פקודת המסים (גביה): הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[816421] תיקון מס' 3 לחוק חתימה אלקטרונית
מ [819437] עדכון פורמט
שורה 13:
 
{{ח:סעיף|2|פירוש|תיקון: 1929, 1932, תש״ח, תשל״ג}}
{{ח:תת|(1)}} בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”סרבן“ פירושו מי שלא שלם ביום הפרעון את המס המגיע ממנו;}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מוכתר“ כולל מי שמינהו ממונה על הגביה לשמש בתפקידי מוכתר;}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מס“ כולל את מס הרכוש העירוני, כל הסכומים המגיעים בעד הלואות זרעים שהלותה ממשלת ישראל, כל שכר, ארנוניה, הלואה וכל תשלום אחר שגבייתם הוכרזה או תוכרז ע״י שר האוצר כגבייה הכפופה לחוק הדן בגביית מסים;}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גובה מסים“ כולל מוכתר וכל מי שמינהו ממונה על הגביה לשמש בתפקידי גובה מסים;}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”כפר“ כולל עיר ואזור של שבט;}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נכס“ – לרבות זכות קיימת או עתידה;}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ממונה על הגביה“ – עובד ציבורי ששר האוצר מינהו, בהודעה ברשומות, להיות ממונה על הגביה;}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פקיד גביה“ – עובד ציבורי ששר האוצר מינהו בהודעה ברשומות, להיות פקיד גביה.}}
{{ח:תת|(2)}} הוראות פקודה זו בדבר עיקולם של מיטלטלין ומכירתם, לרבות {{ח:פנימי|סעיף 12א|סעיף 12א}}, יחולו על זכויות וטובות הנאה אחרות כאילו היו מיטלטלין, והוא כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.
 
{{ח:סעיף|3|תאריך פרעון המס}}
שורה 28:
 
{{ח:סעיף|4|הוצאה לפועל בשל אי תשלומים|תיקון: תשל״ג, תשע״ד}}
{{ח:תת|(1)}} הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר עם איזה מס שהוא ולא שלם אותו אדם את הסכום בתוך חמשה עשר יום למן היום שהיה חייב לפרעו ולאחר שנשלחה אליו דרישה בכתב לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, יתן פקיד גביה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטוה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המטלטלים של החייב באפן המותנה להלן.
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
 
{{ח:סעיף|5|הוצאת כתב ההרשאה לפועל|תיקון: 1930, תשל״ג}}
{{ח:תת|(1)}} דרש גובה המס מהסרבן לשלם מיד את הסכום הנקוב בכתב ההרשאה, והסרבן לא מילא אחר הדרישה, רשאי גובה המס –
{{ח:תתת|(א)}} להיכנס לחצריו של הסרבן שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטליו ולעקלם;
{{ח:תתת|(ב)}} להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי הסרבן ולעקל מיטלטלי הסרבן, ובלבד שימסור תחילה למחזיק בחצרים הודעה על כתב ההרשאה ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם הממונה על הגביה סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול והתיר את הכניסה ללא הודעה.
{{ח:תת|(2)}} עוקלו מיטלטלין, רשאי גובה המס להשאירם במקום הימצאם על חשבונו ועל אחריותו של הסרבן או להעבירם למקום אחר, במועד ובתנאים שקבע.
{{ח:תת|()}} לא שילם הסרבן, תוך המועד שקבע פקיד הגביה בשעת העיקול, את המס המגיע ממנו, רשאי פקיד הגביה לצוות על מכירת המעוקלים או על מימוש הגביה בדרך אחרת; אולם אם היו המעוקלים נכסים פסידים, רשאי פקיד הגביה לצוות על מכירתם מיד לאחר העיקול.
{{ח:תת|()}} מיטלטלין שעוקלו כשהם על גופו של הסרבן, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי הסרבן, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של הממונה על הגביה שאינם שלו.
{{ח:תת|()}} ציווה פקיד הגביה על מכירת המעוקלים כאמור בסעיף קטן (2א), יכול שיימכרו גם על ידי ראש ההוצאה לפועל בהליכים הנהוגים במכירת מיטלטלין מעוקלים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967}}.
{{ח:תת|(3)}} דמי המכירה ישמשו לתשלום הסכום המגיע והאגרות ולתשלום הוצאות ההוצאה לפועל וכל עודף יושב לבעלים.
{{ח:תת|(4)}} יכול הממונה על הגביה ליתן כתב הרשאה נוסף בו ירשה ויצוה את גובה המס, אם הוא נטול יכולת להכנס לביתו או לרשותו של סרבן לצורך הוצאת כתב ההרשאה לפועל, להתפרץ בשעות היום לתוך ביתו או רשותו של החייב במעמד המוכתר ושני נכבדים מן הכפר או השכונה שבהם נמצאים ביתו או רשותו של החייב, או במעמד שוטר, ולהכנס לתוכם ולהוציא לפועל את כתב ההרשאה הראשון כמותנה בפקודה זו.
 
