חוק-יסוד: משק המדינה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[811729] הודעה תשע״ח
מ [811729] עדכון פורמט
שורה 10:
 
{{ח:סעיף|1|מסים, מילוות חובה ואגרות|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מסים, מילוות חובה ותשלומי חובה אחרים לא יוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק או על פיו; הוא הדין לגבי אגרות.
{{ח:תת|(ב)}} מסים, מילוות חובה, תשלומי חובה אחרים ואגרות המשתלמים לאוצר המדינה, ושיעוריהם לא נקבעו בגוף החוק ולא נקבעה בחוק הוראה שקביעתם בתקנות טעונה אישור הכנסת או ועדה מועדותיה, קביעתם בתקנות טעונה אישור מראש או תוך התקופה הקבועה לכך בחוק – בהחלטת הכנסת או בהחלטת ועדה מועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה החלטה (י״פ תש״ם, 538), לפיה ועדת הכספים מוסמכת לאשר תקנות הקובעות שיעורי מסים, מילוות חובה, תשלומי חובה אחרים ואגרות המשתלמים לאוצר המדינה, למעט אגרות כמפורט להלן; ועדת החוקה, חוק ומשפט מוסמכת לאשר תקנות הקובעות שיעורי אגרות המשתלמות לאוצר המדינה, לפי כל דין, בשל הליכים בבתי משפט, בבתי דין ובלשכות ההוצאה לפועל; והוא כשאין בחוק הוראה בדבר אישורן בכנסת או בועדה אחרת מועדותיה.}}
 
שורה 18:
 
{{ח:סעיף|3|תקציב המדינה|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ה, תש״ע, תשע״ד, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א}} {{ח:תתת)|(1)}} תקציב המדינה ייקבע בחוק.
{{ח:תתת|(2)}} התקציב יהיה לשנה אחת ויביא את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות.
{{ח:תת|(ב}} {{ח:תתת)|(1)}} הממשלה תניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב במועד שקבעה ועדת הכספים של הכנסת אך לא יאוחר מששים ימים לפני תחילת שנת הכספים, ואולם בתקופה כאמור {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 36א|בסעיף 36א(ב) לחוק־יסוד: הכנסת}}, תונח הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת במועד שקבעה ועדת הכספים של הכנסת אך לא יאוחר מ־45 ימים לפני היום הקובע כאמור {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 36א|באותו סעיף}};
{{ח:תתת|(2)}} הצעת חוק התקציב תהיה מפורטת;
{{ח:תתת|(3)}} הצעת התקציב המפורטת של משרד הבטחון והצעת התקציב המפורטת של גופים ביטחוניים שייקבעו לעניין זה בחוק לא יונחו על שולחן הכנסת אלא על שולחן ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והבטחון של הכנסת;
{{ח:תתת|(4)}} להצעת חוק התקציב יצורף אומדן המקורות למימונו.
{{ח:תת|(ג)}} במקרה הצורך רשאית הממשלה להגיש בתוך שנת הכספים הצעת חוק תקציב נוסף.
{{ח:תת|(ד)}} נראה לממשלה כי חוק התקציב לא יתקבל לפני תחילת שנת הכספים, רשאית היא להגיש הצעת חוק תקציב ביניים.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר יגיש לכנסת מדי שנה דין וחשבון על ביצוע תקציב המדינה; פרטים ייקבעו בחוק.
 
{{ח:סעיף|3א|תקציב רב־שנתי|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תכין לקראת כל שנת כספים תכנית תקציב רב־שנתית שתכלול את הצעת חוק התקציב לשנה הקרובה וכן תכנית תקציב לשתי השנים הבאות אחריה.
{{ח:תת|(ב)}} הממשלה תניח על שלחן הכנסת את תכנית התקציב הרב־שנתית ביחד עם הצעת חוק התקציב.
{{ח:תת|(ג)}} כל הצעת חוק תקציב שתגיש הממשלה לכנסת תתבסס על תכנית התקציב הרב־שנתית שהוכנה והונחה על שולחן הכנסת לפי סעיף זה בשנה הקודמת.
 
