חוק-יסוד: הכנסת: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[786637]
מ [798049] עדכון פורמט
שורה 26:
 
{{ח:סעיף|6|הזכות להיבחר|תיקון: תשמ״א־2, תשמ״ז, תשנ״ו־4, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} כל אזרח ישראלי, שביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו הוא בן עשרים ואחת שנה ומעלה, זכאי להיבחר לכנסת, זולת אם בית משפט שלל ממנו זכות זו על פי חוק או שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} מועמד לכנסת שנידון כאמור בסעיף קטן (א) ופסק הדין נעשה סופי אחרי הגשת רשימת המועמדים ולפני שהחל לכהן כחבר הכנסת, דינו כדין מי שהתפטר מרשימת המועמדים שבה כלול שמו, או מחברותו בכנסת, לפי הענין, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שאין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון.
{{ח:תת|(ד)}} קביעת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ג) לא תידרש אם קבע בית המשפט, לפי דין, כי יש עם העבירה, בנסיבות הענין, משום קלון.
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מאסר בפועל“ – סך כל תקופות המאסר בפועל שעל הנידון לרצות ברצף אחד, אף אם הוטלו בגזרי דין שונים, לרבות מאסר על תנאי שהופעל;}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עבירה“ – כל אחת מהעבירות שעליהן נידון לעונש של מאסר בפועל.}}
 
{{ח:סעיף|6א|סייג למועמדות חבר הכנסת שפרש מסיעתו|תיקון: תשנ״א, תשנ״ו־3, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא ייכלל, בבחירות לכנסת שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת; הוראה זו לא תחול על התפלגות סיעה בתנאים שנקבעו בחוק.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ר׳ {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 25|סעיף 25 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פרישה מסיעה“ – לרבות הצבעה במליאת הכנסת שלא בהתאם לעמדת הסיעה בענין הבעת אמון לממשלה או אי־אמון בה; ואולם הצבעה כאמור לא תיחשב כפרישה אם חבר הכנסת לא קיבל כל תמורה בעד הצבעתו;}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תמורה“ – במישרין או בעקיפין, בהבטחה או בהתחייבות לעתיד, ולרבות הבטחת מקום ברשימת מועמדים לכנסת, או מינוי חבר הכנסת עצמו או אדם אחר לתפקיד כלשהו.}}
 
{{ח:סעיף|7|מי לא יהיה מועמד|תיקון: תשי״ט־2, תשנ״ו־3, תשס״א־6}}
{{ח:ת}} אלה לא יהיו מועמדים לכנסת:
{{ח:תת|(1)}} נשיא המדינה;
{{ח:תת|(2)}} שני הרבנים הראשיים;
{{ח:תת|(3)}} שופט;
{{ח:תת|(4)}} דיין של בית דין דתי;
{{ח:תת|(5)}} מבקר המדינה;
{{ח:תת|(6)}} ראש המטה הכללי, צבא־הגנה לישראל;
{{ח:תת|(7)}} רבנים וכהני דתות אחרות, כשהם משמשים בכהונתם בשכר;
{{ח:תת|(8)}} עובדי מדינה בכירים וקציני צבא בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק;
{{ח:תת|(9)}} שוטרים וסוהרים בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק;
{{ח:תת|(10)}} עובדי תאגידים שהוקמו בחוק, בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק;
{{ח:ת}} זולת אם חדלו לכהן במשרה או בתפקיד כאמור לפני המועד להגשת רשימות המועמדים לכנסת, ואם נקבע בחוק מועד מוקדם מזה, לפני המועד האמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ר׳ {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 56|סעיף 56 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}.}}
 
{{ח:סעיף|7א|מניעת השתתפות בבחירות|תיקון: תשמ״ה, תשס״ב־2, תשס״ח, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לרבות בהתבטאויותיו, לפי הענין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;
{{ח:תתת|(2)}} הסתה לגזענות;
{{ח:תתת|(3)}} תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.
{{ח:תת|(א1)}} לעניין סעיף זה, יראו מועמד ששהה במדינת אויב שלא כדין בשבע השנים שקדמו למועד הגשת רשימת המועמדים כמי שיש במעשיו משום תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, כל עוד לא הוכיח אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת ועדת הבחירות המרכזית כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות טעונה אישור בית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ג)}} מועמד יצהיר הצהרה לענין סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ר׳ {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 57|סעיף 57(ט1) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} פרטים לענין הדיון בועדת הבחירות המרכזית ובבית המשפט העליון ולענין הצהרה לפי סעיף קטן (ג), ייקבעו בחוק.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ר׳ {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 63א|סעיפים 63א}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 64|ו־64 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}.}}
 
