פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
[798055] עדכון פורמט
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ז, תשנ״ב}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עובד“ – כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|(1)}} יחיד תושב ישראל, שנשלח למדינת חוץ לשם ביצוע עבודה בשביל מעביד, במשך תקופה רצופה העולה על ארבעה חדשים; לענין זה, מי שביצע עבודה תקופה רצופה כאמור, יראוהו כעובד מהיום שבו החל בביצוע העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} יחיד תושב ישראל, המבצע עבודה בשביל מעביד במדינת חוץ, במשך תקופה רצופה העולה על ארבעה חודשים, ואינו עובד כמשמעותו בפסקה (1) (להלן – עובד מקומי ישראלי); לענין זה, מי שביצע עבודה תקופה רצופה כאמור, יראוהו כעובד מהיום שבו החל בביצוע העבודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מעביד“ – מעביד שהוא תושב ישראל, מדינת ישראל, רשות מקומית בישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל או קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”משכורת חוץ“ – משכורת כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים)|בתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים), התש״ם–1980}} (להלן – תקנות ניכוי ממשכורת), אשר {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 5|סעיף 5 לפקודה}} חל עליה, לרבות כל תוספת המשתלמת בשל עבודה במדינת חוץ ולרבות כיסוי הוצאות, או תשלומים בכל צורה שהיא;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”משכורת בסיסית“ – סכום שקבע שר האוצר לא יותר מפעמיים בשנת מס לגבי כל מדינת חוץ, בהתחשב במשכורת חוץ, למעט תשלומים לכיסוי הוצאות, המשתלמת, בעת תחילתם של כללים אלה לעובד המדינה בדרגה 6 של דירוג עובדי חוץ לארץ שמשתלמת לו תוספת בשל בן זוגו;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הכנסה אחרת“ – הכנסה שאינה משכורת חוץ;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מדינת חוץ“ – מדינה שאינה מדינת ישראל בה מפיק עובד הכנסה ממשכורת חוץ;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הטבות“ – פטורים, הנחות, קיזוזים, ניכויים, נקודות זיכוי וזיכויים למעט נקודות זיכוי המנויות {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”דולר“ – של ארצות הברית של אמריקה.}}
 
{{ח:סעיף|2|תקרות ההכנסה ושיעורי המס|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המס על משכורת חוץ של עובד בשנת מס יהיה בשיעורים הבאים ובכפוף לאמור בכללים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על 13,200 דולר הראשונים – 20%;
{{ח:תתת|(2)}} על 13,200 דולר הנוספים – 30%;
{{ח:תתת|(3)}} על 13,200 דולר הנוספים – 35%;
{{ח:תתת|(4)}} על 13,200 דולר הנוספים – 45%;
{{ח:תתת|(5)}} על כל דולר נוסף – 48%.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי עובד שמשכורת חוץ שולמה לו בשל עבודה של פחות מ־12 חדשים באותה שנת מס, תחולק כל אחת מתקרות ההכנסה שבסעיף קטן (א) ב־12 והתוצאה תוכפל במספר החדשים שבשלהם שולמה המשכורת.
{{ח:תת|(ג)}} לענין חישוב ניכוי המס במקור בידי המעביד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}} תחולק כל אחת מתקרות ההכנסה שבסעיף קטן (א) ב־12.
 
