חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות): הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בני זוג“ –}}

{{ח:תתת|(1)}} חייל או זכאי לקצבת פרישה, ואשתו לרבות הידועה בציבור כאשתו;

{{ח:תתת|(2)}} חיילת או זכאית לקצבת פרישה, ובעלה לרבות הידוע בציבור כבעלה;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בן זוג לשעבר“, של חייל או חיילת, או של זכאי או זכאית לקצבת פרישה – אחד מהמפורטים להלן, שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי יועבר לו חלק מקצבת פרישה המגיעה לחייל או לחיילת שפרשו משירות:}}

{{ח:תתת|(1)}} מי שהיתה אשתו של החייל או של הזכאי לקצבת פרישה, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו;

{{ח:תתת|(2)}} מי שהיה בעלה של החיילת או של הזכאית לקצבת פרישה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה;

{{ח:תתת|(3)}} פרוד של קבע;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גיל פרישת חובה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גימלה“ – קיצבה או מענק;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”התרת נישואין“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג#סעיף 2|בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ועדה רפואית“ – ועדה המוסמכת לקבוע את כשרם הרפואי של בני אדם המתקבלים לשירות קבע או המשרתים בו, וכן של זכאים לקיצבת פרישה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק הנכים“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חייל“ – חייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}} (בחוק זה – חוק השיפוט הצבאי), המשרת לפי התחייבות לשירות קבע למעט חייל חדש, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 67א|בסעיף 67א}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני“ – {{ח:חיצוני|חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו|חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע״ד–2014}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק יחסי ממון“ – {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג|חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג–1973}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק משפחות החיילים“ – {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק שירות בטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מועד ההעברה“ – 45 ימים מהמועד שבו מסר הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך הודעה בדבר רישום הערה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 47ב|סעיף 47ב(ג)}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מועד הפירוד“ – המועד שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כמועד שבו חל פירוד בין חייל או זכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ממונה“ – מי שמונה לממונה על תשלום גימלאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מענק“ – תשלום חד פעמי;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מענק שחרור“ – מענק המשתלם עקב שחרור משירות קבע;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נכה“ – חייל שכשרו לשירות נפגע פגיעה שאינה פגיעה ארעית וכתוצאה מן הפגיעה אינו מסוגל לשירות שבן גילו ומינו מסוגל לו;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פירוד“ – אחד מאלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} התרת נישואין;

{{ח:תתת|(2)}} קביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט או בית דין על פי בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג#סעיף 5א|סעיף 5א לחוק יחסי ממון}}, או קביעת הסדר אחר בידי בית משפט או בית דין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פסק דין לאיזון“ – פסק דין לפי {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג#סעיף 5|סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון}} בדבר חלוקת נכסים בין בני זוג שנפרדו בשל פקיעת נישואין עקב מותו של חייל או של זכאי לקצבת פרישה או פסק דין אחר לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם שניתן עקב מותו של חייל או של זכאי לקצבת פרישה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני“ – פסק דין שנקבעה בו, בין השאר, חלוקה של קצבת פרישה המגיעה לחייל שפרש משירות או לזכאי לקצבת פרישה, בין החייל או הזכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר, בשל פירוד;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פרוד של קבע“, של חייל או של זכאי לקצבת פרישה – כל אחד מאלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} אשתו של החייל או של הזכאי לקצבת פרישה, שחלה בינה ובין החייל או הזכאי כאמור פרידה של קבע;

{{ח:תתת|(2)}} בעלה של החיילת או של הזכאית לקצבת פרישה, שחלה בינו ובין החיילת או הזכאית כאמור פרידה של קבע;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון“ – פרוד של קבע, שנקבע בפסק דין לאיזון כי הוא היה זכאי לחלק מקצבת הפרישה שהיתה מגיעה לחייל שנפטר אילולא פטירתו או לחלק מקצבת הפרישה של זכאי לקצבת פרישה שנפטר;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פרידה של קבע“ – מצב שבו מתקיים לגבי בני זוג אחד מאלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים המפורטים להלן ואותו הליך לא נסגר בתקופה האמורה:

{{ח:תתתת|(א)}} הליך להתרת נישואין;

{{ח:תתתת|(ב)}} תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;

{{ח:תתתת|(ג)}} תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;

{{ח:תתתת|(ד)}} בקשה לקביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט או בית דין לפי {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג#סעיף 5א|סעיף 5א(א) לחוק יחסי ממון}} או לקביעת הסדר אחר בידי בית משפט או בית דין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;

{{ח:תתתת|(ה)}} בקשה לנקוט אמצעים לשמירת זכויות, לפי {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג#סעיף 11|סעיף 11 לחוק יחסי ממון}};

{{ח:תתת|(2)}} קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד, אף אם תחת קורת גג אחת, במשך תקופה מצטברת של 20 חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנתיים;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פקודות הצבא“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פרישה משירות“ – לרבות יציאה לקיצבה, מוות או פיטורים;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קיצבה“ – סכום המשתלם מדי חודש –}}

{{ח:תתת|(1)}} לחייל שפרש משירותו (להלן – קיצבת פרישה);

{{ח:תתת|(2)}} לשאיריו של חייל או של זכאי לקיצבת פרישה (להלן – קיצבת שאיר);

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הרמטכ״ל“ – ראש המטה הכללי של צבא־הגנה לישראל;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השיעור להעברה“ – השיעור מקצבת הפרישה שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כשיעור שיועבר לבן הזוג לשעבר, או השיעור שנקבע בפסק דין לאיזון כשיעור שהיה מועבר לפרוד של קבע מקצבת הפרישה שהיתה מגיעה לזכאי לה אילולא נפטר;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השיעור המשותף“ – השיעור המתקבל מחלוקת התקופה המשותפת שעד למועד הפירוד בתקופת השירות שעד למועד הפירוד;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שירות“ – שירות קבע וכל שירות אחר המקנה זכות לפי חוק זה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שירות חובה“ – שירות צבאי שלא לפי התחייבות לשירות קבע, למעט שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 7|ו־7 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שירות קבע“ – שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”התקופה המשותפת“ – תקופה החלה בתקופת השירות, שנקבע לגביה בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כי נצברה במהלכה קצבת פרישה המשותפת לחייל או לזכאי לקצבת פרישה ולבן זוגו לשעבר.}}

{{ח:תת|(1)}} חופשה או מנוחה שניתנו לפי כללי השירות;

{{ח:תת|(2)}} הפסקה שחלה בשירות ואין לחייל שליטה עליה;

{{ח:תת|(3)}} כל הפסקה אחרת שנקבעה בתקנות כבלתי מפסקת את רציפות השירות.

{{ח:תת|(1)}} נסתיימה תקופת השירות הנקובה בהתחייבותו לשירות קבע וההתחייבות לא חודשה לתקופה כל שהיא;

{{ח:תת|(2)}} הציע, במועד ובדרך שנקבעו בפקודות הצבא, לחדש את התחייבותו והרשות שהרמטכ״ל הסמיך לכך בפקודות הצבא הודיעה לחייל, כי אינה מוכנה לחדש את ההתחייבות, או לא השיבה על הצעת החייל תוך תקופה שנקבעה בפקודות הצבא,

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אדם שאינו עומד ברשות עצמו“ – מי שלא הגיע לגיל עשרים ואחת, או מי שהגיע לגיל עשרים ואחת אך אין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המשכורת השנתית“, לגבי חייל שפרש משירותו – המשכורת הקובעת של החייל במועד פרישתו כפול שנים עשר;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”היום הקובע“ – היום הראשון של שנת כספים או היום הראשון בחודש הרביעי, השביעי או העשירי של שנת כספים;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מועד המעבר“ – יום י׳ בתמוז התשע״ב (30 ביוני 2012), ולעניין חישוב התוספות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א(ח) ו־(ט)}} – יום י׳ באב התשס״ט (31 ביולי 2009);}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המשכורת הקובעת“, לגבי אדם פלוני בזמן פלוני – המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, כמפורט להלן, לפי העניין, כפי שהיא מעודכנת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}:}}

{{ח:תתת|(1)}} לגבי פלוני שפרש משירות אחרי מועד המעבר – המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיעה ערב פרישתו של פלוני מהשירות, לחייל שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות;

{{ח:תתת|(2)}} לגבי פלוני שפרש משירות לפני מועד המעבר – המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיעה במועד המעבר, לחייל שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות;

{{ח:תתת|(3)}} על אף הוראות פסקאות (1) ו־(2), היה לפלוני, ערב פרישתו מהשירות, מינוי לתפקיד שצמודה לו דרגה העולה על דרגתו, תחושב משכורתו הקובעת בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה הצמודה לאותו תפקיד ולא על פי דרגתו;

{{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות פסקאות (1) ו־(2), שולמה לאחר מועד המעבר, תוספת על משכורתו של חייל שמקורה בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו ונכרת לאחר מועד המעבר, בעד התקופה שלפני מועד המעבר, לא תובא התוספת האמורה בחשבון לעניין אותן פסקאות, אלא אם כן קבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, אחרת, בצו;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”משכורת קובעת משוקללת“ – כמפורט להלן, לפי העניין:}}

{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שמגיעה לו תוספת לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}} – המשכורת הקובעת, בתוספת הסכום המתקבל מהכפלת התוספות לקצבה והתוספת לקצבה לפי חיקוק אחר ביחס שבין המשכורת הקובעת לבין הקצבה המגיעה למי שפרש כאמור או לשאירו;

{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שאינה מגיעה לו תוספת לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}} – המשכורת הקובעת;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רשימת הדירוגים הבסיסית“ – רשימת הדירוגים שבתוספת הראשונה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תוספות לקצבה“ – התוספות לקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}} המגיעות למי שפרש מהשירות או לשאירו;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר“ – תוספת לקצבה המגיעה לפי חיקוק אחר, במועד המעבר, למי שפרש משירות או לשאירו.}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תוספת קבועה“ – תוספת המשתלמת על משכורתו היסודית של חייל, שהממשלה הכירה בה כתוספת קבועה לענין חוק זה, או לענין הוראה מסויימת שבחוק זה או לפיו.}}

{{ח:תת|(א)}} המשכורת הקובעת תעודכן בחודש ינואר של כל שנה (בסעיף זה – חודש העדכון), בעד קצבת חודש ינואר ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם.

{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים בתוספת ראשונה א׳ ופרש בתקופות כמפורט באותה תוספת, תעודכן משכורתו הקובעת לא יאוחר מיום כ״ט באדר א׳ התשע״ד (1 במרס 2014) גם בעדכון הנוסף החל לגביו, בעד קצבאות החודשים כמפורט בתוספת האמורה ואילך.

{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(א1), לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג הרופאים ופרש מהשירות לפני יום ח׳ בשבט התשע״ב (1 בפברואר 2012), ושיעור הניכוי בעד קצבת חודש ינואר 2013 ואילך, עולה על שיעור התוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, המגיעה לו בעד אותו חודש, ככל שמגיעה, יופחת ההפרש שבין השיעורים האמורים משיעור העדכון לפי סעיפים קטנים (א) ו־(א1) בעד שנת 2012.

{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המדד החדש“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המדד הקודם“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון –}}

{{ח:תתתת|(1)}} לגבי מי שפרש מהשירות עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) – מדד חודש דצמבר 2011;

{{ח:תתתת|(2)}} לגבי מי שפרש מהשירות אחרי יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) – מדד החודש שבו פרש מהשירות;

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”העדכון הנוסף“, לגבי אדם פלוני – עדכון כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו אדם או לאופן חישוב משכורתו הקובעת, לפי העניין, ערב פרישתו:}}

{{ח:תתתת|(1)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, למעט דירוג כאמור בפסקה (8) לרשימה האמורה – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק א|בחלק א׳ לתוספת ראשונה א׳}}, בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית כך שבמקום ”ערב מועד המעבר“ יבוא ”ערב מועד הפרישה“;

{{ח:תתתת|(2)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג כאמור בפסקה (8) לרשימת הדירוגים הבסיסית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת ראשונה א׳}}, בהתאם למועד פרישתו;

{{ח:תתתת|(3)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ג׳ באב התש״ע (14 ביולי 2010) עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת ראשונה א׳}}, בהתאם למועד פרישתו;

{{ח:תתתת|(4)}} לגבי מי שערב פרישתו מהשירות חושבה משכורתו הקובעת לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק ד|בחלק ד׳ לתוספת ראשונה א׳}}, בהתאם למועד פרישתו.