{{ח:סעיף|6||תיקון: תשל״ג}}
שורה 47:
 
{{ח:סעיף|7|עיקול בידי צד שלישי|תיקון: תשל״ג}}
{{ח:תת|(1)}} פקיד הגביה רשאי ליתן צו עיקול על נכס פלוני, או על כל הנכסים, של הסרבן הנמצאים בידי צד שלישי, והצו יחול על המעוקל, בין שהוא נמצא בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו ובין שיגיע לידיו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
{{ח:תת|(2}} {{ח:תתת)|(א)}} היה הנכס המעוקל לפי סעיף זה משותף לסרבן ולאחר, יחול העיקול על חלקו של הסרבן בלבד, ואם השותפות היא בחלקים בלתי מסויימים, יראו את הנכס כשייך לשותפים חלק כחלק, כל עוד לא הוכח, להנחת דעתו של הממונה על הגביה, שחלקו של הסרבן אחר;
{{ח:תתת|(ב)}} בנכס ששותפים בו סרבן וקרובו בחלקים בלתי מסויימים לא תיעשה במשך 21 ימים מיום המצאת הצו, או עד ביטולו, הכל לפי המוקדם, כל פעולה בחלק שרואים אותו לפי פסקה (א) כחלקו של הקרוב.
{{ח:תת|(3)}} ”קרוב“ לענין סעיף זה – בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן הזוג, בן זוגו של אחד מאלה וכן תאגיד שיש בו לסרבן אחת מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} 51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;
{{ח:תתת|(ב)}} זכות להחזיק ב־51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה;
{{ח:תתת|(ג)}} זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים;
{{ח:תתת|(ד)}} זכות למנות מנהל.
 
{{ח:סעיף|7א|חובת הצד השלישי להודיע|תיקון: תשל״ג, תשע״א}}
{{ח:תת|(1)}} הומצא לצד השלישי צו עיקול על נכס של הסרבן, יגיש לפקיד הגביה, תוך עשרה ימים מיום ההמצאה, הודעה בדבר הימצאו של הנכס בידיו, ואם לא היה, כולו או מקצתו, בידיו – יפרש זאת בהודעתו.
{{ח:תת|(2)}} הגיע נכס מעוקל לידי הצד השלישי תוך שלושה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך לפקיד הגביה תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידיו.
{{ח:תת|(3)}} לא הודיע הצד השלישי, או שהודיע ופקיד הגביה סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הממונה על הגביה להזמין את הצד השלישי לחקירה, ולענין זה יראו את הממונה על הגביה כרשות שהוסמכה לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיה על פי דין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
{{ח:תת|(4)}} הודיע הצד השלישי לפקיד הגביה שאין בידיו נכסים של הסרבן ושלפי ידיעתו לא יגיעו לידיו נכסים לאחר מתן הודעתו, רשאי פקיד הגביה, לאחר שאימת את ההודעה, לבטל את העיקול בידי צד שלישי.
{{ח:תת|(5)}} הגיש הצד שלישי הודעה בדבר הימצאותו של הנכס בידיו, ישלח פקיד הגבייה הודעה לסרבן על הנכס שעוקל, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי נכס שהוא כסף מזומן או חוב שהגיד מועד פירעונו, שלא עוקל בדרך אלקטרונית או לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיפים 7ג(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 7ד|או 7ד(א)}} – יצוין בהודעה אם ניתנה הוראה בצו העיקול על אופן מסירתו ואת תוכן ההוראה;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי נכס אחר – יצוין בהודעה כי אם הסרבן לא ישלם את חובו או יגיע להסכמה עם פקיד הגבייה בנוגע להסדרת תשלום החוב, יהיה ניתן להורות על מסירת הנכס שעוקל בתוך 14 ימים ממשלוח ההודעה, למעט נכס שהוא כסף מזומן או חוב שהגיד מועד פירעונו, שניתן להורות על מסירתו בטרם חלפו 14 הימים, וכי אם עוקלו כמה נכסים רשאי הסרבן בתוך התקופה האמורה לבקש מפקיד הגבייה כי החוב ייפרע ממסירתו של נכס מסוים מבין הנכסים המעוקלים, ובלבד שיש בנכס כדי לפרוע את החוב ושהנכס לא נמסר כדין לפני שביקש כאמור.
 