{{ח:סעיף|3|אי־התרת נקודות זיכוי וזיכויים|תיקון: תשנ״ב}}
 
{{ח:סעיף|4|ניכוי במקור|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מעביד המשלם לעובד משכורת חוץ בעד עבודת חודש ינכה בעת התשלום מס (להלן – ניכוי במקור) כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} ויחול לגביו האמור {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים)#סעיף 8|בתקנות 8}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים)#סעיף 11|11}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים)#סעיף 12|12}} {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים)#סעיף 13|ו־13 לתקנות ניכוי ממשכורת}}, בשינויים שיקבע הנציב לענין הדיווח, הטפסים והאישורים.
{{ח:תת|(ב)}} בעת הניכוי במקור ממשכורת חוץ לא יובאו בחשבון הטבות או נקודות זיכוי למעט שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במשכורת חוץ המשולמת ליחיד {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|שסעיף 9(5) לפקודה}} חל עליו – הפטור לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|אותו סעיף}}, ובלבד שנתקבל אישור על כך מאת פקיד השומה;
{{ח:תתת|(2)}} פטור והוצאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}} והזיכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}.
{{ח:תת|(ג)}} שולמה משכורת לעובד במטבע חוץ שאינו דולר, תחושב הכנסתו לצורך הניכוי במקור לפי יחס השערים שבין שער אותו מטבע לשער הדולר, בהתאם לשערי המטבע שפרסם בנק ישראל ליום האחרון של חודש התיאום שקדם לחודש שבגינו שולמה לו אותה משכורת, ובהתאם לכך יחושבו אף ההטבות לפי סעיף קטן (ב); לענין זה, ”חודש תיאום“ – כל אחד מחודשים אלה: ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר.
{{ח:תת|(ד)}} לשם קביעת ההכנסה החייבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} של עובד כאמור בתקנת משנה (ג), יובאו בחשבון כל הכנסותיו וכל המס שנוכה במקור כפי שחושבו לפי תקנת משנה (ג).
 
{{ח:סעיף|5|פטור ממס|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} אלה האחוזים מן המשכורת הבסיסית הפטורים ממס:
{{ח:תתת|(1)}} אם ההכנסה ממשכורת חוץ אינה עולה על 2000 דולר בחודש – 50%;
{{ח:תתת|(2)}} אם ההכנסה ממשכורת חוץ עולה על 2000 דולר בחודש אך אינה עולה על 6000 דולר בחודש – 45%;
{{ח:תתת|(3)}} אם ההכנסה ממשכורת חוץ עולה על 6000 דולר בחודש – 10%, ובלבד שנישום שחלה עליו פסקה (3) וכתוצאה מכך משכורתו נטו נמוכה מסכום המשכורת החלופית יופחת סכום המס החל עליו כך שמשכורתו נטו תהא בגובה המשכורת החלופית;
{{ח:תת}} לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”משכורת נטו“ – ההכנסה החייבת בחודש פלוני בניכוי סכום מס ההכנסה שחל לגביה;}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”משכורת חלופית“ – סכום משכורת הנטו שהיתה לנישום אילו משכורת החוץ שלו היתה בסכום המרבי הקבוע בפסקה (2).}}
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”משכורת חוץ“ – למעט שווי שימוש ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5א|בסעיף 5א}} ולמעט הוצאות שהותרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיפים 5ב}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}}.
 