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שיעור הניכוי“ – לפי פסקה (3) להגדרה ”שיעור הניכוי“ {{ח:פנימי|סעיף 6א|שבסעיף 6א(א)}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א(ה)}}.}}

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המדד השנתי“, לשנה מסוימת – שיעור עליית מדד חודש דצמבר של אותה שנה לעומת מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לה;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מוקבל לנושא משרה שיפוטית“ – מי שמשכורתו הקובעת חושבה, ערב מועד המעבר, לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קצבת הבסיס“ – כמפורט להלן, לפי העניין:}}

{{ח:תתתת|(1)}} לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) – הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר, ככל שמגיעה לו;

{{ח:תתתת|(2)}} לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1) בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;

{{ח:תתתת|(3)}} לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2) בצירוף תוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;

{{ח:תת|(4)}} לעניין תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיפים קטנים (ה) ו־(ו) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (3), בצירוף תוספת בשל הסכמי שכר המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שיעור הניכוי“ – כמפורט להלן, לפי העניין –}}

{{ח:תתתת|(1)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית – 2.25%;

{{ח:תתתת|(2)}} לגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית –

{{ח:תתתתת|(א)}} אם פרש מהשירות לפני שנת 2011 – 8.5%;

{{ח:תתתתת|(ב)}} אם פרש מהשירות במהלך שנת 2011 – 2.23%;

{{ח:תתתת|(3)}} לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים –

{{ח:תתתתת|(א)}} אם פרש עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011), יהיה שיעור הניכוי לפי התקופות והשיעורים כלהלן:

{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי קצבת חודש אוגוסט 2011 עד חודש ינואר 2012 – השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש אוגוסט 2011 בקצבה המגיעה לו בעד חודש יולי 2011, ומהמנה האמורה יופחת 1; לעניין הקצבאות האמורות לא יובאו בחשבון תוספת ביגוד ותוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי להן;

{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי קצבת חודש פברואר 2012 ואילך – הסך הכולל של השיעור האמור בפסקה (1) והשיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש פברואר 2012 בקצבה המגיעה לו בעד חודש ינואר 2012, והפחתת 1 מהמנה האמורה; לעניין הקצבאות האמורות לא תובא בחשבון תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי לה;

{{ח:תתתתת|(ב)}} אם פרש מיום א׳ באב התשע״א (1 באוגוסט 2011) עד יום ז׳ בשבט התשע״ב (31 בינואר 2012) – השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש פברואר 2012 בקצבה המגיעה לו בעד חודש ינואר 2012, ומהמנה האמורה יופחת 1; לעניין הקצבאות האמורות לא תובא בחשבון תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי לה.

{{ח:תת|(ב)}} מי שפרש מהשירות לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו, לגבי אותן קצבאות, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ בתוספת השנייה}}, בהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה – תוספת שחיקה).

{{ח:תת|(ג)}} מי שפרש מהשירות לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, הכל לפי העניין (בסעיף זה – תוספת בשל המדד לשנת 2008):

{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שפרש לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) – בשיעור ההפרש שבין המדד השנתי לשנת 2008 לבין השיעור בנקודות האחוז הקבוע לגביו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השנייה}}, בהתאם למועד פרישתו;

{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שפרש מהשירות במהלך שנת 2008 – בשיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות.

{{ח:תת|(ד)}} מי שפרש מהשירות עד יום י״ג בכסלו התש״ע (30 בנובמבר 2009) וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, למעט הדירוגים המפורטים בפרטים (4), (5) ו־(6) לרשימה, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעור 0.3% מקצבת הבסיס (בסעיף זה – תוספת בשל הסכמי שכר).

{{ח:תת|(ה)}} מי שפרש מהשירות לפני יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012) תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעור מקצבת הבסיס השווה להפרש או לשיעור כמפורט בפסקאות (1) עד (4), ובלבד שהפרש כאמור הוא הפרש חיובי, והכל בהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה – תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011) –

{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שפרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – ההפרש שבין מכפלת המדד השנתי לשנת 2009 במדד השנתי לשנת 2010 ובמדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;

{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 – ההפרש שבין מכפלת שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות, במדד השנתי לשנת 2010 ובמדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;

{{ח:תתת|(3)}} לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 – ההפרש שבין מכפלת שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2010 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות, במדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;

{{ח:תתת|(4)}} לגבי מי שפרש במהלך שנת 2011 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2011 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות, ואולם לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג הרופאים ופרש כאמור עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) ולגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית – ההפרש שבין השיעור האמור לבין שיעור הניכוי.

{{ח:תת|(ו)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), היה סך השיעורים של כל התוספות לקצבה המגיעות לפורש שערב פרישתו היה מדורג בדירוג מרשימת הדירוגים הבסיסית ופרש משירות לפני יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012), או לשאירו, נמוך מ־5%, ייווסף לתוספת המגיעה לו או לשאירו לפי סעיף קטן (ה), בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך, שיעור מקצבת הבסיס בגובה ההפרש שבין 5% לבין סך השיעורים כאמור; לעניין זה, ”התוספות לקצבה“ – התוספות לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ה) וכן תוספת לקצבה שתינתן לפורש כאמור בסעיף קטן זה או לשאירו בעד התקופה שקדמה למועד פרישתו מהשירות, ככל שתיקבע לאחר מועד המעבר.

{{ח:תת|(ז)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו), תוספות לפי אותם סעיפים קטנים בעד קצבה מקצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2013 ישולמו בהתאם להוראות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2012 – ישולם שליש מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;

{{ח:תתת|(2)}} במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש דצמבר 2013 – ישולמו שני שלישים מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;

{{ח:תתת|(3)}} ההפרשים שבין מלוא התוספות בעד הקצבאות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) לבין התוספות ששולמו במועד תשלום הקצבאות כאמור באותן פסקאות, ישולמו בתשלומים במהלך השנים 2015 עד 2017, כך שבכל שנה ישולם שליש מההפרשים כאמור, בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו משולם כל תשלום לעומת מדד החודש שבעדו שולמה אותה תוספת.

{{ח:תת|(ח)}} מי שזכאי לתוספת מהתוספות כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), יהיה זכאי לתוספת בשיעורים ובמועדים כאמור בסעיף קטן (ט) מסך התוספות המפורטות לגביו בפסקאות שלהלן ובעד הקצבאות כמפורט באותן פסקאות, לפי העניין –

{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שזכאי לתוספת שחיקה – תוספת השחיקה שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש דצמבר 2011, אילו סעיף קטן (ב) היה חל לגבי אותן קצבאות, ויחולו לעניין זה השיעורים הקבועים לגבי קצבאות אלה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ שבתוספת השנייה}};

{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנת 2008 – תוספת בשל המדד לשנת 2008 שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2011, אילו סעיף קטן (ג) היה חל לגבי אותן קצבאות;

{{ח:תתת|(3)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל הסכמי שכר – תוספת בשל הסכמי שכר שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2011, אילו סעיף קטן (ד) היה חל לגבי אותן קצבאות;

{{ח:תתת|(4)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) או (2) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ואולם לגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית יופחת מהסכום האמור, בעד קצבת חודש מרס 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010, סכום השווה ל־0.61% מקצבת הבסיס –

{{ח:תתתת|(א)}} אם פרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;

{{ח:תתתת|(ב)}} אם פרש במהלך שנת 2009 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;

{{ח:תתת|(5)}} לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (3) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2011 עד קצבת חודש דצמבר 2011 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום כאמור הוא סכום חיובי, ואולם לגבי מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית או בדירוג הרופאים, יופחת מהתוספת האמורה סכום השווה לשיעור הניכוי בעד אותה קצבה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס, ולגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית יופחת מהתוספת האמורה סכום השווה ל־4.51% מקצבת הבסיס –

{{ח:תתתת|(א)}} אם פרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;

{{ח:תתתת|(ב)}} אם פרש במהלך שנת 2009 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות, כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;

{{ח:תתתת|(ג)}} אם פרש במהלך שנת 2010 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2010 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס.

{{ח:תת|(ט)}} התוספות לפי סעיף קטן (ח) יהיו בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן וישולמו במועדים כמפורט בהן:

{{ח:תתת|(1)}} סכום השווה ל־50% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2012 עד 2016, כך שבכל שנה ישולמו 20% מהסכום האמור בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו שולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש ינואר 2012;

{{ח:תתת|(2)}} סכום השווה ל־55% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2012 עד 2021, כך שבכל שנה ישולמו 10% מהסכום האמור בתוספת שיעור המדד השנתי של השנה שקדמה לשנה שבה מבוצע התשלום.

{{ח:תת|(י)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ז) ו־(ט), נפטר מי שזכאי לתוספות כאמור באותם סעיפים קטנים, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד־פעמי בגובה התשלומים לפי אותם סעיפים קטנים שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור ריבית כמפורט להלן, לפי העניין:

{{ח:תתת|(1)}} לעניין תשלומים לפי סעיפים קטנים (ז)(3) ו־(ט)(1) – 0.64%;

{{ח:תתת|(2)}} לעניין תשלומים לפי סעיף קטן (ט)(2) – 2.8%.

{{ח:תת|(י1)}} היה על הזכאי להשיב סכומים לתאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, אילולא נפטר, בעד הלוואה שקיבל מהתאגיד הבנקאי בשל התשלומים לפי סעיפים קטנים (ז) ו־(ט), ינוכו הסכומים האמורים מהסכום החד־פעמי שישולם ליורשיו של אותו זכאי כאמור בסעיף קטן (י).

{{ח:תת|(יא)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין קצבה של שאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבת פרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}, ויחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|אותו סעיף}} לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור בסעיף זה.

{{ח:תת|(א)}} תוספת לקצבה המגיעה למי שפרש מהשירות או לשאירו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}, וכן תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר, יראו אותן כחלק מהקצבה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיפים 20}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23(א)(2) ו־(3), (ב) עד (ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 23א|23א}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}}, {{ח:פנימי|סעיף 28|28}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31 עד 33}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61}} {{ח:פנימי|סעיף 67|ו־67}}, וכחלק מהקצבה בהגדרה ”גמלה“ {{ח:פנימי|סעיף 1|שבסעיף 1}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 32|32}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, {{ח:פנימי|סעיף 42א|42א}}, {{ח:פנימי|סעיף 43|43}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56 עד 60}} {{ח:פנימי|סעיף 62|ו־62 עד 65}}.

{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א) –

{{ח:תתת|(1)}} תוספות לקצבה המשולמות כאמור בסעיפים קטנים (ז)(3) או (ט) יראו אותן לעניין הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א), למעט לעניין {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיפים 27}} {{ח:פנימי|סעיף 29|ו־29}}, כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות, באותו מועד שבו הן משולמות בפועל;

{{ח:תתת|(2)}} תוספות לקצבה המשולמות כאמור בסעיפים קטנים (ז)(3) או (ט) יראו אותן לעניין {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיפים 27}} {{ח:פנימי|סעיף 29|ו־29}} כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות, אף ששולמו לאחר מועד תשלום הקצבה כאמור, וגם אם המענק לפי אותם סעיפים שולם לפני מועד המעבר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}.

{{ח:תת|(1)}} תקופה שאינה עולה כדי חודש מלא אך עולה על חמישה עשר ימים, תיחשב כחודש מלא, ותקופה שאינה עולה על חמישה עשר ימים – לא תיחשב כלל;

{{ח:תת|(2)}} תקופה שאינה עולה כדי שנה תמימה, יחושב בה כל חודש מלא כאמור בפסקה (1), כחלק השנים עשר של השנה;

{{ח:תת|(3)}} אין מביאים בחשבון אלא תקופת שירות שמגיעה בעדה משכורת לחייל;

{{ח:תת|(4)}} חייל שתקופת שירותו הרצופה בשירות קבע נפסקה, מותר, לפי הוראות הרמטכ״ל או מי שהוא הסמיך לכך, להביא בחשבון את תקופת השירות שלפני ההפסקה בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות.

{{ח:תת|(א)}} תקופת העדר שאינה מפסיקה את רציפות השירות מביאים אותה בחשבון תקופת השירות על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(3)}}, אף אם לא הגיעה בעדה לחייל משכורת, אך שולמו בעדה, על ידיו או מטעמו ולשם רכישת זכות גימלה, תשלומים לאוצר המדינה, ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות.

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), חייל אשר בתקופת העדר כאמור בסעיף קטן (א) עבד בשירות המדינה, תובא תקופת אותה עבודה בחשבון תקופת השירות, אם הוכיח להנחת דעתו של הממונה כי לא קיבל פיצויי פיטורים או הטבות פרישה אחרות וכי הוא אינו זכאי ולא יהיה זכאי לגימלה כל שהיא בעד תקופת עבודתו כאמור מלבד הגימלה שיקבל על פי הוראות חוק זה.

{{ח:תת|(א)}} אלה זכאים לקיצבת פרישה:

{{ח:תתת|(1)}} מי שיצא לקיצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיפים 12}}, {{ח:פנימי|סעיף 12א|12א}} {{ח:פנימי|סעיף 13|או 13}};

{{ח:תתת|(2)}} מי שפוטר משירות קבע מחמת נכות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}} שלקה בה באותו שירות, אם דרגת נכות זו היא שלושים וחמישה אחוזים או יותר;

{{ח:תתת|(3)}} מי שפוטר משירות קבע לאחר תום חמש שנות שירות קבע מחמת נכות, וועדה רפואית, שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 51|סעיף 51 לחוק שירות בטחון}}, מצאה ערב פיטוריו שהוא בלתי כשר לשירות;

{{ח:תתת|(4)}} מי שפוטר משירות קבע מחמת אי־מילוי תפקידו כנדרש, מחמת תפקוד לקוי, או מחמת התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בשירות קבע בדרגתו או במעמדו, לאחר שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ בתוספת השלישית}}, או יותר, לאחר תום עשר שנות שירות קבע;

{{ח:תתת|(5)}} מי שפוטר משירות קבע מסיבה שאינה מנויה בפסקאות (2) עד (4), לאחר שהשלים עשר שנות שירות קבע לפחות, והוא אחד מאלה:

{{ח:תתתת|(א)}} קצין שהגיע לגיל 42;

{{ח:תתתת|(ב)}} נגד שהגיע לגיל 47;

{{ח:תתתת|(ג)}} נגד שהגיע לגיל 42, אם אישר ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל שמתקיימים בו התנאים שקבע שר הביטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; תנאים כאמור ייקבעו כך שגיל הפרישה הממוצע לנגדים לא יפחת, בשנים הקבועות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, מהגילאים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 4|באותה תוספת}}.