{{ח:סעיף|7ב|חובת הצד השלישי למסור את המעוקל|תיקון: תשל״ג, תשע״א, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(1}} {{ח:תתת)|(א)}} הצד השלישי חייב למסור לידי פקיד הגביה את הנכסים המעוקלים באופן, במועד ובמקום שפקיד הגביה קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן (בפקודה זו – צו מסירה) כמפורט בסעיף זה;
{{ח:תתת|(ב)}} היו הנכסים חובות המגיעים מצד שלישי לסרבן, ישלמם הצד השלישי לפקיד הגביה בהגיע זמן פרעונם; היו הנכסים נכסים המוחזקים לטובת הסרבן ואין לו תביעה עליהם, ימסור אותם הצד השלישי לפקיד הגביה, ובלבד שהממונה על הגביה ציווה על המסירה לאחר ששוכנע כי לא תיפגע בכך זכות אחרת מזכויות הסרבן. היה הדבר כרוך בהוצאות, ישלמו לו הוצאות סבירות לפי נסיבות הענין;
{{ח:תתת|(ג)}} פקיד הגבייה יורה על מסירת הנכסים המעוקלים בצו מסירה, ובלבד שחלפו 14 ימים ממשלוח הודעה לסרבן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(5)(ב)}}; היו הנכסים כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו, רשאי פקיד הגבייה להורות על מסירתם בצו מסירה, גם אם טרם חלפו 14 ימים כאמור;
{{ח:תתת|(ד)}} על אף האמור בפסקה (ג), רשאי פקיד הגבייה להורות על מסירת הנכסים בצו העיקול עצמו, אם הנכסים הם כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו, שלא עוקל בדרך אלקטרונית או לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיפים 7ג(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 7ד|או 7ד(א)}};
{{ח:תתת|(ה)}} פקיד הגבייה יורה על מסירת נכס, בהתחשב, בין השאר, ביחס שבין ערך הנכס המעוקל לבין גובה החוב ובבקשת הסרבן לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(5)(ב)}}, אם ביקש כאמור; פקיד הגבייה לא יורה על מסירת נכס אם ניתן לפרוע את החוב מנכס מעוקל אחר שהפגיעה בסרבן ממסירתו פחותה, אלא אם כן הסרבן ביקש זאת לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(2)}} צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור בסעיף קטן (1), או הוציא מידיו נכס או שילם חוב שלא כדין, בידעו שיש עליו צו עיקול, רשאי פקיד הגביה לחייבו בתשלום החוב במידה שלא שילמו הסרבן, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס שעוקל, או על סכום החוב שהגיע מהצד השלישי לסרבן, הכל לפי הסכום הנמוך שביניהם.
{{ח:תת|(3)}} חייב פקיד גביה את הצד השלישי בתשלום החוב, כאמור בסעיף קטן (2), יהא דינו של הצד השלישי כדין סרבן לגבי החיוב, ומועד הפרעון של החוב יהא המועד שבו הומצאה לו החלטת החיוב.
{{ח:תת|(4)}} מסר הצד השלישי את הנכס המעוקל לידי פקיד הגביה, יחולו על המשך ההליכים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} בשינויים המחוייבים לפי הענין.
{{ח:תת|(5)}} מסירת נכס מעוקל או תשלום חוב לידי פקיד הגביה לפי עיקול בידי צד שלישי, פוטרים את הצד השלישי מאחריותו כלפי הסרבן.
 