שורה 75:
 
{{ח:סעיף|9א|הארכת תקופת כהונה|תיקון: תשנ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הכנסת לא תאריך את תקופת כהונתה אלא בחוק שנתקבל ברוב של שמונים חברי הכנסת ואם נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעיתן; תקופת ההארכה לא תעלה על הזמן המתחייב מהנסיבות האמורות; בחוק כאמור ייקבע מועד הבחירות.
{{ח:תת|(ב)}} מבלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}}, רשאית הכנסת, בהחלטה ברוב חבריה, להקדים את מועד הבחירות שנקבע לפי סעיף קטן (א), ובלבד שהמועד החדש לא יהיה מוקדם מהמועד לקיום הבחירות לכנסת לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
 
{{ח:סעיף|10|יום הבחירות – שבתון}}
שורה 95:
 
{{ח:סעיף|15|הצהרת אמונים של חבר הכנסת|תיקון: תשנ״ו־5}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הכנסת יצהיר אמונים; ואלה דברי ההצהרה:
{{ח:תתת}} ”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת“.
{{ח:תת|(ב)}} סדרי ההצהרה ייקבעו בחוק.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ר׳ {{ח:חיצוני|חוק הכנסת|חוק הכנסת, התשנ״ד–1994}}.}}
 
שורה 118:
 
{{ח:סעיף|20|היושב ראש והסגנים|תיקון: תשנ״ז, תש״ס־2, תשס״ב, תשס״ו, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הכנסת תבחר מבין חבריה יושב ראש וסגנים ליושב ראש. עד לבחירת יושב ראש הכנסת, ימשיך לכהן בתפקידו יושב ראש הכנסת היוצאת אם שב ונבחר כחבר הכנסת, ואם לא שב ונבחר – יכהן הותיק שבחברי הכנסת, שאינו ראש הממשלה, שר או סגן שר, כיושב ראש הכנסת בפועל. בסעיף זה, ”ותיק“ – מי שתקופת כהונתו בכנסת היא הארוכה ביותר, ברציפות או שלא ברציפות, ומבין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם.
{{ח:תת|(ב)}} הכנסת רשאית, בתקנונה, לקבוע סייגים לבחירתו של חבר הכנסת לכהונת יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להשעות מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת או לקבוע סייגים לכהונתם; פרטים ייקבעו בחוק.
{{ח:תת|(ד)}} הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה או ברוב גדול יותר שייקבע בחוק, להעביר מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת; פרטים ייקבעו בחוק.
 