{{ח:תת|(ב)}} מי שפוטר משירות קבע מחמת ביצוע עבירה שיש עמה קלון ושהורשע עליה בפסק דין חלוט, ולא היה בשעת ביצועה זכאי לצאת לקיצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, הרי בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}, רשאי הרמטכ״ל, בהחלטה מנומקת ובאישור שר הבטחון, להורות שהאדם אינו זכאי לגימלה, כולה או מקצתה.

{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(1)}} לאחר עשרים וחמש שנות שירות קבע;

{{ח:תת|(2)}} לאחר עשרים וחמש שנות שירות ובכללן לא פחות מעשר שנות שירות קבע, אם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השלישית}};

{{ח:תת|(3)}} לאחר עשר שנות שירות קבע אם הגיע לגיל ששים.

{{ח:תת|(א)}} חייל שהסתיים שירותו לאחר ששירת עשר שנות שירות קבע, שאינו זכאי לקצבת פרישה לפי הוראות אחרות של חוק זה ושהתקיימו בו התנאים שנקבעו בפקודות הצבא, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(ג)}}; ואולם אם הופחתה, הותלתה או נשללה קצבתו של החייל, כולה או מקצתה, לפי הוראות חוק זה, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|הסעיף האמור}} או תצומצם תחולתו, לפי הענין.

{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על כל אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} מי שקיבל מענק שחרור, ואולם אם נקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ונרשמה הערה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47ב|סעיף 47ב(א)}}, תידרש הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר של החייל לבחירת החייל בקבלת מענק שחרור, אלא אם כן נקבע בפסק הדין כי בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו כאמור;

{{ח:תתת|(2)}} מי שזכויותיו לגמלאות נשמרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיפים 38}} {{ח:פנימי|סעיף 42|או 42(ב)}} או לפי חוק אחר.

{{ח:תת|(ג)}} לעניין ההגדרה ”המשכורת הקובעת“ {{ח:פנימי|סעיף 5|שבסעיף 5}}, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6 עד 6ב}}, יראו את מועד סיום השירות של מי שבחר בזכויות לגמלאות לפי סעיף זה, כמועד פרישתו מהשירות.

{{ח:תת|(א)}} הזכאי לקיצבת פרישה תשולם לו כל ימי חייו קיצבה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר חדשי שירותו, ובלבד שלא יעלה על שבעים אחוזים ממשכורתו זו ולא יפחת מעשרים אחוזים ממנה.

{{ח:תת|(ב)}} אדם שועדה רפואית קבעה סמוך לפרישתו, כי הוא בעל דרגת נכות של חמישים אחוזים או יותר, וכן אדם שפוטר משירות קבע בגלל נכות בדרגה קטנה מזו, לא תפחת קיצבתו מעשרים אחוזים ממשכורתו הקובעת בצירוף שלושה פרומיל ממנה לכל אחוז מדרגת נכותו.

{{ח:תת|(ג)}} מי שנתקבל לשירות קבע כשהוא נכה, יראו כדרגת נכותו לענין סעיף זה את ההפרש שבין דרגת נכותו בזמן קבלתו לשירות קבע ובין דרגת נכותו בזמן פרישתו.

{{ח:תת|(ד)}} הזכאי לקיצבת פרישה בשל פיטוריו מחמת נכות, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}}, שלקה בה בשירות קבע ודרגת נכותו היא שלושים וחמישה אחוזים או יותר, הברירה בידו לבחור באחת מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} קיצבה לפי סעיף קטן (א) או (ב) ועל אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(ב) ו־(ג)}} – גם מלוא התגמולים והזכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}};

{{ח:תתת|(2)}} קיצבה של עשרים וחמישה אחוזים ממשכורתו הקובעת,

{{ח:תת|(א)}} ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, נרשמה הערה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47ב|סעיף 47ב}}, ומתקיימות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}} לעניין ההעברה, יחולו הוראות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} תופחת קצבת הפרישה המגיעה לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה – הקצבה המלאה) בסכום השווה למכפלת הקצבה המלאה בשיעור הקבוע, בהתאם למינו של בן הזוג לשעבר, בתוספת לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני (בסעיף זה – סכום ההפחתה);

{{ח:תתת|(2)}} לאחר ביצוע ההפחתה כאמור בפסקה (1) והעברת הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}} ייוותר בידי הזכאי לקצבת פרישה ההפרש שבין הסכום הנותר בידי הזכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה ובין מחצית סכום ההפחתה; בסעיף זה, ”הסכום הנותר בידי זכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה“ – ההפרש שבין הקצבה המלאה ובין הסכום שהיה מועבר לבן הזוג לשעבר אילולא ההפחתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)(1)}};

{{ח:תתת|(3)}} לעניין התקופה שקדמה למועד העברת חלק מקצבת פרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, יחולו הוראות אלה:

{{ח:תתתת|(א)}} הפחתה כאמור בפסקה (1) תבוצע בעד התקופה שהחל מהחודש שלאחר החודש הראשון שבו שולמה קצבה לזכאי לקצבת פרישה או החודש שבו חל מועד הפירוד, ואם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני מועד אחר לתחילת זכאות בן הזוג לשעבר לקבלת חלק בחיסכון הפנסיוני – החודש האמור, והכול לפי המאוחר;

{{ח:תתתת|(ב)}} ההפחתות כאמור בפסקת משנה (א) יחושבו בתוספת שינוי המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו הופחת סכום כאמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולמה לזכאי לקצבת פרישה קצבה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א), ויחולו לגביהן הוראות פסקה (2);

{{ח:תתת|(4)}} נפטר בן הזוג לשעבר, תבוצע מלוא ההפחתה כאמור בפסקה (1) מסכום הקצבה המלאה המשולמת לזכאי לקצבת פרישה.

{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי האמור בו יחול רק לעניין העברת חלק מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקבלת קצבה בשל פטירתו של החייל או של הזכאי לקצבת פרישה;

{{ח:תתת|(2)}} הבקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 47א|סעיף 47א}} הוגשה לממונה לאחר שחלפו שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין או לאחר החודש שקדם לחודש שבו החל החייל לקבל קצבת פרישה, לפי המאוחר.

{{ח:תת|(א)}} מי שפרש משירות קבע וזכאי לקיצבת פרישה ובחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות בטחוני, תשולם לו בעד תקופת שירותו הבטחוני קיצבה בשיעור השווה לשיעור שהיה מגיע לו אילו היתה זאת תקופת שירות קבע.

{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”שירות בטחוני“ – שירות שאדם שירת לפני הקמת צבא־הגנה לישראל, והוא נקבע בתקנות כשירות בטחוני ורשות שנקבעה לכך הכירה בו לפי התקנות.

{{ח:תת|(א)}} חייל המשרת בתפקיד שהממשלה קבעה אותו כתפקיד מיוחד לענין חוק זה, תחושב תקופת שירותו בתפקיד זה כתקופה גדולה משהיתה למעשה ובשיעור שקבעה הממשלה.

{{ח:תת|(ב)}} הרמטכ״ל רשאי, בתנאים שהממשלה קבעה, להורות כי לצורך קביעת כל זכות של חייל פלוני לפי חוק זה תחושב תקופת שירות הקבע ששירת אותו חייל בהיותו מעל לגיל ארבעים, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהיתה למעשה ובשיעור שקבעה הממשלה.

{{ח:תת|(א)}} זכאי לקיצבת פרישה שחזר לשירות קבע, יהיה רשאי להודיע בכתב, תוך שנים עשר חדשים מיום שחזר לשירות, אך לא לאחר פרישתו מהשירות החוזר, כי במקום זכותו לקיצבה בעד שירותו הקודם הוא בוחר בצירוף תקופת שירותו הקודם לתקופת שירותו החוזר.

{{ח:תת|(ב)}} הודיע חייל כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} זכותו לקיצבה בעד שירותו הקודם בטלה מיום שחזר לשירות, והוא חייב להחזיר לאוצר המדינה, בשיעורים שנקבעו בתקנות, את סכומי הקיצבה שקיבל בעד התקופה שבה שירת שירות חוזר;

{{ח:תתת|(2)}} תקופת שירותו הקודם תצורף לתקופת שירותו החוזר;

{{ח:תתת|(3)}} קיבל החייל בעד פרישתו מהשירות הקודם מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} ופרש מהשירות החוזר בנסיבות שאף הן מזכות אותו במענק (להלן – המענק השני), תקופת השירות הקודם לא תובא בחשבון בחישוב השיעור של המענק השני, והמענק השני ביחד עם המענק שקיבל בעת פרישתו מהשירות הקודם לא יעלה על המשכורת השנתית;

{{ח:תתת|(4)}} היוון הזכאי חלק מקיצבתו בעד שירותו הקודם, יראו, בחישוב הקיצבה שתגיע לו אחרי פרישתו מהשירות החוזר, את תקופת שירותו הקודם כמופחתת בשיעור שבו היוון את הקיצבה כאמור;

{{ח:תתת|(5)}} המשכורת הקובעת, לענין חישוב הקיצבה שתגיע לאחר הפרישה מהשירות החוזר, תחושב לפי דרגתו של החייל בזמן פרישתו הראשונה או האחרונה, לפי הדרגה הגבוהה יותר; היתה, המשכורת הקובעת שלפיה חושבה קיצבתו של החייל בזמן פרישתו הראשונה גבוהה מן המשכורת הקובעת בעת פרישתו משירותו החוזר, תחושב הקיצבה לפי המשכורת הקובעת הגבוהה יותר.

{{ח:תת|(ג)}} סעיף זה יחול גם על מי שזכאי לקיצבה לרגל פרישה מכל שירות אחר מטעם המדינה שנתקבל לשירות קבע, כאילו היה שירותו האחר שירות לפי חוק זה, וכאילו המענק והקיצבה שקיבל בזכות השירות האחר, הם מענק וקיצבה לפי חוק זה, לפי הענין.

{{ח:תת|(1)}} מי שהיתה אשתו בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היתה פרודה של קבע שלו, או מי שהיה בעלה בשעת מותה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה וגר עמה אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותה היה פרוד של קבע שלה (להלן – בן־זוג);

{{ח:תת|(1א)}} בן זוגו לשעבר;

{{ח:תת|(1ב)}} פרוד של קבע שלו שניתן לגביו פסק דין לאיזון;

{{ח:תת|(2)}} ילדו, ילדו החורג וילדו המאומץ שאינם עומדים ברשות עצמם, וכן נכדו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו (להלן – יתום);

{{ח:תת|(3)}} בן משפחה אחר אשר תלותו בנפטר היתה סיבה להגדלת משכורתו או קיצבתו האחרונה של הנפטר לפני מותו; אם במות הנפטר לא היה להרכב המשפחה השפעה על שיעור המשכורת או הקיצבה – בן משפחה אשר תלותו בנפטר הוכרה לפי כללים שנקבעו בתקנות (להלן – תלוי).

{{ח:תת|(א)}} חייל שנפטר בזמן שירות קבע והוא שירת בו לפחות שלוש שנים – תשולם לשאיריו, כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, קיצבה באחוזים ממשכורתו הקובעת, והם:

{{ח:תתת|(1)}} לבן זוג, כל עוד לא נישא –

{{ח:תתתת|(א)}} באין אחרי הנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה – ארבעים אחוזים;

{{ח:תתתת|(ב)}} אם הותיר אחריו הנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א) –

{{ח:תתתתת|(1)}} עד החודש שבו היה מגיע החייל לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה – החודש הקובע) – ארבעים אחוזים;

{{ח:תתתתת|(2)}} החל בחודש שלאחר החודש הקובע – ההפרש שבין ארבעים אחוזים למכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;

{{ח:תתת|(1א)}} לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, החל בחודש שלאחר החודש הקובע וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע – מכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;

{{ח:תתת|(2)}} ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן־זוג הזכאי לקיצבה – עשרה אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

{{ח:תתת|(3)}} ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן־זוג הזכאי לקיצבה – חמישה עשר אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה עשר אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

{{ח:תתת|(4)}} לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם – עשרה אחוזים לכל אחד; ובאין אחרי הנפטר בן־זוג ויתום הזכאים לקיצבה – חמישה עשר אחוזים לכל אחד.