{{ח:סעיף|7ג|צו עיקול בידי צד שלישי שהוא תאגיד בנקאי|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} היה הצד השלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, שיש לו סניפים, וצו העיקול הומצא למשרדו הראשי או למענו הרשום או למען אחר שעליו הודיע לפקיד הגבייה (בפקודה זו – מרכז התאגיד הבנקאי), יחול צו העיקול על נכסי הסרבן הנמצאים בכל סניף של התאגיד הבנקאי, החל מהמועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי לסניף, או החל מתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} הומצא צו עיקול לאחד מסניפי התאגיד הבנקאי, יחול הצו על נכסי הסרבן הנמצאים באותו סניף החל מהמועד שבו הומצא הצו לאותו סניף.
 
{{ח:סעיף|7ד|צו עיקול בידי צד שלישי שהוא חברה מנהלת|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} חברה מנהלת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, רשאית להודיע לשר האוצר, כי אפשר להמציא צו עיקול על נכסי סרבנים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לאותן קופות גמל, לרבות למרכז תאגיד בנקאי (בפקודה זו – הגוף המתפעל); הודיעה חברה מנהלת כאמור, יחול צו העיקול על נכסי הסרבן הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, החל מהמועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת, או החל מתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי הסרבן הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, החל מהמועד שבו הומצא לה הצו.
 
{{ח:סעיף|8|מכירת נכסי מקרקעים כשאין די מטלטלין|תיקון: 1934, 1937, תשל״ג}}
{{ח:תת|(1)}} אם לא נמצאו די מטלטלים משל הסרבן בביתו או בקרקעותיו, ואם נתברר לאחר חקירה שיש לו לסרבן נכסי מקרקעים שאפשר למכור אותם לשם תשלום הסכום המגיע ממנו, בין שרשומים המקרקעים על שמו ובין שאינם רשומים על שמו, הרי אם הוכח לממונה על הגביה כי אמנם אין לו לסרבן דמי מטלטלים, יכול הוא להוציא כתב־הרשאה למכירת אותם נכסי המקרקעין באותו אופן כאילו נמכרו עפ״י צו מאת בית משפט מוסמך לשם סילוק חוב שבפסק־דין:–
{{ח:תת}} בתנאי:–
{{ח:תתת|(א)}} שאם נכסי מקרקעים אלה מהוים, כלם או מקצתם, בית התפוס ע״י הסרבן, יש להשאיר לו או לדאוג לכך שתשאר לו דירה אשר לדעת הממונה על הגביה תהא נחוצה למענו ולמען בני ביתו;
{{ח:תתת|(ב)}} שאם הסרבן הוא אכר, מוציאין מכלל המכירה אותו חלק מן הקרקע שלפי דעת הממונה על הגביה יהא נחוץ לסרבן למחיתו ולמחית בני ביתו.
{{ח:תת|(2)}} דמי פדיון המכירה ישמשו לסילוק הסכום המגיע, והיתרה שתשאר לאחר ניכוי הסכום המגיע והוצאות המכירה ושאר הפעולות הכרוכות בכך תשולם לסרבן.
{{ח:תת|(3)}} אם יש לסרבן יותר מנכס־מקרקעים אחד, הרשות בידו לברור איזה הנכס אשר יוצא למכירה:–
{{ח:תת}} בתנאי ששויו של הנכס יהא בו, לדעת הממונה על הגביה, כדי תשלום הסכום המגיע ובתנאי שאם לא יהיה בדמי מכירת הנכס שנבחר כאמור לעיל כדי תשלום הסכום המגיע, רשאי הממונה על הגביה לבחור לו נכס אחר אשר יוצא למכירה.
 
{{ח:סעיף|9|העברת נכסי מקרקעים לממשלה כשלא הצליחו למכרו}}
{{ח:תת|(1)}} הוצע נכס מקרקעים למכירה ואי אפשר למכרו במכירה פומבית, מעבירין אותו במשרד ספרי האחוזה לממשלה בשוי שיוערך ע״י שמאי קרקעות שימונה מטעם מנהל עניני קרקעות.
{{ח:תת|(2)}} הזכות לסרבן לגאול נכס כזה בתוך שלש שנים מתאריך העברתו לאחר שישלם את הסכום המגיע ממנו ואצ כל ההוצאות שהוצאו בקשר עמו.
{{ח:תת|(3)}} במשך מועד שלש השנים הללו הזכות לממשלה להחכיר את הנכס לכל זמן שהוא, וללא יותר משלוש שנים, ואם החכירה הממשלה את הנכס כאמור בזה וגאלו הסרבן, מעבירין שנית את הנכס לבעליו הראשון, בהתחשב עם תנאי החכירה.
{{ח:תת|(4)}} דמי החכירה שיתקבלו מן הנכס שהוחכר כאמור, ינהגו בהם באופן שנקבע.
 
