חוק-יסוד: השפיטה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:תת|(א)}} אלה בתי המשפט שסמכות שפיטה נתונה בידיהם:

{{ח:תתת|(1)}} בית המשפט העליון;

{{ח:תתת|(2)}} בית משפט מחוזי;

{{ח:תתת|(3)}} בית משפט שלום;

{{ח:תתת|(4)}} בית משפט אחר שנקבע בחוק כבית משפט;

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|בחוק זה, ”שופט“ – שופט של בית משפט כאמור.}}

{{ח:תת|(ב)}} סמכות שפיטה נתונה גם בידי אלה:

{{ח:תתת|(1)}} בית דין דתי;

{{ח:תתת|(2)}} בית דין אחר;

{{ח:תתת|(3)}} רשות אחרת והכל כפי שנקבע בחוק.

{{ח:תת|(ג)}} לא יוקם בית משפט או בית דין למקרה מיוחד.

{{ח:תת|(א)}} שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של ועדה לבחירת שופטים.

{{ח:תת|(ב)}} הועדה תהיה של תשעה חברים, שהם נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו, שר המשפטים ושר אחר שתקבע הממשלה, שני חברי הכנסת שתבחר הכנסת ושני נציגים של לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה; שר המשפטים יהיה יושב ראש הועדה.

{{ח:תת|(ג)}} הועדה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה.

{{ח:תת|(1)}} בצאתו לקיצבה;

{{ח:תת|(2)}} בהתפטרותו;

{{ח:תת|(3)}} בהיבחרו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת;

{{ח:תת|(4)}} על פי החלטה של הועדה לבחירת שופטים שהציע יושב ראש הועדה, נציב תלונות הציבור על שופטים או נשיא בית המשפט העליון ושנתקבלה ברוב של שבעה חברים לפחות;

{{ח:תת|(5)}} על פי החלטה של בית הדין המשמעתי.

{{ח:תת|(א)}} לא יועבר שופט דרך קבע ממקום כהונתו לבית משפט במקום אחר אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון או על פי החלטת בית הדין המשמעתי.

{{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה שופט לכהונה בפועל בבית משפט של דרגה נמוכה יותר אלא בהסכמתו.

{{ח:תת|(א)}} משכורותיהם של שופטים ותשלומים אחרים שישולמו להם, בתקופת כהונתם או לאחריה, או לשאיריהם לאחר מותם, ייקבעו בחוק או בהחלטה של הכנסת או של ועדה מועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך.

{{ח:תת|(ב)}} לא תתקבל החלטה המכוונת להפחית ממשכורתם של שופטים בלבד.

{{ח:תת|(א)}} לא תיפתח חקירה פלילית נגד שופט אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ולא יוגש כתב אישום נגד שופט אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:תת|(ב)}} לא יידון אישום פלילי נגד שופט אלא לפני בית משפט מחוזי בהרכב של שלושה שופטים, זולת אם הסכים השופט שהאישום יידון בדרך הרגילה.

{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי עבירות שנקבעו בחוק.

{{ח:תת|(א)}} שופט נתון לשיפוט של בית דין משמעתי.

{{ח:תת|(ב)}} בית הדין המשמעתי יהיה מורכב משופטים או שופטים שיצאו לקיצבה שימנה נשיא בית המשפט העליון.

{{ח:תת|(ג)}} הוראות בדבר העילות לדין המשמעתי, דרכי הקבילה, הרכב המותב, הסמכויות של בית הדין המשמעתי ואמצעי המשמעת שהוא רשאי להטיל ייקבעו בחוק; סדרי הדין יהיו לפי חוק.

{{ח:תת|(א)}} מקום מושבו של בית המשפט העליון הוא ירושלים.

{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט העליון ידון בערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי המשפט המחוזיים.

{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.

{{ח:תת|(ד)}} מבלי לפגוע בכלליות ההוראות שבסעיף קטן (ג), מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק –

{{ח:תתת|(1)}} לתת צווים על שחרור אנשים שנעצרו או נאסרו שלא כדין;

{{ח:תתת|(2)}} לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין – להימנע מלפעול;

{{ח:תתת|(3)}} לתת צווים לבתי משפט, לבתי דין ולגופים ואנשים בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין־שיפוטיות על פי דין – למעט בתי משפט שחוק זה דן בהם ולמעט בתי דין דתיים – לדון בענין פלוני או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בענין פלוני, ולבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה שלא כדין;

{{ח:תתת|(4)}} לתת צווים לבתי דין דתיים לדון בענין פלוני לפי סמכותם או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בענין פלוני שלא לפי סמכותם; ובלבד שלא ייזקק בית המשפט לבקשה לפי פסקה זו אם המבקש לא עורר את שאלת הסמכות בהזדמנות הראשונה שהיתה לו; ואם לא היתה לו הזדמנות סבירה לעורר שאלת הסמכות עד שניתנה החלטה על ידי בית הדין הדתי, רשאי בית המשפט לבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה על ידי בית הדין הדתי ללא סמכות.

{{ח:תת|(ה)}} סמכויות אחרות של בית המשפט העליון ייקבעו בחוק.

{{ח:תת|(א)}} הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו.

{{ח:תת|(ב)}} הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון.

{{ח:תת|(1)}} דרכי הבחירה של חברי הועדה לבחירת שופטים, ומשך כהונתם;

{{ח:תת|(2)}} כשירויות לכהונת שופטים לדרגותיהם;

{{ח:תת|(3)}} דרכי מינויים של נשיא בית המשפט העליון, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נשיא וסגן נשיא של בית משפט מחוזי ושל בית משפט שלום;

{{ח:תת|(4)}} התנאים וההליכים לסיום כהונתו של שופט;

{{ח:תת|(5)}} הדרכים למינוי שופט לכהונה בפועל בבית משפט אחר ולהעברת שופט, דרך ארעי או דרך קבע, ממקום כהונתו לבית משפט במקום אחר;

{{ח:תת|(6)}} הליכי השעייתו של שופט, והעיון מחדש בהשעיה;

{{ח:תת|(7)}} הענינים שבהם ידונו בתי המשפט לדרגותיהם בשופט אחד, בשלושה או ביותר;

{{ח:תת|(8)}} דרכי קביעת השופט או השופטים שידונו בענין פלוני.

{{ח:תת|(1)}} סדרי המינהל של בתי המשפט, קביעתם והאחריות לביצועם;

{{ח:תת|(2)}} סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים;

{{ח:תת|(3)}} דרך התפטרותו של שופט;

{{ח:תת|(4)}} דרך מינויו של רשם של בית משפט וסמכויותיו;

{{ח:תת|(5)}} מספר השופטים שיכהנו בבתי המשפט לדרגותיהם ומקומותיהם.