{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

{{ח:תת|(א)}} חייל שנפטר בזמן שירות קבע ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות החיילים}} (בסעיף זה – תגמולים), יהיו שאיריו זכאים לקיצבה כמפורט להלן:

{{ח:תתת|(1)}} בן־זוג כל עוד לא נישא ויתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם, יהיו זכאים לקיצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} אף אם החייל שירת בשירות קבע פחות משלוש שנים;

{{ח:תתת|(2)}} כל עוד בן־הזוג או היתומים זכאים לתגמולים, תנוכה מקיצבתם מחצית הקיצבה או מחצית התגמולים, ואם זכותם לתגמולים הומרה לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 30|סעיף 30 לחוק משפחות החיילים}} – מחצית הקיצבה או מחצית התגמולים שהיו זכאים להם אילולא הומרה זכותם כאמור, לפי הסכום הקטן יותר;

{{ח:תתת|(3)}} היה סך כל הקיצבאות המגיעות לבן־הזוג וליתומים בצירוף התגמולים המגיעים להם עולה על המשכורת הקובעת המשוקללת של החייל שנפטר, ינוכה הסכום העודף מקיצבתם;

{{ח:תתת|(4)}} לענין פסקה (3), לא תובא בחשבון התגמולים התוספת לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 14|סעיף 14(1) לחוק משפחות החיילים}}, ובזכאי לתגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 9|סעיף 9(ב) לאותו חוק}} – לא יבוא בחשבון ההפרש שבין אותם תגמולים לבין התגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 9|סעיף 9(א) לאותו חוק}};

{{ח:תתת|(5)}} תלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם, יהיו זכאים לקיצבה של עשרה אחוזים מהמשכורת הקובעת של החייל, לכל תלוי.

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נישא בן־זוג הזכאי לקיצבה לפי סעיף זה, ינוכה מקיצבת כל יתום, כל עוד אינו עומד ברשות עצמו, שליש קיצבתו או מחצית התגמולים, לפי הסכום הקטן יותר.

{{ח:תת|(ג)}} קיצבה לשאיר לפי סעיף קטן (א) תשולם כל עוד לא חדל אותו שאיר להיות זכאי לתגמולים; המיר שאיר את זכותו לתגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 30|סעיף 30 לחוק משפחות החיילים}}, תשולם לו אותה הקיצבה משך כל הזמן שבו היה זכאי לתגמולים אלמלא הומרה זכותו זו כאמור.

{{ח:תת|(ד)}} שאירים הזכאים לקיצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} ולפי סעיף זה, הברירה בידם לבחור באחת מהן; לא היתה בחירת כל השאירים אחידה, יכריע הממונה.

{{ח:תת|(ה)}} השאיר אחריו הנפטר יותר מבן־זוג אחד או שבן־הזוג והיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד, או שהתלויים אינם סמוכים כך, יקבע הממונה את אופן חלוקתה של הקיצבה בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם.

{{ח:תת|(ו)}} לעניין סעיף זה, יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, שזכאי לתגמולים, כבן זוג.

{{ח:תת|(א)}} חייל שנפטר בזמן שירות קבע לאחר שירות צבאי של חמש עשרה שנים לפחות, הברירה בידי שאיריו לבחור בקיצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} או בקיצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}} שהיתה משתלמת להם אילו יצא הנפטר לקיצבה ביום פטירתו, בתוספת המענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} שהיה משתלם לו במקרה כאמור.

{{ח:תת|(ב)}} שאיריו של חייל כאמור בסעיף קטן (א), הזכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות החיילים}}, הברירה בידיהם לבחור בקיצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} או בקיצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ה)}} שהיתה משתלמת להם אילו יצא הנפטר לקיצבה ביום פטירתו ובחר בקיצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}} בתוספת המענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} שהיה משתלם לו במקרה כאמור.

{{ח:תת|(ג)}} המענק שישולם לשאיריו של חייל כאמור בסעיף קטן (א), שבזמן פטירתו טרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השלישית}}, יהיה, על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), שיעור באחוזים מן המענק שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקיצבה ביום פטירתו, לפי שנות שירותו, כמפורט להלן:

{{ח:תת|(ד)}} השאיר אחריו הנפטר יותר מבן זוג אחד או שבן הזוג והיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד או שהתלויים אינם סמוכים כך או נחלקו הדעות בין השאירים בדבר הבחירה, יעשה הממונה את הבחירה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) ואם לפי בחירה זו יגיע גם מענק, יחלק אותו הממונה בין השאירים, הכל בהתחשב במצבם ובכל הסכם שביניהם; לעניין זה, יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

{{ח:תת|(ה)}} לא השאיר הנפטר אחריו שאירים יהיו יורשיו זכאים למענק לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקיצבה ביום פטירתו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג).

{{ח:תת|(א)}} חייל שנפטר בזמן שירות קבע לאחר ששירת בו פחות משלוש שנים ושאיריו אינם זכאים לקיצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, ישולם להם מענק בשיעור שתקבע הממשלה, ובלבד שלא יעלה על משכורתו השנתית של הנפטר.

{{ח:תת|(ב)}} המענק ישולם לבן־זוגו וליתומיו של הנפטר, ובאין אחריו לא בן־זוג ולא יתומים – לשאיריו האחרים.

{{ח:תת|(ג)}} אופן חלוקת המענק בין השאירים ייקבע בתקנות.

{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”שאיר“ – למעט בן זוג לשעבר, ופרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון.

{{ח:תת|(א)}} זכאי לקיצבת פרישה שנפטר – תשולם לשאיריו כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה קיצבה באחוזים מהקיצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, והם:

{{ח:תתת|(1)}} לבן־זוג, אם היה בן־זוגו לפחות שלוש שנים שקדמו לפטירתו או נולד להם ילד –

{{ח:תתתת|(א)}} באין אחרי הזכאי לקצבת פרישה שנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה, וכל עוד לא נישא בן הזוג – שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת המשוקללת של הנפטר;

{{ח:תתתת|(ב)}} אם הותיר אחריו הזכאי שנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א), וכל עוד לא נישא בן הזוג – ההפרש שבין שישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר בלא הפחתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיף 14א(א)}}, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת המשוקללת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;

{{ח:תתת|(1א)}} לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 36 חודשים לפחות ולא מתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 14א|בפסקאות (1) או (2) של סעיף 14א(ב)}}, וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע – מכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים; לעניין זה, לגבי בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, יראו את הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, כקצבה המלאה שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א(א)}}.

{{ח:תתת|(2)}} ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן־זוג הזכאי לקיצבה – חמישה עשר אחוזים לכל יתום;

{{ח:תתת|(3)}} ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן־זוג הזכאי לקיצבה – חמישה עשר אחוזים לכל יתום בתוספת עשרים וחמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

{{ח:תתת|(4)}} לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין אחרי הנפטר לא בן־זוג ולא יתום הזכאים לקיצבה – עשרים אחוזים לכל אחד.

{{ח:תת|(א1)}} לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

{{ח:תת|(ב)}} קיצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, כאמור ברישה של סעיף קטן (א), היא הקיצבה שהיה מקבל אותה סמוך לפני פטירתו אילולא הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54(ב)}} בצירוף תוספות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}, ככל שהיה זכאי להן.

{{ח:תת|(ג)}} הופחתה או נשללה מקצתה של קיצבתו של זכאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 67|או 67}}, יראו כקיצבתו שהיתה מגיעה לו אילולא נפטר את הקיצבה כאמור בסעיף קטן (ב) כפי שהופחתה או נשללה; ואם נשללה כאמור כולה – לא תשולם קיצבה לשאירים.

{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על שאיריו של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12א|סעיף 12א}} ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(ג)}}, ולענין זה תבוא במקום הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר – הקצבה שהיתה מגיעה לו אילו במועד הפטירה כבר היה זכאי לה.

{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד) –

{{ח:תתת|(1)}} לבן זוג של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12א|סעיף 12א}} ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54(ג)}}, והותיר אחריו, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (2), תשולם, כל עוד לא נישא, קצבה באחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:

{{ח:תתתת|(א)}} עד החודש שבו היה מגיע הנפטר לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה – החודש הקובע) – שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת המשוקללת של הנפטר;

{{ח:תתתת|(ב)}} החל בחודש שלאחר החודש הקובע – ההפרש שבין שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת המשוקללת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;

{{ח:תתת|(2)}} לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, של מי שבחר בזכויות לקצבה כאמור בפסקה (1) ונפטר כאמור באותה פסקה, תשולם, כל עוד לא נישא, קצבה בסכום השווה למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א(א)}}, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ואולם לא תשולם לבן הזוג לשעבר או לפרוד של קבע קצבה כאמור אלא החל מהחודש שלאחר החודש הקובע.

{{ח:תת|(א)}} בכל אחד מהמקרים המנויים להלן ישולמו לשאיריו של נפטר, במקום הקיצבאות בשיעורים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיפים 22}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}} {{ח:פנימי|סעיף 32|או 32(ה)}}, קיצבאות בשיעורים שיקבע הממונה בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם, ובלבד שסך כל הקיצבאות שיקבע לא יעלה על השיעור המרבי או על סך כל הקיצבאות שהיו מגיעות לשאיריו אילולא הוראת סעיף זה, לפי הסכום הקטן יותר; ואלה המקרים:

{{ח:תתת|(1)}} סך כל הקיצבאות המגיעות לשאיריו של נפטר עולה על השיעור המרבי;

{{ח:תתת|(2)}} הנפטר השאיר אחריו יותר מבן־זוג אחד, או יתומים מבני־זוג אחדים, או שהיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד.

{{ח:תת|(ב)}} חל {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)(3)}}, ישולמו לבן־הזוג וליתומים, במקום הקיצבאות בשיעורים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}}, קיצבאות בשיעורים שיקבע הממונה בהתחשב עם מצבם של בן־הזוג והיתומים ועם כל הסכם שביניהם, ובלבד שסך כל הקיצבאות שישולמו לכלל השאירים לא יעלה על השיעור המרבי, או על סך כל הקיצבאות שהיו מגיעות לשאיריו אילולא הוראות סעיף זה, לפי הסכום הקטן יותר.

{{ח:תת|(ב1)}} לעניין סעיף זה, יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ואולם האמור בסעיף קטן (א) לא יחול אם השאיר אחריו הנפטר בן זוג אחד ובן זוג לשעבר אחד או בן זוג אחד ופרוד של קבע אחד שניתן לגביו פסק דין לאיזון.

{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”השיעור המרבי“ –

{{ח:תתת|(1)}} לגבי שאיריו של חייל – שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת של החייל, ואם כלולה בחשבון תקופת שירותו תקופת שירות חובה – הקיצבה שהיתה מגיעה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(1)}} אילולא נפטר;

{{ח:תתת|(2)}} לגבי שאיריו של זכאי לקיצבת פרישה – שבעים וחמישה אחוזים מקיצבתו של הזכאי, ולגבי בן־זוג של זכאי כאמור משיותר מיתום אחד סמוך על שולחנו וכל עוד שני יתומים כאמור לפחות זכאים לקיצבה – תשעים אחוזים מקיצבתו של הזכאי.

{{ח:תת|(א)}} בן־זוג שהוא זכאי לקיצבה ונישא – ישולם לו מענק כסכום הקיצבה שהיה זכאי לה אילולא נישא, כמפורט בסעיף קטן (ד) כפול שלושים ושש, ולגבי בן־זוג שבגלל האמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיפים 26}} {{ח:פנימי|סעיף 28|או 28}} משלמים לו קיצבה בשיעור מופחת או שאין משלמים לו קיצבה, תיחשב כקיצבה לענין זה הקיצבה שהיה זכאי לה אילולא הוראות הסעיפים האמורים.

{{ח:תת|(ב)}} לענין קביעת המענק המגיע לפי סעיף קטן (א) לבן־זוג {{ח:פנימי|סעיף 23|שסעיף 23}} חל עליו, לא ינוכה כל סכום לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)(2)}}.

{{ח:תת|(ג)}} שולם מענק לבן־זוג לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(א)}}, תנוכה מחצית ממנו מהמחצית הראשונה של המענק המשולם לפי סעיף קטן (ד), והמחצית השניה ממנו תנוכה מהמחצית השניה של המענק המשולם לפי סעיף קטן (ד).

{{ח:תת|(ד)}} מחצית המענק לפי סעיף זה תשולם לבן־זוג עם הגשת בקשתו לכך, אך לא לפני הנישואין, והיא תחושב על בסיס שיעור הקיצבה שהיה זכאי לה לאחרונה לפני הנישואין; המחצית השניה תשולם לו בתום שנתיים לאחר הנישואין, והיא תחושב על בסיס שיעור הקיצבה שהיתה משתלמת לו אותה שעה אילולא נישא.

{{ח:תת|(ה)}} פקעו הנישואין השניים, תשולם לבן הזוג מיום פקיעת הנישואין אותה קיצבה שהיתה משתלמת לו אותה שעה, אילולא נישא; אולם אם כבר שולם לו מענק או מחציתו לפי סעיף זה, יופחת מן הקיצבה סכום השווה לסכום המענק שקיבל, ובלבד שלא יופחת בשום חודש סכום העולה על שליש ממנה.