{{ח:סעיף|20א|ממלא מקום של יושב ראש הכנסת ויושב ראש הכנסת בפועל|תיקון: תשכ״ז, תשנ״ז, תש״ס־2}}
{{ח:תת|(א)}} יצא יושב ראש הכנסת את גבולות המדינה, ימלא סגן ליושב ראש את מקומו עד שישוב היושב ראש.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע יושב ראש הכנסת לועדת הכנסת או שקבעה ועדת הכנסת כי מטעמי בריאות נבצר מיושב ראש הכנסת דרך ארעי למלא תפקידו, או הודיע יושב ראש הכנסת כי נבצר ממנו דרך ארעי למלא את תפקידו וועדת הכנסת אישרה את הודעתו, ימלא סגן ליושב ראש את מקומו עד שיודיע יושב ראש הכנסת לועדת הכנסת או עד שתקבע ועדת הכנסת כי לא נבצר עוד ממנו למלא תפקידו.
{{ח:תת|(ג)}} נתפנתה משרתו של יושב ראש הכנסת – מפני שהתפטר או נפטר או מפני שקבעה ועדת הכנסת כי מטעמי בריאות נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו – יכהן סגן ליושב ראש כיושב ראש הכנסת בפועל עד שתבחר הכנסת יושב ראש חדש.
{{ח:תת|(ג1}} {{ח:תתת)|(1)}} הושעה יושב ראש הכנסת מכהונתו בהחלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ג)}}, יכהן סגן ליושב ראש הכנסת כיושב ראש הכנסת בפועל, עד לביטול ההשעיה או עד לבחירת יושב ראש חדש, לפי הענין.
{{ח:תתת|(2)}} הועבר יושב ראש הכנסת מכהונתו בהחלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ד)}}, יכהן סגן ליושב ראש הכנסת כיושב ראש הכנסת בפועל עד לבחירת יושב ראש חדש.
{{ח:תת|(ד)}} הסגן ליושב ראש שיכהן כממלא מקום של יושב ראש הכנסת או כיושב ראש הכנסת בפועל הוא הסגן שנבחר לכך על ידי ועדת הכנסת.
{{ח:תת|(ה)}} בכהונתו כממלא מקום של יושב ראש הכנסת או כיושב ראש הכנסת בפועל יכהן הסגן ליושב ראש בכל כהונה המיועדת ליושב ראש הכנסת על פי דין, ימלא כל תפקיד המוטל על יושב ראש הכנסת על פי דין וישתמש בכל סמכות הנתונה ליושב ראש הכנסת על פי דין.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם אם הנסיבות האמורות בסעיפים קטנים (א), (ב), (ג) או (ג1) לגבי יושב ראש הכנסת נתקיימו במי שמכהן כממלא מקום של יושב ראש הכנסת או כיושב ראש הכנסת בפועל.
 
{{ח:סעיף|21|ועדות|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ב, תשנ״ד, תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} הכנסת תבחר מבין חבריה ועדות קבועות, והיא רשאית לבחור מבין חבריה גם ועדות לענינים מסויימים; תפקידי הועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן, במידה שלא נקבעו בחוק, ייקבעו בתקנון.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנון ניתן לקבוע הוראות בדבר סמכותן של הועדות לזמן נושא משרה או ממלא תפקיד בשירות המדינה, ברשות מקומית, במועצה דתית, בתאגיד שהוקם בחוק או בחברה ממשלתית, ולחייבו למסור מידע שבידו על פעילות הגוף שבו הוא מכהן, זולת אם יש בגילוי משום פגיעה בחוק, בחובה מקצועית או בחובת אמונים שהוא חב בה על פי דין, וכן שיובטחו לו הזכויות של עד בבית המשפט; הזימון ייעשה באמצעות השר הנוגע בדבר או בידיעתו, ובמי שאינו בשירות המדינה – באמצעות ראש הגוף שהמוזמן פועל בשירותו; ואולם רשאי השר הממונה או ראש הגוף שהמוזמן פועל בשירותו, להודיע לועדה כי הוא עצמו יופיע במקום מי שזומן.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|21א||תיקון: תשס״א־3, תשע״ו־3}}
שורה 189:
 
{{ח:סעיף|36א|התפזרות בשל אי קבלת חוק תקציב|תיקון: תשס״א־3, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא נתקבל חוק התקציב בתוך שלושה חודשים מיום תחילתה של שנת הכספים, יראו ביום שאחרי סיום התקופה האמורה (להלן – היום הקובע) כאילו החליטה הכנסת על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה, וייערכו בחירות מוקדמות ביום ג׳ האחרון שלפני תום 90 הימים מהיום הקובע, אלא אם כן החליטה הכנסת ברוב חבריה, בתוך חמישה ימים מהיום הקובע, בשל סמיכות מועד הבחירות ליום חג, מועד או זיכרון, על קיום הבחירות במועד מאוחר יותר, אך לא יאוחר מ־100 ימים מהיום הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), פתח נשיא המדינה בהליכים להרכבת ממשלה חדשה לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 30|סעיף 30 לחוק־יסוד: הממשלה}}, הביעה הכנסת אמון בממשלה חדשה לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 28|סעיף 28 לחוק־יסוד: הממשלה}}, או התקבל חוק על התפזרות הכנסת, או התקיימו בחירות לכנסת, אחרי המועד להגשת הצעת התקציב לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: משק המדינה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק־יסוד: משק המדינה}}, ולפני תום שלושת החודשים שמיום תחילת שנת הכספים, יהיה היום הקובע כאמור בסעיף קטן (א), שלושה חודשים מיום תחילת שנת הכספים או 100 ימים מיום כינון הממשלה, לפי המאוחר; הניחה הממשלה את הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת לפני היום ה־55 מיום כינונה, יהיה היום הקובע 45 ימים מהיום שבו הניחה הממשלה את ההצעה.
 