{{ח:סעיף|5א|שווי השימוש ברכב לעובד בכיר|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:סעיף|6|התרת הוצאות|תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז, תשנ״ב}}
{{ח:ת}} ממשכורת חוץ של עובד יותר ניכוין של ההוצאות המפורטות להלן שהוצאו במדינת החוץ ובלבד שהוגשו מסמכים או קבלות לאימות כל הוצאה להנחת דעתו של פקיד השומה:
{{ח:תת|(1)}} הוצאות בשל דיור שלו, של בן זוגו או של ילדיו הגרים עמו – בסכום שלא יעלה על הסכום הנקוב {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} או על הסכום שהחזיר לו מעבידו, לפי הנמוך שביניהם; לא יינתן ניכוי כאמור לעובד שלא המציא למעבידו תצהיר והסכם שכירות לגבי דמי השכירות שהוא מקבל על השכרת דירה בישראל, או תצהיר על כך שאין לו הכנסה מהשכרת דירה בישראל; המעביד יעביר את התצהיר וההסכם האמורים לפקיד השומה תוך חודש מיום קבלתם;
{{ח:תת|(2)}} הוצאות שכר לימוד בשל ילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, בסכום שלא יעלה על 450 דולר לחודש לכל ילד כאמור; עלו ההוצאות על הסכום האמור, רשאי הנציב להתיר את עודף ההוצאות כולו או מקצתו, בהתחשב במקום המגורים ותנאי הלימוד;
{{ח:תת|(3)}} הוצאות טיפול רפואי –
{{ח:תתת|(א)}} במדינה שבה קיים ביטוח רפואי – הוצאות בשל ביטוח רפואי לעובד, לבן זוגו ולילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, ובלבד שהטיפולים הרפואיים במסגרת הביטוח האמור הם מסוג הטיפולים המכוסים על ידי הביטוח הרפואי הנוהג בישראל בידי אחת מקופות החולים הנזכרות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (קביעת גופים לענין סעיף 47א)|בתקנות מס הכנסה (קביעת גופים לענין סעיף 47א), התשנ״א–1991}}, למעט מבטח כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (קביעת גופים לענין סעיף 47א)|בתקנות האמורות}};
{{ח:תתת|(ב)}} במדינה שבה לא קיים ביטוח רפואי כאמור בפסקת משנה (א) – הוצאות בשל טיפול רפואי בעובד, בבן זוגו ובילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, אשר אילו הוצאו בישראל היו מכוסות על ידי ביטוח רפואי הנוהג בישראל על ידי אחת מקופות החולים כאמור בפסקת משנה (א).
{{ח:תתת|(4)}} הוצאות כאמור {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות)|בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל״ב–1972}}, שיחולו בכפוף לאמור להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות)#סעיף 2|תקנה 2(2) לתקנות האמורות}} תחול רק לגבי נסיעה ממדינת החוץ למדינה אחרת שאיננה מדינת ישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות)#סעיף 2|תקנה 2(3) לתקנות האמורות}} תחול במדינת החוץ, ובהגדרת ”הוצאות אש״ל“, במקום הסיפה המתחילה במלים ”שיקבע שר האוצר“ יבוא ”כפי שקבע שר האוצר“.
{{ח:תתת|(5)}} לא יותר ניכוי הוצאות בשל דיור או בשל חינוך ילדים אלא אם כן –
{{ח:תתתת|(1)}} העובד המציא למעבידו תצהיר על כך שהוא לא תבע את ההוצאות האמורות בשנת המס מכל הכנסה אחרת שהיתה לו על פי כל דין אחר;
{{ח:תתתת|(2)}} היה העובד נשוי ולבן זוגו היתה הכנסה בחוץ לארץ – ימציא למעבידו תצהיר של בן זוגו על כך שבן זוגו לא תבע באותה שנת מס את ההוצאות האמורות.
{{ח:תתת|(6)}} הוראות פסקאות (1), (2) ו־(3) לא יחולו לגבי אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עובד מקומי ישראלי;
{{ח:תתתת|(ב)}} עובד של מעביד שאינו מדינת ישראל, שלא עבד בשירותו של המעביד שלושה חודשים לפחות בטרם נשלח למדינת החוץ.
 
{{ח:סעיף|7|הטבות בשלב השומה}}
{{ח:סעיף|8|שיטת חישוב שומה|תיקון: תשמ״ז, תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לענין קביעת ההכנסה החייבת בשומה –
{{ח:תת|(1)}} תקרות ההכנסה על פי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, משכורת החוץ לאחר הפחתת הפטור והניכויים שהוא זכאי להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}} והזיכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} וכן המס שנוכה ממנה במקור באותה שנת מס, יחושבו בשקלים לפי השער היציג שפרסם בנק ישראל לדולר ליום 31 בדצמבר של אותה שנת מס;
{{ח:תת|(2)}} לענין חישוב המס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}} לגבי הכנסה אחרת שהיתה לעובד בשנת המס שבה שולמה לו משכורת חוץ, תצורף ההכנסה האחרת להכנסתו החייבת ממשכורת החוץ, והיא תיחשב כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו.
 
{{ח:סעיף|9|נקודות זיכוי מהכנסה אחרת|תיקון: תשמ״ט}}
 
{{ח:סעיף|10|מסי כפל|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עובד שחוייב על ידי מדינת חוץ, לפי דיניה, בתשלום מס על אותה משכורת חוץ יזוכה בסכום המס ששילם כאמור בעת חישוב המס על אותה משכורת, ואולם לא יינתן זיכוי –
{{ח:תתת|(1)}} בשל סכום מס העולה על סכום המס המגיע לפי כללים אלה;
{{ח:תתת|(2)}} בשל מס ששולם על חלק ממשכורת חוץ שבשלו הוא זכאי לניכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}.
{{ח:תת|(ב)}} עובד שסעיף קטן (א) חל עליו לא יחול על הכנסתו ממשכורת חוץ {{ח:חיצוני|צו מס הכנסה (הקלה ממסי כפל)|צו מס הכנסה (הקלה ממסי כפל), התשכ״ד–1963}}.
 
{{ח:סעיף|11|תחולה|תיקון: תשס״ד}}