{{ח:תת|(ו)}} פקעה זכותו של בן־הזוג לקיצבה לפני שסך כל ההפחתות לפי סעיף קטן (ה) הגיע כדי שיעור המענק שקיבל, תהיה היתרה חוב של בן־הזוג או של עזבונו לאוצר המדינה.

{{ח:תת|(ז)}} לעניין סעיף זה –

{{ח:תתת|(1)}} יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג;

{{ח:תתת|(2)}} ”פקיעה“ – לרבות במות בן הזוג.

{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בסעיפים אחרים בחוק זה –

{{ח:תתת|(1)}} בן־זוג שאין עמו יתום, {{ח:פנימי|סעיף 23|וסעיפים 23}} {{ח:פנימי|סעיף 32|או 32(ה)}} אינם חלים עליו והוא עומד ברשות עצמו – לא תשולם לו קיצבת שאיר כל עוד לא הגיע לגיל ארבעים וחמש;

{{ח:תתת|(2)}} בן־זוג שאין עמו יתום, {{ח:פנימי|סעיף 23|וסעיפים 23}} {{ח:פנימי|סעיף 32|או 32(ה)}} חלים עליו והוא עומד ברשות עצמו – לא תשולם לו קיצבת שאיר כל עוד לא הגיע לגיל שלושים וחמש;

{{ח:תתת|(3)}} ילדם של הנפטר ובן־זוגו, שנולד אחרי פטירת אביו, רואים אותו, לענין זכויות בן־הזוג לפי סעיף זה, כאילו היה בחיים בשעת הפטירה.

{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה, יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

{{ח:תת|(א)}} בן־זוג שאינו מקבל קיצבת שאיר בגלל האמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28}} או {{ח:פנימי|סעיף 25|בפסקה (1) לסעיף 25(א)}} לגבי תקופת הנישואין – ישולם לו מענק שסכומו כסכום הקיצבה שהיה זכאי לה, אילולא האמור בסעיפים אלה, כפול שנים עשר, ובן־הזוג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|שסעיפים 23}} {{ח:פנימי|סעיף 32|או 32(ה)}} חלים עליו, ישולם לו מענק שסכומו כסכום קיצבה זו כפול שלושים; אולם לבן־זוג שאינו מקבל קיצבת שאיר בגלל האמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28}}, יהיה המענק –

{{ח:תתת|(1)}} אם הגיע במות הנפטר לגיל ארבעים ושלוש – מכפלת מחצית הקיצבה האמורה במספר החדשים שנותרו עד שיגיע לגיל ארבעים וחמש;

{{ח:תתת|(2)}} אם הגיע במות הנפטר לגיל שלושים ושתים וחצי {{ח:פנימי|סעיף 23|וסעיפים 23}} {{ח:פנימי|סעיף 32|או 32(ה)}} חלים עליו – מכפלת הקיצבה האמורה במספר החדשים שנותרו עד שיגיע לגיל שלושים וחמש.

{{ח:תת|(ב)}} לענין קביעת המענק המגיע לפי סעיף קטן (א) לבן־זוג {{ח:פנימי|סעיף 23|שסעיף 23}} חל עליו, לא ינוכה כל סכום לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)(2)}}.

{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף קטן (א) יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ויחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינוי זה: במקום ”תקופת הנישואין“ יקראו ”התקופה המשותפת“.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גימלאות כפל“ – שתי קיצבאות או יותר לפי חוק זה, או קיצבה אחת או יותר לפיו בצירוף אחת או יותר מגימלאות אלה:}}

{{ח:תתתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתתת|(2)}} קיצבה או תשלום דומה המשתלמים מאוצר המדינה לפי חוק אחר או לפי הסכם או הסדר, למעט גימלה לפי חוקי השיקום כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}};

{{ח:תתתת|(3)}} קיצבה או תשלום דומה המשתלמים לפי חוק אחר או הסכם או הסדר מקופה ציבורית שקבעה הממשלה לעניין סעיף זה, או מקרן פנסיה או מקרן תגמולים שהקופה הציבורית קשורה בהן לצורך קיצבה או תשלום כאמור.

{{ח:תת|(ב)}} היה אדם זכאי לגימלאות כפל וסך כולן, לרבות אותו חלק מהן שהיוון, עלה על שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת, ואם כלולה בחשבון תקופת שירותו תקופת שירות חובה – על הקיצבה הנקבעת לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, תופחת הקיצבה לפי חוק זה או אחת משתי הקיצבאות או יותר לפיו, לפי הענין, בסכום שבו עודף סך כל גימלאות הכפל של שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת או על הקיצבה הנקבעת לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, לפי הענין; הוראה זו לא תחול על קיצבת יתום ועל קיצבה המגיעה מכוח שירות בממשלת ארץ־ישראל שלא לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)|חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}.

{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי בן־זוג הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת שאיר עקב פטירת בן־זוגו והשניה היא קיצבת פרישה.

{{ח:תת|(ד}} {{ח:תתת)|(1)}} על אף האמור בכל חוק אחר, אם היה הזכאי לקיצבה לפי חוק זה זכאי לקיצבה מופחתת לפי חוק אחר בשל קיצבה לפי חוק זה (בסעיף זה – הקיצבה לפי החוק האחר) תהיה ההפחתה של כל קיצבה בשיעור שיחסו לסכום הכולל שיש להפחית, אילו היתה ההפחתה נעשית על פי הוראות סעיף קטן (ב), הוא כיחס כל קיצבה וקיצבה אל הסכום הכולל של הקיצבאות לפני ההפחתה;

{{ח:תתת|(2)}} היתה הקיצבה לפי החוק האחר קיצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)|חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}, ומשתלמת מאוצר המדינה, יחולו הוראות מיוחדות אלה:

{{ח:תתתת|(א)}} לא ינהגו לפי פסקה (1) ולפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)#סעיף 32|סעיף 32 של אותו חוק}};

{{ח:תתתת|(ב)}} הקיצבה לפי אותו חוק לא תעלה על הסכום שבו עודף הסכום הכולל שהיה משתלם לזכאי לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לולא הוראות פסקה זו, על קיצבה לפי חוק זה.

{{ח:תת|(ה)}} המשכורת הקובעת, לענין סעיף זה, תהא המשכורת הקובעת המשוקללת שלפיה מחושבת כל קיצבה לפי חוק זה או המשכורת שלפיה מחושבות הגימלאות האחרות, לפי המשכורת הגבוהה יותר; לא היו הגימלאות האחרות מחושבות על בסיס משכורת, תיקבע המשכורת לענין זה בהתאם לעקרונות שלפיהם מחושבת המשכורת הקובעת.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוקי השיקום“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות החיילים}}, {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954}}, {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולת איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולת איבה, התש״ל–1970}}, וכל חוק אחר ששר הבטחון יכריז עליו כעל חוק שיקום לענין סעיף זה;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גימלה לפי חוקי השיקום“ – תגמולים, הענקה, מענק, וכל תשלום חוזר או חד־פעמי אחר המגיעים לפי חוקי השיקום.}}

{{ח:תת|(ב)}} הזכאי עקב מאורע אחד לגימלה לפי חוק זה ולגימלה לפי חוקי השיקום, הברירה בידו לבחור באחת מהן.

{{ח:תת|(ג)}} בחר בגימלה לפי חוק זה, יהיה זכאי לקבל גם עשרים וחמישה אחוזים מהגימלה לפי חוקי השיקום ואת כל שאר הזכויות המגיעות לפיהם, אולם מי שבחר בקיצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ד)(2)}} או זכאי לקיצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, יהיה רשאי לקבל את מלוא התגמולים נוסף לקיצבה לפי סעיפים אלה ואין רואים קיצבה זו כהכנסה לענין חוקי השיקום.

{{ח:תת|(ד)}} הזכאי שלא עקב מאורע אחד לגימלה לפי חוק זה ולגימלה לפי חוקי השיקום, זכאי לקבל את שתי הגימלאות גם יחד.

{{ח:תת|(ה)}} בן־זוג ויתומים של זכאי לקיצבת פרישה שנפטר, והם זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות החיילים}} או שהמירו את זכותם לתגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 30|סעיף 30 לחוק האמור}}, יהיו זכאים, על אף האמור בהוראות האחרות של סעיף זה, למחצית קיצבתם לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}, אם אותו זכאי, אילולא נפטר, היה זכאי לקיצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ד)(2)}}, ולרבע מהקיצבה האמורה – בכל מקרה אחר; בנוסף לקיצבה יהיו זכאים למלוא התגמולים זולת אם הומרו לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 30|סעיף 30 לחוק האמור}}, ואין רואים את הקיצבה כהכנסה לענין חוקי השיקום.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הכנסה מקופת הציבור“ – משכורת מאוצר המדינה;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קיצבה רגילה“ – קיצבה שהיתה מגיעה אלמלא הוראות סעיף זה;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הכנסה כוללת“ – הכנסה מקופת הציבור בצירוף הקיצבה הרגילה.}}

{{ח:תת|(ב)}} זכאי לקצבה, להוציא בן זוג הזכאי לקצבת שאיר, שחזר לשירות קבע או שהוא עובד בשירות צבא הגנה לישראל, והכנסתו הכוללת ממשכורת ומקצבה עולה על המשכורת הקובעת המשוקללת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מהקצבה הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על המשכורת הקובעת המשוקללת, לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת כאמור על המשכורת הקובעת המשוקללת, לא תפחת קצבתו מכוח סעיף זה.

{{ח:תת|(ג)}} זכאי לקיצבת פרישה שהיוון חלק מקיצבתו, ייעשה החישוב לענין סעיף קטן (ב) כאילו הוא מקבל קיצבה מלאה, ורק לאחר שתופחת הקיצבה עקב קבלת הכנסה מקופת הציבור ינוכה ממנה חלק הקיצבה שהיוון.

{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקיצבת פרישה שהגיע לגיל הקבוע לגביו בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השלישית}}.

{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א)}} חייל או שאירו הזכאים בגלל פרישת החייל לגימלה לפי חוק זה, לא יהיו זכאים בגלל אותה עילה למענק שחרור אלא בנסיבות ובתנאים המפורטים בסעיף זה.

{{ח:תת|(ב)}} מי שאינו זכאי לקיצבה לפי חוק זה, בגלל בחירתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}, ומגיע לו מענק שחרור, לא תבוא בחשבון שיעורו של המענק כל תקופת שירות שלאחר חמש שנות שירותו הראשונות.

{{ח:תת|(ג)}} הוראת סעיף קטן (א) תחול אף אם ויתר הזכאי על גימלתו, או אף אם הגימלה אינה משתלמת לו עקב ההוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|שבסעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 12א|12א}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 28|28}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54(ב) או (ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 67|ו־67}}.

{{ח:תת|(ד)}} חייל שנתקיימו בו שניים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} תקופת שירותו בפועל היתה 35 שנים לפחות;

{{ח:תתת|(2)}} הוא זכאי לקיצבת פרישה בשיעור המרבי או שהיה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו, יהיו הוא או שאיריו, לפי הענין, זכאים למענק שחרור, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופת השירות המזכה אותו בקיצבה בשיעור המרבי, או שהיתה מזכה אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות בפועל, הכל לפי הארוכה שביניהן.

{{ח:תת|(ה)}} חייל שנתקיימו בו ארבעה אלה:

{{ח:תתת|(1)}} הוא פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השלישית}};

{{ח:תתת|(2)}} הוא זכאי לגימלאות כפל לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(א)(2) או (3)}}, או לקיצבת פרישה בנסיבות שחלים עליהן {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיפים 37}} {{ח:פנימי|סעיף 38|או 38}}, או היה זכאי להן לולא נסתיים שירותו בפטירתו;

{{ח:תתת|(3)}} תקופת שירותו בפועל, בין שחוק זה חל עליו ובין שחוק זה אינו חל עליו, אך תקופת השירות מובאת בחשבון על פי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, ותקופת עבודתו אצל מעביד אחר שחל עליו {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}, וכן תקופת עבודתו שעליה איננו זכאי לקיצבה לפי חוק זה אלא לקיצבה או לתשלום כיוצא בה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(א)(2) או (3)}}, מצטרפות ביחד לתקופה של 35 שנים לפחות;

{{ח:תתת|(4)}} הוא זכאי לקיצבה בשיעור המרבי בשל הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיפים 37}} {{ח:פנימי|סעיף 38|או 38}}, או על פיהם, או בשל האמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(ב)}}, או שהיה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו.

{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ה), אם על פי הסכם או הוראה בחוק, מופחת שיעור הקיצבה המשתלם מטעם מעביד קודם בחלק משיעור הקיצבה שהיתה מגיעה לחייל בשל תקופת השירות העודפת אילולא ההגבלה בדבר השיעור המרבי, לא ישולם מענק שחרור בעד אותו חלק של התקופה העודפת שלגביו הופחתה הקיצבה כאמור.