{{ח:סעיף|37|רציפות הכנסת}}
שורה 213:
 
{{ח:סעיף|42א|הפסקת חברות של חבר הכנסת|תיקון: תשמ״א, תשנ״ה־2, תש״ס, תשס״א־5, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הכנסת שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וקבע בית המשפט, ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, תיפסק חברותו בכנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי, ואין נפקא מינה אם העבירה נעברה בזמן שהיה חבר אותה הכנסת, חבר כנסת קודמת או לפני שהיה לחבר הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) יחול גם על חבר הכנסת שפסק הדין בענינו נעשה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר הכנסת; בקשת היועץ המשפטי לפי סעיף קטן (א) יכול שתוגש כל עוד פסק הדין לא נעשה סופי; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין, ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור.
{{ח:תת|(ג}} {{ח:תתת)|(1)}} הכנסת רשאית, ברוב של 90 חברי הכנסת, להחליט להפסיק את חברותו של חבר הכנסת אם קבעה שהתקיים בו, לאחר היבחרה של אותה כנסת, האמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)(2) או (3)}} לגבי מועמד.
{{ח:תתת|(2)}} החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל לפי הצעת ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב של שלושה רבעים מחבריה, על בסיס בקשה של 70 חברי הכנסת, מתוכם 10 לפחות חברי כנסת בסיעות שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה.
{{ח:תתת|(3)}} מי שחברותו בכנסת הופסקה לפי פסקה (1), משרתו תתפנה כעבור 14 ימים מיום החלטת הכנסת, ואולם בתקופה שמהחלטת הכנסת ועד יום הפסקת החברות הוא לא יהיה רשאי להשתתף בישיבות הכנסת או בישיבות ועדה של הכנסת אלא לשם הצבעה בלבד.
{{ח:תתת|(4)}} על החלטת הכנסת להפסיק את חברותו רשאי חבר הכנסת לערער לבית המשפט העליון.
{{ח:תתת|(5)}} סעיף קטן זה לא יחול בתקופת בחירות, כפי שתיקבע בחוק.
{{ח:תתת|(6)}} פרטים לעניין הגשת הבקשה, הדיון בה וההשגה על ההחלטה ייקבעו בחוק או בתקנון הכנסת.
 
