיום הנאומים, רשאי ראש העיריה או חבר מועצה מטעמו להשיב, במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות לכל הנואמים.

{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה רשאי להגיש הצעות לסדר היום של ישיבה מן המניין לא יאוחר מ־72 שעות לפני הוועדה.

{{ח:תת|(ב)}} בכל ישיבה מן המניין לא יידונו יותר מארבע הצעות לסדר היום; הוגשו יותר מ־4 הצעות לסדר היום, הן בידי הקואליציה והן בידי האופוזיציה, יידונו לפחות שתי הצעות לסדר היום מטעם האופוזיציה; ההצעות לסדר יום יידונו לפי סדר הגשתן.

{{ח:תת|(1)}} שלא לכלול את הנושא בסדר היום;

{{ח:תת|(2)}} להוסיף נושא לסדר היום ולקיים דיון באותה ישיבה;

{{ח:תת|(3)}} לכלול את הנושא בסדר היום של ישיבות מועצה אחרת;

{{ח:תת|(4)}} להעביר את ההצעה לדיון בוועדה מועדות המועצה.

{{ח:תת|(א)}} ראש עיריה, סגן שהוא מינה, או חבר מועצה אחר שהמועצה הסמיכה בהתאם להוראת {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130 לפקודה}}, יהיה היושב ראש בישיבות המועצה וינהל את הישיבות.

{{ח:תת|(ב)}} נעדרו ראש העיריה וכל סגניו, חבר מועצה שהוסמך, כאמור בסעיף קטן (א), או סירבו לנהל את הישיבה, יפתח הוותיק מבין חברי המועצה הנוכחים את הישיבה וחברי המועצה יבחרו מביניהם יושב ראש לישיבה; לעניין סעיף זה, ”הוותיק מבין חברי המועצה“ – מי שתקופת כהונתו במועצה היא הארוכה ביותר, ברציפות או שלא ברציפות, ומבין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם.

{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הישיבה יפתח את ישיבות המועצה, ינהל את הדיונים, יסכם את תוצאות הדיונים וההצבעה בכל עניין וינעל את הישיבה.

{{ח:תת|(ב)}} ישיבה שהיושב ראש שבה ביקש לנעלה בניגוד לתקנון זה, דינה כאילו סרב לנהל את הישיבה.

{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה, למעט יושב ראש הישיבה ויושב ראש ועדה המדווח בשם הוועדה, לא יאריך בדיבור לגבי נושא שעל סדר היום, יותר מחמש דקות; ואולם יושב ראש הישיבה רשאי להקציב לדובר זמן נוסף לדיבור ובלבד שלא יעלה על עשרים דקות לסיעה בסך הכל, לגבי אותו נושא.

{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), בכל נושא הקשור לאישור חוזים בידי המועצה ונושאים של ישיבות מועצה מיוחדות, יוקצב זמן נוסף של חמש דקות לכל דובר ולא יותר משלושים דקות לסיעה בסך הכל לגבי אותו נושא.

{{ח:תת|(ג)}} בכל הקשור לתקציב העיריה ואישורו, יוקצב זמן של עשר דקות לכל דובר ולא יותר משעה אחת לכל סיעה; חבר המועצה רשאי, בהודעה בכתב, להעביר את הזמן המוקצה לו לדיבור, כולו או חלקו, לחבר אחר מסיעתו.

{{ח:תת|(1)}} להפסיק חבר מועצה הנואם למעלה מהזמן שהותר לו על פי תקנון זה;

{{ח:תת|(2)}} להפסיק רישום דברי חבר מועצה בפרוטוקול אם המשיך לנאום אחרי שהיושב ראש הפסיק אותו;

{{ח:תת|(3)}} להתרות בחבר מועצה המפריע, לדעתו, למהלך התקין של הישיבה; לא שמע חבר המועצה לשלוש התראות בישיבה אחת, רשאי היושב ראש להורות על הוצאתו; הוצא חבר מועצה כאמור, רשאי הוא להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד;

{{ח:תת|(4)}} ליתן רשות דיבור לעובד עיריה הבקיא בתחום בעניין הנדון, באישור ראש העיריה;

{{ח:תת|(5)}} להורות על הוצאת אדם מהקהל אם הוא מפריע למהלך הישיבה, לאחר שהוזהר כדין.