{{ח:סעיף|10||תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ד־2}}
שורה 106:
 
{{ח:סעיף|11א|המס – שעבוד על מקרקעי הסרבן|תיקון: תשל״ג, תשס״ח}}
{{ח:תת|(1)}} מס המגיע על מקרקעי הסרבן יהיה שעבוד ראשון על אותם מקרקעין.
{{ח:תת|()}} על אף הוראות סעיף קטן (1), היו מקרקעי הסרבן דירה שמכר לקונה, והקונה שילם כספים על חשבון מחיר הדירה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה–1974}} (בסעיף קטן זה – חוק המכר), לא יהיה מס המגיע על המקרקעין האמורים שעבוד ראשון על אותם מקרקעין, כלפי הקונה, ביחס לכספים ששילם כאמור וביחס להפרשי הצמדה על אותם כספים כאמור בסעיף 3א1 לחוק המכר, בהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסרבן הוא מוכר כהגדרתו בחוק המכר;
{{ח:תתת|(2)}} הכספים ששולמו על חשבון מחיר הדירה הובטחו כאמור {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 2|בסעיף 2(3) או (4) לחוק המכר}}.
{{ח:תת|(2)}} כל מס אחר המגיע מסרבן שהוא בעל מקרקעין יהיה שעבוד על המקרקעין אם נרשמה בפנקס המקרקעין הערה על כך על פי הודעת גובה המס; נרשמה הערה על שעבוד כאמור, תהא דרגתו נדחית בפני כל שעבוד של אותם מקרקעין שהיה רשום שעה שנרשמה ההערה.
{{ח:תת|(3)}} סעיף זה אינו גורע מסמכויות אחרות לפי פקודה זו.
 
{{ח:סעיף|12|עיכוב רישום בפנקסי מקרקעין|תיקון: תשל״ג}}
שורה 126:
 
{{ח:סעיף|12ב1|מסמכים אלקטרוניים והמצאתם|תיקון: תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חתימה אלקטרונית מאושרת“, ”מסר אלקטרוני“, ”תעודה אלקטרונית מאושרת“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}};}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מנגנון הזדהות“ – מנגנון המזהה את המתקשר אל מערכת המחשב, בודק את הרשאת הגישה שלו למידע ומתעד גישה כאמור;}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מסמך אלקטרוני“ – מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, הניתן לשמירה אלקטרונית, לאחזור ולהפקה כפלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השרים“ – שר האוצר ושר המשפטים.}}
{{ח:תת|(ב)}} הודעה, דרישה, צו או כל מסמך אחר שיש להמציאם לפי פקודה זו, יכול שייערכו כמסמך אלקטרוני.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 12ב|בסעיף 12ב}}, ניתן להמציא בדרך אלקטרונית –
{{ח:תתת|(1)}} מסמך אלקטרוני שהוא צו עיקול לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיף 7ג(א)}} או צו מסירה של נכס שעוקל לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|הסעיף האמור}}, ובלבד שהנמען הסכים לכך באופן מפורש;
{{ח:תתת|(2)}} מסמכים אלקטרוניים אחרים, ובלבד שהנמען הסכים באופן מפורש שמסמכים אלקטרוניים מסוג מסוים יומצאו לו בדרך זו, והכל בהתאם להוראות שקבעו השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; בתקנות כאמור ייקבעו, בין השאר, הוראות לעניין זיהוי פקיד הגבייה והנמען, דרך מתן הסכמת הנמען, אילו מסמכים אפשר לערוך כמסמך אלקטרוני ואילו מסמכים אפשר להמציא בדרך אלקטרונית.
{{ח:תת|(ד}} {{ח:תתת)|(1)}} הומצא מסמך אלקטרוני בדרך אלקטרונית יראו אותו כאילו הומצא לנמען ביום שבו נמסר למערכת המידע של הנמען, ולכל המאוחר בתום שלושה ימי עסקים מיום משלוח המסמך בדרך אלקטרונית;
{{ח:תתת|(2)}} השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים לקבוע הוראות לעניין חזקות קבלה ומסירה של מסמכים אלקטרוניים מסוגים מסוימים.
{{ח:תת|(ה)}} צד שלישי שהומצא לו צו עיקול בדרך אלקטרונית, ומתקיימים בו התנאים שנקבעו לפי סעיף זה יהיה זכאי לתשלום; שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את ההסדרים לתשלום, מועדיו ודרכיו, את התנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר לקבוע כי התנאים לזכאות הם –
{{ח:תתת|(1)}} קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפרק זמן שקבע;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.
{{ח:תת|(ו)}} מערכות המחשב המשמשות להנפקת מסמכים אלקטרוניים ולהמצאתם לפי סעיף זה יתבססו על מערכות תוכנה וחומרה מהימנות, המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב ולחומר מחשב ומאפשרות גישה אליהן רק באמצעות מנגנון הזדהות; הממונה על הגבייה ימנה ממונה אבטחת מידע שיהיה אחראי על הכנת נהלים לאבטחת המידע ולהבטחת קיומם.
{{ח:תת|(ז)}} השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להתקין תקנות לעניין ביצוע סעיף זה.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על גבייה של חובות בידי רשויות מקומיות, למעט חובות ארנונה ומים, אגרות והיטלים, כל עוד לא קבע היועץ המשפטי לממשלה הנחיות לעניין זה; נקבעו הנחיות כאמור, הן יחייבו גם גופים שאינם המדינה, המוסמכים לגבות על פי פקודה זו.
 