{{ח:סעיף|42ב|השעיה|תיקון: תשמ״א, תש״ס, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הכנסת שהורשע בעבירה פלילית וקבע בית המשפט, ביזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, יושעה מכהונתו בכנסת מיום קביעת בית המשפט ועד למועד שבו פסק הדין נעשה סופי.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הכנסת שהורשע בעבירה פלילית ונידון למאסר, יושעה מכהונתו בכנסת למשך הזמן שהוא נושא את עונש המאסר.
{{ח:תת|(ב1)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על חבר הכנסת שהורשע בעבירה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) לפני היותו חבר הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|42ג|הפסקת חברות בכנסת של שר או סגן שר|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תוקף סעיף זה הוא לכנסת ה־20)}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר רשאי להפסיק את חברותו בכנסת לפי הוראות סעיף זה; הפסקת חברות כאמור תהיה בהודעה בכתב ליושב ראש הכנסת, ויחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}; הוראות סעיף זה לא יחולו על חבר הכנסת המכהן כראש הממשלה, ממלא מקומו, או ראש הממשלה בפועל.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הכנסת שמסר הודעה כאמור בסעיף קטן (א), חברותו בכנסת נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שההודעה הגיעה לידי יושב ראש הכנסת, זולת אם חזר בו מהודעתו קודם לכן בהודעה בכתב ליושב ראש הכנסת; הסתיימה התקופה האמורה ביום מנוחה, יידחה סיומה ליום שלאחר מכן שאינו יום מנוחה, והכול כפי שייקבע בחוק.
{{ח:תת|(ג)}} נפסקה חברותו של שר או סגן שר לפי הוראות סעיף זה, תתחדש חברותו בכנסת שאליה נבחר בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חדל לכהן כשר או כסגן שר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא היה לראש הממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} הוא נקבע לכהן כראש הממשלה בפועל;
{{ח:תתת|(4)}} הוא היה לממלא מקום ראש הממשלה.
{{ח:תת|(ד)}} נפסקה חברותו בכנסת של חבר הכנסת וכל עוד לא נתחדשה לפי סעיף זה, לא תיפסק חברותו בכנסת, לפי הוראות סעיף זה, של חבר כנסת נוסף שנבחר באותה רשימת מועמדים.
{{ח:תת|(ה}} {{ח:תתת)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), שר או סגן שר שהיה חבר הכנסת והפסיק את חברותו בכנסת לפי סעיף זה וחבר הכנסת שהוא שר או סגן שר, שנבחרו באותה רשימת מועמדים, רשאים להודיע ליושב ראש הכנסת בהודעה משותפת בכתב על חידוש חברותו בכנסת של השר או סגן השר שחברותו הופסקה ועל הפסקת כהונתו של חבר הכנסת האחר, באותו מועד (בחוק – יסוד זה – הודעת החלפה).
{{ח:תתת|(2)}} על חידוש החברות והפסקת החברות בכנסת בהתאם להודעת החלפה יחולו הוראות סעיף קטן (ב), בשינויים המחוייבים, ואולם חזרה מהודעת ההחלפה תהיה רק בהודעה משותפת בכתב ליושב ראש הכנסת של מגישי הודעת ההחלפה.
{{ח:תתת|(3)}} לא ימסור חבר הכנסת שחברותו בכנסת נתחדשה לפי פסקה (1), הודעת החלפה נוספת בתקופת כהונתה של אותה הכנסת.
 
{{ח:סעיף|43|חילופים של חברי כנסת|תיקון: תשמ״א, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נתפנתה משרתו של חבר הכנסת, יבוא במקומו – מתוך רשימת המועמדים שכללה את שמו – המועמד ששמו נקוב ראשון אחרי שמו של אחרון הנבחרים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע)}} מי שחברותו בכנסת הושעתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב}}, משרתו תתפנה לתקופת ההשעיה ויבוא במקומו המועמד כאמור בסעיף קטן (א); חזר למלא את משרתו, יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר הכנסת מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולהיות לאחר מכן חבר הכנסת מכוח הוראת סעיף קטן (א).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח לכנסת ה־20 של ב־ו)}}
{{ח:תת|(ב)}} מי שחברותו בכנסת הושעתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב}}, משרתו תתפנה לתקופת ההשעיה ויבוא במקומו המועמד כאמור בסעיף קטן (א); חזר למלא את משרתו, יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר הכנסת מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולהיות לאחר מכן חבר הכנסת מכוח הוראת סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} מי שחברותו בכנסת נפסקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ג|סעיף 42ג(א) ו־(ב)}}, תתפנה משרתו ויבוא במקומו המועמד כאמור בסעיף קטן (א); נתחדשה חברותו בכנסת לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ג|סעיף 42ג(ג)}} יחולו הוראות סעיף קטן (ב) סיפה.
{{ח:תת|(ד)}} מי שחברותו בכנסת נפסקה בהתאם להודעת החלפה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ג|סעיף 42ג(ה)}} (בסעיף זה – חבר הכנסת המוחלף), תתפנה משרתו ויבוא במקומו מי שהגיש עמו את הודעת ההחלפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42ג|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ה)}} נתחדשה חברותו בכנסת של חבר הכנסת המוחלף לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ג|סעיף 42ג(ג)}}, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) סיפה.
{{ח:תת|(ו)}} נתחדשה חברותו בכנסת של חבר הכנסת המוחלף בהתאם להודעת החלפה נוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ג|סעיף 42ג(ה)}}, יחולו הוראות סעיף קטן (ד).
 
{{ח:סעיף|44|יציבות החוק}}