{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר משבעה ימים לפני תחילת הישיבה מן המניין הקרובה, רשאי חבר המועצה להגיש לראש העיריה שאילתה בכתב על עניין עובדתי שבתחום תפקידי העיריה, לרבות בעניין תאגידים עירוניים, והיא תנוסח בקצרה ובצורת שאלה בלבד; ראש העיריה או חבר מועצה הממונה על העניין שלגביו נשאלה השאילתה ושראש העיריה הסמיכו לכך, ישיב בכתב ובקצרה לשאילתה ויקרא את התשובה באותה ישיבה, ואולם הוא רשאי לדחות את תשובתו עד הישיבה מן המניין שלאחר הישיבה הבאה ובלבד שלא ידחה תשובתו לגבי יותר משתי שאילתות בישיבה אחת; השאילתה והתשובה יחולקו לחברי המועצה.

{{ח:תת|(ב)}} לא נמסרה תשובה לשאילתה בשתי ישיבות מן המניין שהתקיימו לאחר הגשתה, יועמד נושא השאילתה, לפי דרישת השואל, כסעיף ראשון על סדר היום בישיבה מן המניין הקרובה ויקוים דיון בנושא.

{{ח:תת|(ג)}} לא יוגשו יותר משתי שאילתות מאת חבר המועצה לפני כל ישיבה מן המניין.

{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה רשאי לפנות לראש העיריה בשאילתה ישירה בעניין עובדתי שבתחום תפקידו; השאילתה הישירה תנוסח בקצרה בצורת שאלה, תיחתם בידי השואל ותימסר בלשכת ראש העיריה.

{{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מ־21 ימים מיום קבלת השאילתה הישירה, תימסר לחבר המועצה תשובת ראש העיריה; ראש העיריה או השואל רשאים לבקש ממזכירות המועצה כי השאילתה והתשובה יועברו לעיון חברי המועצה.

{{ח:תת|(ג)}} לא קיבל חבר המועצה השואל תשובה לשאילתה הישירה בתוך המועד שקבוע בסעיף זה, רשאי הוא לפנות לראש העיריה או ליושב ראש המועצה בבקשה לנהוג בשאילתה הישירה כבשאילתה רגילה; יושב ראש המועצה יודיע לחבר המועצה הנוגע בדבר על מועד השמעת השאילתה במליאת המועצה; על השמעת השאילתה יחול {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 36|סעיף 36 לתקנון זה}}.

{{ח:תת|(ד)}} לא תותר הגשת יותר משתי שאילתות ישירות לכל חודש לכל חבר מועצה.

{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה המבקש במהלך ישיבה רשות להודיע הודעה אישית, ימסור תחילה ליושב ראש את תוכן הודעתו בכתב.

{{ח:תת|(ב)}} רשות להודעה אישית תינתן רק לשם תיקון אי הבנה שחלה בדברי המבקש או בקשר לדבריו, לשם הסרת אשמה שהושמעה כלפיו בישיבות המועצה, הודעה אישית או לשם התנצלות בפני חבר מועצה או אדם אחר.

{{ח:תת|(ג)}} הודעה אישית לא תיארך יותר מחמש דקות, והיא תישמע בסוף הדיון בסעיף בסדר היום שבמהלכו קמה העילה למסירתה, ואם לא קמה במהלך הדיון – בסוף הישיבה והכל, זולת אם התיר יושב ראש הישיבה למסור הודעה כאמור במהלך הישיבה.

{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה רשאי להגיש למועצה, לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הישיבה הקבועה, חומר לדיון בישיבותיה המתייחס לנושא שעל סדר היום ובלבד שצילום ומסירת החומר למועצה, ככל שייעשה על חשבון הרשות, יהיה בהיקף שלא יעמיס מעמסה בלתי סבירה על קופת העיריה.

{{ח:תת|(ב)}} החומר לדיון יימסר למרכז ישיבות המועצה והוא ידאג להפיצו לחברי המועצה עם תחילת הישיבה.

{{ח:תת|(ג)}} אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מזכותו של חבר מועצה להפיץ חומר לדיון בנושא שעל סדר היום תוך נשיאה בנטל הוצאות שכפול החומר והפצתו למשתתפים.

{{ח:תת|(א)}} לא הונחה לדיון יותר מהצעת החלטה אחת בעניין נדון, יצביעו בעד ההצעה ונגדה.

{{ח:תת|(ב)}} עמדו להצבעה יותר מהצעת החלטה אחת בעניין נדון, יצביעו עליהן, אחת אחת, בעד ונגד ובהתאם לסדר שיחליט יושב ראש המועצה.

{{ח:תת|(ג)}} עמדו להצבעה שתי הצעות החלטה בלבד בעניין נדון – רשאי היושב ראש להעמידן להצבעה זו מול זו.