{{ח:סעיף|3ב|אי קבלת חוק תקציב|תיקון: תשנ״ב־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא נתקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים, רשאית הממשלה להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השנים־עשר מהתקציב השנתי הקודם, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ב)}} כספים לפי סעיף קטן (א) ייועדו קודם כל לקיום התחייבויות המדינה מכוח חוק, חוזים ואמנות; ביתרה תשתמש הממשלה רק להפעלת שירותים חיוניים ופעולות שנכללו בחוק התקציב הקודם לרבות כאלה שנכללו באמצעות שינויים תקציביים.
{{ח:תת|(ג)}} אין לשנות סעיף זה אלא ברוב חברי הכנסת.
 
{{ח:סעיף|3ג|חקיקה הצריכה תקציב|תיקון: תשס״ג, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} הצעת חוק תקציבית לא תתקבל בכנסת אלא בקולותיהם של 50 חברי הכנסת לפחות; הרוב האמור דרוש בקריאה הראשונה, בקריאה השניה ובקריאה השלישית; ואולם אם הפכה הצעת חוק להצעת חוק תקציבית לאחר הקריאה הראשונה, דרוש הרוב האמור בקריאה השניה ובקריאה השלישית.
{{ח:תת|(ב)}} הסתייגות תקציבית לא תתקבל בכנסת אלא בקולותיהם של 50 חברי הכנסת לפחות; התקבלה הסתייגות תקציבית להצעת חוק לא תתקבל הצעת החוק בכנסת בקריאה השלישית אלא בקולותיהם של 50 חברי הכנסת לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} קביעת העלות התקציבית, לענין סעיף זה, של הצעת חוק או הסתייגות, תהיה של ועדה מועדות הכנסת הדנה באותה הצעת חוק או הסתייגות (להלן – הועדה); הועדה תקבע את העלות התקציבית על פי הערכת שר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך, אלא אם כן הוכח להנחת דעתה, על פי הערכה אחרת שהוגשה לה, כי העלות התקציבית שונה מהערכת שר האוצר; הערכות לפי סעיף זה יוגשו בצירוף נתונים ואמדנים.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הצעת חוק תקציבית“ — הצעת חוק שמתקיימים בה כל אלה:}}
{{ח:תתתת|(1)}} היא הוגשה שלא בידי הממשלה;
{{ח:תתתת|(2)}} בביצועה כרוכה עלות תקציבית של 5 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם ל־2012; 6,045,391 ש״ח בשנת 2018)}} או יותר, בשנת תקציב כלשהי;
{{ח:תתתת|(3)}} הממשלה לא נתנה את הסכמתה לעלות התקציבית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הסתייגות תקציבית“ – הסתייגות להצעת חוק, שמתקיימים בה כל אלה:}}
{{ח:תתתת|(1)}} בביצועה כרוכה עלות תקציבית של 5 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם ל־2012; 6,045,391 ש״ח בשנת 2018)}} או יותר, בשנת תקציב כלשהי;
{{ח:תתתת|(2)}} הממשלה לא נתנה את הסכמתה לעלות התקציבית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עלות תקציבית“ – הוצאה או התחייבות להוצאה מתקציב המדינה, או הפחתה של הכנסות המדינה אף אם ההוצאה או ההפחתה כאמור מלווה בהקטנה של הוצאה או התחייבות להוצאה מתקציב המדינה, או בהגדלה של הכנסות המדינה;}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הוצאה מתקציב המדינה“, ”הפחתה של הכנסות המדינה“ – לרבות הוצאה מתקציבו של גוף מתוקצב או הפחתה של הכנסות גוף מתוקצב;}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גוף מתוקצב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} הסכומים הנקובים בהגדרות ”הצעת חוק תקציבית“ ו”הסתייגות תקציבית“ בסעיף קטן (ד) יתעדכנו ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על הצעת חוק שענינה פיזור הכנסת ועריכת בחירות.
 
{{ח:סעיף|4|שטרי כסף ומטבעות}}