{{ח:סעיף|12ג|סמכויות|תיקון: תשל״ג}}
שורה 152:
 
{{ח:סעיף|12ה|אמצעי אכיפה מיוחדים למיסים ששר האוצר ממונה על ביצועם|תיקון: תשמ״א, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק מס“ – חיקוק הדן בהטלת מס או תשלום חובה ששר האוצר ממונה על ביצועו או על הגביה לפיו;}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מס“ – מס המוטל לפי חוק מס;}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אמצעי אכיפה“ – אמצעי מינהלי שתכליתו גביית חוב מס.}}
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתיר את השימוש באמצעי אכיפה שבחוק מס פלוני לגביית חוב מס על פי חוק מס אחר, בשינויים שייקבעו או המחוייבים לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} הוטל עיקול על חשבון הבנק של סרבן, לא תהא לבנק זכות קדימה אלא על סכום החובה שהיה בכלל חשבונות הבנק של הסרבן בעת הטלת העיקול, ובלבד שלגבי חובות שהיו בעת הטלת העיקול ואשר מועד פרעונם טרם הגיע, תחול זכות הקדימה של הבנק ממועד פרעונו של החוב.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|12ו|הטלת תפקיד גבייה|תיקון: תש״ן}}
שורה 170:
 
{{ח:סעיף|12ט|הוצאות שיישא בהן הסרבן|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הסרבן יישא בהוצאות סבירות שהוצאו בנקיטת אמצעי אכיפה ובלבד שאמצעי האכיפה נדרש באופן סביר בנסיבות הענין לשם גביית המס.
{{ח:תת|(ב)}} בבחינת אמצעי האכיפה שננקטו לענין סעיף קטן (א) יובא בחשבון, בין השאר, האם עלותם או פגיעתם בסרבן לא היתה במידה העולה על הנדרש לשם גביית המס.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”אמצעי אכיפה“ – אמצעי מינהלי שתכליתו גביית מס.
 
{{ח:סעיף|13|תקנות|תיקון: 1934, תש״ח, תשס״ד}}
{{ח:ת}} יכול שר האוצר להתקין תקנות –
{{ח:תת|(א)}} בדבר הפרוצידורה של עיקול, השמירה והמכירה של נכסים שנתפרסמו עפ״י פקודה זו;
{{ח:תת|(ב)}} בדבר טפסי הדרישות, התעודות וכתבי ההרשאה;
{{ח:תת|(ג)}} בדבר המסים והתשלומים בעד כל פעולה שעפ״י פקודה זו, לרבות בדבר הוצאות סבירות שבהן ניתן לחייב סרבן בשל אמצעי אכיפה שננקטו לפי פקודה זו, וקביעת סכומים מרביים להוצאות כאמור; תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות אישור ועדה משותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט ושל ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות)|תקנות בדבר קביעת הוצאות מרביות}} (ק״ת תשע״א, 948).}}
{{ח:תת|(ד)}} בדרך כלל, לשם ביצוע הוראות פקודה זו.
 
{{ח:קטע3|סעיף|אכרזות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}}}