{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שיעור מרבי“ – השיעור המרבי של קיצבת הפרישה שהיה משתלם לחייל שפרש ושאין עוד להגדילו על ידי דחיית הפרישה למועד אחר;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקופת שירות בפועל“ – לרבות –}}

{{ח:תתתת|(1)}} תקופת עבודה במוסד מוכר שצורפה לתקופת שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36 לחוק זה}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)#סעיף 83|סעיף 83 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}};

{{ח:תתתת|(2)}} תקופת העדר משירות המובאת בחשבון מכח האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9 לחוק זה}}

{{ח:תת|(א)}} חייל שנפטר לאחר שלוש שנות שירות קבע, רשאים שאיריו, אם שוכנע הממונה כי הבחירה היא לטובתם, לבחור, במקום בכל הגימלאות האחרות המגיעות להם לפי חוק זה, בסכום הגבוה מבין אלה:

{{ח:תתת|(1)}} מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}} כאילו שירת החייל פחות משלוש שנים;

{{ח:תתת|(2)}} מענק שחרור בשל כל תקופת שירותו של החייל.

{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א)(2) לא יחול על שאיר שבחר בגימלה לפי חוקי השיקום, בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(ב)}}.

{{ח:תת|(א)}} אדם שפרש ממוסד מוכר ועבר לשירות קבע, תיחשב עבודתו באותו מוסד כשירות לענין חוק זה, ותקופת עבודתו במוסד תצורף, כולה או מקצתה, לתקופת שירותו בשירות קבע, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.

{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”מוסד מוכר“ – מוסד או ארגון או חלק מגוף כזה, שהממשלה אישרה כמוסד מוכר לענין סעיף זה, באשר תפקידיו, כולם או מקצתם, הפכו לשירות משירותי המדינה.

{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי להתקשר עם מעביד בהסכם כללי או מיוחד לאדם ששמו נקוב בהסכם, שלפיו תקופת עבודתו, כולה או מקצתה, של העובר משירות הקבע לעבודה אצל המעביד או להיפך, תבוא בחשבון לענין זכויות לגימלאות, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן המעביד שלא לפי חוק זה, וכן מקצתן מזו ומקצתן מזה, הכל לפי תנאים שיראו לקבוע בהסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע.

{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א), דין הסכם כאמור עם קרן פנסיה או קרן תגמולים, שעובדי המעביד קשורים בה או המשרתת את עובדי המעביד – כדין הסכם עם המעביד.

{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”תקופת עבודה“ – תקופת שירות בשירות הקבע או תקופת עבודה אצל המעביד.

{{ח:תת|(א)}} הסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} דינו, לענין הזכויות של האדם שההסכם חל עליו ושל שאיריו, כדין הסכם שאף הם צד בו, ודין גימלאות המגיעות לאדם לפי ההסכם מאוצר המדינה – כדין גימלאות לפי חוק זה.

{{ח:תת|(ב)}} מי שפרש משירות הקבע ועבר לעבוד אצל מעביד ואותה פרישה מהווה עילה לתשלום גימלה לפי חוק זה על השירות שממנו פרש, יהא זכאי לגימלה זו בלבד; אולם –

{{ח:תתת|(1)}} אם העובד הודיע לממונה בכתב, תוך התקופה שנקבעה בהסכם הכללי, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי אותו הסכם, יהא זכאי רק לזכויות אלה;

{{ח:תתת|(2)}} הביא הממונה את ההסכם לידיעת העובד בדרך שנקבעה בתקנות, יהיה העובד זכאי לזכויותיו לפי ההסכם בלבד, זולת אם הודיע לממונה תוך הזמן ובדרך שנקבעו בתקנות, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי חוק זה ולא לפי ההסכם.

{{ח:תת|(א)}} עבר אדם מעבודה אצל מעביד לשירות הקבע ולא חל על העברתו זו הסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}, יהא מותר, לענין זכויותיו וזכויות שאיריו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, להביא בחשבון את תקופת עבודתו של אותו אדם במקום עבודתו הקודם, כולה או מקצתה, הכל לפי תנאים וכללים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלום ותחולה למפרע.

{{ח:תת|(ב)}} עבר אדם משירות הקבע לעבודה אצל מעביד ולא חל על העברתו הסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}, רשאי שר הבטחון להתקשר איתו בהסכם שלפיו ישולמו לו או לשאיריו גימלאות, בעד תקופת שירותו בשירות הקבע כולה או מקצתה, הכל לפי תנאים וכללים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלומי העובד לאוצר המדינה ותחולה למפרע.

{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה ועדות ערעור לצורך חוק זה.

{{ח:תת|(ב)}} ועדת ערעור תהיה של שלושה, שאחד מהם לפחות יהיה חייל.

{{ח:תת|(ג)}} הודעה על מינוי ועדת ערעור ועל מענה תפורסם ברשומות.

{{ח:תת|(א)}} התובע גימלה יגיש תביעה לממונה.

{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן פסק דין לאיזון, יהיה הפרוד של קבע רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים, רק אם מתקיימים לגבי פסק הדין כל אלה:

{{ח:תתת|(1)}} נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר מהמועד שבו חלה הפרידה של קבע;

{{ח:תתת|(2)}} נקבע בו כי אילולא פטירתו של החייל או של הזכאי לקצבת פרישה היתה קצבת הפרישה מחלוקת בין החייל או הזכאי לקצבת פרישה ובין הפרוד של קבע, באופן שהיה מועבר לפרוד של קבע שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לחייל לאחר פרישתו או לזכאי לקצבת פרישה אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף.

{{ח:תת|(א2)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בן זוג לשעבר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים, רק אם נרשמה הערה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47ב|סעיף 47ב}} או שהתקיימו נסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47א|בסעיף 47א(ב)}}.

{{ח:תת|(ב)}} הממונה יחליט על סמך התביעה אם תינתן הגימלה ובאיזו מידה תינתן, ישלח את החלטתו בדואר רשום לתובע, ויציין את נימוקיה ואת זכותו של התובע לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}}.

{{ח:תת|(א)}} ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ומתקיימים לגבי פסק הדין התנאים כמפורט להלן, לפי העניין, רשאי בן הזוג לשעבר להגיש לממונה בקשה לרשום ברישומיו את פרטי פסק הדין:

{{ח:תתת|(1)}} נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר ממועד הפירוד;

{{ח:תתת|(2)}} נקבע בו כי קצבת הפרישה תחולק בין החייל או הזכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר באופן שהשיעור להעברה שיועבר לבן הזוג לשעבר יהיה שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לזכאי לקצבת פרישה או שתשולם לחייל לאחר שיפרוש, אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף.

{{ח:תת|(ב)}} נפטר החייל או הזכאי לקצבת פרישה לפני שהגיש בן זוגו לשעבר בקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף קטן (א), יהיה בן הזוג לשעבר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}} גם בלי שהגיש בקשה לרישום פרטי פסק הדין לפי סעיף זה, ובלבד שמתקיימים לגבי פסק הדין התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), ולעניין בן זוג לשעבר של זכאי לקצבת פרישה – גם טרם חלפו, במועד הגשת התביעה, שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין.

{{ח:תת|(א)}} הוגשה לממונה בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 47א|בסעיף 47א(א)}}, ירשום הממונה ברישומיו הערה בדבר פסק הדין, ויכלול בה, בין השאר, את כל אלה (בחוק זה – הערה):

{{ח:תתת|(1)}} הערכאה שנתנה את פסק הדין, משך התקופה המשותפת ומועד הפירוד;

{{ח:תתת|(2)}} השיעור להעברה;

{{ח:תתת|(3)}} אם נקבע בפסק הדין כי האמור בו יחול רק לעניין העברת שיעור מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקצבה בשל פטירתו של החייל או של הזכאי לקצבת פרישה;

{{ח:תתת|(4)}} אם נקבע בפסק הדין כי התקופה המשותפת היא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12א|בסעיף 12א(ב)(1)}}, ואם בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמת לבחירת החייל בקבלת מענק שחרור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12א|באותו סעיף}};

{{ח:תתת|(5)}} אם נקבע בפסק הדין כי העברת חלק מהקצבה המלאה לבן הזוג לשעבר, במקרה שהחייל זכאי לקצבת פרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10(א)(2) או (3)}} {{ח:פנימי|סעיף 12א|או 12א}}, תהיה בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע החייל לגיל אחר מגיל פרישת חובה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ב)(2)(ב)}}, ואילך.

{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 12א|בסעיפים 12א(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 62א|ו־62א(ג)(1)}}, ממועד קליטת בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ברישומיו של הממונה ועד להחלטתו של הממונה בדבר רישום ההערה לא יבוצעו הפעולות המנויות בסעיפים האמורים ללא הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר.

{{ח:תת|(ג)}} הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך ישלח לחייל או לזכאי לקצבת פרישה ולבן זוגו לשעבר, הודעה בדבר רישום ההערה בתוך 14 ימים ממועד הרישום, בדואר רשום או בדרך נוספת שקבע שר הביטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 47ג|סעיף 47ג}}.

{{ח:תת|(ד)}} לא יראו החלטה לפי סעיף זה בבקשה לרישום, כהחלטה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}}.

{{ח:תת|(1)}} בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 47א|סעיף 47א}}, פרטיה והמסמכים שיצורפו אליה ובכלל זה אופן הגשת הבקשה ופרקי הזמן המרביים ממועד הגשת הבקשה ועד קליטתה וממועד קליטת הבקשה ועד רישום הערה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47ב|סעיף 47ב}};

{{ח:תת|(2)}} אגרה בעד הגשת בקשה כאמור בפסקה (1); תקנות לפי פסקה זו יותקנו בהסכמת שר האוצר;

{{ח:תת|(3)}} הודעה על רישום הערה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47ב|סעיף 47ב}}, דרכים נוספות למסירתה ושינוי המועדים למסירתה;

{{ח:תת|(4)}} דיווחים שיימסרו לבן זוג לשעבר שהגיש בקשה כאמור בפסקה (1), לרבות לעניין אופן מסירתם והמועדים למסירתם, וכן לעניין הפרטים שייכללו בדוחות, ובכלל זה פרטים לגבי גובה הקצבה המלאה לאחר הפחתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א(א)}} והסכום המועבר לבן הזוג לשעבר מקצבת הפרישה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 62א|לסעיף 62א}}.

{{ח:תת|(א)}} תובע הרואה עצמו נפגע מהחלטה של הממונה, רשאי לערער עליה לפני ועדת ערעור (להלן – הועדה) תוך ששים ימים מיום שבו הגיעה אליו החלטת הממונה, אולם רשאית הועדה להאריך לו את תקופת הערעור הארכה שלא תעלה על ששים ימים.

{{ח:תת|(ב)}} הערעור יוגש לועדה בכתב בשני עותקים; הועדה תשלח עותק אחד לממונה.

{{ח:תת|(ג)}} הועדה רשאית לאשר את החלטת הממונה או לשנותה, או להחליט החלטה אחרת במקומה.

{{ח:תת|(ד)}} תובע שהגיש ערעור לועדה רשאי להתייצב לפניה, הוא או בא כוחו, כדי לטעון את טענותיו.

{{ח:תת|(ה)}} הועדה תיתן נימוקים להחלטתה.

{{ח:תת|(ו)}} יושב ראש הועדה ישלח בדואר רשום העתק החלטת הועדה לתובע ולממונה.

{{ח:תת|(ז)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הגשת הערעור ובדבר סדרי הדין בו, במידה שלא נקבעו בחוק זה.

{{ח:תת|(א)}} התובע או הממונה רשאי, תוך שלושים ימים מיום שהגיעה אליו החלטת ועדת הערעור, לערער עליה בשאלה משפטית לבית המשפט המחוזי.

{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת הועדה או להחזירה לועדה, או להחליט החלטה אחרת במקומה על סמך העובדות שקבעה הועדה.

{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הגשת ערעור וסדרי הדין בערעור לפי סעיף זה.

{{ח:תת|(ד)}} פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור לפי חוק זה הוא סופי ואינו ניתן לערעור.

{{ח:תת|(א)}} אדם שדרגת נכותו קובעת את שיעור קיצבתו, רשאי הממונה להורות לו שייבדק בדיקה נוספת בידי ועדה רפואית לשם קביעת דרגת נכותו מחדש, אם עברו לפחות ששה חדשים מהיום שדרגת נכותו נקבעה לאחרונה.

{{ח:תת|(ב)}} אדם כאמור רשאי לדרוש שייבדק בידי הועדה הרפואית לשם קביעת דרגת נכותו מחדש אם עברו לפחות ששה חדשים מהיום שנקבעה דרגת נכותו לאחרונה.

{{ח:תת|(א)}} קיצבה תשולם ביום הראשון של כל חודש החל בחודש השני שאחרי החודש שבו נולדה העילה לקצבה; נולדה העילה לקצבה לפני יום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997), תשולם הקצבה החל בחודש הראשון שאחרי החודש שבו נולדה העילה.

{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), תשלום בעד עדכון המשכורת הקובעת בשל חודש ינואר בכל שנה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של אותה שנה.

{{ח:תת|(ב)}} חייל שיצא לקיצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(1)}} לפני שהגיע לגיל 50 אם הוא קצין ו־55 אם הוא נגד, תשולם לו קיצבת פרישה על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל האמור, אולם אם קבעה הועדה הרפואית, כי אין הפורש מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות – תשולם הקיצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקיצבה, ואם אי־כשרו להשתכר כאמור התחיל לאחר מכן – מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי־כשרו.