{{ח:תת|(ד)}} לבקשת חבר מועצה ובהצבעה על התקציב, הצעת החלטה הכוללת מספר סעיפים שלגבי אחד או יותר מהם יש לחבר מועצה הסתייגות, תקוים הצבעה נפרדת לגבי כל הסתייגות ולגבי כל נושא שלגביו עלתה הסתייגות במסגרת הצעת ההחלטה.

{{ח:תת|(א)}} בשעת ההצבעה ימנה מרכז ישיבות המועצה את קולות המצביעים בעד ונגד וקולות הנמנעים.

{{ח:תת|(ב)}} אם תוצאות ההצבעה אינן ברורות ליושב ראש, או שערער אחד מחברי המועצה עליהן, ימנה היושב ראש, מבין חברי המועצה, 2 מוני קולות ויטיל עליהם את מניין הקולות בהצבעה חוזרת.

{{ח:תת|(א)}} לא תועמד לדיון ולהצבעה הצעה לביטול החלטה, או הצעה לדיון מחודש בהצעה שנדחתה, אלא לאחר שעברו שלושה חודשים ממועד ההחלטה או ממועד דחיית ההצעה, לפי העניין, זולת לפי דרישה של ראש העיריה או שליש לפחות מחברי המועצה, חתומה בידיהם, לא ייערך דיון חוזר בהחלטה יותר מפעם אחת.

{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על דיונים חוזרים לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 13|סעיף 13 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}.

{{ח:תת|(א)}} ראה ראש העיריה צורך בקבלת החלטה דחופה של המועצה הקשורה בנושאים כגון: הצלת נפש או רכוש או שההחלטה דרושה על פי כל דין, ושאין אפשרות מעשית לכנס את המועצה ולאחר שניתנה חוות דעת היועץ המשפטי לעיריה, רשאי הוא, על פי חוות דעת היועץ המשפטי, להורות למרכז ישיבות המועצה להביא נוסח הצעה ודברי הסבר לפני חברי המועצה, ולשאול אותם מה עמדתם להצעה, או לפנות בכתב, בצירוף נוסח ההצעה ודברי ההסבר, אל חברי המועצה ולבקש את תשובתם להצעה, כפוף לכך שווידא טלפונית כי חברי המועצה קיבלו את נוסח ההצעה ונרשמה עמדתם; החלטה כאמור תתקבל בכפוף להודעה מראש של 24 שעות לכל הפחות ובהתקיים התנאים האמורים בסעיף קטן זה.

{{ח:תת|(ב)}} הצעה כאמור בסעיף קטן (א) תיחשב מאושרת אם תמכו בה כל חברי המועצה שניתן היה להשיגם.

{{ח:תת|(ג)}} דין החלטה שהתקבלה לפי סעיף קטן (א) כדין החלטה שהתקבלה בישיבת המועצה; החלטה שהתקבלה לפי סעיף קטן (א), בעל פה, תיכלל בפרוטוקול ישיבת המועצה הבאה.

{{ח:תת|(א)}} לא נסתיימו דיוני הישיבה בכל העניינים שהיו על סדר היום, רשאי יושב ראש הישיבה, בהסכמת רוב חברי המועצה הנוכחים בישיבה, להזמין את חברי המועצה להמשך הישיבה ביום חול הבא לאחר הישיבה, או יום חול אחר שהסכימו עליו רוב חברי המועצה הנוכחים ובתנאי כי אינם יום מנוחה או ערב יום מנוחה של אחד מחברי המועצה; חברי המועצה שלא היו נוכחים בעת ההחלטה יוזמנו להמשך הדיונים על ידי הודעות בכתב שיימסרו להם כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 15|בסעיף 15 לתקנון זה}}.

{{ח:תת|(ב)}} לא נסתיימו דיוני הישיבה בכל העניינים שהיו על סדר היום עקב התמעטות המשתתפים מן המניין החוקי של חברי המועצה, רשאי יושב ראש הישיבה להזמין את חברי המועצה להמשך הישיבה ביום חול הבא לאחר הישיבה או יום חול אחר שהסכימו עליו רוב חברי המועצה הנוכחים ובתנאי כי אינם יום מנוחה או ערב יום מנוחה; חברי המועצה שלא היו נוכחים בעת ההחלטה יוזמנו להמשך הדיונים על ידי הודעות בכתב שיימסרו להם כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 15|בסעיף 15 לתקנון זה}}.

{{ח:תת|(ג)}} סעיף זה לא יחול במקרה של ישיבת מועצה נדחית כמשמעותה בסיפה של {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 22|סעיף 22(א) לתקנון זה}}.