{{ח:תת|(ג)}} חייל שבחר בזכויות לגמלאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12א|סעיף 12א}}, תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו הגיע לגיל פרישת חובה; ואולם –

{{ח:תתת|(1)}} אם פרש החייל לפני הגיעו לגיל פרישת חובה, מכל עבודה או משלח יד, מסיבות מצב בריאות לקוי, והחל לקבל עקב פרישה זו קצבה מכוח חיקוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, תשולם לו קצבת פרישה לפי חוק זה מהחודש שבו החל לקבל את הקצבה עקב הפרישה האמורה וכל עוד משתלמת לו הקצבה האמורה;

{{ח:תתת|(2)}} אם פרש החייל מכל עבודה או משלח יד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה, ואינו זכאי לקצבה לפי פסקה (1), תשולם לו קצבת הפרישה לפי חוק זה מהחודש המתחיל אחרי יום הפרישה מכל עבודה או משלח יד, אך לא לפני תום החודש שבו הגיע לגיל 60;

{{ח:תתת|(3)}} אם החייל אינו זכאי לקצבת פרישה לפי פסקאות (1) או (2), אך הוועדה הרפואית קבעה כי אינו מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות, תשולם לו קצבת הפרישה גם בתקופה שבה אינו זכאי לה לפי הפסקאות האמורות, החל מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי־כושרו וכל עוד נמשך אי־כושרו האמור, או כל עוד רואים אותו כמובטל לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 163|סעיף 163 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ״ה–1995}}.

{{ח:תת|(א)}} גימלה תשולם לאדם שלו היא מגיעה, אולם גימלה המגיעה לאדם שמונה לו אפוטרופוס – תשולם לאפוטרופוס.

{{ח:תת|(ב)}} נוכח הממונה כי מתן גימלה לידיו של הזכאי אינו לטובתו או לטובת בני משפחתו שהוא חייב במזונותיהם, או כי מתן הגימלה לאפוטרופוס אינו לטובת הזכאי, רשאי הממונה, לאחר הודעה מוקדמת של חמישה עשר ימים לפחות, ליטול לידיו את הגימלה, כולה או מקצתה, ולהשתמש בה לטובת הזכאי או בני משפחתו, או להורות שאדם שהוא הסמיך לכך יעשה זאת.

{{ח:תת|(ג)}} החלטה לפי סעיף קטן (ב), אם לא בוטלה בערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיפים 48}} {{ח:פנימי|סעיף 49|ו־49}}, יפקע תוקפה –

{{ח:תתת|(1)}} משנתמנה אפוטרופוס לזכאי – אם לא היה לו אפוטרופוס בשעת מתן ההחלטה;

{{ח:תתת|(2)}} משאושר בידי בית משפט מוסמך האפוטרופוס הקודם או משנתמנה אחר במקומו – אם היה לזכאי אפוטרופוס.

{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 56|בסעיפים 56}} {{ח:פנימי|סעיף 62|ו־62}}, ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ונרשמה הערה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47ב|סעיף 47ב}}, יחולו, כל עוד בן הזוג לשעבר בחיים ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:

{{ח:תתת|(1)}} במועד שבו משולמת לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה – זכאי) קצבת הפרישה, החל ממועד ההעברה, יועבר לבן זוגו לשעבר סכום מהקצבה המגיעה לזכאי (בסעיף זה – זכאי) קצבת הפרישה, החל ממועד ההעברה, יועבר לבן זוגו לשעבר סכום מהקצבה המגיעה לזכאי (בסעיף זה – הקצבה המלאה), השווה להפרש שבין מכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה ובין מחצית סכום ההפחתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א(א)}}, ואם מתקיים סייג מהסייגים להפחתת קצבת הפרישה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א(ב)}} – סכום השווה למכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה (בסעיף זה – הסכום המועבר לבן זוג לשעבר);

{{ח:תתת|(2)}} ביקש זכאי להוון לסכום חד־פעמי שיעור מהסכום המועבר לבן זוגו לשעבר וניתנה הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר להיוון בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69(א)(2)(ג)}}, יועבר הסכום המועבר כאמור לבן זוגו לשעבר של הזכאי, במועד שבו משולם לזכאי הסכום המהוון באותו שיעור מהסכום הנותר בידי הזכאי.

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –

{{ח:תתת|(1)}} לא יועבר לבן זוג לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1), אלא מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד החודש שלאחר רישום ההערה ואילך; הסכום האמור מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד החודש האמור ועד מועד ההעברה, לא ישולם לזכאי והוא יועבר לבן הזוג לשעבר במועד לתשלום הקצבה החל ממועד ההעברה;

{{ח:תתת|(2)}} לא יועבר לבן זוגו לשעבר של זכאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10(א)(2) או (3)}} {{ח:פנימי|סעיף 12א|או 12א}} סכום כאמור בסעיף קטן (א), אלא מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד אחד מהחודשים כמפורט להלן, לפי העניין, ואילך –

{{ח:תתת|(א)}} בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל פרישת חובה;

{{ח:תתת|(ב)}} בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל אחר שנקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני, ובלבד שאינו נמוך מגיל 60 או לגבי זכאי שהיו מתקיימים בו, אילולא יצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10(2) או (3)}} {{ח:פנימי|סעיף 12א|או 12א}}, התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(1) או (2)}} ליציאה לקצבה – מהגיל שבו היה יוצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(1)}} או מהגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השלישית}}, לפי העניין;

{{ח:תתת|(3)}} לא יועבר לבן זוג לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א), אם התקבל, עד המועד לתשלום הקצבה באותו חודש, צו של בית משפט המונע את ההעברה;

{{ח:תתת|(4)}} נמחקה ההערה על פי צו של הערכאה הראשונה, ואם הוגש ערעור על החלטתה – על פי צו של ערכאת הערעור, תופסק העברת הכספים מאותו מועד לבן הזוג לשעבר, והזכאי יהיה זכאי למלוא הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות סעיף זה, בלא הפחתה;

{{ח:תתת|(5)}} נפטר בן הזוג לשעבר, ישולם לזכאי מאותו מועד הסכום שאמור היה להיות מועבר לבן הזוג לשעבר ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיף 14א(א)(4)}}.

{{ח:תת|(ג}} {{ח:תתת)|(1)}} הסכום המועבר לבן זוג לשעבר של זכאי מקצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, לא ניתן לשעבוד או להעברה לאחר בידי הזכאי, אלא בהסכמה בכתב של בן הזוג לשעבר ובכפוף להוראות כל דין;

{{ח:תתת|(2)}} הסכום המועבר לבן זוג לשעבר של זכאי מקצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, יראו אותו, כל עוד לא נמחקה ההערה, לעניין עיקול לפי כל דין, בלבד, ככספים שלהם זכאי בן הזוג לשעבר;

{{ח:תתת|(3)}} יראו את כל הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר כגמלה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}.

{{ח:תת|(1)}} מפרעות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה על חשבון גימלאות;

{{ח:תת|(2)}} מילוות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה או שאוצר המדינה ערב להן;

{{ח:תת|(3)}} סכומים ששולמו מאוצר המדינה בטעות ולמעלה מן המגיע על חשבון משכורת או גימלאות או מענק שחרור;

{{ח:תת|(4)}} סכומים שהזכאי קיבל מצד שלישי על חשבון פיצויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64}}.

{{ח:תת|(א)}} היה המקרה שחייב את אוצר המדינה לתשלום גימלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לאותו זכאי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}}, רשאי אוצר המדינה לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על גימלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה, עד לגובה הפיצויים שחייב בהם הצד השלישי.

{{ח:תת|(ב)}} הזכאי לגימלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושה; זכאי לגימלה שעבר על איסור לפי סעיף זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי הממונה לשלול ממנו את הזכות לגימלה, כולה או מקצתה.

{{ח:תת|(ג}} {{ח:תתת)|(1)}} היה אוצר המדינה חייב בפיצויים האמורים, הברירה בידי הזכאי לבחור בגימלה או בפיצויים;

{{ח:תתת|(2)}} הגיש הזכאי תובענה נגד המדינה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}}, תהיה הברירה כאמור בפסקה (1) בידי הזכאי עד לאחר מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק דין שיש עליו ערעור ולא הוגש – עד לאחר תום תקופת הערעור; בחר הזכאי בפיצויים, ינוכו מהם סכומי הגימלה ששולמו לו לפני בחירתו.

{{ח:תת|(ד)}} לענין {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 86|סעיף 86 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, רואים גימלה כזכות הנובעת מחוזה.

{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בסעיפים הקודמים, כל אימת שנשללה מאדם זכות לגימלה או הופסק לו תשלומה בהחלטת הרמטכ״ל או הממונה, רשאים הרמטכ״ל או הממונה, לפי הענין, להורות שתשולם, כולה או מקצתה, למי שאותו אדם חייב בפרנסתם; ולעניין קצבת פרישה – גם לבן זוג לשעבר של אותו אדם שהיה מועבר לו חלק מהקצבה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}} אילולא נשללה מאותו אדם הקצבה או הופסק לו תשלומה.

{{ח:תת|(ב)}} נפטר אדם כאמור, רשאי הרמטכ״ל או הממונה, לפי הענין, להורות שתשולם לשאיריו הקיצבה, כולה או מקצתה, שהיו זכאים לה אילולא נשללה הזכות לגימלה או הופסק תשלומה כאמור, ובלבד שהשאירים הגישו לממונה תביעה לכך תוך שנתיים מיום פטירתו של אותו אדם.

{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להפחית, להתלות או לשלול קיצבה ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו של הזכאי לה, אם אותו זכאי –

{{ח:תתת|(1)}} גרם לנכותו על ידי התנהגות רעה חמורה מצדו;

{{ח:תתת|(2)}} הפר ללא סיבה מספקת הוראה של הועדה הרפואית או של רופא שהיא הסמיכה לכך ושהיתה מכוונת להחיש את החלמתו או להפחית את דרגת נכותו;

{{ח:תתת|(3)}} נהג בדרך שמן המפורסמות היא שעלולה להעלות את דרגת נכותו או למנוע בעד החלמתו;

{{ח:תתת|(4)}} נמנע ללא סיבה מספקת מהתייצב לבדיקות של הועדה הרפואית שהוא חייב בהן לפי חוק זה.

{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מאחריותו הפלילית של הזכאי לקיצבה.

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המועד הקובע“ – יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003);}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק שירות המדינה (גמלאות)“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חייל חדש“ – חייל, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי}}, שהתחייב לשירות קבע אחרי המועד הקובע, למעט חייל שהתחייב לשירות קבע לראשונה לפני המועד הקובע, והמשרת ברציפות מהמועד הקובע וחייל שהתקיים בו אחד התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 67ז|בפסקאות (1) עד (4) בסעיף 67ז}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קופת ביטוח“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קופת גמל לקצבה“ – כל אחת מאלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} קופת גמל לקצבה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}};

{{ח:תתת|(2)}} תכנית ביטוח מפני סיכון מקרה מוות או מפני סיכון אבדן כושר עבודה, שהתיר הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}} ,לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 40|סעיף 40(ב) לחוק האמור}}, לגבי מי שמופקדים בעדו גם כספים לקופת גמל לקצבה כאמור בפסקה (1);

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קצבת גישור“ – תשלום חודשי מאוצר המדינה לחייל חדש שישולם ביום הראשון של כל חודש, החל בחודש השני שאחרי החודש שבו הסתיים שירותו עד החודש שבו תחל להשתלם לו קצבה מקופת הגמל לקצבה שבה היה החייל החדש עמית, אך לא יאוחר ממועד הגיעו לגיל פרישת חובה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרן חדשה מקיפה“ ו”קרן חדשה כללית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרן פנסיה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקנות קופות הגמל“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}}}

{{ח:תת|(א)}} בשל משכורתו של חייל חדש ישולמו, מדי חודש, החל בחודש ינואר 2004, לקופת גמל לקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 67ה|בסעיף 67ה}} סכומים כמפורט להלן:

{{ח:תתת|(1)}} מאוצר המדינה – סכום בשיעור מהמשכורת המבוטחת של החייל החדש, השווה לשיעור שמשלמת המדינה לקופת גמל לקצבה מהמשכורת המבוטחת של עובד חדש כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 107א|בסעיף 107א לחוק שירות המדינה (גמלאות)}} שלא חל עליו הסכם או חוזה;

{{ח:תתת|(2)}} ממשכורתו של החייל החדש – סכום בשיעור מהמשכורת המבוטחת של החייל החדש, השווה לשיעור שמנוכה מהמשכורת המבוטחת של עובד חדש כאמור בפסקה (1), או שיעור גבוה יותר עד לתקרה הקבועה על פי דין, אם ביקש זאת החייל החדש.

{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המשכורת המבוטחת“ – הרכיבים המשולמים לחייל חדש שהיו מובאים בחשבון בחישוב המשכורת הקובעת לחייל שחוק זה חל עליו, ובתוספת רכיבים שקבעו שר הביטחון ושר האוצר כאחד;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המשכורת הקובעת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}.}}

{{ח:תת|(א)}} חייל חדש רשאי לבחור, בכל עת, קופת גמל לקצבה שבה יהיה עמית ושאליה ישולמו הסכומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 67ד|בסעיף 67ד}}, בכפוף להגבלות על צירוף עמיתים שנקבעו בתקנון קופת הגמל.

{{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מ־30 ימים לפני תחילת שירותו בשירות קבע, תימסר לחייל החדש הודעה שתכלול את כל האמור להלן:

{{ח:תתת|(1)}} זכותו לבחור בקופת גמל לקצבה לפי שיקול דעתו;

{{ח:תתת|(2)}} פרטים על האפשרויות הפנסיוניות השונות העומדות לפניו, ובכלל זה פרטים על קופת הגמל לקצבה שנבחרה כאמור בסעיף קטן (ג);

{{ח:תתת|(3)}} ההוראות שיחולו עליו אם לא יבחר קופת גמל לקצבה, כאמור בסעיף קטן (ג).

{{ח:תת|(ג)}} שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, יקבע קופת גמל לקצבה שבה יהיו עמיתים –

{{ח:תתת|(1)}} חייל חדש שבחר להיות עמית בה;

{{ח:תתת|(2)}} חייל חדש שלא בחר בקופת גמל לקצבה אחרת עד למועד תחילת התשלומים בשל משכורתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 67ד|בסעיף 67ד}}.

{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון ושר האוצר (בסעיף זה – השרים), באישור ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת (בסעיף זה – הוועדה), יקבעו זכאות לקצבת גישור לחייל חדש שפוטר עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025) ומתקיימים בו התנאים לפי סעיף קטן (ב), ואת תנאי קצבת הגישור; לעניין חייל חדש שהחל לשרת בשירות קבע לפני יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) יכללו התקנות כאמור הוראות ותנאים בדבר תשלום סכום חד־פעמי נוסף על קצבת הגישור שישולם לקופת הגמל לקצבה של החייל החדש, סמוך לפני תחילת זכאותו לקצבה מקופת הגמל לקצבה.

{{ח:תת|(ב)}} מצא הרמטכ״ל כי מתקיימים בחייל חדש כאמור בסעיף קטן (א) כל אלה, יאשר כי תשולם לחייל קצבת גישור כאמור באותו סעיף קטן:

{{ח:תתת|(1)}} הוא פוטר משירות קבע מסיבה שאינה מנויה {{ח:פנימי|סעיף 10|בפסקאות (2) עד (4) של סעיף 10(א)}};

{{ח:תתת|(2)}} הוא השלים 15 שנות שירות קבע לפחות, ואם התקיים בו אחד מאלה – השלים עשר שנות שירות קבע לפחות:

{{ח:תתתת|(א)}} הוא נגד;

{{ח:תתתת|(ב)}} הוא קצין שעד יום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) הוחלט שיימנה עם המשרתים במערך הקבע המובהק כמשמעותו בפקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, זולת אם השתחרר ממועד זה ואילך משירות קבע ושב אליו במועד מאוחר יותר;

{{ח:תתתת|(ג)}} הרמטכ״ל החליט אחרת לגביו;

{{ח:תתת|(3)}} הוא הגיע לגיל הקבוע לגביו {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(א)(5)}};

{{ח:תתת|(4)}} פרישתו אינה חורגת ממכסת הפרישה השנתית שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)#סעיף 29|סעיף 29(א)(8) לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}.

{{ח:תת|(ג)}} שר הביטחון יגיש לוועדה עד יום י״ט בשבט התשפ״א (1 בפברואר 2021) דיווח בדבר כל אלה:

{{ח:תתת|(1)}} ממוצע הקצבאות ששולמו לפי חוק זה, ובכלל זה קצבת גישור, בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020 לכלל הקצינים שפרשו בשנים אלה;

{{ח:תתת|(2)}} תוצאות סקרים בעניין הרצון להצטרף לשירות הקבע ושביעות רצון המשרתים בשירות קבע בשנים 2017 עד 2020, והשוואתן לתוצאות סקרים כאמור בשנים קודמות;

{{ח:תתת|(3)}} נתונים על אודות מאפייני כוח האדם בשירות הקבע ואיכותו;

{{ח:תתת|(4)}} הפעולות שננקטו והפעולות שיינקטו כדי להבטיח עמידה בתנאי סעיף קטן (ה)(1);

{{ח:תתת|(5)}} הערכה בדבר מידת היתכנות העמידה בתנאי סעיף קטן (ה)(1).

{{ח:תת|(ד}} {{ח:תתת)|(1)}} השתכנעה הוועדה מהנתונים שהוצגו לפניה כי התנאים המפורטים בסעיף קטן (ה)(1) צפויים להתקיים, תודיע על כך לשרים.

{{ח:תתת|(2)}} לא השתכנעה הוועדה מהנתונים שהוצגו לפניה כי התנאים המפורטים בסעיף קטן (ה)(1) צפויים להתקיים, תודיע על כך לשרים עד יום י״ח בניסן התשפ״א (31 במרס 2021), והם יציגו לוועדה עד יום כ״ג באב התשפ״א (1 באוגוסט 2021) תכנית חלופית להבטחת העמידה בתנאי אותו סעיף קטן.

{{ח:תת|(ה}} {{ח:תתת)|(1)}} מצאו השרים כי התקיימו כל התנאים שבפסקאות משנה (א) ו־(ב) שלהלן, יתקנו את התקנות לפי סעיף קטן (א), כך שהן יחולו גם לגבי חיילים חדשים שפוטרו משירות קבע לאחר יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025) ומתקיימים בהם התנאים לפי סעיף קטן (ב), בשינויים שרשאים השרים לקבוע:

{{ח:תתתת|(א)}} ממוצע הקצבאות ששולמו לפי חוק זה, ובכלל זה קצבת גישור, מיום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), לכלל הקצינים שפרשו באותן שנים, לא עלה על 13,000 שקלים חדשים לחודש;

{{ח:תתתת|(ב)}} ממוצע הקצבאות ששולמו לפי חוק זה, ובכלל זה קצבת גישור, מיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), לכלל הקצינים שפרשו באותה שנה, לא עלה על 12,000 שקלים חדשים לחודש.

{{ח:תתת|(2)}} תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות אישור של הוועדה ויובאו לאישורה עד יום י״ג בניסן התשפ״ו (31 במרס2026).

{{ח:תת|(ו)}} מצא שר האוצר כי לא התקיימו התנאים שבפסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף קטן (ה)(1), יקבע שר האוצר, באישור הוועדה, הסדר לתשלום קצבת גישור לחייל חדש שפוטר מיום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026) ואילך ומתקיימים בו התנאים לפי סעיף קטן (ב), כך שממוצע תשלומי הקצבאות שמשולמים בכל שנה לקצינים שפורשים באותה שנה מכוח חוק זה והתקנות שיותקנו לפי סעיף קטן זה לא יעלה על 12,000 שקלים חדשים לחודש; תקנות לפי סעיף קטן זה יובאו לאישור הוועדה עד יום י״ג בניסן התשפ״ו (31 במרס 2026).

{{ח:תת|(ז)}} שר הביטחון יבחר עד יום ט״ו באב התשע״ז (7 באוגוסט 2017) קופת ביטוח, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}, שבה יהיה מבוטח מי שמשולמת לו קצבת גישור, לשם תשלום קצבה לשאיריו כהגדרתם לפי תקנון קופת הביטוח במקרה של פטירתו, כמפורט להלן:

{{ח:תתת|(1)}} אם בשל פטירתו שאיריו אינם זכאים לקצבה ממקור אחר – קצבת שאירים;

{{ח:תתת|(2)}} אם משולמת לשאיר בשל הפטירה קצבה ממקור אחר – קצבה בסכום ההפרש שבין קצבת השאירים כאמור בפסקה (1) ובין הקצבה המשולמת לשאיר מהמקור האחר.

{{ח:תת|(ח)}} הסכומים הנקובים בסעיפים קטנים (ה) ו־(ו) יתעדכנו בהתאם לשינוי מדד השכר למשרת שכיר במשרדי הממשלה (ממשלה מרכזית) שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לעומת המדד כאמור שהיה ידוע ביום י״ט בטבת התשע״ו (31 בדצמבר 2015).

{{ח:תת|(1)}} חייל חדש שמתקיימים בו כל אלה:

{{ח:תתת|(א)}} במועד הקובע הוא היה מועסק אצל מעביד ששר האוצר התקשר עמו בהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} (בפסקה זו – המעביד הקודם), והוראות הסכם זה חלו לגביו במועד האמור;

{{ח:תתת|(ב)}} לאחר המועד הקובע הוא החל לשרת כחייל חדש;

{{ח:תתת|(ג)}} לא היתה הפסקה בין עבודתו אצל המעביד הקודם לבין תחילת שירותו כחייל חדש;

{{ח:תתת|(ד)}} הוא לא יצא לקצבה עקב עבודתו אצל המעביד הקודם;

{{ח:תת|(2)}} מי שהיה חייל וחזר להיות חייל חדש, ובלבד שהוראות חוק זה חלו עליו לתקופה של עשר שנים לפחות ולא היתה הפסקה בשירותו לתקופה העולה על שנתיים;

{{ח:תת|(3)}} חייל חדש שמתקיימים בו כל אלה:

{{ח:תתת|(א)}} במועד הקובע הוא היה חייל, או עובד המדינה, שוטר או סוהר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|בחוק שירות המדינה (גמלאות)}};

{{ח:תתת|(ב)}} הוראות חוק זה או הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות)}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#פרק ט|פרק ט׳}} שבו, לפי הענין, חלו עליו תקופה של ארבעים ושניים חודשים לפחות;

{{ח:תתת|(ג)}} לאחר המועד הקובע הוא החל לשרת כחייל חדש;

{{ח:תתת|(ד)}} לא היתה הפסקה העולה על שישה חודשים בין שירותו כאמור בפסקת משנה (א) לבין המועד שבו החל לשרת כחייל חדש;

{{ח:תתת|(ה)}} הוא לא יצא לקצבה עקב שירותו כאמור בפסקת משנה (א);

{{ח:תת|(4)}} חייל חדש שביום כ״ו בתמוז התשע״ו (1 באוגוסט 2016), לא היה מבוטח בכיסוי ביטוחי לסיכוני מוות או נכות, והמשיך שלא להיות מבוטח בכיסוי ביטוחי כאמור, ואשר התקיימו בו התנאים המזכים במענק או בקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10(א)(2) או (3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}}, {{ח:פנימי|סעיף 23א|23א}} {{ח:פנימי|סעיף 24|או 24}}; הוראה זו תחול בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}, ועד יום ט״ו באב התשע״ז (7 באוגוסט 2017).

{{ח:תת|(1)}} הוא הגיש בקשה להיות חייל חדש לפי הוראות סימן זה, ובכלל זה ביקש כי הוראות חוק זה לא יחולו עליו;

{{ח:תת|(2)}} בקשתו אושרה בהתאם לתקנות שקבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לענין זכאות לרכוש ביטוח פנסיוני בעבור תקופות שירות שקדמו למועד הגשת הבקשה וזכאות לתגמול בשל התקופה האמורה.

{{ח:תת|(א)}} אדם שמסר במזיד לאדם המחליט בענין זכויותיו לפי חוק זה ידיעה כוזבת באותו ענין, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:תת|(ב)}} אדם אשר במרמה או ביודעין, על ידי העלמת פרטים שיש להם חשיבות לענין, גרם למתן גימלה או להגדלתה, בין שהגיעה לידו ובין שהגיעה לידי אחר, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חיקוק אחר.

{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ובכלל זה:

{{ח:תתת|(1)}} שיטת ההיוון של קיצבאות כשזה דרוש לצורך {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}};

{{ח:תתת|(2)}} התנאים והשיטה שבהם יהיה מותר היוונה של כל קיצבה לרבות היוון קיצבה שאינה משתלמת עדיין למי שזכאי לה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(ב)}}, ובלבד –

{{ח:תתתת|(א)}} שלא יותר היוון של למעלה מעשרים וחמישה אחוזים ממנה;

{{ח:תתתת|(ב)}} שהיוון של קצבת פרישה לא יביא בחישוב קצבת שאיריו של הזכאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}} לידי הפחתת קצבת השאירים;

{{ח:תתתת|(ג)}} שלא יותר היוון של שיעור מהסכום המועבר לבן הזוג לשעבר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א}}, אלא אם כן ביקש הזכאי לקצבה להוון את אותו שיעור גם מהחלק מקצבת הפרישה שנותר לו לאחר ההעברה, ובעד אותה תקופה, וניתנה לכך הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר;

{{ח:תתת|(3)}} הכללים והמבחנים לקביעת דרגת נכות בידי הועדה הרפואית;

{{ח:תתת|(4)}} דינים וחשבונות, הצהרת ותעודות שמבקש גימלה או מקבלה חייב להגיש לשם מניעת תשלומי יתר ותשלומי כפל;

{{ח:תתת|(5)}} סדרי הגשת בקשות לגימלאות;

{{ח:תתת|(6)}} מועדים לעשיית כל פעולה לפי חוק זה, לרבות הגשת בקשות על פיו, במידה שלא נקבעו בחוק זה.

{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(2) לעניין היוון לכל חיי הזכאי, טעונות אישור של ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.