{{ח:תת|(א)}} כל ישיבות המועצה יוקלטו ויירשם בהן פרוטוקול; מרכז ישיבות המועצה יהיה אחראי לניהולו התקין.

{{ח:תת|(ב)}} בפרוטוקול יצוינו –

{{ח:תתת|(1)}} מועד הישיבה ומקום קיומה;

{{ח:תתת|(2)}} שמות חברי המועצה הנוכחים בפתיחת הישיבה, ושמות אלה שהגיעו מאוחר יותר;

{{ח:תתת|(3)}} שאילתות ותשובות עליהן;

{{ח:תתת|(4)}} סדר היום וכל שינוי בו;

{{ח:תתת|(5)}} שמות המשתתפים בדיון בכל סעיף;

{{ח:תתת|(6)}} ההצעות והנמקתן;

{{ח:תתת|(7)}} עיקרי הדיון;

{{ח:תתת|(8)}} החלטות ותוצאות ההצבעה, ולפי דרישת שליש מהנוכחים בישיבת המועצה – ציון שמות המצביעים ואופן הצבעתם; לבקשת חבר, יצוין שמו בקשר עם הצבעה;

{{ח:תתת|(9)}} הודעות.

{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע שנוסף על הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב) יירשם פרוטוקול מלא של הדברים שייאמרו בישיבות המועצה, דרך כלל או לישיבה מסוימת.

{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה רשאי להגיש למרכז ישיבות המועצה בקשה בכתב לתיקון הפרוטוקול בתוך 7 ימים מיום שהפרוטוקול הוצג לפניו; בקשה לתיקון פרוטוקול שתוגש לאחר המועד האמור, לא תידון.

{{ח:תת|(ב)}} לא הוגשה אף בקשה כאמור בתוך 7 ימים לאחר מסירת העתקי הפרוטוקול, רואים את הפרוטוקול כמאושר.

{{ח:תת|(א)}} פרוטוקול של ישיבה בדלתיים פתוחות יהיה פתוח לעיון בשעות העבודה הרגילות של העיריה והוא יפורסם באתר האינטרנט של העיריה, ככל שהוקם, בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק לתיקון פקודת העיריות (מס׳ 110), התשס״ח–2007.

{{ח:תת|(ב)}} פרוטוקול של ישיבה שנוהלה בדלתיים סגורות, לא יהיה פתוח לעיון, אך המועצה רשאית להתיר את העיון בו, את הפצתו או העתקתו, בסייגים או בלעדיהם.

{{ח:תת|(א)}} ראש עיריה יקבע מועד לדיון מיוחד בדוח השנתי והדוח החצי שנתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 216|בסעיף 216 לפקודה}}, שיהיה, לכל המאוחר, חודש לאחר הגשתו; הדיון בדוח מבקר העיריה ובדוח מבקר המדינה, יהיה באופן ובמועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 170ג|בסעיף 170ג לפקודה}}.

{{ח:תת|(ב)}} ראש עיריה יקבע מועד לדיון מיוחד בהצעת התקציב ובתשלומי החובה, שיתקיים בישיבות שלא מן המניין.

{{ח:תת|(ג)}} ראש עיריה יגיש למועצה פעם בשנה לפחות דוח על המצב בכל תאגיד שהעיריה משתתפת בו, ולפי דרישה של חבר המועצה יקוים דיון בדוח זה.

{{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|סעיף 6(א) לתקנון זה}} לעניין ימי השבוע יחול גם על דיונים לפי סעיף זה.

{{ח:תת|(א)}} בישיבות בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 57|בסעיף 57 לתקנון זה}} (בסעיף זה – עניין מיוחד), יפתח היושב ראש, או מי שהוא יורה, בדברי ההסבר, ובכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 48|בסעיף 48 לתקנון זה}}, תקבע המועצה בעצמה את משך הזמן שיוקדש לדיון; ואולם שליש מחברי המועצה רשאי לדרוש שהזמן שיוקדש לדיון בהצעת התקציב לא יפחת משש שעות; הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 48|סעיף 48 לתקנון זה}} לא יחולו על ישיבות בנושא התקציב.

{{ח:תת|(ב)}} בישיבה הראשונה בעניין המיוחד לא יידון כל דבר אחר מלבד אותו עניין מיוחד.

{{ח:תת|(ג)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7|בסעיף 7(א) לתקנון זה}}, הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|סעיף 6(א) ו־(ג)}} יחולו גם על ישיבות מיוחדות וישיבות שלא מן המניין.

{{ח:תת|(1)}} יושב ראש המועצה יקבע, בכפוף לכל דין, את סדר היום של ישיבת המועצה ואת מועדי הישיבות, בהתייעצות עם ראש העיריה;

{{ח:תת|(2)}} יושב ראש המועצה יכלול בסדר היום, בישיבה מן המניין של המועצה, את כל הנושאים שראש העיריה ביקש להעלותם לדיון במועצה, או יקבע ישיבה שלא מן המניין של המועצה כדי לדון בנושא שראש העיריה ביקש להעלותו כאמור; לפי דרישת ראש העיריה ובכפוף לכל דין, תזומן ישיבה שלא מן המניין לדיון בנושא כאמור, במועד שאינו מאוחר משבעה ימים מיום הדרישה, אלא אם כן הסכים ראש העיריה לדחות את הישיבה למועד מאוחר יותר;

{{ח:תת|(3)}} לא זימן יושב ראש המועצה ישיבה שלא מן המניין כאמור בפסקה (2), רשאי ראש העיריה לזמנה ובהעדרו של יושב ראש המועצה – אף לנהלה;

{{ח:תת|(4)}} נבצר מיושב ראש המועצה למלא את תפקידיו בדבר זימון המועצה וקביעת סדר יומה, ימלא תפקידים אלה ראש העיריה;

{{ח:תת|(5)}} יושב ראש המועצה ייתן זכות דיבור לראש העיריה או לחבר המועצה שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 17|סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}, לגבי כל סעיף שבסדר היום של המועצה, בכל שלב של הדיון, הכל כפי שיבקש ראש העיריה.

{{ח:תת|(א)}} ראש העירייה יקים, בתוך 30 ימים מיום קבלת הוראת השר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 152|בסעיף 152(ד) לפקודה}}, צוות לניהול בחירת נציגי החקלאים בוועדה החקלאית ({{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} – צוות הבחירות והוועדה, בהתאמה).

{{ח:תת|(ב)}} חברי צוות הבחירות יהיו –

{{ח:תתת|(1)}} שני עובדי עירייה בכירים שימנה ראש העירייה באישור מועצת העירייה, ואחד מהם יהיה יושב ראש הצוות;

{{ח:תתת|(2)}} היועץ המשפטי לעירייה או נציגו מקרב עובדי לשכתו;

{{ח:תתת|(3)}} שני נציגים של ארגוני חקלאים שימנה יושב ראש הוועדה היוצאת, ואם מוקמת ועדה לראשונה – שני נציגים של ארגון חקלאים המייצג 25 אחוזים לפחות מהחקלאים בתחום העירייה, שימנה ראש העירייה.

{{ח:תת|(ג)}} מבקר העירייה או נציגו מקרב עובדי לשכתו יהיה משקיף לעבודת צוות הבחירות.

{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מהיום ה־15 מיום מינוי חברי צוות הבחירות, יפרסם צוות הבחירות בתחום העירייה את רשימת החקלאים לעניין הבחירות; ברשימת החקלאים יירשם מי שהיה חקלאי ביום היבחרה של המועצה.

{{ח:תת|(ב)}} שר החקלאות ופיתוח הכפר יעביר לצוות הבחירות, לפי בקשתו, מידע באשר לחקלאים שמתקיימים בהם התנאים המפורטים בהגדרה ”חקלאי“ {{ח:פנימי|סעיף 151|שבסעיף 151 לפקודה}}.

{{ח:תת|(1)}} נבחר נציג החקלאים האמור שלא בבחירות יחסיות יבוא במקומו סגנו, שנבחר לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 16|סעיף 16}}; לא היה, במקרה כאמור, לנציג סגן, או חדל גם הסגן מכהונתו או נפסל מהיות חבר בועדה, רשאי השר למנות חבר חדש על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם, לדעת השר, אין ארגון כזה – בהתחשב עם רצונם של אותם האנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור;

{{ח:תת|(2)}} נבחר נציג החקלאים האמור בבחירות יחסיות, ימלאו את מקומו בדרך שיקבע השר בתקנות.

{{ח:תת|(1)}} מנהל כללי;

{{ח:תת|(2)}} מזכיר;

{{ח:תת|(3)}} מהנדס;

{{ח:תת|(4)}} רופא וטרינר;

{{ח:תת|(5)}} היועץ המשפטי;

{{ח:תת|(6)}} מנהל מחלקת חינוך;

{{ח:תת|(7)}} מבקר;

{{ח:תת|(8)}} גזבר.